פול ורהובן

פול ורהובן
Paul Verhoeven
	ורהובן, 2010
לידה	18 ביולי 1938 (בן 86); אמסטרדם, הולנד
סוגה מועדפת	סרטי פעולה, מתח, דרמה, הרפתקאות ומדע בדיוני
מדינה	ממלכת ארצות השפלה
תקופת הפעילות	מ-1960
עיסוק	במאי קולנוע, מפיק וכותב
מקום לימודים	אוניברסיטת ליידן; Gymnasium Haganum; Netherlands Film Academy ;
יצירות בולטות	"רובוקופ" ; "זיכרון גורלי" ; "גברים בחלל" ; "נערות שעשועים" ; "אינסטינקט בסיסי" ; "רומן הדמים" ; "בלתי נראה"
צאצאים	Helen Verhoeven, Claudia Verhoeven
פרסים והוקרה	פרס סאטורן; פרס פטל הזהב
	פרופיל ב-IMDb

פול ורהובן (בהולנדית: Paul Verhoeven; נולד ב-18 ביולי 1938) הוא במאי, תסריטאי ומפיק קולנוע הולנדי. בתחילת הקריירה שלו היה פעיל בהולנד והתפרסם בשל סרטיו השנויים במחלוקת, עד לשנת 1985 שבה עבר ורהובן לארצות הברית. סרטיו של ורהובן מאופיינים בסאטירה חברתית, לרוב תוך כדי שימוש גרפי באלימות ומין.

עובדות מהירות לידה, סוגה מועדפת ...

סגירה

ראשית ההצלחתו ופרסומו הבין-לאומי באו לו מסרטי מדע בדיוני אלימים לדוגמת "רובוקופ" (1987) ו"זיכרון גורלי" (1990) שיצרו ורסיות שונות של עתיד דיסטופי רווי קואופרטיבים מושחתים, ניצול וקליעים מעופפים^[1]. ב-1992 זכה להצלחה גדולה נוספת עם "אינסטינקט בסיסי" בו גילמה שרון סטון את דמותה של פאם-פטאל רצחנית. ב-1995 התרסק ורהובן לראשונה בקריירה האמריקאית שלו עם הסרט "נערות שעשועים", סרט על טיפוסה לצמרת של חשפנית. "נערות שעשועים" היה אמור להכיל כמויות כפולות מהבוטות המינית של אינסטינקט בסיסי, אולם נכשל בקופות ואצל המבקרים ואף נבחר כסרט הגרוע של אותה השנה^[2]. ב-1997 נכשל ורהובן שנית בקופות עם הסרט "גברים בחלל", סיפור מלחמתה של אנושות עתידנית בציוויליזצית חרקי ענק במאבק על הקולוניזציה של פלנטות זרות. עם זאת הסרט זכה בשנים שחלפו מאז יצירתו לשבחים רבים ומעמד של סרט קאלט. ב-2000 ביים את "בלתי נראה", פנטזיה הוליוודית ומצליחה למדי על מדען פאוסטיאני המצליח להפוך עצמו בלתי נראה ומנצל זאת על מנת לבצע מעשי זדון הנעים בין אונס לרצח.

ורהובן נולד ב-18 ביולי 1938 באמסטרדם לוים ונל ואן-שרדנברג. אביו היה מורה בבית ספר ואמו הייתה יצרנית כובעים. אף על פי שהוא נולד באמסטרדם, משפחתו באה מכפר הנקרא סליקר-ריבר. ב-1943, המשפחה עברה להאג, מיקום של מפקדת הגרמנים בהולנד במלחמת העולם השנייה. בית משפחת ורהובן היה כמעט בסיס צבאי גרמני המצויד במשגרי רקטות, שלבסוף פוצצו והופגזו בידי כוחות בעלות הברית. בית השכנים נפגע והוריו של ורהובן כמעט ונהרגו כאשר פצצה נפלה על רחוב סמוך. מאז אותה תקופה, ורהובן הזכיר בראיונות כי הוא זוכר תמונות של אלימות, בתים שרופים, סכנה ממשית וגופות בכל פינה ברחוב.

כילד קטן, ורהובן חווה ותיאר את המלחמה כ"הרפתקה מרגשת" והשווה את עצמו לדמותו של ביל רואן ב"תקווה ותהילה" (1987).

