Loading AI tools
פוליטיקאי ודיפלומט אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוברט סרג'נט "סרג'" שרייבר ג'וניור (באנגלית: .Robert Sargent "Sarge" Shriver Jr; 9 בנובמבר 1915 – 18 בינואר 2011) היה פוליטיקאי ודיפלומט אמריקאי, שגריר ארצות הברית בצרפת בשנים 1968–1970, הראש הראשון של חיל השלום ומועמדה של המפלגה הדמוקרטית לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית בבחירות לנשיאות ארצות הברית 1972, כעמיתו למרוץ של הסנאטור ג'ורג' מקגוורן מדקוטה הדרומית.
 | |||
| שרייבר, 1961 | |||
| לידה |
9 בנובמבר 1915 וסטמינסטר, מרילנד | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
18 בינואר 2011 (בגיל 95) בית החולים סבורבן, בת'סדה, מרילנד | ||
| שם מלא | רוברט סרג'נט "סרג'" שרייבר ג'וניור | ||
| שם לידה |
Robert Sargent Shriver  | ||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||
| מקום קבורה | בית הקברות סנט פרנסיס חאווייר, מסצ'וסטס | ||
| השכלה |
| ||
| מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | ||
| דת | קתולי | ||
| בת זוג | יוניס קנדי (1953–2009) | ||
| |||
| |||
| פרסים והוקרה | |||
| |||
| חתימה |
 | ||
  | |||
שרייבר היה בעלה של יוניס קנדי, אחותו של נשיא ארצות הברית ה-35 ג'ון פיצג'רלד קנדי.
סרג'נט שרייבר נולד ב-9 בנובמבר 1915 בעיר וסטמינסטר שבמחוז קארול במרילנד. הוא בנם הצעיר של רוברט סרג'נט שרייבר האב (1878–1942) ואשתו הילדה (1883–1977), שגם היא נולדה עם שם המשפחה "שרייבר" (הם היו בני דודים מדרגה שנייה)[1]. אחיו הבכור של סרג'נט היה תומאס הרברט שרייבר (1911–1989). שרייבר היה צאצאו של דייוויד שרייבר, שחתם על חוקת מרילנד ועל חוק הזכויות באמנת החוקה של מרילנד בשנת 1776[2]. את שנות התיכון שלו עשה בבית הספר קנטרברי השוכן בעיירה ניו מילפורד שבקונטיקט, שם למד במלגה מלאה. לאחר שסיים את לימודיו בשנת 1934, בילה שרייבר את הקיץ בגרמניה במסגרת תוכנית עולמית המציעה מגורים וחינוך בינלאומי לתלמידי תיכון. סרג'נט חזר בסתיו 1934 לארצות הברית כדי להתקבל לאוניברסיטת ייל. הוא קיבל את התואר הראשון שלו ב-1938. לאחר מכן הוא למד בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ייל וב-1941 היה לבוגר אוניברסיטה במשפטים.
לפני התערבותה של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה, היה שרייבר חבר-מייסד של "הוועד הראשון של אמריקה", ארגון שהחל לפעול ב-1940 על ידי קבוצה של סטודנטים למשפטים מאוניברסיטת ייל, ביניהם ג'רלד פורד ופוטר סטיוארט (שעתידים להיות נשיא ארצות הברית ושופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית בהתאמה). מטרת הארגון הייתה להרחיק את ארצות הברית מהמלחמה באירופה. אף על פי כן, שרייבר התגייס לצי ארצות הברית לפני המתקפה על פרל הארבור, ואמר שחובתו לשרת את ארצו גם אם הוא לא מסכים עם מדיניותה. הוא שירת בצי 1941–1945, בעיקר בדרום האוקיינוס השקט, על סיפון אוניית מערכה USS דרום דקוטה (BB-57), והגיע לדרגת לוטננט. הוא קיבל את העיטור הצבאי לב הארגמן בעקבות פציעתו במהלך הקרב הימי על גוודלקנל.
