Remove ads
הפרא (שם מדעי: Equus hemionus), המכונה גם חמור הבר האסייתי, הוא מין בתת-סוג חמור. הפרא דומה לקיאנג, חמור הבר הטיבטי, וקטן במידתו מהערוד, חמור הבר האפריקני. צבע פרוותו חום בהיר-אפרפר. צבעי בטנו, שולי פיו, אחוריו והצד הפנימי של רגליו לבנים.
בפרא ידועים כיום ובעבר שישה תת-מינים:
- פרא אנטולי (נכחד; Equus hemionus anatoliensis)
- פרא מונגולי (Equus hemionus hemionus)
- פרא פרסי (Equus hemionus onager)
- פרא הודי (Equus hemionus khur)
- פרא טורקמני (Equus hemionus kulan)
- פרא סורי (Equus hemionus hemippus) – נכחד בשנות העשרים של המאה ה-20
בעבר סיווגו את הקיאנג, חמור הבר הטיבטי, כתת-מין של הפרא, אך כיום הוא נחשב למין נבדל ממנו.
Remove ads
הפרא חי בעדרים קטנים בערבות אסיה.
מקום מחיה אופייני: נוף פתוח במדבר, נחלים עתירי צומח עשבוני ושיחי, עם מקורות מים קבועים.
אורך ההיריון הוא 11 חודשים והנקבות ממליטות בממוצע אחת לשנתיים, אם כי קיימים גם מקרים שבהם הנקבה מתעברת שוב מיד לאחר ההמלטה. העַיִר יונק מאימו כ-10 חודשים, וממשיך להיות תלוי בה כחודשיים נוספים. בגיל שנתיים עוזב העַיִר את העדר ומצטרף לעדר הזכרים. הנקבה הצעירה נשארת תמיד בעדר אימה.
כסותו של הפרא מתאימה למדבריות אסיה שבהם שוררים חום בקיץ וקור בחורף. בחורף הוא מגדל שיער חום עבה וצפוף ובקיץ שערו הופך לקצר ובהיר.
בעבר נחשבו הפראים לבעלי מבנה חברתי של הרמון (עדר הכולל זכר דומיננטי ומספר נקבות) בדומה לסוסים[2], אך מחקרים מתקדמים יותר בארץ ובעולם הראו כי הפראים חיים במבנה חברתי אשר נקרא fission-fusion. במבנה זה הנקבות חיות כל חייהן בקבוצות אשר משתנות בגודלן ומורכבות מנקבות בעלות צאצאים ונקבות ללא צאצאים, ואילו הזכרים עוזבים עם הגיעם לבגרות את העדר שבו נולדו, ומצטרפים לעדרי רווקים או חיים כבודדים (סוליטריים) ואז הם נחשבים דומיננטיים ובעלי טריטוריות[3][4].
מחקרים חישוביים וגנטיים על אוכלוסיית הפראים בארץ הראו כי הזכר הדומיננטי הוא בעל הגישה העיקרית לנקבות וכי שלטונו נמשך מספר שנים[5]. הקרבות בין הזכרים אכזריים מאוד, וזכרים אף עלולים לאבד חלק מזנבם או חלקים מאוזניהם, וגם אין זה נדיר לראות פראים בעלי צלקות על צווארם. הפראים נלחמים בפרסות ובשיניים, וכל אחד מהם מנסה לנשוך את צוואר יריבו.
Remove ads
הפרא חשוף לסיכון חמור של הכחדה בטבע. גודל האוכלוסייה בעולם מוערך בכמה עשרות אלפי פרטים[6]. הסיבה העיקרית להתמעטות אוכלוסייתו היא ציד בשל בשרו ועורו ותחרות עם עדרי בקר וצאן מבויתים על מקורות מים[6]. הפרא הסורי, תת-המין שהתקיים בעבר באזור המדברי, נעלם לגמרי מנופי ארץ ישראל. הפרט האחרון בגני חיות מת ב-1927 ומעריכים כי באותה תקופה נכחד גם הפרט האחרון בטבע[7]. הדבר קרה בעקבות ציד מוגזם של התושבים באותה תקופה.
