משה ברש (10 באוקטובר 1920 - 7 ביולי 2004) היה היסטוריון ישראלי ומייסד תחום חקר תולדות האמנות בישראל. חתן פרס ישראל בתחום חקר תולדות האמנות. תחום המחקר העיקרי שלו היה אמנות הרנסאנס.
 | |
| לידה |
10 באוקטובר 1920 צ'רנוביץ, ממלכת רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
7 ביולי 2004 (בגיל 83) ירושלים |
| שם לידה | Moses Barasch |
| ענף מדעי | היסטוריה |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מוסדות |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| תלמידי דוקטורט |
ליובה פרידמן |
| תרומות עיקריות | |
| חקר תולדות האמנות | |
  | |
ביוגרפיה
ברש (אז Moses Barasch) נולד בצ'רנוביץ, רומניה (כיום באוקראינה) למשפחה ציונית ומשכילה. בנעוריו גילה ברש נטייה לאמנות וכבר בגיל 13 הציג רישומים וציורים בתערוכות בפראג, בודפשט ובוסטון.
בשנים 1941–1944 חי תחת המשטר הנאצי בעיר הולדתו. במהלך תקופה זו נישא, בשנת 1942, לברטה לבית גנדלמן. לאחר שחרורו שירת תקופה בצבא האדום ולאחר מכן הצטרף למוסד לעלייה ב' ופעל להעלאת ניצולי שואה לארץ ישראל. לאחר עלייתו ארצה, בתחילת 1948 הצטרף לפלמ"ח ולחם בירושלים במסגרת חטיבת הראל. הוא השתתף במבצע מכבי. לאחר מלחמת העצמאות, בשנת 1949, הצטרף ברש לסמינר מורים. עד 1954 היה חבר קיבוץ עין חרוד[1].
את תחום תולדות האמנות למד ברש באופן עצמאי כאוטודידקט. באותה תקופה הוא ביקר במכון וארבורג בלונדון, אשר הונהג באותה עת על ידי ארווין פנופסקי. בשנת 1958 הוזמן להקים את המחלקה לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים. מרטין בובר, ושמואל הוגו ברגמן, שעמו קרא כתבים פילוסופיים, הסכימו להכיר בספרו על תפישת המוות אצל מיכלאנג'לו (1961) כמקביל לעבודת דוקטורט. הוא מונה למרצה בכיר באוניברסיטה בשנת 1961 והפך לראש החוג בשנת 1964[1]. בשנת 1971 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין[2].
בין השנים 1967-1969 שהה ברש גם כפרופסור אורח במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון וכן במרכז לחקר אמנות הרנסאנס באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית. בעשור שלאחר מכן גם שהה כפרופסור אורח באוניברסיטאות ניו יורק ובקורנל.
במקביל לעבודתו המחקרית, שהייתה בעיקר באנגלית, ברש כתב סיפרי מבוא בעברית לאומנות וייסד את סדרת "מבואות" בהוצאת מוסד ביאליק[3]. בשנת 1996 קיבל ברש את פרס ישראל בתחום תולדות האמנות.
מספריו של משה ברש
- מבוא לאמנות הרנסאנס, מוסד ביאליק, ירושלים, 1968.
- פרקים בתאוריה של אמנות הרנסאנס והבארוק, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים, 1989.
- מחשבת האמנות בדורות האחרונים, מוסד ביאליק, ירושלים, 1977.
- ג'ורג'ו וזארי: חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר, עורך כללי: משה ברש, תרגום מאיטלקית: מרים שוסטרמן, מוסד ביאליק ירושלים 1985.
- מיכאל-אנג'לו, עיונים בדרכי גילומה של הגותו האמנותית, מוסד ביאליק, ירושלים.
- דמות האדם בתולדות האמנות, מוסד ביאליק, ירושלים, תשנ"ב.
- פאול אוסקאר קריסטלר ומשה ברש, מערכת האמנויות המערבית, מוסד ביאליק, ירושלים, תש"ן.
קישורים חיצוניים
- משה ברש, באתר "מילון ההיסטוריונים של האמנות" (באנגלית)
- משה ברש, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
משה ברש (1920-2004), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
