Remove ads
תרי"ג מצוות הן, על פי המסורת היהודית, 613 המצוות הכתובות בתורה (בגימטריה 613 = תרי"ג). הן מתחלקות לשתי קבוצות: רמ"ח (248) מצוות עשה ושס"ה (365) מצוות לא תעשה.
בספרי המקרא אין התייחסות למניין המצוות. בתלמוד נאמר לראשונה שקיימות 613 מצוות, אולם לא ניתן פירוט שלהן. הגאונים היו הראשונים שעסקו במניית תרי"ג המצוות לפרטיהן, ובעקבותיהם עסקו בכך גם הראשונים, אולם אין רשימה אחת מוסכמת של 613 המצוות.
בין הספרים הידועים העוסקים במניין המצוות: הלכות גדולות, ספר המצוות ומשנה תורה של הרמב"ם, השגות הרמב"ן לספר המצוות של הרמב"ם, ספר מצוות גדול, וספר החינוך.
Remove ads
לרעיון של תרי"ג מצוות אין מקור בדברי התנאים, והוא מופיע לראשונה בדרשתו של האמורא רבי שמלאי:
דרש רבי שמלאי: שש מאות ושלש עשרה מצוות נאמרו לו למשה – שלוש מאות וששים וחמש לאווין כמניין ימות החמה, ומאתים וארבעים ושמונה עשה כנגד איבריו של אדם.
אמר רב המנונא: מאי קרא (=היכן רמוז בכתוב דרשה זו)? 'תורה צוה לנו משה מורשה' (דברים לג, ד). 'תורה' בגימטריא שית מאה וחד סרי הוי (=שש מאות ואחד עשר הם); 'אנכי' ו'לא יהיה לך' מפי הגבורה שמענום".
החל מתקופת הגאונים קיימות בידינו רשימות שונות של תרי"ג המצוות. הרשימה הראשונה נמצאת בהקדמה לספר הלכות גדולות (בה"ג), שנכתב בידי ר' שמעון קיירא. מניינים רבים של המצוות נכתבו בצורה פיוטית. הפיוטים על מניין המצוות מכונים "אזהרות". וחלקם נכתבו על ידי אישים מפורסמים כמו רס"ג, רבי שלמה אבן גבירול. כותבי רשימות אלה נקראים בספרות התורנים "מוני המצוות".
מוני המצוות קבעו כללים לפיהם יש לספור את הציווים המופיעים במקרא כדי להגיע למניין של תרי"ג: לעיתים מצווה אחת כוללת כמה חלקים ופרטים, לעיתים כמה פרטים שונים בקטגוריה מסוימת נספרים כמצוות נפרדות, ויש ציוויים אשר אינם נכללים במניין תרי"ג על אף שנאמרו במקרא. בין מוני המצוות לא הייתה הסכמה לגבי כללים אלה, ולכן אין רשימה אחת מוסכמת של 613 המצוות. בקביעת הכללים דנו בשאלות כגון:
- פרשיות – לדוגמה, האם בגדי כהונה הם מצווה אחת או מספר מצוות?
- קרבנות – האם יש למנות את סוגי הקרבנות או את מעשי ההקרבה?
- מצוות שנאמרו לשעתן – כמו מצוות הקשורות למשכן או למן, האם הן נכללות במניין המצוות?
- מצוות דרבנן – האם הן במניין המצוות?
מבחינתם של שומרי מצוות, קיימות כמה סיבות לצורך בידיעת מניין המצוות:
- קיימים דינים מעשיים התלויים במניין המצוות.
לדוגמה: עונש מלקות, למי שעבר על איסור תורה, וצריך לדעת על כמה אזהרות עבר כדי לקבוע בכמה מלקות הוא חייב. - יש בזה מצוות לימוד תורה.
- ברבדי הדרש, הרמז והסוד שבתורה מייחסים חשיבות ומדייקים במספרים 613 ו-620 (613 בתוספת 7 מצוות שתיקנו חכמים) ונאמרו בהם דרשות, רמזים וסודות. דוגמאות:
בתורת הקבלה, נאמר שהספירה הראשונה מעשר הספירות היא כתר ובגימטריה 620, רומזת למניין תרי"ג מצוות דאורייתא בצירוף שבע מצוות בני נח (620=7+613)[1]. לפי דעה זו, שבע מצוות בני נח אינן נכללות בתרי"ג המצוות, אך ישנם הסבורים כי שבע המצוות דרבנן הן שמשלימות למניין כתר[2].
במקום אחר מוסבר ששמה של הגיורת רות הוא בגימטריה 606 כרמז לכך שקיימה את שבע מצוות בני נח אף לפני שהתגיירה, ומשנתגיירה נוספו לה רק 606 מצוות (סך הכל תרי"ג מצוות – 613=7+606)[3]. לפי דעה זו, שבע מצוות בני נח נמנות בתוך תרי"ג המצוות.
Remove ads
רבי אברהם אבן עזרא בספרו "יסוד מורא וסוד תורה" (השער השני) מתייחס לבלבול הקיים בתקופתו בעניין מניין המצוות, וכותב כך:
- "... ראיתי כמה חכמים סופרים שש מאות ושלש עשרה מצוות על דרכים רבים; יש מהם שספר בשול גדי פעם אחת, ויש שספרו בשלש מצוות, כנגד שנכתב בתורה שלש פעמים, וחכמינו דרשום (=הסבר לכפילות), ורבות ככה. ויש מי שיספור הפרטים והכללים. ויש שסופרים פעם הפרטים לבדם ופעם הכללים לבדם. ויש שסופרים מצווה אחת שבאה בשתי לשונות והטעם (=הכוונה) אחד."
הוא ממשיך בהעלאת הבעייתיות העקרונית, לדעתו, במניית המצוות:
- "ועל דרך מחקר האמת, אין קץ למספר המצוות, כאשר אמר המשורר (תהילים, קי"ט, צ"ו): 'לכל תכלה ראיתי קץ, רחבה מצוותך מאוד'. ואם נספור רק הכללים והעיקרים ומצווה שהיא עומדת לעד, אין המצוות עשירית משש מאות ושלוש עשרה".
כלומר דברי רבי שמלאי בעיניו הם דברי אגדה, שיש להם משמעות מסוימת, אך אינם מדויקים "על דרך מחקר האמת".
גם הרלב"ג סבור שהמספר לא מדויק, אולם לדעתו, המספר קרוב למספר המדויק:
- "הנה התבאר לנו... היות באלו המספרים שזכר ר' שמלאי קצת קירוב (=מספר לא מדויק), לא חשש בו ר' שמלאי בזה הדרש... וזה, כי כמו שיוציאו בדרש פסוק אחד מכוונתו, להוציא ממנו מוסר טוב... כן הקל מעט זה החכם בזה המספר, להוציא ממנו אלו המוּסרים הנפלאים שיצאו מאלו המספרים, כאילו כל אבר ואבר מאברי האדם יאמר: עשה בי מצווה, וכל יום ויום מימות השנה השמשית אומר: אל תעבור בי עבירה". ובהיות העניין כן, הוא מבואר שאם היה מספר המצוות מסכים לזה המספר בקירוב – די בו להוציא ממנו זה המוסר, ולא יצטרך להסכים לו בלי פחת ובלי יתר"[4].
הרשב"ץ, שבתחילת ספרו "זוהר הרקיע" כותב: "דבר מוסכם הוא בכל ישראל שמניין המצוות הוא תרי"ג, ולא נמצא בזה מחלוקת כלל", מעלה טענה דומה בסוף ספרו:
- "ושמא מה שהוסכם שמניין המצוות הם תרי"ג – שס"ה ורמ"ח, הוא לפי דעת ר' שמלאי, וכפי מה שפירש הוא המצוות, ואנחנו לא נסמוך עליו בפירושו בעניין פסק הלכה, אבל נסמוך על סוגיית התלמוד. ומה שהזכירו בכל מקום זה המניין, הוא לפי שלא מצינו חכם אחר מנאם – תפסנו מנינו. ואף אם יחסר או יעדף המניין הוא הולך סביבו, והוא כאומרם בהרבה מקומות: הוי פורתא, ובפורתא לא דק (במעט לא דייק)."
Remove ads
ערך מורחב – קטגוריה:ספרי מצוות
במהלך ההיסטוריה הרבנית נעשו מספר ניסיונות לכתוב ספר שימנה את תרי"ג המצוות. הניסיון הראשון הידוע לנו הוא מניין המצוות שבפתיחת ספר הלכות גדולות שנתחבר בתקופת הגאונים. אחד הדברים המייחדים מניין זה הוא שבה"ג מונה גם מצוות דרבנן במניין המצוות. מניין זה נעשה מאוד פופולרי בתפוצות ישראל במאות השנים שלאחריו, במיוחד בספרד.
מניין המצוות לפי הרמב"ם
- ערכים מורחבים – ספר המצוות לרמב"ם, מניין המצוות על פי הרמב"ם
בהקדמתו לספר המצוות מתאר הרמב"ם את נסיבות כתיבת ספר המצוות. בעבודתו על כתיבת ספרו "משנה תורה", הוא התכוון להכין רשימה של כל המצוות, ולכותבה בפתיחת הספר, כדי לוודא שהוא לא שוכח לכתוב על אף מצווה. אולם, הוא היה בדעה שאין שיטתיות במניינים הקיימים בתקופתו, שהתבססו על בה"ג. לדעתו ניתן למנות את המצוות, אלא שבתפיסה המקובלת בזמנו קיימות טעויות חמורות, ולכן הוא כותב שכאשר הוא התכוון להתחיל לכתוב את הרשימה של המצוות:
- "תקפני צער שכבר נצטערתי בו זה שנים, והוא: שמניין המצוות כבר דימו בו עניינים שלא אוכל לתאר עצם זכותם (בתרגום אבן תיבון: גודל גנותם)... וה' יתעלה יודע ועד, כי ככל שהרהרתי על דמיונותיהם במה שמנו – שהם מונים מה שנראה [אפילו] בעיון ראשון שאין למנותו, ושנמשכו זה אחר זה בעניין זה בלי התבוננות – גדל בעיני אסוננו ונתאמת הכרח איומו ית' עלינו: "ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום, אשר יתנו אתו אל יודע הספר לאמר: קרא נא זה, ואמר לא אוכל כי חתום הוא" (ישעיה כט, יא)"[5].
הרמב"ם התקיף קשות את מניינו של בה"ג ותפוצתו הרבה: "וכן כל פעם ששמעתי את ה"אזהרות" רבות המספר שנתחברו אצלנו בארץ ספרד, נהפכו צירי עלי מחמת מה שראיתי מפרסום הדבר והתפשטותו. ואף על פי שאין להאשימם, כי מחבריהם פייטנים, לא רבנים, ואת הראוי להם מצד אמנותם, היינו: מתק הדיבור ויפי החריזה, כבר עשו בשלמות – אבל בתוכן השיר נמשכו אחר בעל הלכות גדולות וזולתו מן הרבנים האחרונים".
הייחודיות של מניינו של הרמב"ם היא בכך שבפתיחת הספר הוא ניסח את ה"שורשים", כלומר העקרונות המתודולוגיים שהנחו אותו בקביעת רשימת המצוות. בכך הוא בין מוני המצוות היחידים שהסבירו בפרטות מדוע מנו מצווה זו ולא אחרת.
ברבות השנים הפך המניין של הרמב"ם למניין המצוות הנפוץ ומספר ספרים שנכתבו מאוחר יותר מבוססים על המניין של הרמב"ם, כמו ספר החינוך.
השגות על הרמב"ם
הראב"ד שכתב השגות למשנה תורה של הרמב"ם, כתב מספר השגות גם על 'מניין המצוות הקצר' שנכתב בעברית בתחילת ספר משנה תורה.
בעקבות הביקורת הנוקבת של הרמב"ם על מניין הגאונים, ובראשם בה"ג, קם הרמב"ן לגונן על הבה"ג, ובלשונו: "ללמד זכות על הראשונים, ולפרש דברי הגאונים", וכתב ספר "השגות", על ספר המצוות של הרמב"ם. אמנם, בסיום ההקדמה שלו הוא כותב: "עם חשקי וחפצי להיות לראשונים תלמיד, לקיים דבריהם ולהעמיד... לא אהיה להם חמור נושא ספרים תמיד, אבחר דרכם, ואדע ערכם, אך כאשר לא יכילו רעיוני, אדון לפניהם בקרקע, אשפוט למראה עיני". וכך הוא אכן עושה, הוא מתאמץ לפרש את דעת הבה"ג, אך לא תמיד מסכים איתו. בסופן של דבר מתוך השגות הרמב"ן עולה מניין חדש של מצוות, שאינו זהה למניינו של בה"ג וגם לא לזה של הרמב"ם.
ר' דניאל הבבלי, תלמידו של ר' שמואל בן עלי ראש ישיבת בגדד, כתב השגות על "משנה תורה" ועל "ספר המצוות", ושלחן לר' אברהם בנו של הרמב"ם, שהשיב על השגותיו, ונדפסו בספר "ברכת אברהם".
יישוב שיטת הרמב"ם
בשלב מסוים, התהפכו היוצרות, ונכתבה ספרות שלמה של פירושים שמטרתם ליישב את מניין הרמב"ם מהשגות הרמב"ן. הראשון שכתב ספר ליישב את הרמב"ם הוא רבי יצחק די ליאון בעל ה"מגילת אסתר". אמנם בשונה מהרמב"ן, הוא טוען שמכיוון שחילוקי הדעות של הרמב"ם והרמב"ן בספר המצוות נסובים אודות הנחות יסוד בלימוד התלמוד, הוא החליט לרדת לשורש הדברים ולראות מי צודק, ומצא שבכל המקרים הרמב"ם צדק. אחריו נכתבו ספרים נוספים ליישב את דעת הרמב"ם, כמו 'לב שמח' של הרב אברהם אליגירי, ו'קנאת סופרים' של הרב חנניה קזיס.
ספרי מצוות נוספים
נכתבו גם ספרי מצוות נוספים כמו ספר מצוות גדול שנכתב על ידי רבי משה מקוצי, ספר מצוות קטן בידי רבי יצחק מקורביל, ספר חרדים בידי רבי אלעזר אזכרי ועוד. בתקופת האחרונים נכתבו חיבורים המשווים בין ספרי המצוות השונים, כמו "דרך מצוותיך" של הרב יהודה רוזאניס המשווה בין מנייני הרמב"ם, הרמב"ן והסמ"ג ומסביר את יסודות מחלוקתם. ספר החינוך, ההולך בעקבות מניין הרמב"ם, סדר את המצוות השונות לפי סדר הופעתם בתורה, והוסיף לכל מצווה ביאורים מחשבתיים והלכתיים.
Remove ads
- ערך מורחב – אזהרות
החל מתקופת הגאונים ידוע מנהג לומר בחג השבועות פיוט הכולל את מניין תרי"ג המצוות. במאה התשיעית הם כבר נחשבו מנהג מקובל ומושרש[6]. במקור נאמרו פיוטים כאלה בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף, ובהמשך העבירום בחלק מהקהילות למקומות אחרים בתפילה.
הפיוט הקדום ביותר הידוע לנו בסוג זה הוא "אתה הנחלת" המופיע כיום בנוסח אשכנז, שנתחבר בתחילת תקופת הגאונים בבבל, וקדם אפילו למניינו של בה"ג. פיוט זה אינו משעבד את עצמו דווקא למניין תרי"ג ומונה את המצוות בצורה חופשית[7]. רס"ג מתח ביקורת על "אתה הנחלת" בשל חסרונן של מצוות רבות, כתב כמה פיוטי אזהרות משלו שיוכלו להחליף את "אתה הנחלת" הקדום. בפיוטים אלו רס"ג כבר מתבסס על מניינו של בה"ג לתרי"ג המצוות. גם פייטנים רבים אחריו שכתבו אזהרות התבססו על מניין בה"ג, והידוע שבהם הוא רבי שלמה אבן גבירול. כאמור, הרמב"ם שדעתו לא הייתה נוחה ממניין בה"ג, התנגד לאמירת אזהרות אלה, אך לא מתח ביקורת על הפייטנים בטענה שהם "פייטנים, לא רבנים", ולפיכך מניין המצוות אינו תחום התמחותם. בניגוד לשיטת הרמב"ם, רבים ראו בפיוטי האזהרות חיבור בעל משקל הלכתי. למשל, הרשב"ץ כתב פירוש בשם "זוהר הרקיע" על האזהרות של אבן גבירול, ובו הוא מתמודד עם טענות הרמב"ם והרמב"ן, ומנסה אף להסיק מן הפיוט מהי דעתו של אבן גבירול במחלוקת. הרב ירוחם פישל פערלא כתב חיבור ארוך על אחד מפיוטי האזהרות של רס"ג, בו הוא דן בדעת רס"ג בשאלות שונות הקשורות במצוות, על סמך מילים בודדות בהן רס"ג השתמש בפיוטו.
Remove ads
- מאגר מוני המצוות באתר על-התורה
- תרי"ג מצוות על פי סדר החומש באתר פרשת יהדות
- ספר המצוות להרמב"ם
- האתר למקוריות במצוות – רשימת המצוות לפי ספר החינוך ולפי הרמב"ם, וכן מחולקות המצוות לסיווגים שונים בתחתית העמוד.
- הרב ברוך ברנר דעות שונות במניין המצוות, באתר "דעת"
- מדוע תרי"ג מצוות?(הקישור אינו פעיל) – פורום "עצור כאן חושבים"
- בלדד השוחי, מהם רמ"ח האיברים? (על תרי"ג מצוות), באתר ערוץ עשר
- מידע על תרי"ג מצוות בקטלוג הספרייה הלאומית
תרי"ג מצוות, דף שער בספרייה הלאומית
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads