Loading AI tools
רב והוגה דעות ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נפתלי רוטנברג (נולד ב-14 ביולי 1949) הוא רב והוגה דעות ישראלי, חוקר חכמת האהבה במקורות היהודיים. משמש כרב היישוב הר אדר ועמית מחקר בכיר במכון ון ליר.
נולד בחיפה לשלמה ויהודית רוטנברג. גדל בירושלים אליה עברה משפחתו כשהיה בן 6 חודשים. למד בישיבות חרדיות ובהן ישיבת הנגב בנתיבות (תשכ"ז) ובישיבת קמניץ בירושלים (תשכ"ח-תשל"ג). הוסמך לרבנות בשנת תשל"ג (1973). שימש כרבה הראשי של הקהילה האשכנזית בלימה, פרו (1974–1978), וכרב בית הספר לקצינים של צה"ל (1978–1980).
בשנים 1980–1984 למד פילוסופיה ומחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך 1984 חזר לשירות פעיל בצה"ל כראש מדור יהדות וציונות במפקדת קצין חינוך ראשי. בשנים 1986–1989 שימש כמפקד המדרשה לחינוך מפקדים (מרכז חינוך ירושלים). רוטנברג הוא בוגר המכללה לפיקוד ומטה של צה"ל. שוחרר מצה"ל בדרגת סגן-אלוף[1].
רוטנברג שימש כמנהל המחלקה לחינוך תורני של הסוכנות היהודית בצפון אמריקה (1989–1993). הרב רוטנברג מכהן כרב היישוב הר אדר מאז הקמתו של היישוב בשנת 1986. לאחר הקמתה של המועצה המקומית הר אדר (1995) נבחר לשמש כרב המועצה.
מאז 1994 רוטנברג הוא עמית-מחקר-בכיר במכון ון ליר בירושלים. הוא עורך-מייסד של "זהויות", כתב עת לתרבות וזהות יהודית היוצא לאור על ידי מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד. עמד בראש מערך של תוכניות בחינוך לשלום, אזרחות ויהדות שהפעיל מכון ון ליר במאות בתי ספר על-יסודיים ברחב הארץ. במסגרת זו עמד בראש פרויקט הליבה החינוכית המשותפת לכל ילדי ישראל ובראש צוות לכתיבת ספר הלימוד באזרחות, "ערכים ואזרחים: אזרחות בלמידה פעילה לחטיבת הביניים". יזם את הקמת המרכז לחינוך לסובלנות. שימש כיו"ר תחום תרבות וזהות יהודית במכון ון ליר וייסד את מפעל "פותחים שבוע" – הרצאות על פרשת השבוע במכון ון ליר ובמקומות נוספים ברחבי הארץ. פרסם ספרים, מאמרים ומחקרים בפילוסופיה, חינוך, הלכה ומחשבת ישראל.
הרב נפתלי רוטנברג הוא חבר בתוכנית על משפט ודת ובפרויקט על אהבה ודתות[2] במרכז לדת ותרבות באוניברסיטת אוקספורד[3] משנת 2014. שימש פרופסור חבר למדעי היהדות בבית הספר לניהול של טורו קולג' בירושלים (1997–2003).
חתן פרס ליבהבר לסובלנות דתית ותרבותית לשנת תשע"א.[4]
תחומי העיון והיצירה העיקריים של הרב רוטנברג הם בנושאי חכמת האהבה, חינוך דמוקרטי, הלכה ומדינה.
הרב רוטנברג פרסם מאמרים, ערכים באנציקלופדיה[5] ושלושה ספרים אודות תפיסת האהבה בספרות היהדות הקאנונית. עבודתו בתחום זה נעה סביב שתי טענות:
א. התפיסה הרווחת במקורות היהדות היא תפיסת אהבה הרמונית, הדוחה את הפוריטניות ואת המתירנות כאחד, ומציגה את האהבה כהרמוניה בין שכל, נפש וגוף.[6]
ב. ה"אהבה" היהודית אחת היא - גם אם הופעותיה רבות. יסודה ומקורה באהבת איש ואשה, אך אותה אהבה ממש באה על ביטויה באהבת הרע, אהבת החכמה, אהבת אדם ואהבת אלוהים.
רוטנברג פרסם מאמרים העוסקים בפילוסופיה פוליטית במסורת היהודית. במסגרת זו טען כי תורת ישראל איננה מחייבת מודל פוליטי מסוים ואחיד. הוגים יהודיים שונים הציגו צורות משטר שונות זו מזו. בהקשרי דת ומדינה טען רוטנברג כי המערכת ההלכתית לא רואה עצמה כתחליף לחוקי המדינה, ומסיבה זו המושג "מדינת ההלכה", שרבים רואים אותו כפרוגרמה הדתית למדינת ישראל, הוא מושג ריק.[7] עוד טען רוטנברג כי אין לקדש ממסדים דתיים השואבים את סמכותם מכוח חוקי המדינה החילונית. טענה זו חריגה כשהיא נשמעת מתוך הממסד הדתי, בו משרת הרב רוטנברג בתפקידים שונים עשרות שנים.
ככלל, הגותו של רוטנברג שואפת לייצר יהדות מכילה, שתאפשר ליצור גשרים בין קבוצות שונות בחברה הישראלית ובין זרמים דתיים שונים בעולם. במאמריו קורא רוטנברג להידברות בין אנשים המחזיקים בהשקפות שונות. על פעילותו, הנובעת מתוך הקשרים דתיים ונשענת על ידע נרחב במקורות היהדות, הוכר רוטנברג כמי שהרים תרומה משמעותית לקידום סובלנות דתית בישראל.
נפתלי רוטנברג, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
