Loading AI tools
חוק היסוד הראשון שחוקק במדינת ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק יסוד: הכנסת נתקבל בכנסת בתאריך כ"ב בשבט התשי"ח, 12 בפברואר 1958, על ידי הכנסת השלישית, ברוב של 96 חברי כנסת וללא מתנגדים.[1] חוק זה הוא חוק היסוד הראשון שחוקק במדינת ישראל.
פרטי החוק | |
---|---|
מדינה | מדינת ישראל |
סוג | חוק יסוד |
תאריך חקיקה עברי | כ"ב בשבט ה'תשי"ח |
גוף מחוקק | הכנסת השלישית |
תומכים | 96 |
מתנגדים | 0 |
מספר תיקונים | 52 |
עיקרי החוק |
|
נוסח מלא | הנוסח המלא |
הסעיף 1 לחוק היסוד קובע: "הכנסת היא בית-הנבחרים של המדינה".
סעיף 2 לחוק היסוד קובע: "מקום מושבה של הכנסת הוא ירושלים", ובסעיף 3 נאמר: "הכנסת בהיבחרה תהיה בת מאה ועשרים חבר".
משך כהונתה של הכנסת נקבע בסעיף 8 לארבע שנים מיום היבחרה, וסעיפים נוספים בחוק היסוד מגדירים את מועדן המדויק של הבחירות לכנסת ואת המקרים בהם מועד זה משתנה. חוק יסוד: הממשלה מונה שני מקרים נוספים בהם מוקדמות הבחירות לכנסת מהמועד המקורי הנקוב בחוק יסוד: הכנסת.
נושאים נוספים בהם עוסק חוק יסוד: הכנסת הם שיטת הבחירות, הזכות לבחור ולהיבחר, כהונת חברי הכנסת, חסינות חברי הכנסת ובנייני הכנסת, עבודת הכנסת, עבודת ועדות הכנסת ועוד. לבסוף, חוק היסוד קובע עצמו כחסין בפני תקנות שעת חירום, ומשריין חלק מסעיפיו כך שעל מנת לשנותם יהא דרוש רוב מוחלט או אף רוב מיוחס של חברי הכנסת.
חוק המעבר, התש"ט-1949, הפך את המועצה המכוננת, שהייתה אמורה לכונן חוקה למדינת ישראל, לכנסת הראשונה. החוק הסדיר באופן בסיסי את פעילותם ודרך בחירתם של מוסדות השלטון בישראל ובכללם הכנסת, אך לא קבע את משך כהונת הכנסת ואת דרך בחירתן של הכנסות מהכנסת השנייה ואילך.
בשל משבר קואליציוני שהפריע לתפקודה של ממשלת ישראל השנייה, הגיש ראש הממשלה דוד בן-גוריון את התפטרותו לנשיא המדינה בפברואר 1951, והמשיך לכהן כראש ממשלת מעבר. לאחר תקופת אי-ודאות שלטונית שנבעה אף מחוסרים בחוק, חוקקה הכנסת הראשונה שלושה חוקים בחודש אפריל של אותה שנה. ב-12 לחודש נחקק חוק המעבר לכנסת השנייה, התשי"א-1951, והוא קבע בין השאר כי הכנסת הראשונה תמשיך לכהן עד כינוסה של הכנסת השנייה, וכן לגבי כל הכנסות הבאות, וכי משך כהונותיהן הסדירות של הכנסות החל מהכנסת השנייה ואילך יהיה ארבע שנים מיום היבחרן, זולת אם תחוקק הכנסת חוקים המשנים מהוראה זו.
לאחר שבוע, חוקקה הכנסת שני חוקים נוספים. חוק הבחירות לכנסת השנייה, התשי"א-1951, הסדיר את שיטת הבחירות לכנסת השנייה ואת ארגונו של יום הבחירות, בדומה לחוק הבחירות לכנסת הנהוג כיום. בנוסף, החוק קבע כי המועד המקורי לבחירות לכנסת השלישית ולכל כנסת שתבוא אחריה, הוא יום ג' הראשון שבחודש האחרון לכהונת הכנסת היוצאת, אך אם חל יום זה בחג או בערב חג, יידחו הבחירות ליום החול הראשון שלאחר גמר החג. חוק לקביעת יום הבחירות לכנסת השנייה, התשי"א-1951, קבע כי הבחירות לכנסת השנייה יתקיימו ב-30 ביולי של אותה שנה.
בהתאם לחקיקה זו, מילאה הכנסת השנייה את ימיה והבחירות לכנסת השלישית התקיימו במועדן – 26 ביולי 1955. הכנסת השלישית, חוקקה ב-12 בפברואר 1958 את חוק יסוד: הכנסת שביטל את החקיקה הקודמת המורה על מועדן המדויק של הבחירות לכנסת.
סעיף 8 לחוק יסוד: הכנסת קובע כי משך כהונתה של הכנסת הוא ארבע שנים מיום היבחרה. סעיף 9 קובע את מועד הבחירות המדויק: יום ג' השלישי לחודש חשוון שבה תמה כהונתה של הכנסת היוצאת. ביולי 1959, מחשש לגשמים ביום הבחירות, תוקן חוק היסוד כך שבמקרה שהשנה הקודמת לשנה זו הייתה מעוברת, הבחירות יתקיימו ביום ג' הראשון לחודש חשוון.
מאז שנחקק חוק יסוד: הכנסת על ידי הכנסת השלישית בשנת 1958 ומועד הבחירות המקורי נקבע ליום ג' הראשון או השלישי לחודש חשוון, הבחירות לכנסת התקיימו במועדן הנקוב בחוק היסוד ארבע פעמים בלבד: הבחירות לכנסת הרביעית ב-1959, לכנסת השישית ב-1965, לכנסת השביעית ב-1969 ולכנסת השתים עשרה ב-1988. אף הבחירות לכנסת השמינית היו צפויות להיערך במועד זה שבשנת 1973, אך הן נדחו על ידי הכנסת בחוק, בשל מלחמת יום הכיפורים.
על אף האמור לעיל, ישנם מספר מקרים בהם הכנסת מתפזרת לפני תום תקופת כהונתה. בחוק יסוד: הכנסת מפורטות שתי דרכים בהן הבחירות לכנסת הבאה מוקדמות: חקיקת חוק לפיזור הכנסת, ואי קבלת חוק התקציב במועד. בחוק יסוד: הממשלה מנויות שתי דרכים נוספות בהן מוקדמות הבחירות לכנסת: כישלון ההליכים להרכבת ממשלה חדשה, ופיזור הכנסת בצו על ידי ראש הממשלה.
בכל אחת מהדרכים הנ"ל, למעט במקרה של חקיקת חוק לפיזור הכנסת, מציינים הסעיפים הרלוונטיים בחוקי היסוד כי רואים את הכנסת כאילו חוקקה חוק לפיזורה וכי הבחירות לכנסת יתקיימו ביום ג' האחרון שלפני תום 90 ימים מיום היווצרות העילה לבחירות, אלא אם כן יום הבחירות הצפוי יחול בסמיכות ליום חג, מועד או זיכרון. במקרה כזה, רשאית הכנסת להחליט, בתוך חמישה ימים מהיווצרות העילה לבחירות וברוב חברי הכנסת, כי הבחירות יידחו למועד מאוחר יותר שהוא בתוך 100 ימים מיום היווצרות העילה.
על-פי סעיף 36 לחוק יסוד: הכנסת ועל פי הנגזר ממנו, במקרה בו הוקדמו הבחירות לכנסת, תסתיים כהונת הכנסת החדשה בחודש חשוון הקרוב שלאחר תום ארבע שנות כהונתה. לכן, כל כנסת בישראל עשויה לכהן בפועל בין ארבע לחמש שנים, זולת אם תתפזר לפני תום תקופת כהונתה המקורית. רוב הכנסות בישראל התפזרו בפועל לפני תום תקופת כהונתן. יושב ראש ועדת הבחירות לכנסת ה-26, השופט נעם סולברג, קבע כי הבחירות לכנסת העשרים ושש יתקיימו לאחר ארבע שנים ולא לאחר חמש שנים, וכי המניין שלאחר מלאת ארבע שנים מיום תחילת כהונתה של הכנסת יכול שיהיה באמצע חודש חשוון והבחירות יתקיימו בו.[2]
להלן יפורטו המקרים שבגינן חוק יסוד: הכנסת קובע כי יוקדמו הבחירות.
סעיף 34 לחוק היסוד מאפשר לכנסת להחליט על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונתה המקורית ובכך להקדים את הבחירות לכנסת הבאה, זאת על ידי קבלת חוק בעניין שנתקבל ברוב של חברי הכנסת. סעיף 35 קובע כי על החוק המורה על התפזרות הכנסת לציין את מועד הבחירות המוקדמות לכנסת הבאה, וכי מועד זה יהיה לא יאוחר מחמישה חודשים מיום קבלת החוק.
בפועל, רוב הכנסות בישראל התפזרו באופן זה של חקיקת חוק לפיזורן.
מקרה נוסף בו הכנסת מתפזרת לפני תום תקופת כהונתה המקורית, מפורט בסעיף 36א לחוק היסוד: אי קבלת חוק התקציב על ידי הכנסת בזמן. המועד האחרון, הנקוב בסעיף, להעברת תקציב המדינה בכנסת מבלי שיוקדמו הבחירות הוא 31 במרץ בכל שנה, ואם לא עבר חוק התקציב עד מועד זה יוקדמו הבחירות לכנסת הבאה.
על-אף האמור לעיל, הסעיף קובע כי במקרה בו בין היום האחרון אותו קבעה ועדת הכנסת להגשת את תקציב המדינה לכנסת לבין 31 במרץ של שנת הכספים, התרחש לפחות אחד מכמה אירועים הנוגעים להתפזרות הכנסת או להקמת ממשלה חדשה, המועד האחרון לאישור תקציב המדינה על ידי הכנסת מבלי שיוקדמו הבחירות הוא המועד המאוחר מבין 31 במרץ לתום 100 ימים מיום הקמת הממשלה החדשה. בנוסף, אם הצעת חוק התקציב הונחה על ידי הממשלה על שולחן הכנסת בתוך 55 ימים מיום כינון הממשלה, המועד האחרון הוא 45 ימים לאחר הנחת הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת. האירועים שבגינם תיתכן הארכת זמן להעברת התקציב כנאמר לעיל הם: קבלת חוק לפיזור הכנסת, קיום הבחירות לכנסת, פתיחת נשיא המדינה בהליכים להקמת ממשלה חדשה והקמת ממשלה חדשה.
בכל מקרה בו לא עובר במועד חוק התקציב, רואים ביום שלאחר המועד האחרון לחקיקת החוק כיום הקובע שלפיו נקבע מועד הבחירות לכנסת הבאה.
בתחילת כהונתה, בשנת 2020, קיבלה הכנסת העשרים ושלוש תיקון והוראת שעה לסעיף 36א לחוק יסוד: הכנסת, שנועדו לשרת את הקמת הממשלה השלושים וחמש כממשלת חילופים. התיקון לחוק קבע כי על-אף המפורט לעיל, בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים ושלוש, אם מכהנת ממשלת חילופים בתחילת שנת 2022, המועד האחרון להעברת תקציב המדינה לשנת כספים זו, מבלי שיוקדמו הבחירות, הוא 30 ביוני 2022.
בנוסף, באוגוסט 2020, בשל העמקת המשבר הפוליטי בישראל ואי הסכמה בנוגע להעברת תקציב המדינה לשנת 2020, חוקקה כנסת זו, תיקון והוראת שעה נוספת לחוק היסוד, הקובע כי על אף האמור בנוגע למועד האחרון להעברת תקציב המדינה טרם התפזרות הכנסת, המועד האחרון בנוגע להעברת תקציב המדינה לשנת 2020 יהיה 200 ימים לאחר כינון ממשלת ישראל השלושים וחמש.
בפועל, אף עם מלאת 200 ימים לממשלה בדצמבר 2020, לא עבר תקציב המדינה לשנה זו, ובכך התפזרה הכנסת עקב אי העברת חוק התקציב במועד והבחירות לכנסת העשרים וארבע הוקדמו. בשל כך, הוראת השעה הנוגעת לתקציב לשנת 2022 הפכה ללא רלוונטית, והכנסת העשרים ושלוש הפכה לכנסת היחידה עד כה שהתפזרה בשל אי קבלת חוק התקציב במועד.
בתחילה, כאשר נחקק חוק יסוד: הכנסת, הוא הביא בחשבון מקרה של קיום בחירות במועדן או של הקדמת מועד הבחירות. הכנסת השלישית שחוקקה את חוק היסוד, וכן מספר כנסות שכיהנו לאחריה, לא נתנו את הדעת על אפשרות שבה לא יהיה ניתן לקיים את הבחירות במועד שנקבע בחוק יסוד: הכנסת או בחוק שחוקקה הכנסת לפיזורה.
בשלהי כהונתה של הכנסת השביעית, ב-6 באוקטובר 1973, פרצה מלחמת יום הכיפורים. עשרה ימים לאחר פרוץ המלחמה, קיימה לראשונה מליאת הכנסת ישיבה מיוחדת, בצל הקרבות העזים המתחוללים בחזית. במהלך הישיבה, יושב-ראש הכנסת, ישראל ישעיהו-שרעבי, יידע את הכנסת על כך שיושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השמינית, חיווה דעתו בפניו כי לא ניתן לקיים את הבחירות לכנסת השמינית במועדן הקבוע בחוק יסוד: הכנסת, 30 באוקטובר 1973, וכן את הבחירות לרשויות המקומיות שתוכננו להתקיים באותו היום, הן בשל קשיים טכניים ברורים של קיום בחירות לכנסת כאשר אזרחים רבים כל כך מגויסים ונמצאים בחזית, והן בשל החשש לפגיעה במאמץ המלחמתי של מדינת ישראל.
למעט לחברי כנסת בודדים שהתנגדו לכך, ברור היה לכל כי לא ניתן לקיים את הבחירות במועדן תוך כדי המלחמה, ואף לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף, ידוע היה כי יש הכרח לדחות בחוק את הבחירות למועד מאוחר יותר, שכן לא היה ידוע מה טיבה של הפסקת האש, ואזרחים רבים עודם היו מגויסים ומוצבים בחזית.
ב-25 באוקטובר 1973, חמישה ימים לפני מועד הבחירות המקורי, חוקקה הכנסת, ברוב של 67 חברי כנסת מול מתנגד אחד, את חוק הבחירות לכנסת השמינית ולרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשל"ד-1973. החוק קבע כי על אף האמור בחוק יסוד: הכנסת, הבחירות לכנסת השמינית ולרשויות המקומיות יידחו ל-31 בדצמבר 1973, וכי כהונתה של הכנסת השביעית תוארך עד כינוסה של הכנסת השמינית. עוד קבע החוק כי לעניין מועד הבחירות לכנסת התשיעית, יראו את הכנסת השמינית כאילו היא נבחרה במועד הבחירות המקורי – 30 באוקטובר 1973.
חוק זה היה חוק חריג של הכנסת בו חקיקה רגילה גברה על חוק יסוד, כאשר חוק היסוד לא מציין כי ניתן לשנות ממנו על ידי חקיקה רגילה. למרות זאת, האפשרות של דחיית הבחירות בשל מצב חירום או מקרה מיוחד אחר שלא מאפשר עריכת בחירות בזמנן, הוסדרה, עם הוספת סעיף 9א לחוק היסוד, רק בשנת 1992, יחד עם הנהגת שיטת הבחירה הישירה לראשות הממשלה. על אף ששיטת הבחירה הישירה בוטלה ב-2001, הושאר סעיף 9א על כנו והוא תקף עד היום.
כאמור, סעיף 9א לחוק היסוד הוא המסדיר את האפשרות לדחיית הבחירות לכנסת. הסעיף מתייחס הן למקרה בה מועד הבחירות המקורי העולה מסעיפים 8,9 ו-36 לא שונה, ובין אם הבחירות הוקדמו ממועד זה מכל סיבה שהיא. על פי הנקבע בסעיף, הכנסת רשאית להאריך את תקופת כהונתה ולדחות את הבחירות לכנסת הבאה, בחוק שנתקבל ברוב של שמונים חברי הכנסת, ובו מצוין מועד הבחירות החדש. הסעיף קובע כי ניתן לבצע זאת רק אם נתקיימו נסיבות מיוחדות המונעות עריכת בחירות בעיתן. עוד קובע הסעיף כי תקופת ההארכה של כהונת הכנסת לא תעלה על פרק זמן ההארכה המתחייב מהנסיבות האמורות.
בנוסף, קובע הסעיף כי אם דחתה הכנסת את הבחירות, היא רשאית להקדימן, בהחלטה שנתקבלה ברוב חבריה, למועד שאינו מוקדם ממועד הבחירות המקורי שנקבע בסעיף 9, כלומר יום ג' השלישי (או הראשון) לחודש חשוון שלאחר ארבע שנים מתום כהונת הכנסת. עם זאת, מצוין כי אין בהוראות אלה כדי לגרוע מסמכותה של הכנסת על פי סעיף 34 לחוקק חוק המורה על הקדמת הבחירות.
מכאן עולה כי ההבדל בין הקדמת הבחירות הדחויות למועד המאוחר מהמועד המקורי לבחירות בישראל לבין המועד המוקדם ממנו הוא פרוצדורלי בלבד: הקדמת הבחירות הדחויות למועד המאוחר מהמועד המקורי מצריכה החלטה פשוטה של הכנסת ברוב של חבריה, בעוד הקדמה למועד המוקדם מהמועד המקורי מצריכה חקיקה ראשית בשלוש קריאות שנתקבלו ברוב חבריה.
בפועל, דחיית הבחירות לכנסת השמינית ב-1973 בשל מלחמת יום הכיפורים, שקדמה לתיקון של חוק יסוד: הכנסת בעניין דחיית הבחירות, הייתה הפעם היחידה מקום המדינה בה נדחו הבחירות לכנסת.
אחדים מסעיפי החוק הם סעיפים משוריינים, כלומר דורשים רוב מיוחס לשם שינויים:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.