ניגון חופה

ניגון חופה הוא ניגון המושר בזמן הובלת החתן והכלה לחופה וכשהכלה מסתובבת סביב החתן מתחת לחופה (לפי מנהג אשכנז). שירת הניגון מהווה את תחילת טקס החופה, ובמגזרים מסוימים, את תחילת טקס החתונה.

ערך זה עוסק בניגון מושר בחתונה יהודית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מארש החתונה.

בנוסף, ישנם מספר פיוטים המושרים בחופה, בהתאם למנהגי העדות.

יהדות אשכנז

הניגון הנפוץ בציבור האשכנזי הוא חלק מלחן של ר' עזריאל מנדלבוים, ממלחיני חסידות באבוב, על הפיוט לחופה "מי בן שיח שושן חוחים". לחן זה, בעל אופי פשוט ועממי אך בעל מוטיבים מרגשים. הוא כתוב במקור בסולם רומני אך כיום מושר בסולם מז'ורי, ומורכב משלושה בתים המהווים המשך אחד לשני, הראשון בנוי על שלושת התווים הראשונים בסולם ומסתיים בטוניקה. השני, הבנוי באותה מתכונת של הבית הראשון אך בתווים גבוהים יותר מסתיים במדיאנטה ה"דורש המשך", והבית השלישי הבנוי באותו מקצב, מסיים את הניגון וחוזר לטוניקה.^{[דרוש מקור][1]}

הערה:הניגון מופיע כאן עם מספר קישוטים שמקובלים כיום.

והבית הנוסף כפי שמושר בחסידות באבוב וחצרות גליציה

ניגון חופה בולט נוסף הוא הניגון החב"די ארבע בבות שהלחין רבי שניאור זלמן מלאדי. ניגון זה נפוץ בשנים האחרונות גם מחוץ לחב"ד.

בחצרות חסידיות רבות יש ניגון מיוחד לחופה, בדרך כלל הניגון הכי חשוב בחסידות:

• בחסידות ויז'ניץ ניגון קה ריבון של החסידות
• בחסידות קרלין ניגון קה אכסוף
• בחסידות זוויהל "ניגון מעורר רחמים" של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב
• בחסידות סלונים ניגונו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב וניגון ("קה אכסוף") מרבי אברהם מקאליסק
• בחצרות בית וורקא (אלכסנדר, אמשינוב, סטריקוב) ניגונו של רבי יצחק מוורקא ("צור משלו" בחסידות ויז'ניץ).
• בחסידות ביאלה ניגון נענועים
• בחסידות ברסלב ניגון ירידת הנשמות (המושר לעיתים קודם הקטע 'יחדשהו' בהכרזת ראש חודש), או ניגון 'יצוה צור חסדו'.

חלק מהניגונים התפשטו למגזרים אחרים, ומושרים במהלך החופה בנוסף לניגון העממי.

בקהילות הליטאיות לאחר שירת ניגון החופה מושר מארש בעל שני בתים.

פיוט מי אדיר - מי בן

ערך מורחב – מי בן שיח

ביהדות אשכנז יש פיוט אחד הנהוג לזמרו בחופה:

”מי אדיר על הכל, מי ברוך על הכל,
מי גדול על הכל, מי דגול על הכל,
הוא יברך את החתן ואת הכלה
מי בָן שיח שושן חוחים,
אהבת כלה משוש דודים,
הוא יברך את החתן ואת הכלה”.

מחבר הפיוט או צמד הפיוטים לא ידוע אך הפיוט מופיע כבר בסדר ברכת המזון מדפוס ונציה שנת תכ"ג (1663).

בדרך כלל נהוג לשיר את הפיוט בניגון החופה, אך ישנם גם לחנים מיוחדים לפיוט זה. אחד מהם הוא ניגון חסידי המיוחס לרבי ישכר בר מרדושיץ^[2].

לאחר החופה

לאחר טקס החופה, בדרכם של החתן והכלה מהחופה לחדר ייחוד, מושרים בדרך כלל ניגוני שמחה על "עוד ישמע" (מתוך ברכת אשר ברא על בסיס פסוק מירמיהו). בחתונות אדמו"רים בדרך כלל שרים ניגון שמחה במילים "קול רינה וישועה באהלי צדיקים" מספר תהילים.

יהדות עדות המזרח

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

יהדות תימן

ביהדות תימן כשהחתן צועד למקום החופה נהוג לשיר את הפיוט "בוא לשלום חתן" עד שהחתן נעמד תחת החופה. לאחר שהחתן נעמד שרים את הפיוט "יא מחיג'ה סאלתך", פיוט בערבית של רבי שלום שבזי המתאר את הבאת רבקה ליצחק על ידי אליעזר עבד אברהם והכלה פוסעת גם היא עם אמה וחמותה אל החופה. לאחר קריאת הכתובה נהוג לשיר את הפיוט אהוב מהר המור.

קישורים חיצוניים

• אהרן ארנד, הקפת החתן על ידי הכלה בשעת החופה, סידרא, ז' תשנ"א (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• בוא לשלום ויא מחיג'ה, מאת ארז יחיאל, באתר יוטיוב.
• הפיוט מי אדיר בלחן מסורתי בקהילות אשכנז וחסידים (אתר שיתוף פיוט), בארכיון האינטרנט
• הפיוט מי אדיר בלחנו של חיים פרחי (אתר שיתוף פיוט), בארכיון האינטרנט
• מילים ומידע על לחנו המוכר של איצי וולאדנר לפיוט מי אדיר (אורכב 22.09.2020 בארכיון Wayback Machine), בשירת יעקב שוואקי (אתר שיא מיוזיק)