עין לבן

עין לבן הוא מעיין שכבה בהרי ירושלים הממוקם כקילומטר אחד דרומית למושב עמינדב ומתחת לגבעת משואה. המעיין נובע ברכס לבן מעל הגדה הצפונית של נחל רפאים, מוקף עצי תאנה, אגוז מלך, שקד, חרוב, זית, אשחר, אלה ארץ ישראלית ועץ תות.

עין לבן

בריכת מעיין עין לבן
מיקום המעיין
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	ירושלים
אזור	דרום מערב ירושלים
קואורדינטות	31°45′00″N 35°09′29″E
נתוני המעיין
סוג זרימה	מעיין איתן
סוג נביעה	מעיין שכבה
גישה למעיין
נגישות לציבור	פתוח
דרך גישה	כביש סלול מגן החיות התנ"כי לכיוון מערב
(למפת ירושלים מוגדלת)   עין לבן (למפת ירושלים רגילה)   עין לבן (למפת הרי ירושלים רגילה)   עין לבן (למפת הרי ירושלים מוגדלת)   עין לבן

עין לבן וסביבתו בשעת זריחה - בוסתני העצים סביב המעיין היו חלק משטחי העיבוד החקלאי של הכפר הערבי אל-ולג'ה שעבר אל מדרום לנחל רפאים לאחר שנכבש במלחמת העצמאות.

היסטוריה

במשך השנים ערכה רשות העתיקות מספר חפירות הצלה סביב עין לבן ובעמק שלמרגלותיו. השרידים שנחשפו בחפירות מעידים על שימוש חקלאי אינטנסיבי בשטח למן העת העתיקה ועד ימינו. השרידים אופייניים לעורף החקלאי הכפרי של דרום הלבנט. השרידים שנחשפו כוללים טרסות חקלאיות, גתות^[1], מחצבות, שומֵרות ומערות קבורה^[2], מערות מגורים, ערימות סיקול, תעלות השקיה, בריכות מים ושרידי מבנים^[3].

השרידים מעידים על כך שבמקום הייתה פעילות אנושית ברציפות מאז תקופת הברזל בארץ ישראל ועד סוף תקופת המנדט. עיקר הממצאים שנחשפו היו מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל והתקופה המוסלמית המוקדמת. הם כוללים אבני פסיפס מרובות ושברי רעפים המעידים על מבנה ציבורי, שברי כלי חרס שתוארכו ברובם לתקופות הביזנטית והמוסלמית המוקדמת ומיעוטם לתקופת הברזל, שישה מטבעות שאפשר לזהותם: מטבע מהשנים 351–361 (זיהוי לא ודאי), מטבע מתקופת קונסטנטיוס השני (שנים 355–361); שני מטבעות מהשנים 383–395, מטבע מהתקופה האומאית שלאחר הרפורמה (שנים 697 - 750) ומטבע מיל מנדטורי משנת 1943. בנוסף נמצאו פריטי מתכת מעניינים, פעמון עם כיתוב אנגלי וכפתור של יחידה מצבא הממלכה המאוחדת מתקופת המנדט^[4].

בוסתני העצים סביב המעיין היו חלק משטחי העיבוד החקלאי של הכפר הערבי אל-ולג'ה שתושביו עזבו אותו לאחר שנכבש במלחמת העצמאות, ב-21 באוקטובר 1948 במבצע יקב להרחבת פרוזדור ירושלים^[5].

בשנת 2015 המעיין עבר שיפוץ ובריכות המים נבנו ושוקמו על ידי עיריית ירושלים ורשות הטבע והגנים כחלק מפרויקט פארק ירושלים.

בספטמבר 2017, אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה בניית 5,000 יחידות דיור ברכס לבן שמעל המעיין^[6]. יש חשש שהבנייה המתוכננת תחסל את שפיעת המים בעין לבן^[7]. במרץ 2022 החליט ראש העיר, משה ליאון, לבטל את התכנית במתכונתה המקורית ולקדם חלופה אחרת שתביא לבניה על שליש מהשטח שהיה מיועד לבניה מלכתחילה. החלטתו קיבלה תמיכה ממרבית הארגונים הירוקים^[8].

המעיין

המעיין נובע מנקבה חצובה המזינה שתי בריכות, האחת רדודה, והשנייה עמוקה יותר, עד כ-160 ס"מ, ומשמשת בשנים האחרונות מקום פופולרי לביקורים ולרחצה. המעיין קיבל את שמו מצבעם הלבן של סלעי הרכס מהם הוא נובע. בסמיכות למעיין זה, נמצאים עין חניה ועין במבה, הנובעים גם הם בנחל רפאים.

דרכים ושבילים

דרך סלולה באורך של כ-1.5 ק"מ מובילה מחניון גן החיות התנ"כי למעיין. הדרך קרויה דרך נדב על שם נדב אלעד, לוחם בפלוגת הנדסה של חטיבת הצנחנים שנפל בפעילות מבצעית בחברון. משפחתו וחבריו ליחידה תרמו ועזרו לשיקום המקום ולטיפוחו.

ליד המעיין מתחיל שביל אופנים "מי-ם אל ים" שמגיע עד לחוף הים התיכון בתל אביב. כמו כן, במעיין עובר שביל ישראל.

על יד המעיין נמצא פתחה של מנהרת כרם, מנהרת אופניים באורך 2.1 ק"מ המובילה לצומת כרם.

תמונות

• 
  דרך נדב
• 
  שלט רשות הטבע והגנים בכניסה לעין לבן
• 
  סביבת החקלאות ליד המעיין
• 
  הבריכה התחתונה של עין לבן ממעוף הציפור
• 
  סביבת הבריכה התחתונה של עין לבן ממעוף הציפור

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עין לבן בוויקישיתוף

• ynet, עין לבן: ירוק מבחוץ, צונן מבפנים, באתר ynet, 21 ביולי 2006
• יותם יעקבסון, ‏מעיין בהרי ירושלים, באתר גלובס, 3 ביוני 2010
• דפנה יעקובוס רנצר, טיול לפסח בתוך ירושלים – פריחה ומים בעין לבן, באתר כל העיר, 22 באפריל 2019
• משה גלעד, שתי בריכות נפלאות, בצל עצי התאנה וסכנת סגירה, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2020