יחידה צבאית משפטית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפְּרַקליטות הצבאית (מפקדת הפרקליט הצבאי הראשי או מַפְצָ"ר) היא יחידה צבאית המסייעת לגורמי צה"ל במילוי משימותיהם ובהשלטת משמעת על ידי ייעוץ משפטי, הדרכה משפטית, כינון מנגנון של תביעה וסנגוריה צבאיים ומילוי תפקידים משפטיים מיוחדים. הפרקליטות הצבאית מפקחת, באמצעות הפעלת הסמכויות ומכשירי הביצוע שנועדו לכך, על השלטת המשפט בצה"ל.
 | |
| סמל הפרקליטות הצבאית | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | הפרקליטות הצבאית |
| מדינה | ישראל |
| שיוך | צה"ל |
| בסיס האם | הקריה, תל אביב |
| אירועים ותאריכים | |
| מלחמות | כל מלחמות ישראל |
| פיקוד | |
| דרגת המפקד |
 אלוף |
| מפקד נוכחי | יפעת תומר-ירושלמי |
| מפקדים | פרקליטים צבאיים ראשיים |
הפרקליטה הצבאית הראשית (הפצ"ר) הנוכחית היא אלופה יפעת תומר ירושלמי.
הפצ"ר ממונה על ידי שר הביטחון, ואינו כפוף מקצועית לרמטכ"ל. משך הכהונה היא חמש שנים עם אפשרות הארכה לשש שנים. פצ"ר שבכניסתו לתפקיד קיבל דרגת תא"ל, יועלה לדרגת אלוף כעבור כשלוש שנים.[1]
הפרקליטות הצבאית התפתחה מהשירות המשפטי בארגון ההגנה. בשירות זה הוקמו בתי דין, ומונו תובעים וסנגורים. חברי ההגנה שקיבלו מינוי קבוע לתובעים כונו "תובעים כלליים" (היו מספר כאלה). לקראת הקמת המדינה חובר התקנון המשפטי של "ההגנה" עם פירוט עבירות ובעלי תפקידים, על ידי נחום חת, כדי לאחד תקנונים אזוריים שונים. עם הקמת צה"ל, גם השירות המשפטי של ההגנה הפך לשירות המשפטי של צה"ל ("שירות היה אז כינוי מקובל למה שיהיה "חיל"). בראש השירות המשפטי עמד אברהם גורלי, שהיה התובע הכללי הראשי של "ההגנה" וזה היה תוארו גם בצה"ל. ביולי 1948 הטיל דוד בן-גוריון על (לפחות) שני אנשים שונים לחבר חוק שיפוט חדש, כיוון שהקודם נתפס כלא מתאים לצבא סדיר (ראו גם פרשת טוביאנסקי): על גורלי ועל אהרן חטר ישי. שתי ההצעות נדונו בספטמבר 1948 וסווגו כ"קונטיננטלית" (זו של גורלי) ו"אנגלית" (זו של חוטר ישי). בסופו של דבר לא נתקבלה אף אחת מהן, אולם תיקוניו של חוטר-ישי לחוק המשפט הצבאי התקבלו ב-1949. ב-26 בדצמבר 1948 החליף אהרן חטר-ישי את אברהם גורלי, כראש השירות המשפטי בצה"ל וכתובע צבאי ראשי. חוטר ישי הפך את התביעה הצבאית לפרקליטות צבאית, והיה לפרקליט הצבאי הראשי הראשון. הוא חיזק את מעמדו כשקיבל מהרמטכ"ל את הסמכויות לקבוע מחוזות שיפוטיים, למנות תובעים צבאיים ולמנות נשיאי בתי דין.[2][3][4]
ייעודה של הפרקליטות הצבאית הוא לסייע לצה"ל במילוי משימותיו כדין ולהנחיל בו את עקרון שלטון החוק ואת ערכי המשפט והצדק באמצעות:
הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר) משמש כיועצם של הרמטכ"ל ושל שאר שלטונות הצבא בכל ענייני חוק ומשפט.[5] הפצ"ר מתמנה ישירות על ידי שר הביטחון ובהמלצת הרמטכ"ל ועליו להיות פרקליט צבאי ובעל ניסיון משפטי של שבע שנים לפחות.[6] הפצ"ר כפוף פיקודית לרמטכ"ל, נמנה עם המטה המקצועי במטכ"ל, ובעניינים המקצועיים אין עליו אלא מרותו של החוק.[7]
הפצ"ר הוא בעל הסמכות להורות על חקירה מוקדמת, אם לדעתו נעברה עבירה שבית דין צבאי מוסמך לדון בה.[8]
הפצ"ר רשאי לבטל כל פסק שניתן בדין משמעתי אם, לפי דעתו, קיים חשש של ממש לעיוות דין.[9] למעשה, סמכות זו, יחד עם הסמכות לבטל כתבי-אישום, הואצלה לסגן הפצ"ר, המטפל בפניות מסוג זה.[דרוש מקור]
במקרים של חקירות נגד קצינים בכירים, הפצ"ר הוא זה שמחליט בפועל האם להעמידם לדין. קצינים אלו, מדרגת סגן-אלוף ומעלה, מועמדים לדין בבית-דין מיוחד, השוכן בקריה, ופועל מאולמות בית-הדין הצבאי לערעורים.
קביעות הפצ"ר בנושאים הנמצאים בתחום סמכותו מחייבות את כל רשויות הצבא. הפצ"ר מפקח ומנחה מקצועית את מערך המשפטנים בצה"ל, למעט בתי הדין הצבאיים, בתי המשפט באזור יהודה והשומרון והסנגוריה הצבאית (המצויה בפיקודו אך לא מונחית מקצועית על ידו).
במקרים חריגים התערב בג"ץ בהחלטות הפצ"ר והורה לו לשנות את החלטותיו.
סגן הפרקליט הצבאי ראשי (ס' הפצ"ר) מתאם ומכוון את עבודת מפקדת הפרקליט הצבאי הראשי, מרכז עבודת מטה בנושאים שונים ומנהל את ענייני הארגון, התקציבים וכוח האדם ביחידה. סגן הפצ"ר משמש כממלא מקומו של הפצ"ר בהיעדרו.[10] סמכויות הפצ"ר שהואצלו לסגן הפצ"ר בהתאם לסעיף 178א(ב) לחוק השיפוט הצבאי כוללות:
סגן הפרקליט הצבאי הראשי הנוכחי הוא אל"ם גל עשהאל[13].
מסלול העתודה מאפשר לימודים אקדמאים בתחום המשפטים, אשר בסופם משרתים הבוגרים במסלול הפרקליטות הצבאית. עתודאי הפרקליטות הצבאית לומדים בשישה מוסדות לימוד: אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, הבינתחומי הרצליה והמכללה למנהל. בנוסף למיונים הרגילים, על המתמודדים להתמיין גם במיונים נוספים שנערכים מטעם הפרקליטות הצבאית. בין הבוגרים של מסלול זה:
מחלקת הייעוץ והחקיקה (יעח"ק) היא המחלקה האמונה על מתן הייעוץ המשפטי הקבוע לגופי צה"ל.
המחלקה מרכזת את הטיפול בתשובות להליכים בפני בג"ץ וערכאות משפטיות נוספות בנושאים הללו ומסייעת לפרקליטות המדינה בייצוג עמדת הצבא. בנוסף, תפקידה של יעח"ק לטפל בחקיקה הראשית, בחקיקת משנה ובפקודות הצבא, הן על דרך מתן התייחסות להצעות לתיקון הדין והן על דרך ייזום תיקונים תוך השתלבות בשלבי החקיקה השונים, בממשלה ובכנסת. קציני המחלקה משתתפים באופן שוטף בדיונים ובעבודות המטה שמתנהלות בגופי צה"ל השונים, ומסייעים בהכנת מסמכים משפטיים שונים ובייעוץ משפטי בעת גיבוש מדיניות ונהלים.
בין בוגרי המחלקה נמנים שופטי בית המשפט העליון דפנה ברק ארז ועופר גרוסקופף, וכן פרופ' אסף חמדני מאוניברסיטת תל אביב. כיום עומדת בראש המחלקה אל"ם לורה הלר.[14]
.jpg)
מחלקת הדין הבין-לאומי (דבל"א) עוסקת בנושאים משפטיים הקשורים במשפט הבין-לאומי ומעניקה ייעוץ משפטי לכל הגורמים השונים בצה"ל הנזקקים לסוגיות אלו. ייעודה של המחלקה הוא לסייע לצה"ל להשיג את יעדיו בהתאם לדין, בדגש על הדין הבין-לאומי.
