מנחם נחום מצ'רנוביל
רב חסידי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי מנחם נחום (ה'ת"ץ, 1730 – י"א בחשוון ה'תקנ"ח, 31 באוקטובר 1797) (ידוע כהמאור עיניים על שם ספרו) היה מתלמידי הבעש"ט ומייסדה של חסידות צ'רנוביל, חסידות ממנה יצאו ענפי חסידות אחדים המונים כיום אלפי חסידים, בהם: טשרנוביל, טאלנא, סקווירא, ורחמסטריבקא.
| לידה |
1730 ת"צ נורינסק, אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
31 באוקטובר 1797 (בגיל 67 בערך) י"א בחשוון ה'תקנ"ח צ'רנוביל, האימפריה הרוסית | ||
| מקום מגורים | צ'רנוביל | ||
| תקופת הפעילות | ? – 31 באוקטובר 1797 | ||
| תחומי עיסוק | תורה, חסידות | ||
| רבותיו | רבי דוב בער ממזריטש | ||
| חיבוריו | מאור עיניים | ||
| צאצאים | מרדכי טברסקי | ||
| |||
| תפקידים נוספים | אדמו"ר | ||
תולדותיו
נולד בעיר נורינסק, במדינת ווהלין שבמערב אוקראינה, לרב צבי בנו של רבי נחום גאון שיש המזהים אותו עם רבי "אדם בעל שם".
בעודו ילד נתייתם מאביו, ובחינוכו טיפל דודו רבי נחום אחי אביו.
בהיותו אברך נמשך לתנועת החסידות של הבעל שם טוב, ולאחר פטירתו קיבל את מרותו של ממשיך דרכו רבי דוב בער ממזריטש.
עוד בחיי רבו החל רבי נחום לנסוע לעיירות בווהלין לעורר את העם בדרשות מוסר וחסידות. לאחר פטירת רבו המגיד ממזריטש, הוא החל לנהוג באדמורו"ת בנרינסק, פראהאביטש (פוהרבישצ'ה), ואחריה בצ'רנוביל והתפרסם בגין קדושתו והתלהבותו בעבודת ה', ובשל פזרנות כספו לצדקה ולפדיון שבוים. רבים מהצדיקים בזמנו הסתופפו בצילו[1].
נפטר בי"א בחשוון ה'תקנ"ח, ונטמן בעיר צ'רנוביל.
תורתו
זמן קצר לאחר פטירתו יצאו לאור שני ספריו:
- "מאור עיניים" על התורה, אשר נחשב לאחד מספרי היסוד של החסידות.
- "ישמח לב על הש"ס
עד מלחמת העולם הראשונה הודפסו הספרים ב-17 מהדורות שונות, בנפרד או ביחד.
בדרושיו יש מקום רב לדיונים תאולוגיים ומטפיזיקה קבלית, והוא מדגיש את מושג ה"דעת" שמייצג עבורו דבקות וחיבור. נושאים מרכזיים אצלו: תיקון המידות, עבודה בגשמיות, העלאת מחשבות זרות ומשיחיות.[2]
בנוסף מיוחסים לרבי מנחם נחום נוסחים שונים של "הנהגות" חסידיות.
מתלמידיו
- רבי אברהם דב מאבריטש מחבר הספר בת עין.
- בנו רבי מרדכי טברסקי (-"המגיד מטשרנוביל").
- רבי שכנא צבי מנמירוב, מגיד מישרים בעיר נמירוב בזמן תלמידי הבעל שם טוב, בסביבות השנים ה'ת"ף - ה'תק"ם, ומחבר ספרי "הרי בשמים" על חמשה חומשי תורה ועל חידושי הלכות ואגדות (מצאצאיו - הרב בן ציון לִכטמן).
משפחתו
רבי נחום התחתן עם שרה, נכדתו של הרב יצחק שפירא, רב בלובלין.
- צאצאיו
- הרב משה טברסקי.
- הרב מרדכי טברסקי (ה'תק"ל - כ' באייר ה'תקצ"ז), המגיד מטשרנוביל.
- מלכה, אשתו של הרב אברהם בן הרב צבי, המגיד מקאריסטשאוו. בניהם:
- הרב ישראל ( - ב' באייר ה'תר"ז), המגיד מבאהפלי, מחבר הספר "עטרת תפארת ישראל". חתנו היה הרב יהודה לייב אפשטיין אביו של רבי מנחם נחום מקוברין.
- רבי מנחם נחום עפשטיין מקוברין.
- הרב צבי. ייתכן שהיה חותנו השני של בן דודו רבי אהרן מצ'רנוביל.
- הרב אריה לייב, מסדילקאב - ממשיך שושלת האדמורו"ות של סב רעייתו רבי משה חיים אפרים מסאדילקוב.
- חוה אשתו של רבי שלום שכנא מפראהביטש בנו של רבי אברהם המלאך.
- רבי ישראל מרוז'ין.
- חתנם רבי אריה לייב מבנדרי.
- הרב ישראל ( - ב' באייר ה'תר"ז), המגיד מבאהפלי, מחבר הספר "עטרת תפארת ישראל". חתנו היה הרב יהודה לייב אפשטיין אביו של רבי מנחם נחום מקוברין.
לקריאה נוספת
- מאורי אור
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה,
- אהרן דוד טברסקי ספר היחס מטשרנוביל,
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.