סרטבה

סָרְטָבַה (נכתב גם כסרטבא) או אלכסנדריון הוא מבצר קדום ששכן על כיפת הר גבוה, שהעניק את שמו להר, שנקרא "הר סרטבה",^[1] או "קרן סרטבה".^[2] ההר הוא הפסגה הגבוהה ביותר בגוש-הררי בדרום מדבר שומרון, והוא מהווה גבול צפון-מערבי לערבות יריחו.

סרטבה

הסרטבה ממצפור המוסטרה
מידע כללי
גובה	377 מטר
מדינה	ישראל (תחת שלטון צבאי ישראלי)
מיקום	הרי שומרון, ישראל
מסלול ההעפלה הקל	דרך לרכב 4X4
קואורדינטות	32°5′45.86″N 35°27′43.08″E
(למפת דרום השומרון מוגדלת)   סרטבה (למפת דרום השומרון רגילה)   סרטבה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום סרטבה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום סרטבה

פסגת הסרטבה מתנשאת לגובה כולל של 650 מטר מעל לבקעת הירדן, מתוכם 377 מטר מעל פני הים.^[3]

ב-1990 ההר וסביבתו אושרו כשמורת טבע ישראלית, שכולל שטח של 30,860 דונם.^[4]

היסטוריה

מקור השם סרטבה

השם "סרטבה" השתמר מתקופה קדומה (מוזכר במשנה כ"סרטבא"^[5]) ונותר גם כשמו הערבי של המקום קרן סרטבּא (قرن سرطبا). המילה "קרן" בערבית משמשת לעיתים קרובות בשמן של פסגות בולטות. מספר סופרים נטו לזהות את השם "סרטבה" עם שמה של העיר המקראית צרתן, אולם נראה כי הדמיון האטימולוגי בין שני השמות אינו מבוסס. החוקר הצרפתי שארל קלרמון-גנו הציע שמקור השם הארמי התלמודי "סרטבא" הוא בצמד המילים "שַׂר־צְבָֽא", הנזכרות בספר יהושע,^[6] לאור העובדה שחילוף האותיות בין צ ל-ט הוא בין השינויים הנפוצים ביותר במעבר של מילים מעברית לארמית.^[7]

הדלקת משואות

סרטבה מוזכרת כתחנה השנייה בשרשרת התחנות, בהן הודלקה משואה להעברת הידיעה על קידוש החודש בימי בית המקדש השני. תחנות אלו הוקמו על פסגות הרים בולטות, ואִפשרו העברה מהירה של הודעות מירושלים לשאר חלקי הארץ ואף ליהודי בבל:

ומאין היו משיאין משואות? מהר המשחה לסרטבא,^[8] ומסרטבא לגרופינא, ומגרופינא לחוורן, ומחוורן לבית בלתין, ומבית בלתין לא זזו משם, אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד^[א] עד שהיה רואה כל הגולה^[ב] לפניו כמדורת האש.

— משנה, מסכת ראש השנה, פרק ב', משנה ד'

לזכר אירוע זה, המושב שהוקם למרגלות ההר נקרא משואה.

תקופת מדינת ישראל

לוחמי הפלמ"ח, טרם קום המדינה, וכן לוחמי יחידות מובחרות בצה"ל^[9] ובהן הצנחנים, סיירת חרוב^[10] וסיירת מטכ"ל,^[11] לאחר כיבוש הבקעה והשומרון במלחמת ששת הימים, נהגו לערוך מסעות לראש קרן הסרטבה כמבחן עליון לכוח סיבולת.

מאז הוקמה מחדש סיירת חרוב בשנת 2017 השיבו לוחמי סיירת חרוב עטרה ליושנה; הסיירת שהתחדשה נוהגת לבצע בתום שבוע מסכמים מפרך, מסע העפלה לפסגה. בתום המסע מעניקים מפקדי היחידה ללוחמים הצעירים את סיכת היחידה שהשתמרה גם כן מתקופת הסיירת ההיסטורית.

לוחמי סיירת השריון של חטיבה 401 עולים את הסרטבה כאקט סיום למסלול המפרך שעברו, ובפסגה הם מתקבלים על ידי לוחמי היחידה, שעוזרים להם לעלות לפסגת השן וכך מקבלים אותם לפלוגת הלוחמים.

בנוסף לכך, ההר הוא גם סוף המסלול של "צוות ברקת", מסלול ייעודי לפיקוד וקצונה של חיל הגנת הגבולות. שם הם מקבלים את סיכת המסלול.

המבצר החשמונאי אלכסנדריון (כיום סרטבה)

שרידי המבצר החשמונאי בסרטבה

השביל המוביל לסרטבה במבט מהפסגה

מבט החוצה מתוך אחד ממאגרי המים החשמונאים בסרטבה

הדעה המקובלת על רוב החוקרים היא כי המבצר בפסגת הסרטבה הוא המבצר "אלכסנדריון", שנבנה על ידי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי.^[12] ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו כתב כי הורקניה, מכוור ואלכסנדריון היו שלושת המבצרים עליהם לא ויתרה שלומציון המלכה החשמונאית, אשתו של אלכסנדר ינאי, כשהעבירה את מבצרי המדבר לידי הצדוקים, מכיוון ש"שם היו אוצרות סגולתה".^[13] כאשר ברח הנסיך החשמונאי אלכסנדר השני מפני המצביא הרומי אולוס גביניוס, הוא "ביצר את מעוזי הארץ ובנה את חומת אלכסנדריון, הורקניה ומכוור אשר מול הרי ערב". בן מתתיהו מוסיף ומספר כי "עד כי נואש אלכסנדרוס מתקותו ושלח אליו צירים לבקש ממנו חנינה והסגיר אליו את המבצרים הנשארים, את הורקניה ואת מכוור, ואחר כך מסר בידו גם את אלכסנדריון. את כל המבצרים האלה הרס גביניוס בעצת אם אלכסנדרוס, לבל תפרוץ מלחמה חדשה".

לאחר שאלכסנדריון נהרס יחד עם שאר המבצרים על ידי גביניוס, ברח אריסטובולוס השני מרומא והתכוון לבנות מחדש את אלכסנדריון, אך גביניוס הקדימו ומנע ממנו לתפוס את המקום. אריסטובולוס נמלט למכוור וניסה לבצר את המקום מחדש. הוא החזיק מעמד יומיים ונכנע^[14] אלכסנדריון מתואר כ"מבצר חזק ונהדר בראש הר גבוה".^[15]

מקור נוסף המזכיר את הורקניה ומבצרים אחרים הוא ההיסטוריון היווני סְטְרָבוֹ, המציין כי:

הוא (פומפיוס) ציווה להרוס את החומות כולן והשמיד, עד כמה שהיה בכוחו, את קני הליסטות ואת מבצרי המחסנים של הטירנים. כי היו שניים כאלה במעברים המוליכים ליריחו תרכס וטאורוס, וכן גם אלכסנדריון והורקניון ומכוור, וליזיאס ואלה שליד פילדלפיה וסקיתופוליס שבגליל.

— סטרבו, גאוגרפיה, 40,2,16

הורדוס ציווה על אחיו הצעיר פירורא להקים מחדש את חומות אלכסנדריון בזמן מאבקו בכוחותיו של המלך החשמונאי האחרון מתתיהו אנטיגונוס.^[16] המבצר מוזכר גם בסיפור אודות חשדותיו של הורדוס בשני בניו – אלכסנדר ואריסטובלוס – כמי שמנסים להתנקש בחיי אביהם. בפני הורדוס הוצג מכתב שבו פונה אלכסנדר בנו אל מפקד מבצר אלכסנדריון ומבקש ממנו כי לאחר ההתנקשות באביהם יתיר לו ולאחיו אריסטובלוס לבוא אל המבצר ולהשתמש בנשק ובכלי המלחמה שבו.^[17] מאוחר יותר, לאחר שהורה על הריגת בניו, ציווה הורדוס להעביר את גופותיהם למבצר אלכסנדריון ולטמון אותם בקבר אלכסנדר השני, שהיה אביה של מרים החשמונאית, אמם של שני הבנים.^[18]

בחפירות שנערכו בסרטבה בשנות השמונים בידי הארכאולוגים יורם צפריר ויצחק מגן, נחשפו שרידים מהתקופה החשמונאית, בהם חלקי עמודים וכותרות. הארכאולוג אהוד נצר, שחפר במקום, הניח שגם בתקופה החשמונאית היו בסרטבה אגפים מפוארים. בחפירות שנערכו בשנת 2025 בראשות הארכאולוג דביר רביב זוהו במדרון המזרחי חמישה שלבי בנייה. השניים הראשונים מתוארכים לתקופה החשמונאית, וכוללים מבנה מטויח בלבן, מקווה טהרה וכן מבנה עמודים מפואר שעוטר בסגנון הדורי. בשלבים השלישי והרביעי, המתוארכים לימי הורדוס, פורק הארמון החשמונאי ונבנה פריסטיל שכלל מבנה עמודים מפואר מרוצף בפסיפס שעמודיו וקירותיו עוטרו בתמשיחי קיר צבעוניים (פרסקו) ובטיח מכויר (סטוקו), וכן בור מים ובריכה מדורגת. השלב החמישי והאחרון כלל קירות, טאבון ושכבת שריפה מהמאה הראשונה לספירה - אלו מייצגים ככל הנראה פעילות של פליטים וצבא רומי בימי המרד הגדול.^[19]

מערכת מים מרשימה הובילה מים מסכר בוואדי קרוב, דרך סיפוֹן, אל בורות מים גדולים המצויים למרגלות המבצר. קטעים רבים מן התעלה, הסיפון ובורות המים שרדו עד היום.

זיהויים נוספים

יש חוקרים (ויקטור גרן ונוספים) המזהים את אלכסנדריון בח'רבת ע'רבה – דרומית למעלה לבונה. בחורבה זו נמצאו לבנים מסותתות בסגנון חשמונאי, מקווה ומערכת מסתור מימי מרד בר כוכבא.

גלריית תמונות

• 
  אבנים חשמונאיות בסרטבה
• 
  מפולת של אלפי אבנים מהמבצר
• 
  חוליה מסוגננת (מושב אסלה?) מעל בור ספיגה בתחומי המבצר
• 
  שרידי המבצר בחלק המזרחי
• 
  אבן בצורת לב מהתקופה החשמונאית

מצפור המוסטרה

הסרטבה ממצפור המוסטרה

מצפור המוסטרה הוא מצפור ממזרח לסרטבה הסמוך למוצב צבאי הצופה לכיוון בקעת הירדן. מהמצפור ניתן לראות בלילה את אורות רבת עמון, בירת ממלכת ירדן.

לקריאה נוספת

• עמנואל הראובני, פסגות – טיולים לפסגות ההרים ואל נקודות תצפית, כנרת בית הוצאה לאור, 1993.
• אהוד נצר, "מפעלי הבנייה של החשמונאים", בתוך חנן אשל ודוד עמית (עורכים), ימי בית חשמונאי, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 1995.
• "סרטבא (אלכסנדריון)", האנציקלופדיה העברית (כרך כו), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשל"ד, עמ' 533
• ליקט משה רוזנפלד (צ'יקו), ערך עוזי פז, קרן סרטבה ומדבר שומרון, בית ספר שדה מעלה אפרים, תשמ"ד 1984

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סרטבה בוויקישיתוף

• מידע על סרטבה בקטלוג הספרייה הלאומית
• שמורת סרטבה באתר טבע ונופים בישראל
• הצעה למסלול טיול באזור
• מבצר חזק ונהדר בראש הר גבוה כתבה מצולמת ותרשים באתר yoaView, של יואב אבניאון.
• מאיר בן דב, ‏'מסרטבא לגרפינא' – לזיהוי מקומה של סרטבא, השנייה בתחנות קו המשואות מירושלים לבבל, קתדרה 23, אפריל 1982
• עודד עיר-שי, ‏אף על פי כן סרטבא היא אלכסנדריון - תגובה למאמרו של מ' בן דוב "מסרטבא לגרפינא", קתדרה 25, ספטמבר 1982
• עפרה גורי-רימון, בתי אוצר ומרכזי מנהל – ייעודם העיקרי של מבצרי המדבר, קתדרה 82, תשנ"ז, עמ' 7–16.
• צביקה צוק, סרטבה: פסגה גבוהה, מבצר ישן ואמת מים קדומה, באתר ynet, 17 ביולי 2011
• משה עינב, בנייתו, תפקודו ונטישתו של מבצר סרטבה/אלכסנדריון בשלהי התקופה החשמונאית ובימי הורדוס, חיבור לשם קבלת תואר, המחלקה למקרא, ארכאולוגיה והמזרח הקדום, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע"ד/ 2014.
• מבט על הר סרטבה ממצפור המוסטרה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 00:46), דצמבר 17, 2017
• חפירות מבצר סרטבה-אלכסנדריון, באתר פייסבוק

ביאורים

1. את המשואה
2. בבל