מלכי ישראל ויהודה

מלכי ישראל ויהודה היו השליטים המונרכיים של ממלכת ישראל וממלכת יהודה, מממלכת ישראל המאוחדת ועד חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים.

מלכי ישראל ויהודה

דמותו של יהוא מלך ישראל על האובליסק השחור
אזור גאוגרפי	ארץ ישראל
טווח תאריכים	879 לפנה"ס – 424 לפנה"ס
אירוע התחלה	המלכת שאול, המלך הראשון
אירוע סיום	חורבן בית המקדש הראשון
תקופה קודמת	תקופת השופטים
תקופה הבאה	תקופת התנאים

המונח "מלכי ישראל" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו מלכי ישראל (פירושונים).

על פי המתואר בספר שמואל, שבטי ישראל שבארץ ישראל התגבשו לממלכה אחת שעליה מלך תחילה שאול המלך ולאחריו דוד המלך. בספר מלכים ובדברי הימים מתואר כיצד לאחר מות שלמה, בנו של דוד, מתפצלת ממלכת ישראל המאוחדת לשתי ממלכות: ממלכת ישראל וממלכת יהודה.

לפי המקרא, ממלכת ישראל כללה את עשרת השבטים, ומלכה הראשון היה ירבעם; ממלכת יהודה כללה את השבטים יהודה ובנימין, ומלכה היה רחבעם בן שלמה. ממלכת ישראל כללה כמה שושלות, בעוד שושלת בית דוד לא פסקה (לפי המקרא; אמינות רציפות השושלת נתונה במחלוקת במחקר^[1]) עד לאובדן העצמאות והיציאה לגלות בבל.

כרונולוגיה של מלכי ישראל ויהודה

התאריכים מבוססים על אחת משיטות התארוך.^[2] כל התאריכים הם תאריכי מלוכה מלפני הספירה. התאריכים מבוססים על הקביעה שבית המקדש הראשון נחרב בשנת 586 לפנה"ס, וספירה אחורה בהתאם לכתוב בתנ"ך. התאריכים הם הערכות בלבד שכן יש שיטות שונות (לרוב עם הפרשים של שנים אחדות בלבד) לגבי הבנת התאריכים בתנ"ך, במיוחד לגבי מקרים של מלוכה משותפת. כאשר המלך ביהודה או בישראל הוא בנו של הקודם לפי המקרא, הדבר יצוין בהערות.

ממלכת ישראל המאוחדת שם שנות מלוכה הערות שאול 1029–1004 הומלך על ידי שמואל - (ראו משיחת שאול למלך) אשבעל ("איש־בשת" לגנאי) 1004–1002 בן שאול, הומלך על ידי אבנר בן נר לאחר מות שאול ואחיו. מלך על ממלכת ישראל כאשר דוד מלך על שבט יהודה. דוד 1004–965 הומלך על ידי שמואל; (ראו משיחת דוד למלך) במשך שבע וחצי השנים הראשונות מלך על יהודה בלבד. שלמה 965–928 בן דוד; שותף במלוכה 967–965

ממלכת יהודה שם שנות מלוכה הערות רחבעם 928–911 בן שלמה אביה 911–908 בן רחבעם (מופיע בספר מלכים א' בשם 'אֲבִיָּם') אסא 908–867 בן אביה יהושפט 867–846 בן אסא. שותף במלוכה 870–867 יהורם 846–843 בן יהושפט. שותף במלוכה 851–846 אחזיה 843–842 בן יהורם עתליה 842–836 בת עמרי אבי אחאב, אם אחזיהו ואשת יהורם. תפסה את השלטון בכח. יהואש 836–798 בן אחזיה, מלך לאחר הפיכה שהובילו כהני המקדש אמציה 798–769 בן יהואש עזריהו/עוזיהו 769–733 בן אמציה. שותף במלוכה 785–769 יותם בן עוזיהו. שותף במלוכה 758–743 אחז 733–727 בן יותם. שותף במלוכה 743–733 חזקיהו 727–698 בן אחז (בימיו באה אל קיצה תקופת ממלכת מלכי ישראל) מנשה 698–642 בן חזקיהו אמון 641–640 בן מנשה יאשיהו 639–609 בן אמון יהואחז 609 בן יאשיהו יהויקים 608–598 בן יאשיהו, הומלך במקום אחיו על ידי מצרים. יהויכין 597 בן יהויקים צדקיהו 596–586 בן יאשיהו, דודו של יהויכין, הומלך על ידי בבל.

ממלכת ישראל שם שנות מלוכה הערות ירבעם בן נבט 928–907 הומלך על ידי שבטי ישראל במקום רחבעם נדב 907–906 בן ירבעם בעשא 906–883 הרג את נדב ומלך תחתיו אלה 883–882 בן בעשא זמרי 882/1 רצח את אלה ומלך תחתיו תבני 882/1–878 מלך על חצי עם ונאבק עם עמרי עמרי 882–871 רצח את זמרי וניצח במאבק את תבני אחאב 871/0–852/1 בן עמרי, שותף במלוכה 873–871 אחזיהו 852/1–851/0 בן אחאב יורם 851/0–842 בן אחאב, ירש את כס המלכות מאחיו יהוא 842–814 רצח את יורם ומלך תחתיו בהוראת הנביא אלישע יהואחז 814–800 בן יהוא, שותף במלוכה 817–814 יואש 800–784 בן יהואחז ירבעם השני 784–748 בן יואש, שותף במלוכה 789–784 זכריה 748/7 בן ירבעם השני שלוּם 748/7 רצח את זכריה ומלך תחתיו מנחם 747/6–737/6 רצח את שלום ומלך תחתיו פקחיה 737/6–735/4 בן מנחם פקח 735/4–733/2 רצח את פקחיה ומלך תחתיו הושע 733/2–724/3 מונה על ידי תגלת־פלאסר השלישי מלך אשור

בכתובות המלכותיות של אסרחדון ואשורבניפל, שהאימפריה האשורית החדשה תחתיהם חלשה על ממלכת ישראל, מוזכר מלך בשם "אביבעל" שמלך על שומרון ("מלך שומרון" הוא התואר האשורי המוכר למלך ישראל).^[3][4][5][6]

כרונולוגיה של מלכי ישראל ויהודה לפי המסורת הרבנית

רקע מקראי להמלכת מלך על ישראל

בתנ"ך מוזכר במספר מקומות רצונם של בני ישראל להמליך עליהם מלך.^[7]

בספר שופטים מסופר כי בני ישראל פנו אל גדעון בהצעה להיות מלכם אך הוא סירב וטען כי די בכך שאלוהים יהיה מלכם ואין צורך במלך אנושי. רצון זה התממש כמה עשרות שנים לאחר מכן בקרב אנשי שכם שהמליכו עליהם את אבימלך בן גדעון, אולם מלוכתו של זה הייתה מוגבלת בזמן ובמרחב. מלך לכלל ישראל נמשח לראשונה רק בימי שמואל הנביא. כאשר שמואל מינה את בניו לשופטים, הם לקחו שוחד והטו משפט ולכן נמצא צידוק לדרוש שינוי שיטת ממשל. שמואל ניסה להניא את העם משינוי זה בטענה שמדובר בכפירה במלכות האל, אולם העם התעקש ושמואל המליך את שאול.

הכרונולוגיה

מפרשי התנ"ך וכותבי הדורות מציינים, שישנם מלכים שמספרי שנות מלכותם (המוזכרים בתנ"ך) הם שנים "מקוטעות", כלומר, שישנם שנים שנמנו גם למלך הקודם וגם למלך הבא, כיוון שכל אחד מלך בחלק מאותה שנה. עקב כך, המפרשים נחלקו (בשינויים קלים) לגבי תאריכי שנות מלכותם. להלן מובאים תאריכי שנות מלכותם לפי הרב יחיאל הלפרין בספרו סדר הדורות.

ממלכת ישראל המאוחדת שם מספר שנות מלכותם תאריכי שנות מלכותם לפי העברי תאריכי שנות מלכותם לפי הלועזי שמואל (מפטירת עלי הכהן נחשב ל'מלוכת' שמואל[8]) (10שנים+2/3 עם שאול) שאול 25 שנים ב'תתפ"א–ב'תתפ"ג 879–878 איש בושת (אשבעל) לא מלך על יהודה 2 שנים ב'תתפ"ג–ב'תתפ"ה 877–876 דוד (בשנת 37 למלכותו מרד אבשלום[8]) 40 שנה, מתוכם 7 שנים ביהודה בלבד ב'תתפ"ד–ב'תתקכ"ד 876–836 שלמה 40 שנה ב'תתקכ"ד–ב'תתקס"ד 836–796

ממלכת יהודה שם מספר שנות מלכותם שנות מלכותם לפי העברי תאריכי שנות מלכותם לפי הלועזי רחבעם 17 שנה ב'תתקס"ד–ב'תתקפ"א 798–781 אבים 3 שנים[9] ב'תתקפ"א–ב'תתקפ"ג 781–779 אסא 41 שנה[10] ב'תתקפ"ג–ג'כ"ד 779–738 יהושפט 25 שנה[11] ג'כ"ד–ג'מ"ז[12] 738–715 יהורם 8 שנים[13] ג'מ"ז–ג'נ"ה 715–707 אחזיהו שנה אחת[14] ג'נ"ה–ג'נ"ו 707 עתליה 7 שנים[15] ג'נ"ו–ג'ס"א 706–701 יהואש 40 שנה[16] ג'ס"א–ג'ק"א 701–661 אמציה 14 שנה[17] + 15 שנה נוספים שעוזיה בנו מולך בפועל ג'ק"א–ג'קט"ו 661–647 עוזיהו 52 שנה[18] ג'קט"ו–ג'קס"ז 647–595 יותם 16 שנה[19] ג'קס"ז–ג'קפ"ג 595–579 אחז 16 שנה[20] ג'קפ"ג–ג'קצ"ט 579–563 חזקיהו 29 שנה[21] ג'קצ"ט–ג'רכ"ח 563–533 מנשה 55 שנה[22] ג'רכ"ח–ג'רפ"ג 534–479 אמון 2 שנים[23] ג'רפ"ג–ג'רפ"ה 479–477 יאשיהו 31 שנה[24] ג'רפ"ה–ג'שט"ז 477–446 יהואחז 3 חודשים[25] ג'שט"ז 446 יהויקים 11 שנה[26] ג'שט"ז–ג'שכ"ז 446–435 יהויכין 3 חודשים[27] ג'שכ"ז 435 צדקיהו 11 שנה[28] ג'שכ"ז–ג' של"ח 435–424

ממלכת ישראל שם מספר שנות מלכותם שנות מלכותם לפי העברי תאריכי שנות מלכותם לפי הלועזי ירבעם בן נבט 21 שנים ב'תתקס"ד–ב'תתקפ"ה 798–777 נדב 2 שנים[29] ב'תתקפ"ה–ב'תתקפ"ו 777–776 בעשא 24 שנים[30] ב'תתקפ"ו–ג'ט 776–753 אלה 2 שנים[31] ג'ט–ג'י 753–752 זמרי 7 ימים[32] ג'י 752 תבני (על חצי העם) 5 שנים[33] ג'י–ג'י"ד 752–748 עמרי (לבד) 12 שנים[34] ג'י"ד–ג'כ"א 752–741 אחאב 22 שנה[35] ג'כ"א–ג'מ"ב 741–720 אחזיהו 2 שנים[36] ג'מ"ב–ג'מ"ג 720–719 יורם 12 שנה[37] ג'מ"ג–ג'נ"ה 719–707 יהוא 28 שנה[38] ג'נ"ה–ג'פ"ג 707–679 יהואחז 17 שנה[39] ג'פ"ג–ג'צ"ח 679–664 יואש 16 שנה[40] ג'צ"ח–ג'קי"ד 664–648 ירבעם השני 41 שנה[41] ג'קי"ד–ג'קנ"ג 648–609 זכריה 6 חודשים[42] ג'קנ"ג 609 שלוּם חודש אחד[43] ג'קנ"ג 609 מנחם 10 שנים[44] ג'קנ"ד–ג'קס"ד 608–598 פקחיה 2 שנים[45] ג'קס"ד–ג'קס"ו 598–596 פקח 20 שנה[46] ג'קס"ז–ג'קפ"ז 595–575 הושע 16 שנים, 9 משמרד [47] ג'קפ"ז–ג'ר"ה 575–557

ביקורת תמונת הכרונולוגיה של ישראל ויהודה על פי חקר המקרא

קיים ויכוח בחקר המקרא לגבי האמת ההיסטורית בתיאורי הכרונולוגיה של מלכי ישראל ויהודה כפי שהיא מופיעה במקרא. מצדדי "הכרונולוגיה הנמוכה", כמו ישראל פינקלשטיין וניל אשר סילברמן מצביעים בספרם ראשית ישראל על היעדר ממצאים ארכאולוגיים המאששים את קיומה של ממלכה מאוחדת בימי שאול, דוד ושלמה. לפי שיטה זו, לא התקיימה בימי בית ראשון ממלכה מאוחדת ושאול מלך על ברית שבטים צפונית, שקדמה לממלכת ישראל, ואילו דוד ושלמה שלטו בממלכה קטנה סביב ירושלים.^[47] פינקלשטיין מקבל את רוב הכרונולוגיה של ממלכת ישראל.^[48]

ראו גם

	ספר: מלכי יהודה וישראל
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

• ארץ ישראל בעת העתיקה
• הכרונולוגיה המקראית והמסורתית
• חשמונאים
• מלכי אדום
• מלכי עמון

לקריאה נוספת

• יוחנן אהרני, הכרונולוגיה של מלכי ישראל ויהודה, תרביץ כ"א, 1950, עמ' 92–100
• אמנון שפירא, דמוקרטיה ראשונית במקרא: יסודות קדומים של ערכים דמוקרטים, תל אביב: הילל בן חיים – הקיבוץ המאוחד, 2009.
• זאב ויסמן, עם ומלך במשפט המקראי, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1991.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מלכי ישראל ויהודה בוויקישיתוף

ספר מלכים, באתר ויקיטקסט

• גרשון גליל, מבוא לספר מלכים: לוח כרונולוגי של מלכי ישראל ויהודה מפילוג הממלכה עד חורבן ירושלים, באתר מט"ח
• תקציר על המלכים באתר "עידן התנ"ך"
• רשימה כרונולוגית של מלכי המזרח הקדום מתקופת המלוכה עד אלכסנדר מוקדון

הערות שוליים

1. ראו למשל יגאל בן־נון, קיצור תולדות יהוה, רסלינג, 2016
2. מקור לשיטה ולתאריכים: חיים תדמור, אנציקלופדיה מקראית כרך ד', מוסד ביאליק, 1962, ערך "כרונולוגיה", עמ' 301–302
3. Erle Leichty, The Royal Inscriptions of Esarhaddon, King of Assyria (680-669 BC), Eisenbrauns, 2011, עמ' 23 (הקטע חוזר גם בעמ' 46)
4. Jamie Novotny, Joshua Jeffers, The Royal Inscriptions of Ashurbanipal (668–631 BC), Aššur-etel-ilāni (630–627 BC), and Sîn-šarra-iškun (626–612 BC), Kings of Assyria, Part 1, Eisenbrauns, 2018, עמ' 116–117 (הקטע חוזר בעמ' 141–142)
5. מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט–ו לפסה"נ, מוסד ביאליק, 2003, עמ' 89 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
6. אהרן מרכוס, קדמוניות, מהדורה שניה, הוצאת סיני, תשל"ג, עמ' 170
7. ספר שופטים, פרק ח', פסוק כ"ב; פרק ט', פסוק ו'; ספר שמואל א', פרק ח', פסוקים ד'–ה', כ'
8. תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף ט"ו, עמוד א'
9. ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק ב'; במקרא נמנו לו רק שנתיים, משום שלא מלך 3 שנים שלמות. וכן בהרבה מלכים (ובעיקר במלכי ישראל) צוין במקרא מספר הנמוך בשנה מהמספר האמיתי, כיוון שלא מלכו שנים שלמות.
10. ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק ב'
11. ספר מלכים א', פרק כ"ב, פסוק מ"ב
12. נמנו לשנותיו רק 23 שנה, כי יהורם בנו, מלך 2 שנים בחייו.
13. ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק י"ז
14. ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק כ"ו
15. ספר מלכים ב', פרק י"א, פסוק ג'
16. ספר מלכים ב', פרק י"ב, פסוק ב'
17. ספר מלכים ב', פרק י"ד, פסוק ב'. אחרים מונים 29 שנה למלכות אמציה.
18. ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק ב'
19. ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק ל"ג
20. ספר מלכים ב', פרק ט"ז, פסוק א'
21. ספר מלכים ב', פרק י"ח, פסוק ב'
22. ספר מלכים ב', פרק כ"א, פסוק א'
23. ספר מלכים ב', פרק כ"א, פסוק י"ט
24. ספר מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק א'
25. ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ל"א
26. ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ל"ו
27. ספר מלכים ב', פרק כ"ד, פסוק ח'
28. ספר מלכים ב', פרק כ"ד, פסוק י"ח
29. ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק כ"ה
30. ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק ל"ג
31. ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוקים ח'–י'
32. ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוק ט"ו
33. ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוק כ"א
34. ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוקים כ"ג–כ"ט
35. 1ספר מלכים א', פרק ט"ז, פסוק כ"ט
36. ספר מלכים א', פרק כ"ב, פסוק נ"ב
37. ספר מלכים ב', פרק ג', פסוק א'
38. ספר מלכים ב', פרק י', פסוק ל"ו
39. ספר מלכים ב', פרק י"ג, פסוק א'
40. ספר מלכים ב', פרק י"ג, פסוק י'
41. ספר מלכים ב', פרק י"ד, פסוק כ"ג
42. ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק ח'
43. ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק י"ג
44. ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק י"ז
45. ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק כ"ג
46. ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק כ"ז
47. ישראל פינקלשטיין וניל אשר סילברמן (2003) "ראשית ישראל: ארכאולוגיה, מקרא וזיכרון היסטורי", תל אביב תשס"ג.
48. יותם שטיינמן, ממלכת ישראל - הממלכה הנשכחת. אל-אל ישראל - חלק ב' (פרופ' ישראל פינקלשטיין), באתר עושים תנ"ך, רשת עושים היסטוריה

היסטוריה של עם ישראל

ב'תתפ"א-ג'של"ח - תקופת המלכים