עקיבא הכרמי

הרב עקיבא הכרמי (ח' בשבט תרפ"ו, 23 בינואר 1926 - י"ד באב תשע"ה, 30 ביולי 2015) היה רבה של קריית שמואל במשך כשישים שנה וראש כולל האברכים "הישיבה הרמה בקריות".

עקיבא הכרמי

לידה	23 בינואר 1926 ברטיסלאבה, צ'כוסלובקיה
פטירה	30 ביולי 2015 (בגיל 89)
מקום קבורה	בית הקברות היהודי שדה יהושע (כפר סמיר)
מדינה	ישראל
השכלה	ישיבת פוניבז'
תקופת הפעילות	? – 30 ביולי 2015

ביוגרפיה

נולד בשם עקיבא וינברגר בברטיסלאבה (פרשבורג) בצ'כוסלובקיה (היום בסלובקיה) ליהושע ופרדיל וינברגר, כבן הזקונים במשפחה בת שישה ילדים. משפחתו מיוחסת לחת"ם סופר ולרב עקיבא איגר, שעל שמו הוא קרוי.

בשנת ת"ש (1940) לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, בהיותו בן 13, עלה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער דרך תנועת הנוער בני עקיבא והצטרף לאחיו ושתי אחיותיו הנותרים שעלו זה מכבר לארץ. הוריו, האחות הבכורה ואח נספו בשואה. עם בואו ארצה, אומץ על ידי פרופ' בנימין דה-פריס ורעייתו. למד בישיבת היישוב החדש, בתיכון "מוריה" (לימים צייטלין) בתל אביב, ולאחר מכן בישיבת חברון בירושלים, בישיבת פוניבז' בבני ברק ובישיבת לומז'ה בפתח תקווה, שם למד בחברותא במשך תקופה עם הרב ראובן כ"ץ. כמו כן, בתקופה זו שמע שיעורים מהחזון איש^[1].

נישא לרבקה (ה' באייר ה'תרפ"ו - ח' בשבט תשע"ב), בת לרב זלמן שמואל בלוך, מנהל רוחני בישיבת טלז^[2], נכדה לרב יוסף יהודה ליב בלוך ראש ישיבת טלז. שתי אחיותיה, שושנה ונעמי, נישאו לרב מרדכי גיפטר ולרב פסח שטיין, ראשי ישיבת טלז בקליבלנד. שאר בני המשפחה נספו בשואה.

תקופה מסוימת שימש כר"מ במדרשיית נועם.

בחודש כסלו תשי"ג (דצמבר 1952)^[3] מונה לרבה של קריית שמואל. בתחילת תקופת כהונתו כרבה של קריית שמואל שימש בנושאי רבנות שונים את הרב אליהו אליעזר מישקובסקי. היה ידוע במסירותו ובאהבתו לבני הקהילה מכל הזרמים והעדות. בשיעוריו הרביץ תורה לילדים ולבוגרים בכל מקצועות הקודש: תנ"ך, משנה וגמרא. ביתו היה פתוח לכול במשך כל שעות היממה.

בסוף שנות ה-60 ייסד ישיבה גבוהה בקריית שמואל לבוגרי הישיבה התיכונית פרחי אהרון, שלימודיה התקיימו בקומה העליונה של בית הכנסת הגדול של קריית שמואל (ובית הכנסת המרכזי בקריית שמואל א') ושבהקמתה השתתף הרב ברוך אידלשטיין, ראש ישיבת "פרחי אהרון". הישיבה פעלה מספר שנים עד שנסגרה, משום שגורמים בהנהגת הציונות הדתית דרשו שהישיבה תהיה ישיבת הסדר.

בהזמנת הרב חנניה כהן, רבה של קריית ביאליק, הוקם בעיר כולל אברכים בראשות הרב הכרמי בשם "הישיבה הרמה" שהשתכן בבית הכנסת "הדרת קודש". בשנת תש"ס עברה "הישיבה הרמה" למבנה חדש בצפון קריית שמואל ובו גם גנים שהקים בשם "יסודי התורה" ותלמוד תורה לבנים ובית ספר "בית יעקב" לבנות שהם ממוסדות קרן "נתיבות משה" ואינם מהמוסדות שהקים הרב הכרמי. בתחילה כל גני "יסודי התורה" שכנו בבניין "הישיבה הרמה", אך עקב הצפיפות ארבעה גנים עברו לבניין שהוקם במיוחד בעבורם במרחק כמה דקות הליכה דרומית מזרחית למבנה "הישיבה הרמה".

בשנת תשע"ד הוקמה בנשיאותו על ידי בנו הרב זלמן שמואל ישיבה לצעירים בקריית שמואל. לאחר מותו נקראה הישיבה על שמו "כרם עקיבא". בתחילה שכנה בבית הכנסת "משכן משה" הקרוב לבית הכנסת הגדול של הקריה, אך לאחר מספר שנים עברה לקומה שמעל ארבעת גני יסודי התורה".

נפטר ב־י"ד באב תשע"ה, 30 ביולי 2015, ונטמן בבית הקברות היהודי בחוף הכרמל שבחיפה.

בין תלמידיו הרבנים דוד ביגמן, חיים ירוחם סמוטריץ' ויעקב קליין, רבה של קריית חיים.

פרסם מספר מאמרים בכתבי עת וקבצים תורניים כגון: "הפרדס", "האהל", "המאור", "הדרום" ו"בית יעקב".

מבחר דברי תורה שלו בהשקפה ואמונה וחינוך קובצו ב"יקבי הכרם" שהוציאה לאור המשפחה. בשנת תשפ"א הוציאה המשפחה את הספר "תבואת יקב" המקבץ "חידושי תורה, פניני מוסר ופרקי חיים" של הרב.

דמותו ודעותיו

הצטיין בבקיאות והבנה מעמיקה בכל חלקי הספרות התורנית של תורת הנגלה והיה ידוע כפוסק חריף ומקורי, ואף היה לו ידע בתורת הנסתר. כן היה בקי בפיוט הקדום. לא פחות מאשר בגאונותו התורנית נודע הרב ביראת שמים ויראת חטא, במידות טובות וענווה. בלט באהבת ישראל וארץ ישראל ובפשטות הנהגתו. אישיותו התבטאה גם בכך שהיה רחוק מכל תאוות כסף וסירב בתוקף לקבל כסף חוץ ממשכורתו הצנועה כרב. בנו מספר שבמקרה מסוים אישה ערירית הורישה חצי מדירתה לרב ורעייתו וחצי לאחיינה שלא יודע עד היום שהייתה צוואה כזו כי הרב ורעייתו קרעוה.

הרב הכרמי נמנה עם הרבנים שחתמו על קול קורא כנגד שיטת הרבדים. בתקופת תוכנית ההתנתקות הצטרף לקוראים לסרב פקודה^[4].

תמך בהשקפה דתית-ציונית ביחס לרעיון הציוני ולמדינה והיה איש ארץ ישראל השלמה. היה בין הרבנים שחתמו על עצומה הקוראת לחיילים להימנע מלהתגייס למילואים לביצוע ההתנתקות.

עם זאת, בדרכי הלימוד והחינוך תמך בדרך החרדית המקובלת, ומוסדות החינוך שבנשיאותו הם בעלי אופי חרדי. בהנהגותיו היה קרוב לדרך החרדית לפי החזון איש כמו אי שימוש בחשמל בשבת.

יצא נגד הזרם המשיחי של חב"ד בקרית שמואל^[5].

ילדיו

• פרופ' לובה רחל חרל"פ - אשת הרב יעקב חיים חרל"פ, ראש כולל מדר"ש בירושלים ומרצה במרכז ללימודי יסוד באוניברסיטת בר-אילן.
• רינה - נשואה לגרשון יגל, נכדו של הרב שבתי יגל מסלונים.
• הרב זלמן שמואל - חתנו של הרב יעקב כ"ץ, מחבר הספר "כרם שמואל" ראש כולל "הישיבה הרמה" וראש הישיבה לצעירים "כרם עקיבא".
• הרב יהושע - חתנו של הרב אלימלך וינטר מרחובות. ר"מ ומגיד שיעור ברחובות.
• הרב אליעזר - לשעבר ר"מ בישיבת ההסדר עכו, גר בקריית שמואל. רב בית הכנסת המרכזי שבקריה.
• הרב בנימין - ראש כולל בכרמיאל, אחיו התאום של הרב אליעזר וחתנו של ר' צבי וינברגר, פיזיקאי ממכון לב.

קישורים חיצוניים

• רבה של קרית שמואל, הצופה, 11 בדצמבר 1952
• סיפורו של ספר תורה אחד, באתר 'יותר מסת"ם'
• יעקב ידיד, ‏איש מלא תורה. הספד לרב עקיבא הכרמי זצ"ל, באתר "סרוגים", 1 באוגוסט 2015
• הרב של הקריות, דברי הספד מנכדו הרב שבתי יגל בגרסה המקוונת של עיתון בשבע באתר ערוץ שבע
• הגאון רבי עקיבא הכרמי זצ"ל, סריקת כתבה על הרב עקיבא הכרמי שפורסמה לאחר פטירתו בעיתון החרדי-ליטאי יתד נאמן

הערות שוליים

1. הזכרת הרב הכרמי ב"מעשה איש" שבו תולדות חייו והנהגותיו של החזו"א
2. בנו הבכור של הרב יוסף יהודה לייב בלוך.
3. ראו ברכה מחבר הרבנים והמחלקה לענייני דת של הפועל המזרחי למינויו כרבה של קריית-שמואל בתוך ברכות למינוים של רבנים אחרים ברחבי הארץ ב"התורה והמדינה", קובץ ה-ו', תשי"ג-תשי"ד, עמוד אחרון (בהיברובוקס קובץ ה'-ו' מופיע יחד עם קובץ ד' מאלול תשי"ב); רבה של קרית שמואל, הצופה, 11 בדצמבר 1952
4. רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2004
5. באתר שטורעם