מסכת פסחים

מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד. מסכת זו מורכבת מעשרה פרקים העוסקים בפרטי ההלכות וסוגיות הסובבות לחג הפסח. בתלמוד בבלי מסכת פסחים כלולה מ־120 דפים בדפוס וילנה.

שלושת הפרקים הפותחים את המסכת עוסקים בפרטי הדינים של איסור החמץ בפסח. הפרק הרביעי מתעסק באיסור מלאכה בערב פסח. הפרקים ה' עד ט' עוסקים בענייני קרבן הפסח. הפרק העשירי מתרכז בפרטי הדינים והעניינים הקשורים בליל הסדר.

השם שנקבע על ידי חז"ל למסכת הזו הוא 'פסחים'- ברבים ולא פסח ביחיד. טעמים אפשריים הנידונים בכך:

המסכת עוסקת בדיני שני חגי פסח – פסח ראשון ופסח שני.
המסכת נוצרה מחיבור שתי מסכתות. המסכת הראשונה כללה את הדינים הנוגעים לקורבן פסח (פרקים ה'–ט') הרלוונטיים לזמן שבית המקדש היה קיים, ואילו המסכת השנייה עסקה בדיני חמץ וליל הסדר הרלוונטיים גם לאחר החורבן (שאר הפרקים)^[1].

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, ישנן שתי סיבות להבאת המסכת לאחר מסכתות שבת ועירובין. הראשונה היא שמצוות הפסח היא מהמצוות הראשונות הנתונות על ידי משה. הסיבה השנייה היא שמצוות הפסח היא המצווה שמופיעה מיד לאחר מצוות השבת ("שנייה לשבת") בפרשת המועדות^[2].

אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר ובו שבע משניות^[3] - עוסק בדיני בדיקת חמץ וביעור חמץ.
כָּל שָׁעָה ובו שמונה משניות - ממשיך את דיני השבתת חמץ, ועובר לעסוק בהגדרות חמץ ומצה.
אֵלּוּ עוֹבְרִין ובו שמונה משניות - עוסק בדינים שונים הקשורים להשבתת חמץ במקרים מיוחדים^[4].
מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ ובו תשע משניות - עוסק במנהג עשיית מלאכה בערב פסח, ומתוך כך גם בנושאים אחרים הקשורים למנהג.
תָּמִיד נִשְׁחָט ובו עשר משניות - עוסק בהלכות הקרבת קרבן פסח.
אֵלּוּ דְּבָרִים ובו שש משניות - עוסק בדיני הקרבת הפסח כאשר ערב פסח חל בשבת.
כֵּיצַד צוֹלִין ובו שלוש עשרה משניות - עוסק בדיני צליית הפסח ואכילתו.
הָאִשָּׁה ובו שמונה משניות - עוסק בדיני מינוי על קרבן פסח.
מִי שֶׁהָיָה ובו אחת עשרה משניות - עוסק בדיני פסח שני ובדינים שונים של תקלות בהקרבת הפסח.
עַרְבֵי פְסָחִים (נקרא גם "ערב פסחים") ובו תשע משניות - עוסק בדיני ליל הסדר.

בסה"כ במסכת 89 משניות.

Remove ads

לשון נקייה (דף ג' עמוד א' – דף ד' עמוד א')
חשש לספיקות (דף ט' עמוד א' – דף י' עמוד ב')
העברת טומאה (סוגיית רבי חנינא סגן הכהנים) (דף י"ד עמוד א' – דף כ"א עמוד א')
הנאה ממאכלות אסורות (דף כ"א עמוד ב'– דף כ"ה עמוד ב')
הנאה הבאה לו לאדם בעל כרחו (דף כ"ה עמוד ב' – דף כ"ו עמוד ב')
מנהג המקום (דף נ' עמוד א' – דף נ"ב עמוד א')
הלכות ליל הסדר (פרק עשירי) וכן סוגיות שינוי מקום בסעודה, קידוש במקום סעודה, הבדלה, יקנה"ז ועוד

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

ראשוני ספרד

פירושם של שניים מחכמי ספרד על המסכת, הריטב"א - שמובא פירוש מקוצר של תלמידו בשמו - והרשב"א אבדו. בנוסף לכך, פירושו של הרמב"ן, גם הוא מחכמי ספרד, מונה רק שלושה עשר דיבורי המתחיל על כל המסכת. אמנם, ישנם בידינו שני פרשנים ספרדים ייחודיים על המסכת - מהר"ם חלאווה וחידושי רבינו דוד.

פרקים ה-ט במסכת

פרקים ה-ט במסכת ("מסכת פסח שני") עוסקים בדיני קדשים, והרבה ממפרשי המסכת לא כתבו פירושים על פרקים אלו^[5]

פרק ערבי פסחים

בפרק ערבי פסחים ניתוסף הפירוש של נכד רש"י, רשב"ם.

Remove ads

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...

סגירה

משנה מסכת פסחים, באתר ויקיטקסט

תוספתא מסכת פסחים, באתר ויקיטקסט

תלמוד בבלי מסכת פסחים, באתר ויקיטקסט

תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, באתר ויקיטקסט

תלמוד בבלי, מסכת פסחים, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית
מידע על מסכת פסחים בקטלוג הספרייה הלאומית
כתב יד, מסכת פסחים, תלמוד בבלי, מינכן, מאה 13, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
תלמוד בבלי סדר מועד (פסחים עט-פא, קטלוג ברומר לכתבי יד בספרות רבנית, ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית Rab. 2514, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית

Remove ads

[1]
הרב מנחם המאירי, הקדמת "בית הבחירה" על מסכת פסחים, ירושלים: הוצאת התלמוד הישראלי השלם, תשכ"ו, עמ' 2.
[2]
ספר ויקרא, פרק כ"ג - מצוות שבת מופיעה בפסוק ג', ואילו מצוות חג הפסח מופיעות בפסוקים ד-ח
[3]
מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
[4]
כגון ערב פסח שחל בשבת, אדם שאינו נמצא ליד החמץ שצריך לבער
[5]
לדוגמה, הר"ן, הריטב"א, המהר"ם חלאווה, והרא"ש לא כתבו על הפרקים האלו. בין הראשונים שכן כתבו על הפרקים נמצאים רש"י, רבנו חננאל, תוספות, רי"ד, רבינו דוד (אם כי הוא כתב בכמות זעומה יחסית לחידושיו על שאר המסכת), המאירי.

Remove ads

[1] [1]
הרב מנחם המאירי, הקדמת "בית הבחירה" על מסכת פסחים, ירושלים: הוצאת התלמוד הישראלי השלם, תשכ"ו, עמ' 2.

[2] [2]
ספר ויקרא, פרק כ"ג - מצוות שבת מופיעה בפסוק ג', ואילו מצוות חג הפסח מופיעות בפסוקים ד-ח

[3] [3]
מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.

[4] [4]
כגון ערב פסח שחל בשבת, אדם שאינו נמצא ליד החמץ שצריך לבער

[5] [5]
לדוגמה, הר"ן, הריטב"א, המהר"ם חלאווה, והרא"ש לא כתבו על הפרקים האלו. בין הראשונים שכן כתבו על הפרקים נמצאים רש"י, רבנו חננאל, תוספות, רי"ד, רבינו דוד (אם כי הוא כתב בכמות זעומה יחסית לחידושיו על שאר המסכת), המאירי.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]