פול ואביו אהבו לצפות יחדיו בסרטים אמריקאים שהיו בבתי הקולנוע כמו "פיראט הארגמן" (1952). כנער, ורהובן גם היה מעריץ של קומיקס הולנדי הנקרא "דיק בוס", בקומיקס, דיק בוס הוא בלש פרטי הנלחם בפשע באמצעות שימוש בהגנה עצמית וג'יו-ג'יטסו. ורהובן בעצמו אף אוהב קומיקסים, לכן, הוא יצר קומיקס הולנדי הנקרא "הרוצח", דמות אפורה בסיפור מפורט מלא בנקמות.

משנת 1955, ורהובן למד באוניברסיטת ליידן, והוא בעל תואר שני במתמטיקה וכימיה.

סרטים קצרים (1960–1969)

ורהובן עשה את סרטו הראשון, הנקרא "לטאה יותר מדי", סרט קצר עבור חבריו הסטודנטים ב-1960 ואף המשיך עם כך כאשר הוא עשה שלושה סרטים קצרים נוספים משנת 1961 עד לשנת 1963.

סרטי קולנוע רשמיים (1971–1977)

סרט הקולנוע הרשמי הראשון של ורהובן היה "עסקים זה עסקים" משנת 1971. הצלחתו הלאומית לא הגיעה עד 1973 עם הסרט "פרי טורקי", בכיכובו של רוטגר האוור. ב-1974, סרט זה היה מועמד לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, וב-1999 זכה בפרס עגל הזהב. לאחר מכן ביים את הסרטים "קייטי טיפל" ב-1975, ו"חייל באורנג'" ב-1977 אותו גם כתב.

סרטים אמריקאיים (1983–2000)

ג'רארד סטוטמן כתב את התסריט של סרטו האמריקאי הראשון של ורהובן; "רומן הדמים" (1985), בכיכוב רוטגר האוור וג'ניפר ג'ייסון לי^[3]. לאחר מכן, ורהובן עבר להוליווד עבור תקווה גדולה של הזדמנויות ליצור סרטים רבים אחרים. במהלך עבודתו בארצות הברית, הוא ביצע שינוי רציני בעזרת שני סרטים מלאים באלימות, סגנון ויזואלי מיוחד, בעלי תקציבים גדולים ומלאים באפקטים מיוחדים עם "רובוקופ" (1987) ו"זיכרון גורלי" (1990)^[4]^[5]. שני הסרטים הללו זכה להצלחה מסחררת ברחבי העולם ואף זכו בפרס אוסקר בקטגוריית האפקטים הטובים ביותר ועריכת הסאונד הטובה ביותר. אחרי הצלחת שני הסרטים הללו, ורהובן יצר את "אינסטינקט בסיסי" (1992), מותחן ארוטי אינטנסיבי ופרובוקטיבי במיוחד שנעשה לסרט התשיעי הרווחי ביותר בשנה הזו^[6]. הסצנה המפורסמת ביותר בסרט זה הייתה כאשר שרון סטון, אשר גילמה את דמות האנטגוניסטית הראשית בסרט; קתרין טראמל נמצאת בחקירה משטרתית בידי מייקל דאגלס, יושבת על כיסא, מעשנת סיגריה ופותחת את רגליה^[7]. סרט זה היה מועמד לשני פרסי אוסקר; העריכה הטובה ביותר והפסקול הטוב ביותר.

סרטו הבא של ורהובן היה "נערות שעשועים" (1995), סרט פרובוקטיבי נוסף, אשר הוכתר לאחד מבין הסרטים הגרועים בכל הזמנים^[8]. סרט זה זיכה את ורהובן עצמו בפרס פטל הזהב בסרט הגרוע ביותר של השנה והבמאי הגרוע ביותר.

אחרי "אינסטינקט בסיסי" ו"נערות שעשועים", ורהובן שב אל חיק ז'אנר סרטי הפעולה-מדע בדיוני המלאים באלימות הגרפית הבוטה והאפקטים עם סרט האקשן-מדע בדיוני משנת 1997 "גברים בחלל", המבוסס על הספר בעל אותו השם מאת רוברט א' היינליין^[9]. סרט זה היה הצלחה מסחררת עולמית נוספת ואף קיבל מועמדות לפרס האוסקר על האפקטים. בשנת 2000, ורהובן ביים סרט אימה-מדע בדיוני הנקרא "בלתי נראה" בו כיכב קווין בייקון^[10]. סרט זה היה לכישלון קופתי וביקורתי צורב אולם קיבל מועמדות לפרס אוסקר על האפקטים.

החזרה להולנד (2006–הווה)

אחרי 20 שנים במהלכן התגורר ועבד בארצות הברית, ורהובן שב לארץ הולדתו, הולנד. שם, יצר סרט דרמה הנקרא "הספר השחור" (2006), בו השתתפו מיכיל האוסמן ומתיאס שונארטס^[11]. ורהובן הגיע לפסטיבל הקולנוע היהודי בסינמטק ירושלים, בו השתתף הסרט^[12].

בשנת 2016 יצאו סרטו החדש "היא" (Elle) בכיכובה של איזבל הופר, עוקבת אחר אישה ההופכת לקורבן אונס ושוד בביתה ויוצאת לנקמה באדם שעשה לה זאת המבוססת על ספר הנקרא "Oh" מאת פיליפ דיג'אן^[13]. הסרט זכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר, בפרס סזאר ובפרס לומייר וכן היה מועמד לפרס באפט"א לסרט הזר הטוב ביותר. ורהובן זכה בפרס לומייר לבמאי הטוב ביותר^[14].

בשנת 2017 החל לעבוד על סרטו הבא "בנדטה", ביוגרפיה על חיה של הנזירה האיטלקייה בנדטה קרליני. בסרט ישחקו שארלוט רמפלינג וקלוטילד קורו. הסרט עתיד לצאת לאקרנים במהלך 2021.

ורהובן ידוע כבמאי של "טעם-רע". בין השאר כונה כבר "מדען מטורף", "גאון מרושע", "סרסור פורנו", "שונא נשים", "הומופוב", "אשמאי זקן" ואף "נאצי". יש הרואים את סרטיו כמשקפים פנטזיות אובססיביות של מוח מעוות. סרטיו מרבים לעסוק באלימות ובמין בצורה בוטה ובפאתוס המעורב באיכות פופ סינתטית וסליזית. ב"נערות שעשועים" הוא מתרכז בתאוותנות אשמאית בכל איבר מוצנע של גיבורות הסיפור. ב"גברים בחלל" הוא יוצר סרט תעמולה קצבי לפאשיזם, ואילו ב"בלתי נראה" יצר סרט יקר וראוותני בעל אפקטים פורצי דרך על אדם בלתי נראה, המציץ לנשים ומנצל אותן^[15].

אולם, כפי שציין מומחה אחר ל"טעם-רע", הבמאי האמריקאי ג'ון ווטרס: "ישנו טעם-רע טוב, וישנו טעם-רע רע". ישנו טעם-רע שהוא פשוט טעם רע, וישנו "טעם-רע" שהוא סוג של אמנות. ורהובן כנראה מאמין בכך גם הוא, משום שב-1995 היה לבמאי הראשון בהיסטוריה שהרהיב להגיע טקס ה-Razzie (פטל הזהב) על מנת לקבל את פרס הבמאי הגרוע ביותר (עבור "נערות שעשועים"). בעובדה זו יש להעיד על חוש האירוניה המפותח של ורהובן, הניכר היטב בסרטיו.

אלו סרטים, שמלבד הטעם הרע השופע, מכילים גם ביקורת נוקבת על החברה שורהובן מייצג ועל האובססיות הורהוביניות בכלל. הביקורת על מושא הביקורת באה מתוך המדיום של מושא הביקורת. ורהובן מבקר בחריפות את הקפיטליזם/סקסיזם/תרבות הפופ, אך באותה העת גם משכפל את מושא הביקורת ולובש אותו על עצמו כתחפושת או סוג של מדים סגנוניים. הוא מעז להעלות הצעות לפתרון בעיה שהוא עצמו חלק ממנה. התוצאה היא, אם כן, אירונית במידה מפליגה, ואף חתרנית – כפי שמודה ורהובן עצמו.

"עסקים זה עסקים" (1971)
"פרי טורקי" (1973)
"קייטי טיפל" (1975)
"חייל באורנג'" (1977) – גם תסריטאי
"מרוץ לחיים" (1980)
"האיש הרביעי" (1983)
"רומן הדמים" (אנ') (1985) – גם תסריטאי
"רובוקופ" (1987)
"זיכרון גורלי" (1990)
"אינסטינקט בסיסי" (1992)
"נערות שעשועים" (1995)
"גברים בחלל" (1997)
"בלתי נראה" (אנ') (2000)
"ספר שחור" (2006) – גם תסריטאי
"היא" (2016)
"בנדטה" (2021) – גם תסריטאי

מדיה וקבצים בנושא פול ורהובן בוויקישיתוף

פול ורהובן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פול ורהובן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
פול ורהובן, באתר AllMovie (באנגלית)
פול ורהובן, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
פול ורהובן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
פול ורהובן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
פול ורהובן, באתר Discogs (באנגלית)
Senses of Cinema: Great Directors Critical Database
פבלו אוטין ואמיר וודקה, המלחמה לעולם לא נגמרת, באתר האוזן השלישית, 27 במאי 2007
אמיר קמינר, פול ורהובן: "לא עובד בשביל כסף, זה משעמם", באתר ynet, 19 באוקטובר 2016

[1]
זיכרון דברים, באתר גלובס, 26 במרץ 2008
[2]
גלית חוגי, אחרי 20 שנה: חזרה לסרט הפמיניסטי ״נערות שעשועים״, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2015
[3]
מאיר שניצר, דון קישוט בכחול, חדשות, 23 בדצמבר 1985
[4]
מאיר שניצר, שוטר מת, שוטר טוב, חדשות, 22 בספטמבר 1987
[5]
מאיר שניצר, סרט / למרות שוורצער, חדשות, 6 באוגוסט 1990
אבי מרגנשטרן, מר עולם המחר, מעריב, 27 ביולי 1990
[6]
חגי לוי, יומית משובחת, חדשות, 11 במאי 1992
[7]
איתי שטרן, שרון סטון: הבמאי הבטיח שלא יראו כלום ב"אינסטינקט בסיסי". סטרתי לו כשהבנתי ששיקר, באתר הארץ, 20 במרץ 2021
[8]
מידע לא חיוני - דייויס נטשה אח הספינה, חדשות, 15 באוגוסט 1993
[9]
ניר נתן, ‏סרטי מקקים - בדרך מהוליווד, באתר גלובס, 15 ביולי 1997
[10]
נילי ברקן, ‏דני דין לא היה אוהב את זה, באתר גלובס, 21 בספטמבר 2000
נסים דיין, ‏אחי, הכי שקוף, באתר גלובס, 6 בספטמבר 2000
[11]
איזו מין זוועה, באתר גלובס, 27 בדצמבר 2006
דניאל פאיקוב, עכבר העיר, לא לפי הספר, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2006
[12]
נירית אנדרמן, גלריה, הארץ, פול ורהובן יגיע לפסטיבל הקולנוע היהודי בי-ם, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2006
[13]
אורי קליין, "היא" מציג אונס וקורבנו בדרך לא צפויה אבל מצליח להימנע מסנסציה, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2016
[14]
"היא" של פול ורהובן זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בטקס פרסי הסזאר, באתר הארץ, 25 בפברואר 2017
[15]
אהרון קשלס, ‏סוף עידן שרון, באתר גלובס, 3 באפריל 2006

[1] [1]
זיכרון דברים, באתר גלובס, 26 במרץ 2008

[2] [2]
גלית חוגי, אחרי 20 שנה: חזרה לסרט הפמיניסטי ״נערות שעשועים״, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2015

[3] [3]
מאיר שניצר, דון קישוט בכחול, חדשות, 23 בדצמבר 1985

[4] [4]
מאיר שניצר, שוטר מת, שוטר טוב, חדשות, 22 בספטמבר 1987

[5] [5]
מאיר שניצר, סרט / למרות שוורצער, חדשות, 6 באוגוסט 1990
אבי מרגנשטרן, מר עולם המחר, מעריב, 27 ביולי 1990

[6] [6]
חגי לוי, יומית משובחת, חדשות, 11 במאי 1992

[7] [7]
איתי שטרן, שרון סטון: הבמאי הבטיח שלא יראו כלום ב"אינסטינקט בסיסי". סטרתי לו כשהבנתי ששיקר, באתר הארץ, 20 במרץ 2021

[8] [8]
מידע לא חיוני - דייויס נטשה אח הספינה, חדשות, 15 באוגוסט 1993

[9] [9]
ניר נתן, ‏סרטי מקקים - בדרך מהוליווד, באתר גלובס, 15 ביולי 1997

[10] [10]
נילי ברקן, ‏דני דין לא היה אוהב את זה, באתר גלובס, 21 בספטמבר 2000
נסים דיין, ‏אחי, הכי שקוף, באתר גלובס, 6 בספטמבר 2000

[11] [11]
איזו מין זוועה, באתר גלובס, 27 בדצמבר 2006
דניאל פאיקוב, עכבר העיר, לא לפי הספר, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2006

[12] [12]
נירית אנדרמן, גלריה, הארץ, פול ורהובן יגיע לפסטיבל הקולנוע היהודי בי-ם, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2006

[13] [13]
אורי קליין, "היא" מציג אונס וקורבנו בדרך לא צפויה אבל מצליח להימנע מסנסציה, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2016

[14] [14]
"היא" של פול ורהובן זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בטקס פרסי הסזאר, באתר הארץ, 25 בפברואר 2017

[15] [15]
אהרון קשלס, ‏סוף עידן שרון, באתר גלובס, 3 באפריל 2006

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]