בנוסף, מסייעת המחלקה לגופים ממשלתיים חוץ צבאיים להם מגע עם צה"ל בכל הנוגע להיבטי הדין הבין-לאומי הרלוונטיים לפעילות צה"ל. כמו כן, מסייעת דבל"א לטיפול בעתירות לבג"ץ ובתביעות אזרחיות, בסוגיות הנוגעות למשפט הבין-לאומי.
בין התחומים שבהם עוסקת המחלקה ניתן לציין את הייעוץ המשפטי בסוגיות הנוגעות לדיני הלחימה ולחובות ההומניטאריות המוטלות על צד לוחם, דיני התפיסה הלוחמתית, בקרת נשק וחוקיות אמצעי לחימה, ההסכמים המדיניים, קשרי החוץ של צה"ל ושיתוף הפעולה עם צבאות זרים. כמו כן, המחלקה מתייחסת להיבטי המשפט הבין-לאומי העולים מפניות של ארגונים בין-לאומיים וארגוני זכויות אדם. המחלקה מעורבת בטיפול בתביעות בין-לאומיות הקשורות לצה"ל וכן בייצוג מדינת ישראל וצה"ל בהליכי גיבושן ובחינתן של אמנות בין-לאומיות, בעניינים הנוגעים לצה"ל.
.jpg)
בנוסף למתן חוות דעת משפטיות בשאלות קונקרטיות, קציני המחלקה פועלים על מנת להטמיע את היבטי המשפט הבין-לאומי במסגרת הפעילות הצבאית, עוד בשלבי התכנון וההכנה, על ידי השתלבות בשלב הגיבוש של תורת הלחימה, תוכניות מבצעיות וניירות עמדה.
לאחר סיום מבצע עופרת יצוקה, ציין הפרקליט הצבאי הראשי דאז, אביחי מנדלבליט, בקשר לפעילות המחלקה, כי "דיני הלחימה הם חוקים שנועדו להסדיר ולצמצם, אך לא למנוע, את ההרג וההרס שהם חלק ממציאות המלחמה. משפטני הפרקליטות הצבאית פועלים כדי לסייע לצה"ל להילחם בתוך גבולותיו של משטר זה, מול אויב שאינו יודע גבולות."[15]
עם בוגרי המחלקה נמנים המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר ד"ר רועי שיינדורף, פרופ' גבריאלה בלום מבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד וד"ר סיון שלמה-אגון מאוניברסיטת בר-אילן.
בראש המחלקה עומד כיום תא"ל רוני קציר.[16]
ייעודה של התביעה הצבאית, שבראשה התובע הצבאי הראשי, הוא לפעול להשלטת שלטון החוק וערכי משפט וצדק באמצעות מיצוי הדין עם עבריינים הנתונים לשיפוט צבאי.
.jpg)
תחת כנפיה של התביעה הצבאית שבע חוליות תביעה: ארבע חוליות מחוזיות ושלוש חוליות נושאיות. החוליות המחוזיות הן פרקליטות אזור יהודה ושומרון (שהוכפפה לתובע הצבאי הראשי במסגרת שינוי ארגוני), פרקליטות צפון וחיל הים, פרקליטות דרום וזרוע היבשה ופרקליטות מרכז, חיל האוויר, מטכ"ל ועורף. הנושאיות הן הפרקליטות לעניינים מבצעיים, תחום עריקים ונפקדים, ותחום תעבורה.
חוליות התביעה הצבאית אמונות, כאמור, על אכיפת הדין בצה"ל ובאזור יהודה ושומרון על ידי הגשת כתבי אישום וניהול משפטים כנגד נאשמים בביצוע עבירות; ליווי משפטי של חקירות; בחינת חומר החקירה ומתן הוראה על נקיטת הליכים משמעתיים או אחרים במסגרת חוות דעת הפרקליטים.
בין בוגרי התביעה הצבאית נמנה שופט בית המשפט העליון לשעבר, אורי שהם, פרופ׳ מרדכי (מוטה) קרמניצר מהאוניברסיטה העברית, פרופ' אורן בר גיל מאוניברסיטת הרווארד, ד"ר אורלי אורן-קולבינגר מאוניברסיטת אורגון, וד"ר עדי לייבוביץ' מהאוניברסיטה העברית.
כיום, התובע הצבאי הראשי הוא אל"ם מתן סולומש.
ערך מורחב – הסנגוריה הצבאית.jpg)
הסנגוריה הצבאית, שבראשה הסנגור הצבאי הראשי, מעניקה שירות משפטי לחיילים ולקצינים שבעניינם נפתחה חקירה פלילית או נתקבלה החלטה על העמדה לדין, במקרים אלה:
על מנת להמחיש לנאשמים כי הסניגור הצבאי אינו מייצג את הצבא, נוהגים הסניגורים הצבאיים, על אף היותם קצינים בצבא, להופיע לדיונים בפני בית הדין הצבאי כשהם לבושים במדי משפט, הלבוש שחובה על עורכי דין ללבוש כאשר הם מופיעים בבתי משפט אזרחיים, קרי חולצה לבנה, עניבה שחורה ומעליהם גלימה שחורה.
בין בוגרי הסנגוריה הצבאית נמנות שופטות בית המשפט העליון לשעבר דליה דורנר וטובה שטרסברג כהן, והיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט.
במסגרת עיסוקיהם, מעניקים קציני היחידה ייעוץ משפטי לכלל הגורמים הפועלים בגזרת פיקוד מרכז בהפעלת סמכויותיהם על פי דיני אזור יהודה והשומרון או בנושאים הקשורים באזור, ובנוסף מופיעים ומייצגים את מפקד כוחות צה"ל באזור בערכאות משפטיות שהוקמו בו, דוגמת ועדות העררים. קציני היחידה מעניקים ליווי משפטי לכל הגורמים הפועלים באזור ובהם פיקוד המרכז, האוגדות והחטיבות המרחביות, מנהלת "דרך אחרת" (העוסקת בהקמת גדר ההפרדה), המנהל האזרחי ומשרדי התיאום והקישור האזוריים (המת"קים), ובתחומים מסוימים גם למשטרת ישראל, לכוחות משמר הגבול, לשירות הביטחון הכללי וכן למשרדי ממשלה ורשויות נוספות.
ביחידת היועץ המשפטי לאזור יהודה והשומרון פועלים שני ענפים, ענף אזרחי וענף ביטחון:
תחת ענף ביטחון שלושה מדורים:
תחת הענף האזרחי ארבעה מדורים:
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| דב שפי | 7 ביוני 1967 – ? | היועץ הראשון לאזור יהודה והשומרון לימים הפרקליט הצבאי הראשי |
| אלכס רמתי | ||
| ברוך הולנדר | ||
| יצחק אקסל | נפטר במהלך כהונתו | |
| דוד יהב | לימים יועמ"ש ומנכ"ל עיריית חיפה | |
| אחז בן ארי | 1989 – 1991 | לימים היועץ המשפטי של משרד הביטחון |
| משה רוזנברג | 1991 – 1994 | |
| שלמה פוליטיס | 1994 – 29 בינואר 2004 | |
| יאיר לוטשטיין | 29 בינואר 2004[19] – 29 במרץ 2007[20] | |
| אלי בר-און | 29 במרץ 2007[21] – 15 באפריל 2007 | מינוי זמני |
| שרון אפק | 15 באפריל 2007[22] – 30 בנובמבר 2009[23] | לימים הפרקליט הצבאי הראשי |
| אלי בר-און | 30 בנובמבר 2009[24] – 18 ביוני 2012 | |
| דורון בן ברק | 18 ביוני 2012[25] – 4 ביולי 2016 | לימים הצנזור הצבאי הראשי |
| אייל טולדנו | 4 ביולי 2016[26] – דצמבר 2019 | לימים סגן הפרקליט הצבאי הראשי |
| עאסם חאמד | 18 בפברואר 2020[27] – 8 בינואר 2023 | לימים מונה ליועץ לקידום תכנון ובניה והסרת חסמים ביישובים הדרוזים והצ׳רקסים על ידי שר הפנים משה ארבל |
| אלי לברטוב | 8 בינואר 2023[28] ואילך |
ערך מורחב – בית הספר למשפט צבאיבית הספר למשפט צבאי פועל בשיתוף פעולה עם גורמים צבאיים ואחרים, מתוך יוזמה וחתירה משותפת להטמעת המשפט הצבאי ועקרונות שלטון החוק בקרב המפקדים והחיילים.
בית הספר מקיים מחקר, הדרכה, הכשרה והסמכה, השתלמויות וימי עיון לאנשי הפרקליטות הצבאית ולמפקדים וחיילים בכל דרגי וחילות צה"ל. בנוסף, בבית הספר נערכות גרסאותיו העברית והאנגלית של כתב העת האקדמי של הפרקליטות הצבאית, משפט וצבא. כמו כן, כחלק ממשימותיו, בית הספר למשפט צבאי מסייע לפצ"ר ולסגנו בפיקוח על הדין המשמעתי ובטיפול בבקשות חנינה והקלה בעונש ומפעיל מערכים שונים לסיוע ולהכנה לשעת חירום.
בבית הספר פועלים מספר מגמות ומדורים, העוסקים כל אחד בתחום מומחיות אחר:
בין משרתי בית הספר בעבר נמנה ד"ר זיו בורר מאוניברסיטת בר-אילן ופרופ' רונן פרי מאוניברסיטת חיפה.
רוב קציני וחיילי הפרקליטות הצבאית לובשים מדים של חילות היבשה וכומתה בצבע זית, עם סמל ייחודי לפרקליטות הצבאית, במרכזו מאזניים תלויים על חרב. עד פברואר 2015 הכיתוב על סמל הכובע היה "חיל כללי", החל מחודש מרץ 2015 הוחלף סמל הכובע לסמל זהה שעליו הכיתוב "הפרקליטות הצבאית". הסיכה אושרה על ידי ראש אכ"א בנובמבר 2013. הסיכה תשמש את כלל הקצינים המשפטנים המשרתים בפרקליטות הצבאית, אך לא תחולק לחיילים ולקצינים המוצבים בפרקליטות ואינם שייכים למערך המשפטי.[29]
תג היחידה עוצב על ידי אהרן גנ'רי, ונבחר על ידי הפצ"ר דאז, דב שפי. הרמטכ"ל אישר את השימוש בו כתג יחידה בשנת 1981. חלק מקציני יעח"ק עונדים את הכומתה של החיל לו הם מייעצים.
קציני וחיילי הסניגוריה הצבאית עונדים תג יחידה הדומה אך לא זהה לתג הפרקליטות. תג זה עוצב על רקע תג הפרקליטות, כאשר בחלקו התחתון עוצב איור של יד לוחצת יד, כדי לסמל את הסיוע שמושיט הסניגור לנאשם. עם זאת, בימי העבודה הרגילים, הסנגורים הצבאיים (מלבד הסנגור הצבאי הראשי) לובשים מדי-משפט על-פי תקנות לשכת עורכי-הדין, וזאת כדי להמחיש, כי הסנגורים הצבאיים מייצגים, מעל לכל, את לקוחותיהם, ולא את הצבא. התובעים הצבאיים לובשים כל העת מדים.
פרקליט צבאי המופיע בבית המשפט העליון בשם הצבא, לובש מדים צבאיים ומעליהם גלימה שחורה כדוגמת הגלימה שלובשים עורכי הדין.
| דרגה | תמונה | שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|---|---|
| אלוף-משנה |  |
אהרן חטר-ישי | 1948–1950 | |
| אלוף-משנה |  |
אהרון מויאל | 1950–1952 | |
| אלוף-משנה |  |
מאיר זוהר | 1953–1961 | נפטר ממחלה בזמן שירותו בתפקיד |
| אלוף-משנה |  |
מאיר שמגר | 1961–1968 | לימים נשיא בית המשפט העליון |
| אלוף-משנה |  |
צבי הדר | 1968–1973 | |
| תת-אלוף |  |
צבי ענבר | 1973–1979 | לימים היועץ המשפטי לכנסת |
| תת-אלוף |  |
דב שפי | 1979–1984 | |
| אלוף |  |
בן ציון פרחי | 1984–1986 | |
| תת-אלוף |  |
אמנון סטרשנוב | 1986–1991 | לימים שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב |
| אלוף |  |
אילן שיף | 1991–1995 | לימים סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה |
| תת-אלוף |  |
אורי שהם | 1995–2000 | לימים שופט בית המשפט העליון ונציב תלונות הציבור על שופטים |
| אלוף |  |
מנחם פינקלשטיין | 2000–2004 | לימים שופט בית המשפט המחוזי ונציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. |
| אלוף |  |
אביחי מנדלבליט | 2004–2011 | לימים מזכיר הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה |
| אלוף |  |
דני עפרוני | 2011–2015 | |
| אלוף |  |
שרון אפק | 2015–2021 | האלוף הגאה הגלוי הראשון בתולדות צה"ל |
| אלוף |  |
יפעת תומר ירושלמי | 2021 ואילך | האישה השנייה בתולדות צה"ל בדרגת אלוף[30] |
אתר האינטרנט הרשמי של הפרקליטות הצבאית
חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
ישראל, צה"ל. פרקליטות צבאית, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
