Remove ads
משה נובק (18 במאי 1930[1] – 8 באפריל 2012) היה אמן רב תחומי ישראלי, תושב חיפה: מעצב, צייר, יוצר שטיחי קיר אמנותיים, צורף ופסל. הציג עשרות תערוכות יחיד ברחבי ישראל ובעולם בתחומי אמנות רבים, ביניהם שטיחי קיר אמנותיים על נושאים תנ"כיים[2] ובמיוחד "שיר השירים"[3]. על פועלו למען עירו, הוענק לו אות יקיר העיר חיפה[4].
.jpg) | |
| משה נובק במאי 2011 | |
| לידה |
18 במאי 1930 צ'כוסלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
8 באפריל 2012 (בגיל 81) חיפה, ישראל |
| לאום | ישראלי |
| תחום יצירה | פיסול, ציור, צורפות, עיצוב, יצירת שטיחי קיר |
| הושפע על ידי | פבלו פיקאסו, ז'ואן מירו, שיר השירים |
| יצירות ידועות | שטיחי קיר אמנותיים על נושאים תנ"כיים ו"שיר השירים" |
| נובק משה - אני חיפאי | |
  | |
משה נובק ואחיו התאום יוסי נולדו בצ'כוסלובקיה לאב מבית ציוני, אדריכל ורפורמאטור, ולאם מבית מסורתי ושומר מצוות. בשנת 1934 עלתה המשפחה לארץ ישראל ועברה להתגורר ברחוב נורדאו בחיפה. בגן הילדים של אסתר זוזובסקי הכיר את תקוה שלימים הייתה לאשתו. בזמן המאורעות ב־1938, חזר עם אימו ואחיו לצ'כוסלובקיה, אך כעבור כשנה, הם שבו באנייה "גלילאה". בין השנים 1938–1945 התחנך בכפר הנוער בן שמן. על תקופה זו והשפעתה על משה נובק כתב הנשיא שמעון פרס במיכתב תנחומים לתקוה נובק בעת היוודע דבר מותו של משה נובק:
שנותינו המשותפות בכפר הנוער בן שמן היו המעצבות שבחיי, ואני מאמין שכך גם בחייו של משה ז"ל. שנינו הושפענו לאין שיעור מדמותו ומשנתו של מייסד הכפר, ד"ר זיגפריד להמן ז"ל. משה רתם משנה זו לאמנותו, שחיפשה תמיד אחר האנושי וההומניסטי, ביצירה כמו בחיים.
לאחר תקופת לימודיו בכפר הנוער בן שמן, עבר לתל אביב ולמד צורפות.
משה נובק שירת בארגון ה"הגנה" בשנת 1945 ועם פרוץ מלחמת השחרור התגייס לחטיבת גבעתי, פלוגה ג', נלחם בנגב והיה שותף לשחרורו. לקראת סוף המלחמה שימש מפקד הר הצופים שהייה נתון במצור.
Remove ads
בשנת 1950 שימש כמנהל אגף "ציפויי מגן" מפעל "דשנים וחומרים כימיים". הוא היה בין יוזמי ובוני שיכון בנק לאומי לישראל ברחוב שמשון בחיפה.
מאז שנת 1963 נמנה עם האבות המייסדים של התעשייה התרמופלסטית של ישראל. יזם וסייע בהקמת מפעל בתעשייה הקיבוצית "פלסים" במרחביה, פלרם ברמת יוחנן, פלסטרו בקיבוץ גבת ומפעלים תרמופלסטיים אחרים בתנועה הקיבוצית.
משנת 1965 עסק בהחדרה וקידום המוצרים לכל ענפי הכלים לרבות חרושת (תעשייה ובניין) מפעלים פטרוכימיים ורבים אחרים, בתחום התעשייה למניעת קרינה רדיו-אקטיבית, הולכת מי השפכים מעל ומתחת לנוף וכיוצא בזה. עיקר עיסוקיו בתקופה זו היו קידום טכנולוגיות מתקדמות באמצעות "המנהל לסיוע חוץ לארצות נחשלות - U.S.O.M" של ארצות הברית[6]. נובק לחם ונאבק בוושינגטון לשינוי הסיוע לארצות נחשלות ובכללן ישראל.
בשנות השבעים שימש נובק כיועץ, מתכנן ומבצע תערוכות וירידי הפקה והוצאה לאור של ספרות מקצועית וספרות אמנותית, לענפי כלכלה, לרבות תעשיות עתירות מדע.
Remove ads
נובק מוכר כאמן רב תחומי: כפסל רב גוני - פסל בחומר משתנה[7] פסל בברונזה וקרמיקה[8], פסל תבליטים ועיסות נייר[9], כחוקר חומרים, כאומן תחריט, כקליגרף, אומן זכוכית[10][11], צייר[12], אומן חיתוך וצריבה בלייזר[13], כצורף[14] כמעצב תעשייתי[15] אמן ומעצב פורצלן[16] וכמעצב מתכנן ומבצע בתחום המלאכה של נעיצת שטיחי קיר אומנותיים[2][3][17][18] את השראתו היצירתית שאב מהסיפורת התנ"כית שהייתה טבועה עמוק באופי הרוחני – היהודי שספג בבית סבו בסלובקיה. הוא היה אומן חפשי, שלא רדף אחר המודל המוגמר והסופי, מאחר שעיקר מעייניו, עוצמת לבטיו ומיטב ציפיותיו נתונים היו לתהליך היצירה ולפלא ההתהוות, הדרך והאמצעים היו חשובים עבורו לא פחות מהמטרה ומההישג המוגמר. במערכת הניסויים הבלתי פוסקים שלו בחומר צורה וצבע יצר אלפי עבודות.
נובק השתתף בתערוכות יחיד ברחבי העולם, עבודותיו הוצגו ונמכרו בגלריות ובמכירות פומביות[19], יצירותיו מצויות באכסדראות ואולמות של ענפי כלכלה שונים, באוספים פרטיים בארץ וברחבי העולם ואצל ראשי ממשלות ונשיאי ישראל לדורותיהם.
במשך עשרות שנים יזם ופיתח פעילויות אומנותיות ברחבי העיר חיפה. גייס משאבים לארגון תערוכות בשלושת בתי החולים שבעיר, ובנוסף תרם לבתי החולים שטיחי קיר אותם יצר ובכך תרם לרווחתם של החולים והמבקרים בבתי החולים. עיקר פעילותו התרכזה סביב טיפוח האמנות של שלושת המרכזים הרפואיים הגדולים בעיר: כרמל, בני ציון ורמב"ם. במרכז הרפואי "בני ציון" עזר בהקמת האכסדרה לקידום תערוכות אמנותיות. גייס משאבים כספיים ובשיתוף עם הנהלות בתי החולים קיים תערוכות תכופות ואף הקים חוות פסלים לרווחת המבקרים ושוחרי אמנות. בנוסף, הכין פרוספקטים וקטלוגים לתערוכות אין ספור ומימן את הפקתן מתרומות שאסף בין חבריו ובעלי יכולת מכל ענפי הכלכלה בארץ.
בשנת 1984 הקים את סדנת היצירה לנעיצת שטיחים אמנות "ארט נובק", כשאחיו ואימו לקחו בה חלק פעיל מאוד. כך נולדה ונוצרה העשייה סביב השטיחים בתנ"ך המצויים בארץ וברחבי תבל.
בשנת 1986 עיצב, תכנן וביצע את 12 קשתות ויטרז'ים קולאז'ים במכון "לחקר כתבי הרמב"ם העולמי" על רכס הכרמל בחיפה[20][10].
נובק שימש כמנכ"ל הראשון של מוזיאוני חיפה, יזם מפעלים תרבותיים רבים לרווחתם של תושבי העיר ובכך העשיר את חיי התרבות בעיר לרווחת תושביה. עיצב את מדליית העיר חיפה.
ב-2008 השתתף ב"פרויקט הדינוזאורים" של חיפה. הוא נבחר לעצב שניים מתוך ששים הדינוזאורים הלבנים מפיברגלס שהגיעו מארצות הברית למוזיאון המדע של חיפה (כל אחד באורך 2.4 ובגובה 1.6) ותוכננו לעטר את חוצות העיר. התערוכה הייתה יוזמה משותפת לעיריית חיפה ולמדעטק המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל, לרגל 60 שנה למדינה, בה הוצגו 60 פסלי דינוזאורים בכל רחבי העיר. האמנים שעיצבו את הדינוזאורים, נבחרו מתוך מאות מועמדים ועבדו במשך כחצי שנה על עיצוב יצירותיהם[21][22].
Remove ads
החל משנות השבעים המוקדמות, היה חבר באגודת הציירים והפסלים בישראל, הציג עשרות תערוכות יחיד ברחבי הארץ ובעולם בנושא שטיחי קיר אמנותיים על נושאים תנ"כיים ו"שיר השירים".
בשנות השמונים שימש מנכ"ל מוזיאוני חיפה ובתפקידו זה, הקים את "קריית המוזיאונים" בעיר. באותן שנים, גם עיצב את תדמיתה של חברת התעופה "מעוף נתיבי אויר".
היה חבר עמותת "ועד הר-הכרמל" מאז שנת 2000.
ספרו "שיר השירים" הוא יצירתו האחרונה. בספר, נובק ביקש להאיר את מגילת "שיר השירים" ולפרשה משלושה אספקטים שונים: החזותי, המוזיקלי והספרותי. הספר יצא לאור ב-60 עותקים רק לאחר מותו, וכלל חומרים נוספים, כגון מכתב תנחומים על מותו של האמן מנשיא המדינה שמעון פרס, מכתב הערכה מראש עיריית חיפה יונה יהב ועוד. בדבריו, ששולבו בספר, כתב יהב:
... והפעם משה ידידי, יצירתך "שיר השירים" היא התעלות עצומה על כל מה שראיתי... "שיר השירים" איננו רק ספר או אלבום, הוא יצירה שלמה המקפלת בין דפיה את אישיותו יוצאת הדופן של משה, את יכולת היצירה המופלאה שלו ואת תוצרי אהבתו לעשייה האומנותית ולעירנו חיפה. תודה על שזיכית אותנו ביצירה מופלאה - "שיר השירים", תודה.
Remove ads
2010 - אות יקיר העיר חיפה על פועלו למען העיר ותושביה[4]
נובק היה נשוי לידידת נעוריו, תקוה, ששימשה מרכזת ועדת המכרזים בעיריית חיפה, ולהם בן ובת.
נקבר בבית העלמין בקיבוץ נווה ים.
- ספר: "שיר השירים", שם הסופר: משה נובק, הוצאה עצמית, תאריך הוצאה: 18/5/2013, עיצוב אמנותי וגרפי: ענת אורלנד, תרגום ועריכה לשונית: חוה רובין, פרשנות ל"שיר השירים": ד"ר תמר וולף-מונזון, הדפסה- יהודה אופק, דיפרינט בע"מ[5]
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads