פיגוע הדריסה בטיילת ארמון הנציב
פיגוע דריסה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיגוע דריסה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיגוע הדריסה בטיילת ארמון הנציב בוצע על ידי פאדי אל-קנבר, מחבל ערבי תושב שכונת ג'בל מוכאבר שבמזרח ירושלים, באמצעות משאית שבה נהג ב-י' בטבת ה'תשע"ז - 8 בינואר 2017 בטיילת ארמון הנציב שבמזרח ירושלים. ארבעה חיילי צה"ל נרצחו בפיגוע ו-13 נפצעו, בהם שלושה באורח קשה. המחבל נורה ונהרג.[1]
חלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני | |
---|---|
תאריך | י' בטבת ה'תשע"ז - 8 בינואר 2017 |
מקום | טיילת ארמון הנציב, תלפיות מזרח, ירושלים, ישראל |
מטרה | חיילי צה"ל |
קואורדינטות | 31°45′16″N 35°13′53″E |
סוג | פיגוע דריסה |
נשק | משאית מסוג מרצדס |
הרוגים | 4 |
פצועים | 13 |
מבצע | פאדי אל-קנבר |
מניע | טרור פלסטיני |
בי' בטבת ה'תשע"ז - (8 בינואר 2017) - צום עשרה בטבת, סמוך לשעה 13:15, נהג פאדי אל-קנבר (בערבית: فادي القنبر), תושב ג'בל מוכאבר שבמזרח ירושלים, בן 27,[2] במשאית מסוג מרצדס שהייתה בבעלותו, מכיוון רחוב על"ר לטיילת ארמון הנציב, הסמוכה לג'בל מוכאבר. הוא נסע לאורך טיילת ארמון הנציב, וכשהבחין בקבוצת חיילים יורדת מאוטובוס שעצר בצד הדרך, הגביר את המהירות ופגע בהם. לאחר מכן נסע לאחור, הסתובב, ודהר שוב לעבר קבוצת החיילים. שני צוערים מבה"ד 1 ושני מורי דרך אזרחיים שנכחו במקום ירו בנהג ברגע שהבינו שמדובר בפיגוע, והמשאית נבלמה.[3][4] לאחר מכן ביצעו הכוחות בשטח פעולות החייאה בנפגעים.[1] לוחמי אש שהגיעו לזירה חילצו באמצעות עגורן שלושה לכודים מתחת למשאית.[1]
בדריסה נרצחו קצינה, שתי צוערות וצוער: סגן יעל יקותיאל, סגן שיר חג'אג', סגן משנה שירה צור וסגן משנה ארז אורבך.[5] 13 חיילים נפצעו, בהם שלושה באורח קשה ואחד באורח בינוני-קשה.[2] החיילים הם קבוצה של צוערים בבה"ד 1 ממגמת נחשון (קורס קציני מטה) שהיו בפעילות חינוכית כחלק מסדרת חינוך.[6]
בתקשורת פורסם בשם מקורות משטרתיים כי בבדיקה של גופת המחבל התברר שהוא נפגע מכמה קליעים, אולם הקליע שפגע בראשו והרגו היה כדור 5.56 מ"מ, כלומר נורה בידי אחד החיילים (שהיו חמושים ברובי M16).[7]
לאחר הפיגוע, בעקבות עדותו של אייל קורן, מדריך טיולים שניטרל את המחבל וצילומי וידאו מהזירה, נמתחה ביקורת על כך שחיילים חמושים נמלטו מהזירה במקום לירות במחבל.[8] מדריך הטיולים איתן רונד שירה ראשון במחבל, תלה זאת ב-"אפקט אזריה" על רקע הכרעת הדין במשפט אלאור אזריה מספר ימים קודם לכן, שבה הורשע חייל בהריגת מחבל פלסטיני 11 דקות לאחר שנוטרל.[9] בעקבות הביקורת שהשמיע רונד הפסיק צה"ל להעסיק אותו כמדריך טיולים וכן לא ניתן לו צל"ש או אות הוקרה על תפקודו באירוע.