ב-1968 הובאו מאיראן 11 פרטים של פרא פרסי ופרא תורכמני לישראל בתמורה ל-20 צבאים ישראליים מאוספו הפרטי של אורי צאן בחדרה. העדר שוחרר בחי בר יטבתה והתאקלם בהצלחה רבה. תהליך ההשבה לטבע החל בשנת 1982 בקרבת עין סהרונים במכתש רמון, ובתוך עשור שוחררו 14 זוגות פראים החיים על שטח המשתרע על פני 3,500 קמ"ר. כתוצאה מריבוי טבעי ומשחרורים נוספים של פראים שהובאו מן החי בר, גדלה אוכלוסיית הבר ופרויקט השבת הפראים לטבע הוכתר בהצלחה. נכון לתחילת 2016, מוערכת אוכלוסיית הפראים בכלמעלה מ-500 פראים. שטח התפוצה שלהם מתפרס מצפון הר הנגב ועד לפארן.[5]
כיוון שתת-המינים שהובאו לישראל גדולים יותר מתת המין הסורי, נראה כי אין להם טורפים טבעיים בארץ ישראל. עם זאת ייתכן כי פרטים צעירים נמצאים בסיכון מצד הזאב המצוי.
Remove ads
כִּי אַרְמוֹן נֻטָּשׁ הֲמוֹן עִיר עֻזָּב עֹפֶל וָבַחַן הָיָה בְעַד מְעָרוֹת עַד עוֹלָם מְשׂוֹשׂ פְּרָאִים מִרְעֵה עֲדָרִים:
וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל שְׁפָיִם שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים כָּלוּ עֵינֵיהֶם כִּי אֵין עֵשֶׂב:
פֶּרֶה לִמֻּד מִדְבָּר, בְּאַוַּת נפשו שָׁאֲפָה רוּחַ--תַּאֲנָתָהּ, מִי יְשִׁיבֶנָּה; כָּל-מְבַקְשֶׁיהָ לֹא יִיעָפוּ, בְּחָדְשָׁהּ יִמְצָאוּנְהָ:
כִּי הֵמָּה עָלוּ אַשּׁוּר פֶּרֶא בּוֹדֵד לוֹ אֶפְרַיִם הִתְנוּ אֲהָבִים:
יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם:
הֲיִנְהַק פֶּרֶא עֲלֵי דֶשֶׁא אִם יִגְעֶה שּׁוֹר עַל בְּלִילוֹ:
וְאִישׁ נָבוּב יִלָּבֵב וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד:
מִי שִׁלַּח פֶּרֶא חָפְשִׁי וּמֹסְרוֹת עָרוֹד מִי פִתֵּחַ:
לפי הפירושים המסורתיים, הערוד הנזכר בתנ"ך הוא בעצם שם אחר לפרא, כך שהערוד הנזכר בספרות חז"ל מספר פעמים (ראו כאן), הוא בעצם הפרא. במינוח המודרני משתמשים בשם ערוד לחמור הבר האפריקני, שהוא מין נבדל מהפרא.
Remove ads
- פרא, באתר ITIS (באנגלית)
- פרא, באתר NCBI (באנגלית)
- פרא, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- פרא, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- פרא, באתר GBIF (באנגלית)
- אורי צאן, חלום שהתגשם, עולם החי של ארץ התנ"ך "חי-בר", עמ' 73, הוצאת אר-אין, 1990
- זהר עמר, פרא וחמור — ומה שביניהם, באתר האקדמיה ללשון העברית
אילון גלעד, אז איזו מן חיה היא פֶּרֶא?, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2016- רועי צ'יקי ארד, האם הפראים שהועלו לישראל מאיראן הם תקוות הר הנגב או אסון אקולוגי?, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2017
- אילנית אדלר, צפו: תיעוד מדהים של עדר פראים הנמצא בסכנת הכחדה, באתר מאקו, 19 במרץ 2022
Remove ads
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads