Remove ads
מרכז חב"ד העולמי, המכונה 770 על שם מספר הבית, הוא מרכז חסידות חב"ד ששימש בעבר גם כבית מדרשם של שני האדמו"רים האחרונים, רבי יוסף יצחק שניאורסון ויורשו רבי מנחם מנדל שניאורסון. המרכז נמצא ברחוב איסטרן פארקווי (אנגלית: Eastern Parkway), מספר 770, בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, ניו יורק.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת, ישיבה  |
| מיקום |
ברוקלין |
| מדינה |
ארצות הברית |
| בעלים |
אגודת חסידי חב"ד העולמית |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1933 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1933 |
| קואורדינטות | 40°40′08″N 73°56′34″W |
  | |
שם הבניין הוא 'בית אגודת חסידי חב"ד' מאז רכישתו על ידי האגודה בסוף שנת ה'ת"ש (1940). בשנת ה'תשמ"ה (1985), בעקבות פרשת משפט הספרים, הורה הרבי מלובביץ' לכתוב מעל הכניסה הראשית את הכיתוב בית אגודת חסידי חב"ד – אהל יוסף יצחק ליובאוויטש. חסידי חב"ד מכנים אותו בשם האנגלי של מספר הבית: סוון סוונטי (Seven Seventy).
בשנת ה'תשנ"ב מסר הרב שניאורסון שיחה שהופצה בקונטרס ובה הוא מכנה את המקום "בית רבינו שבבבל", בהשאלה מהכינוי התלמודי לבית מדרשו של ראש הגולה, וכן "בית משיח", ביטוי שערכו בגימטריה 770[1]. כינוי נוסף המקובל בקרב החסידים הוא "בית חיינו".
חצר חסידות חב"ד עברה למשכנה הנוכחי בסוף שנת ה'ת"ש (1940), בזמן כהונת רבי יוסף יצחק שניאורסון[2], האדמו"ר ה-6. רבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר ה-7, ניהל מבית זה את רשת שלוחי חב"ד, התוועד ואמר את שיחותיו ומאמריו. במשך רוב שנות נשיאותו קיבל במקום אנשים לפגישות ביחידות, ומשנת ה'תשמ"ו קיבל אנשים במעמד חלוקת דולרים לצדקה בכל יום ראשון. בשנת ה'תשמ"ט, השנה שלאחר פטירת רעייתו חיה מושקא, עבר הרב שניאורסון להתגורר בקביעות במשרדו שבקומת הכניסה.
קמפוס מרכז חב"ד העולמי מורכב כיום משרשרת בניינים מחוברים: הבניין המקורי (מספר 770), שני בניינים מימינו (760–766) המאכלסים את ספריית חב"ד, ושלושה בניינים משמאלו (788-784) המאכלסים משרדים בקומות העליונות ואת בית הכנסת ואולם הישיבה בקומות התחתונות.
בשנת 2021 הוגדר הבניין על ידי עיתון הפורוורד בתור הבניין היהודי המפורסם והמועתק ביותר בעולם[3].
Remove ads
בניין מספר 770 נבנה בשנת 1933 בסגנון נאו-גותי, בתכנונו של אדווין קליין. הבניין נבנה על ידי רופא שגר בו, ושימש גם כמרפאת הפלות (דבר שהיה בלתי חוקי במדינת ניו יורק באותה עת). המרפאה נסגרה על ידי הרשויות, והרופא נאלץ למכור את הבניין.
אגודת חסידי חב"ד קנתה את הבניין בחודש אב ה'ת"ש (1940) ובי"ט באלול[4] עבר להתגורר בו רבי יוסף יצחק שניאורסון.
בבניין שלוש קומות וקומת מרתף.
הקומה הראשונה
- חדרו של הרבי מנחם מנדל שניאורסון: החדר שימש כמשרדו עוד קודם שהתמנה לאדמו"ר באופן רשמי. לאחר המינוי, קיבל את מבקריו ל"יחידות" (פגישה פרטית, לקבלת עצה וברכה) בחדר זה. בפי החסידים כונה החדר "גן עדן העליון", כינוי שנשמר עוד מתקופת העיירה לובביץ' והאדמו"רים הקודמים[5].
- חדר ההמתנה ל"יחידות": כונה בפי החסידים בשם "גן עדן התחתון".
- האולם הקטן שמכונה ה"זאל הקטן"[6]: בית הכנסת העיקרי בקומה זו. בשנים הראשונות, היו עיקר האירועים מתרחשים באולם זה[7].
- "חדר שני": חדרון צמוד לאולם הקטן, שנוצל לצורכי תפילה ולימוד אף הוא.
- "ספרייה": חדר ליד ה"חדר שני" ובו מאות ספרים המשמשים את תלמידי הישיבה.
- חדר הכניסה, לובי בו התקיים מעמד חלוקת הדולרים המפורסם בין השנים תשמ"ו-תשנ"ב.
- חדר המזכירות של הרבי[8].
- חדר שידורים: החדר שממנו היו משדרים את ההתוועדויות והשיחות של הרבי לכל רחבי העולם[9][10]. כיום משמש חדר השידורים כבית חב"ד וכמרכז המבקרים של 770[11].
- משרדי הנהלת הישיבה השוכנת במקום ועוד.
הקומה השנייה
- מגורי האדמו"ר הקודם, רבי יוסף יצחק שניאורסון. מגורים אלו כללו סלון, מטבח, וכן את חדר ה"יחידות" שלו.
הקומה השלישית
- מגורי בתו של רבי יוסף יצחק עם בעלה הרב שמריהו גוראריה.
- לאחר משפט הספרים ופטירת הרב גוראריה הפכה הקומה לחלק מספריית חב"ד, ומשמשת כאולם התצוגות של הספרייה. גשר מחבר בינה לבניין המרכזי של הספרייה שלימינה.
קומת המרתף
- רוב המרתף שימש כספריית רבי יוסף יצחק, הרבי הקודם. כיום מחוברים המרתפים של בניין 770 ובניין הספרייה 768, ומשמשים כמחסן ספרים של הספרייה.
בחצר הבניין מתקיימות חופות, בסוכות נבנית סוכה גדולה עבור בית הכנסת, ובחלקה האחורי קיימת בריכת מים קטנה עבור תשליך.
בניין המשרדים ובית המדרש הגדול
.jpg)
.jpg)
המקום שבו התפללו החסידים ובו נישאו דרשות הרבי מנחם מנדל שניאורסון והתקיימו ההתוועדויות היה בשנים הראשונות לכהונתו באולם הקטן. בשנת 1954 כאשר גדל מספר החסידים, נמתחו בחצר השמאלית יריעות ברזנט. המקום שימש כבית כנסת בימי העומס כגון בימים הנוראים והיה נקרא 'שאלאש'[12].
ב-1960 שיפצו והפכו את חצר זו למבנה קבע והוסיפו לה עזרת נשים והפכו אותה למעשה לבית המדרש הגדול המכונה "הזאל הגדול"[6][13].
המקום הורחב בשלבים, בשל כמות החסידים שגדלה והלכה. בשנת 1965, רכשו את בניין המגורים השכן (מספר 788) הסמוך משמאל ל-770 במטרה להרחיבו, כדי להעביר אליו את המשרדים ולהרחיב את בית הכנסת שהיה בחצר[14]. עם רכישת הבניין עברו אליו משרדי מרכז לענייני חינוך ושאר המשרדים. שנתיים לאחר מכן ב-1967 שופצה קומת המרתף ובית הכנסת התרחב אליו, החל מאז - תפילותיו של הרבי עם הציבור בשבתות וחגים עברו לבית הכנסת הגדול[15].
עם השנים התרבו המשתתפים וגבר הצורך להרחיב את המקום. בשנת 1974 הורחב בית הכנסת לכיוון הבניין הסמוך שבכתובת 784–788 איסטרן פארקווי, וכן לכיוון יוניון סט[16][17] ומאז אולם גדול זה המורכב מהחצר ומהמרתף של שני בניינים אלו הפך ושימש ביחד כבית כנסת וכאולם הלימודים של תלמידי הישיבה במקום, ובו התקיימו התפילות וההתוועדויות הגדולות של הרבי בימי שבת חג ומועד.
בשיפוץ, אוחד בניין המשרדים ושוכנים בו מאז משרדי מוסדות מרכזיים של תנועת חב"ד. כיום שוכנים בו: אגודת חסידי חב"ד העולמית, המרכז לענייני חינוך, מחנה ישראל, Chabad.org ועד הנחות בלשון הקודש, ועד רבני חב"ד, ועד תלמידי התמימים העולמי (אנ'), "שיחות באנגלית"[18], 'MLC'[19]. וכן חלק ממשרדי הוצאת ספרים קה"ת[20], JEM, משרד רשת מחנות הקיץ "גן ישראל" בארצות הברית[21] ועוד. בעבר שכנו בו: פנימייה לתלמידי הישיבה המרכזית של חב"ד[22]. בית הדפוס ומשרדי הוועד להפצת שיחות[23]. חדר בקרה של השידורים הטלוויזיוניים מהתוועדויותיו של הרבי[24]. משרד 'ועד הנחות התמימים'[25].
בקומת הקרקע, בצד הפונה לרחוב קינגסטון (Kingston), קיים סניף של 'כולל תפארת זקנים - לוי יצחק'[26].
ידוע על פעם אחת בלבד בה ביקר הרבי מנחם מנדל שניאורסון בבניין המשרדים (מלבד בבית הכנסת), בתערוכת הציורים של האמן ברוך נחשון שהוצגה בחודש כסלו תשל"ט (דצמבר 1978) בחדר הוועידות[27][28].
בשלהי שנת תשמ"ח (1988) החלה הרחבה נוספת - חפירה והרחבת אולם בית המדרש הגדול, והוספת חדרי ספח; הפיכת חלק מהקומה הראשונה לעזרת נשים[29]. בהרחבה זו השתתף הרבי במעמד הנחת אבן הפינה[30]- אבן הפינה עומדת עד היום בפתח הכניסה לבית המדרש הגדול. בשנת ה'תשנ"ב החלה תוכנית שיפוץ משמעותית, בסיוע הנגיד ר' יוסף יצחק גוטניק יחד עם מגבית עולמית בה השתתפו כלל חסידי חב"ד בעולם כולו. השיפוץ הסתיים בשנת ה'תשנ"ה כאשר כל רחבת הכניסה לאולם הגדול של 770 (קומת המרתף) שופצה, בנוסף לכך נבנו בקומת המרתף התחתונה שמתחת האולם הגדול כיתות לימוד וחדרי שירותים מרווחים, שהחליפו את השירותים שהיו בתוך האולם הגדול. והמקום בו עמדו חדרי השירות הקודמים, הותאם וצורף לאולם הגדול. עם זאת, התכנית המקורית הייתה שונה ותוכננה הרחבה מסיבית ומשמעותית יותר של בית הכנסת ובניין המשרדים לרוחב ולגובה.
Remove ads
כיום יש מעל 40 העתקים של הבניין[31], שנבנו בארץ ובכמה מקומות בעולם[32].
העתק כמעט מדויק, חיצוני ופנימי, של הבניין המקורי ישנו בכפר חב"ד - בניין 770 (כפר חב"ד) שנבנה על פי בקשת הרבי בשנת ה'תשמ"ו (1986). העתק חיצוני כמעט מדויק ישנו גם בשכונת רמת שלמה בירושלים - בית הכנסת 770 (ירושלים)[33].
במקומות רבים בעולם ישנם העתקים של חזית הבניין בין היתר במצפה רמון, בגדרה, בקריית אתא, בזכרון יעקב, בפסגת זאב, בביתר עילית, במגדל העמק, בראשון לציון, בגבעת אלומות באיתמר, בלוס אנג'לס, במילאנו, במלבורן, בסאו פאולו שבברזיל, בבואנוס איירס, בצ'ילה, במוסקבה, בטקסס, באוקראינה, בצרפת, ובמקומות נוספים.
מרכז חב"ד בישראל, הנמצא בכפר חב"ד; עיצוב הבניין הוא ההעתק המדויק ביותר
מלבורן אוסטרליה
מבנה בית חב"ד בלוס אנג'לס, שתבניתו דומה למבנה של 770
שימוש בתמונה ובמספר
מתחילת שנות התשעים, החלו נערי בר מצווה של חב"ד להשתמש בנרתיקי תפילין עם תמונה רקומה של הבניין 770. ישנם חסידי חב"ד שמשבצים את המספר 770 במספר הטלפון שלהם.
Remove ads
- שידור חי מבית המדרש הגדול של מרכז חב"ד העולמי (24 שעות ביממה)
- מבט מהרחוב ומפת לוויין ב־maps.google.com
- הרבי מלובביץ' מניח את אבן הפינה להרחבת הבניין אתר The Living Archive.
- יוסי כץ, התקדשותו של בית ומספרו, דעת, 78 (תשע"ה), עמ' 107‑127
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads