מעברות

מַעְבָּרוֹת הוא קיבוץ בעמק חפר על שפת נחל אלכסנדר, בתחומי מועצה אזורית עמק חפר. זהו אחד מארבעת הקיבוצים שייסדו את תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.

ערך זה עוסק בקיבוץ מעברות. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מעברות (פירושונים).

מעברות

מראה מחצר בית טיפוסי במעברות מראה בחצר בית טיפוסי במעברות
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	המרכז
מועצה אזורית	עמק חפר
גובה ממוצע[1]	‎14 מטר
תאריך ייסוד	1933
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
- אוכלוסייה	970 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	944 תושבי ישראל
מפת מיקום מפה דינמית (למפת נתניה מוגדלת)   מעברות (למפת נתניה רגילה)   מעברות (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מעברות (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מעברות 32°21′49″N 34°54′18″E מפת היישובים של מועצה אזורית עמק חפר באדום - מעברות בירוק - מיקום בניין המועצה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2]	5 מתוך 10
http://www.maabarot.org.il

חברת הקיבוץ בשמירה, 1936

חדר האוכל בקיבוץ מעברות, 1 באוקטובר 1939

תבליט בטון על קיר "בית מנחם" במוסד "רמות חפר" בקיבוץ שיצר נתן רפופורט

חגיגות 20 שנה לקיבוץ מעברות - הצגת "שיר השירים"

צבי שופן זורע ברינה 1938

תמונת בית הנוער

פסל הזורע על ידי יעל ארליכמן

שיעור עברית לילדי עלית הנוער 1943

שלט ארכיון מעברות

שלט הזורע על ידי יעל ארליכמן

היסטוריה

ראשיתו של קיבוץ מעברות בקיבוץ ג' שהוקם ב-1925 על ידי חלוצים מתנועת השומר הצעיר שעלו לארץ ישראל מבוקובינה ומבסרביה שבממלכת רומניה וישבו במשך כעשר שנים בחיפה עד שקיבלו קרקע להתיישבות קבע. בין 1929 ל-1930 עלו ראשוני חברי תנועת השומר הצעיר מבולגריה והתיישבו תחילה בקבוץ משמר העמק. בהתאם להצעת הקיבוץ הארצי התאחד גרעין עולי בולגריה עם חברי קיבוץ ג'. שתי הקבוצות הקימו מחנה אוהלים זמני ליד שכונת בת גלים של ימינו וחבריהן עבדו בעבודות מזדמנות בעיר חיפה, הגברים בבניין והנשים ככובסות. לאחר מכן הצטרפה אליהם קבוצה מהשומר הצעיר בהונגריה. קיבוץ ג' התפלג על רקע אידאולוגי וחלק מהחברים הקימו את גבעת חיים ביולי 1932.

העלייה לקרקע

בערב ראש השנה, 25 בספטמבר 1933, הגיע גרעין המתיישבים לוואדי חווארת, חבריו הקימו ארבעה צריפים ומסביבם בנו גדר. ב-1936 השתרע היישוב על 447 דונמים ומנה 172 נפשות, מהם 137 בגירים ו-35 ילדים. התושבים עסקו בפלחה, ברפתנות ובלולנות. בזמן המרד הערבי הגדול הוצתו שדות היישוב וחלק ממחסני היבולים, והיו עימותים עם הבדווים שהתיישבו בסמוך לו.

התבססות הקיבוץ

ב-1939 הניבו לראשונה עצי ההדר תפוזים ובמקביל נקלטה בקיבוץ קבוצת עולי עליית הנוער מגרמניה הנאצית. במהלך מלחמת העולם השנייה גדל שטח היישוב לכדי 1,000 דונמים, שהיו בבעלותו, ועוד כ-1,200 בחכירה. בשלהי 1945 מנתה אוכלוסיית הקיבוץ 260 נפשות, מתוכם 33 ילדים שהצליחו להימלט מממלכת יוגוסלביה.^[3] לאחר מלחמת העולם השנייה נקלטו בקיבוץ עולים מצ'ילה.

היחסים עם השכנים הערביים

שכניהם הקרובים של המתיישבים היו בני הכפר הערבי הסמוך. היחסים ביניהם היו תקינים. עד ליום עזיבתם, ם פרוץ מלחמת השחרור, היו הנשים מגיעות עם הכדים על ראשן לשער הקיבוץ, שם סודר להן ברז מיוחד לאחר שבארם יבשה.^[4]

אנשי הפלי"ם בקיבוץ מעברות

מחנה הפלי"ם (הזרוע הצבאית הימית של הפלמ"ח) הוקם במעברות בשנת 1945, במסגרת פלוגה י' של הגדוד הרביעי של הפלמ"ח, כשהקיבוץ הקצה לו מספר אוהלים בשולי הקיבוץ. עיקר פעולתם הייתה הבאת מעפילים שהבריטים ניסו למנוע את כניסתם לארץ.^[5]

לאחר הקמת המדינה

ב-1955 חי ופעל במקום עם משפחתו הצ'לן הצרפתי פול טורטלייה, שהתלהב מהאידיאלים של הקיבוץ. הוא אף הלחין כאן את יצירתו "סימפוניית ישראל". בקרבת הקיבוץ נתגלה ב-1966 בית קברות מתקופת הברונזה התיכונה I.^[6] נתגלו כתריסר קברים אשר מתוכם 7 בשימוש. באחד הקברים נתגלה ראש גרזן שאופייני לתקופה ואיפשר לתארך את בית הקברות.

הקיבוץ ידוע היום בעיקר בזכות מפעל המזון שלו "מוצרי מעברות" (מטרנה, ובונזו ולה-קט) ובית החרושת לתרופות "תרימה". בקיבוץ מגדלים כותנה, ליצ'י ועוד. כמו כן יש משק חלב ובריכת דגים. כמו כן רכשו את חברת תוספי המזון אלטמן ואת חברת 'אדמה' למוצרי מזון אורגניים.^[7] ב-2017, בעקבות מכירת מטרנה, צפוי הקיבוץ לרווחי הון בסדר גודל של כ-450 מיליון ש"ח, שמשמעותם הכלכלית בחלוקה פוטנציאלית, תעניק לכל חבר קיבוץ כ-600,000 ש"ח.^[8]

בקיבוץ קיים אולפן הקלטות, "אוזן מוזיקלית".

במקום היה בית ספר תיכון אזורי גדול, "רמות חפר", אולם בשנת 2014 עזב בית ספר את "גבעת המוסד" של הקיבוץ והתאחד עם מבואות ים במכמורת. בית הספר נקרא "רמות ים". בספטמבר 2017 נפתח בית ספר יסודי ייחודי ברוח מונטסורית, בשם "סימני דרך". המוסך המרכזי של קואופרטיב ההובלה "עמק חפר" צמוד לקיבוץ. הקיבוץ נחשב לקיבוץ שיתופי אשר לא עבר תהליכי הפרטה.

גן הירק

במעברות היה גן ירק בו עבדו כתריסר חברי קיבוץ ועשרות חברי גרעין, בני חברות נוער ובני המוסד החינוכי "רמות חפר" מדי יום.^[9]

גן הירק היה הגדול במשקי עמק חפר ונחשב לאחד המתקדמים בכל הארץ. הוא הוקם בסוף שנות הארבעים של המאה הקודמת.

כשעלו ראשוני המתיישבים בשנת 1933, הם קיבלו חלקת אדמה של 450 דונם שהייתה אמורה להספיק לארבעים משפחות. במשך השנים גדל מספר המתיישבים ולכן הוקצתה להם חלקה של אדמות הכפר הערבי שננטש לאחר מלחמת העצמאות,- וואדי חווארת- בנימוק שהשטח נחוץ להכשרה החקלאית של תלמידי המוסד החינוכי לעתיד- רמות חפר.

בגן גודלו עשרות מינים של בוטנים, בצל, גזר, כרוב לבן ועוד. עובדי הגן יזמו ניסויים עצמיים להשבחה ופיתוח של ירקות.

בשנים 1943-1944 היה גן הירק גדול הענפים במעברות. עם תום מלחמת העולם היה סך הכנסות הקיבוץ 10000 לא"י, כשהכנסות גן הירק היוו שליש מסכום זה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מעברות בוויקישיתוף

• Maabarot.org.il - אתר האינטרנט של הקיבוץ
• אוסף קיבוץ מעברות - משפחת דיקשטיין מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
• ניר טל ואורנה יפת, מכירת מניות קיבוץ מעברות במטרנה; כל חבר ירוויח יותר מ-600 אלף שקל, באתר כלכליסט, 14 בפברואר 2017
• חגי עמית, יורם גביזון, אחרי האקזיט, הקיבוצניקים מתלבטים: מה עושים עם חצי מיליארד שקל?, באתר TheMarker‏, 23 בפברואר 2017
• מטרנה באתר אוסם
• מיקי גרינפלד, מנכ"לית מטרנה אפרת גילת מונתה למנכ"לית מעברות, באתר כלכליסט, 28 במאי 2017
• מיכאל יעקובסון, הכי קרוב אליך, וילה: קיבוץ מעברות זורק את המורשת לטובת נדל"ן, באתר Xnet‏, 7 בספטמבר 2017
• מעברות (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית