מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי מנחם בן משה הבבלי[1] (נפטר לפני טבת ה'של"א,[2] דצמבר 1571) היה רב יהודי שמוצאו כנראה ברומא[3] והתגורר בערים צפת וחברון. הוא חיבר את הספר "טעמי מצוות".
לא ידוע בוודאות היכן נולד, אם כי יש הטוענים שמקורו באיטליה או בבגדאד. בין השנים 1522 ו-1525 היה דיין בטריקלה שביוון העות'מאנית.[4] בהמשך עבר לצפת שבארץ ישראל (האימפריה העות'מאנית באותה תקופה), איתו הגיעו אביו ואחיו ראובן שעבדו בצביעת צמר.[5] הרב יוסף קארו העתיק בספרו תשובה שלו והגיב עליה.[6] מצפת הוא עבר למצרים, חזר לצפת ולבסוף נסע לחברון בשנת 1540. בחברון הוא הצטרף לקבוצת רבנים יהודים ספרדים שהתגוררו בה במאה ה-16,[7] לאחר שרכש אדמות מהקראים.[8]
חיבורו המרכזי של רבי מנחם בן משה הבבלי הוא ספר "טעמי מצוות" שהודפס לראשונה בלובלין בטבת ה'של"א (דצמבר 1570). השל"ה הזכיר חיבור זה פעמים רבות. גם בחיבור קצות החושן הוא מוזכר.[9]
בהקדמה לחיבור "טעמי מצוות" הוא ציין כי חיבר ספר נוסף בשם "טעמי מצוות הארוכות",[10] אך הספר אבד.
המשורר הרוסי-עברי דוד פוגל השתמש באחת מיצירותיו של מנחם הבבלי לאחר שביקר בפריז ובארץ ישראל.[11]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.