על השתתפותו במלחמת העולם השנייה הוא עוטר במדליית הניצחון במלחמת העולם השנייה[3].
הוא פגש את יוניס קנדי, אחותו של ג'ון קנדי, בעת מסיבה בניו יורק. כעבור זמן קצר ביקש ממנו אב המשפחה, ג'וזף קנדי, לעיין ביומניו של בנו הבכור, ג'וזף קנדי ג'וניור, שנהרג בהתרסקות מטוס במהלך משימה צבאית במלחמת העולם השנייה. שרייבר נשכר מאוחר יותר על ידי משפחת קנדי לנהל את Merchandise Mart, עסק משפחתי הנמצא בשיקגו שבאילינוי[4].
לאחר שבע שנות חיזור, נשא שרייבר לאישה את יוניס קנדי ב-23 במאי 1953, בקתדרלת פטריק הקדוש שבניו יורק. היא הייתה בתם השלישית של ג'וזף ורוז קנדי. ליוניס וסרג'נט נולדו חמישה ילדים, רובם אנשי ציבור:
שרייבר עסק לזמן מה בעריכת דין במחוז קולומביה, אילינוי, ניו יורק, ובבית המשפט העליון של ארצות הברית.
בשנות החמישים מונה שרייבר לנשיא המועצה לחינוך של שיקגו.
בזמן שגיסו, ג'ון פיצג'רלד קנדי היה נשיא ארצות הברית, שרייבר ייסד יחד איתו את חיל השלום והיה למנהלו הראשון.
לאחר רצח קנדי המשיך שרייבר לשמש כמנהל חיל השלום ושימש כעוזר מיוחד לנשיא לינדון ג'ונסון. תחת ממשלו של ג'ונסון, הוא ייסד את משרד הזדמנות כלכלית עם ויליאם ב' מולינס וכיהן כמנהל הראשון של המשרד. שרייבר ידוע כ"אדריכל" של המלחמה בעוני, חלק מהתוכנית החברתית "החברה הגדולה". שרייבר ייסד מספר רב של תוכניות וארגונים חברתיים, כולל ה-VISTA, Head Start וכו'. הוא היה פעיל בספיישל אולימפיקס, ארגון בינלאומי שנוסד על ידי רעייתו.
שריבר כיהן כשגריר ארצות הברית בצרפת מ-1968 עד 1970[5].
ב-7 במאי 1968 הושבע שרייבר לתפקיד שגריר ארצות הברית בצרפת. תפקידו בפריז לא היה צפוי להיות קל. נשיא צרפת שארל דה גול כונן יחסים דיפלומטיים עם הרפובליקה העממית של סין ב-1964, הוא נסוג מהארגון הצבאי נאט"ו ב-1966, גינה בגלוי את מלחמת וייטנאם ב-1967. עם בואו לפריז נתקל שרייבר במשבר פנימי חמור הכולל שביתות ארציות והפגנות סטודנטים[6]
על אף הצלחתו כשגריר ושביעות רצונם של בני משפחתו מהחיים בפריז, מחשבותיו ושאיפותיו של שרייבר מעולם לא היו רחוקות מהזירה הפוליטית בארצות הברית. התכתבותו עם חברים ועמיתים במפלגה הדמוקרטית נגעה באפשרויות פוליטיות שונות, כולל מינוי לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית בבחירות 1968, מועמדות לתפקיד שגריר ארצות הברית באומות המאוחדות וריצה למושלות מרילנד[6].
ערך מורחב – הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1972שרייבר היה המועמד הדמוקרטי לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית ב-1972. במקור, המועמד הדמוקרטי לנשיאות, ג'ורג' מקגוורן בחר בתומאס איגלטון להיות עמיתו למרוץ, בערך בסביבות 2 לפנות בוקר. לאחר מכן התברר שאיגלטון עבר טיפול בנזעי חשמל נגד דיכאון, עובדה שהוסתרה ממקגוורן. אף על פי שרוב הציבור אמר שהתיק הרפואי של איגלטון לא ישפיע על הצבעתם, מקגוורן חשש שזה יפגע במסע הבחירות שלו. אף על פי שהצהיר על תמיכה באיגלטון, החליט לבסוף לדרוש ממנו להתפטר.
לאחר שבוע בו שישה אנשים סירבו להחליף את איגלטון, סרג'נט שרייבר, הסכים. לאחר בחירתו של שרייבר התמיכה במקגוורן צנחה מ-41% ל-24%.
ערך מורחב – הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1976שרייבר ניסה להתמודד ללא הצלחה למועמדות הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית בבחירות 1976. מועמדותו הייתה קצרת מועד והוא חזר לחייו הפרטיים לאחר שזכה בבחירות המקדימות ב-304,399 (1.92% מהקולות).
הוא הקים יחד עם מספר משפטנים משרד עורכי דין בשם "פריד, פרנק, האריס, שרייבר וג'ייקובסון". המשרד נוסד בוושינגטון הבירה. כעורך דין, הוא התמחה במשפט בינלאומי פומבי ובענייני חוץ החל מ-1971. הוא פרש מהשותפות בחברה ב-1986.
ב-1981 מונה שרייבר לחבר במועצת אוניברסיטת רוקפלר.
בשנת 1984 הוא נבחר לנשיא ספיישל אולימפיקס על ידי מועצת מנהלים של הארגון. שש שנים מאוחר יותר, בשנת 1990, הוא מונה ליו"ר מועצת המנהלים של ספיישל אולימפיקס. הוא היה משקיע בבולטימור אוריולס, בשנים 1989–1993.
שרייבר אובחן כחולה במחלת אלצהיימר ב-2003. בשנת 2004 פרסמה בתו, מריה שרייבר, ספר ילדים בשם "מה קורה לסבא", שמטרתו להסביר את מחלת אלצהיימר לילדים. הספר נועד לסייע להסביר לילדים מה קורה לסבים ולסבתות שחולים באלצהיימר[7]. ביולי 2007, חתנו של שרייבר, מושל קליפורניה ארנולד שוורצנגר, אמר כי מחלת אלצהיימר של שרייבר בשלב כה מתקדם עד כדי כך ש"היום הוא אפילו לא מכיר את אשתו"[8]. מריה שרייבר דנה במצבו המחמיר של אביה בסרט טלוויזיה של HBO המציג את נקודת המבט האישית שלה כבת לחולה אלצהיימר, ומתוודה שהיא לומדת כל הזמן מילדיה איך להתמודד עם המחלה, כולל תיאור רגע שבו החליטה להפסיק לנסות לתקן את הזיותיו השונות של אביה[9][10]. ב-11 באוגוסט 2009 נפטרה אשתו של שרייבר מזה 56 שנים, יוניס קנדי שרייבר, בת 88 במותה[11]. הוא השתתף בהלווייתה שנערכה בסנטרביל שבמסצ'וסטס. שבועיים לאחר מכן, ב-29 באוגוסט 2009, הוא השתתף גם בהלוויה של אחיה טד קנדי בבוסטון[12].
שרייבר נפטר ב-18 בינואר 2011, בבית החולים סבורבן שבבתזדה, מרילנד, בגיל 95[13][14]. משפחתו של שרייבר פרסמה הצהרה שקראה לו "איש של אהבה ענקית, אנרגיה, התלהבות ומחויבות". נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, פרסם גם הוא הודעה שבה כינה את שרייבר "אחד האורות הבוהקים של הדור הגדול"[13]. אהרון ס' ויליאמס, מנהל חיל השלום, אמר בהצהרה: "כל קהילת חיל השלום עצובה מאוד לאור מותו של סרג'נט שרייבר". עוד ציין, כי שרייבר "שימש כמייסד, ידיד ומנחה, דוגמה ומופת במשך 50 השנים האחרונות"[15]. הוא נקבר יחד עם אשתו יוניס בבית הקברות סנט פרנסיס חאווייר.
סרג'נט שרייבר, באתר Discogs (באנגלית)
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