[10] כחודשיים לאחר מכן, בעקבות התערבות אישי ציבור שקבלו על כך, הודיע דובר צה"ל על ביטול השעייתו. הדובר, מוטי אלמוז, הכחיש את טענותיו של רונד ואמר: "יש עדות של שני צוערים מבה"ד 1 שירו ברגע שהבינו שמדובר בפיגוע ולא בתאונת דרכים. לא ברור עדיין מאיזה ירי האירוע נעצר. ברגע שהם מבינים שמדובר בפיגוע הם דורכים נשק, חותרים למגע ויורים. מהרגע שהמשאית נכנסת בחיילים זה אירוע של שניות. החילים מעידים על אירוע קצר שלוקח שניות. לא נכון לקשר את האירוע לאלאור אזריה."[11] גם על פי תחקיר ראשוני שערך מפקד בה"ד 1, אל"ם יניב אלאלוף, מספר צוערים פתחו באש אל עבר המחבל ואילו אחת המפקדות הורתה לשאר הצוערים לתפוס מחסה ולהתרחק מהזירה.[12]
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר בזירת הפיגוע שלפי כל הסימנים המחבל שנהג במשאית תמך בארגון הטרור "המדינה האיסלאמית".[13]
בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני, שהתקיימה בסוף יום הפיגוע, הוחלט על מספר צעדים בתגובה לפיגוע. הוחלט להרוס את ביתו של המחבל במהירות האפשרית, לדחות בקשות של משפחתו לאיחוד עם אנשים בעזה וביהודה ושומרון, ולא להחזיר את גופתו. כמו כן, הוחלט לעצור מנהלית אנשים המביעים הזדהות עם ארגון "המדינה האסלאמית". ראש הממשלה התייחס לדיווחים שהושמעו קריאות שמחה בקרב ערבים שהיו בזירת הפיגוע, והנחה, במקרה שבאמת היו כאלה, למצות איתם את הדין.[14]
השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, הנחה את המשטרה לא להחזיר את גופת המחבל לקבורת משפחתו. הוא נימק את החלטתו בכך שהדבר עלול לעודד פיגועים נוספים בשל הכבוד לו יזכה בהלווייתו.[15]
ב-25 בינואר 2017 ביטל שר הפנים, אריה דרעי, את מעמדם בישראל של בני משפחת המחבל ושלל את תושבותם.[16] במשך השנים ניסה השר דרעי לגרש את בני משפחתו של המחבל, אך בית המשפט דחה את בקשתו שלוש פעמים במשך כחמש שנים. בספטמבר 2022, שעה שהבחירות לכנסת ה-25 בפתח, הוציאה שרת הפנים איילת שקד בקשה לגרש שבעה מקרוביו של המחבל באישורו של השר לביטחון פנים עמר בר-לב, לאחר שזו הודיעה למשפחה על כוונתה זו.[17] מאחר שהמשפחה לא התפנתה ביום חמישי, דרשה שקד מהשר לביטחון פנים עמר בר-לב לפנות את המשפחה בכוח.[18] בר-לב השיב שעקב "התקופה הרגישה" הפינוי יתבצע רק אחרי החגים אך הפינוי לא קרה.[19]
בדצמבר 2020 קיבל סא"ל (מיל') אייל קורן את עיטור המופת לאזרח מהשר לביטחון פנים, אמיר אוחנה.[20]
ארצות הברית, טורקיה ומדינות שונות באירופה גינו את הפיגוע.[21]
ב-9 בינואר 2017 האירה עיריית ברלין את שער ברנדנבורג בדגל ישראל לאות סולידריות עם ישראל וקורבנות הפיגוע.[22] ב-10 בינואר ביצעה עיריית פריז מחווה דומה, כאשר דגל ישראל הואר על בניין העירייה.[23] באותו יום הונף דגל ישראל בחצי התורן על בניין עיריית רוטרדם שבהולנד כאות סולידריות ואבל.[24]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.