סיירת חרוב

סיירת חרוב (יחידה 484) הייתה סיירת פיקודית שפעלה בפיקוד המרכז בין השנים 1966–1974.

ערך זה עוסק בסיירת חרוב ההיסטורית שפעלה בין השנים 1966–1974. אם התכוונתם לסיירת חרוב החדשה שהוקמה במרץ 2017, ראו סיירת חרוב.

סיירת חרוב

פרטים
כינוי	האריות
מדינה	ישראל ישראל
שיוך	צה"ל
סוג	סיירת פיקודית
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1966–1974 (כ־8 שנים)
מקים היחידה	יחזקאל (חזי) שלום
מלחמות	מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים
פיקוד
יחידת אם	חטיבה 35, פיקוד מרכז, חטיבת הבקעה
מפקדים	מפקדה הראשון היה יחזקאל (חזי) שלום, ע' קמ"ן חטיבה 35

היסטוריה

היוזמה להקמת סיירת חרוב החלה באפריל 1966. מקימי הסיירת היו יחיאל אמסלם (אמסה) קמ"ן חטיבה 35 וסגנו, מפקדה הראשון של הסיירת יחזקאל (חזי) שלום^[1]. בהמשך, מפקדה השני אריה צידון (צימל) הוא שהפכה מיחידה בהקמה, ליחידה מבצעית. לוחמי היחידה נבחרו משורות חטיבת הצנחנים ובתחילת דרכה הייתה היחידה חלק מחטיבה זו^[2]. במהלך מלחמת ששת הימים תפקדה כיחידת חוד של חטיבה 4^[3], ולאחר המלחמה הייתה לחלק מחטיבת הבקעה, שהוקמה ב-1968.

לאחר הקמתה, פעלה הסיירת בעיקר בגבול ירדן. במלחמת ששת הימים לחמה הסיירת באזור מצפון לירושלים, רמאללה וצפונה לכיוון שכם. במלחמת ההתשה בבקעת הירדן פעלה הסיירת במשימות סיור, אך בייחוד במשימות מיוחדות שעיקרן תצפיות, מארבים חודרים מעבר לגבול ומרדפים אחר מחבלים ומסתננים באזורי יהודה ושומרון והגבול החדש עם ירדן^[4]. בתקופה זו הסיירת טופחה על ידי אלוף הפיקוד רחבעם זאבי.

באירוע חטיפת המטוס הלבנוני באוגוסט 1973, שבו מטוס בואינג 707 לבנוני נחטף על ידי אזרח לובי והונחת בנמל התעופה בן-גוריון, הוטלה משימת ההשתלטות על הסיירת, תוך העדפתה על-פני כוח מסיירת מטכ"ל. כוח בפיקוד שלום קורן, מפקד פלוגה בסיירת, פרץ פנימה והשתלט על החוטף, החמוש באקדח, ושחרר את בני הערובה.

בראשית מלחמת יום הכיפורים פעלה היחידה, בפיקוד חיים אורן, במסגרת החזית הירדנית במלחמת יום הכיפורים, בתור כח כוננות מפני תקיפה ירדנית-עיראקית, וכנגד מחבלים. לקראת סוף המלחמה הועברה לחזית הדרום. בתחילה נועדה הסיירת להשתתף ב-22 באוקטובר, כחלק מכוח מיוחד עליו פיקד מתן וילנאי, בפשיטה על פורט פואד, אולם זו בוטלה בשל כניסת הפסקת האש הראשונה לתוקפה^[5]. לאחר מכן לחמה בקרבות טיהור החיץ החקלאי ובחילוץ הצנחנים הנצורים במהלך הקרב בעיר סואץ^[6], עד לכניסת הפסקת האש לתוקף.

לאחר מלחמת יום הכיפורים כחלק מרפורמה במערך חיל הרגלים פורקו כל הסיירות הפיקודיות וכוח האדם הופנה לאיוש גדודי חי"ר. בין אלה שפיקדו על פלוגות בסיירת ניתן למנות את יוני נתניהו^[7], אסא קדמוני, יואב גלבר, בילו מישורי ואת שריה עופר ("ייה").

על שמה של הסיירת הוקם בשנת 1995 גדוד חרוב שנמנה עם גדודי חיל רגלים ממוכן אשר הפכו מאוחר יותר לגדודים המרכיבים את חטיבת כפיר.

סמל היחידה

רעיון ראשוני לסמל היחידה צויר על ידי אייזיק ("עזי") שפירא, בן קיבוץ אפיקים, ששירת כמש"ק במחלקת המודיעין של חטיבה 35. ציור ראשון של הסמל בגרסתו הסופית בוצע על קיר ודלת במגורי הסיירת בתל נוף, על ידי לוחם היחידה, משה שדה (שטיינפלד). המוטיבים העיקריים בסמל מדגישים את ייעוד הסיירת ושיוכה: האריות מצביעים על שיוך היחידה לפיקוד מרכז, הג'יפ מסמל את משימות ואופי פעילות היחידה, הכנפיים מסמלות את השיוך למערך המוצנח והחבצלת היא סמל המודיעין.

עם גיבוש הרעיון וציור הסמל, הוא הוצג ב-1966 על ידי יעקב רוזנצווייג (לימים, "רוזן"), לוחם ביחידה, בפני אביו, אשר עסק בצורפות. האחרון התנדב מייד להכין תבנית ואבטיפוס ללא כל עלות. לאחר קבלת האישורים הנדרשים לנשיאת הסמל היחידתי, אורגן על ידי אחד מקציני הסיירת, נדב בר אמוץ, יום עבודה לחיילי היחידה במסיק הזיתים. בהכנסות מיום עבודה זה, מומן ייצור סמל סיירת חרוב. הסמל יוצר כפי שעוצב ובהתאם לאבטיפוס שייצר הצורף חיים רוזנצווייג מחיפה.

מפקדי היחידה

שם	תקופת כהונה	הערות
יחזקאל שלום	1966 - 1967	מפקד היחידה הראשון, מונה לתפקיד ב-3 באפריל 1966. היחידה הייתה בהקמתה, על בסיס חיילי צנחנים מהגדודים
אריה צידון (צימל)	1967	לימים מפקד חטיבת הצנחנים. היחידה הפכה בתקופתו למבצעית
דן שגיא (צ'ובו)	1967
עמוס נאמן	1967 - 1968
צבי עופר[8]	1968	נהרג בקרב עם מחבלים בוואדי קלט בדצמבר 1968. על שמו נקרא "מחנה עופר" ובשנות האלפיים, בית סוהר עופר[9].
יוסף קולר	1969 - 1970	לימים מפקד עוצבת הגליל
יהודה בר (יוד-בית)	1970 - 1972	לימים מפקד עוצבת הגליל
מנחם סלע (נחיק)	1972 - 1973
ישראל פסח	1973
יאיר קליין	1973	ממלא מקום מפקד הסיירת (20 ביולי 1973 - 10 באוקטובר 1973)
חיים אורן (איבן)	1973 - 1974	מפקדה האחרון של היחידה, מתחילת מלחמת יום הכיפורים ועד פירוקה ביוני 1974; קודם לכן, בשנים 1970–1971, כיהן כסגן-מפקד הסיירת

הנצחה

כיכר סיירת חרוב ברמת גן

לוחית זיכרון בכיכר סיירת חרוב ברמת גן

• חדר הזיכרון לחללי סיירת חרוב מוצב בבקעה ליד מושב פצאל.
• מחנה עופר ובית סוהר עופר נקראו על שמו של צבי עופר, בעל עיטור הגבורה ממבצע סנונית - מפקד היחידה שנהרג בקרב עם מחבלים בדצמבר 1968.
• ב-1970 הופיעה להקת פיקוד מרכז בתוכניתה ה-18, ובה השיר "יש לי אהוב בסיירת חרוב", שכתב חיים חפר והלחין יאיר רוזנבלום^[10].
• ברמת גן נקראה כיכר ליד הפארק הלאומי על שם סיירת חרוב.
• בשנת 2018 הוחל בהקמת אתר הנצחה ופארק הנצחה לסיירת חרוב בבקעת הירדן בסמוך לאתר ההנצחה לאסון הנ"ד. באתר הוקמו מצבות זיכרון לנופלי הסיירת מכל אחד ממחזורי הגיוס וכן נטע מטע חרובים במורד הגבעה עליה מצוי האתר^[11].

ראו גם

• חטיפת המטוס הלבנוני באוגוסט 1973
• סיירת חרוב החדשה, הסיירת של חטיבת כפיר
• סיירת אגוז, יחידה מקבילה בפיקוד הצפון
• סיירת שקד, יחידה מקבילה בפיקוד הדרום
• יש לי אהוב בסיירת חרוב, שיר.

לקריאה נוספת

• יעקב ארז בהשתתפות זאב קליין, האנציקלופדיה לצבא וביטחון – "צה"ל בחילו", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1983, כרך 14 - "סיירות ומיעוטים", עמ' 74–103
• ברוך נבו ונורית אשכנזי, "השיבה מסרפיאום", הוצאת ספרית מעריב, 2006, עמ' 123–144

קישורים חיצוניים

• עמותת סיירת חרוב - אתר האינטרנט של הסיירת
• סיירת חרוב, באתר האינטרנט "נוסטלגיה אונליין"
• שי לוי, ‏נוסטלגיה קרבית: הסיירות המובחרות של פעם, באתר ‏מאקו‏, 4 באפריל 2012
• עוז רוזנברג, ‏"לא היה לנו ועד הורים": לוחמי סיירת חרוב בעבר ובהווה על ההבדלים בין התקופות, באתר מעריב אונליין, 12 ביולי 2017
• עדי חשמונאי, "ידענו שמאחורי כל שיח יכול לצוץ מחבל", באתר ישראל היום, 13 בדצמבר 2018
• ישראל, צה"ל. סיירת חרוב, דף שער בספרייה הלאומית