Loading AI tools
דמות מקראית; מלך יהודה הרביעי, בנו של אסא בן אביה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהושפט הוא דמות מקראית, מלך יהודה הרביעי. בין השנים 870 לפנה"ס ועד 867 לפנה"ס שימש כעוצר, בשנתו ה-39 של אביו, המלך אסא, כשזה חלה ברגליו. בשנים 846-867 לפנה"ס שימש כמלך יהודה. במקביל עלה אחאב בן עמרי לכס המלוכה בממלכת ישראל השכנה בשנת 38 למלכות אסא.
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |||||||||||
| ציור של יהושפט משנת 1553 | |||||||||||
| לידה | 905 לפנה"ס | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
846 לפנה"ס (בגיל 59 בערך) ממלכת יהודה  | ||||||||||
| מדינה |
ממלכת יהודה | ||||||||||
| מקום קבורה | עיר דוד | ||||||||||
| שושלת בית דוד | |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
  | |||||||||||
על פי התיעוד בספרי מלכים ודברי הימים, כבר בתחילת מלכותו נקט יהושפט במספר פעולות: מלחמה בפוליתאיזם היהודאי, הפצת "תורת ה'" והוראתה בעם, ארגון וחיזוק צבא ממלכת יהודה וביצור מנגנוני השלטון האזרחי של הממלכה.
בדברי הימים ב', י"ז, ו' נאמר: ”וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה' וְעוֹד הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת וְאֶת הָאֲשֵׁרִים מִיהוּדָה”. מבצע זה היה בבחינת המשך לתנועת מפנה שהחלה בימי אסא (דברי הימים ב', י"ד) בהנהגת עודד הנביא להסרת הפולחנים הזרים והבמות מארץ יהודה. יהושפט פעל גם להסרת הבמות שבהן הקריבו בני העם קרבנות מחוץ לבית המקדש (דברי הימים ב' י"ז ו'), כפי שפעל גם אביו אסא (דברי הימים ב', י"ד), אם כי בפועל התנ"ך מספר שפעולה זו לא עלתה במלואה בידו: ”אַךְ הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ וְעוֹד הָעָם לֹא הֵכִינוּ לְבָבָם לֵאלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם” (דברי הימים ב', כ', ל"ג).
מתיאור פעולותיו בספר דברי הימים נראה כי טיהור הפולחן בימי יהושפט היה רק חלק מרפורמה מקיפה יותר, שהמשכה היה בהפצת תורת ה' וברפורמה משפטית.
בדברי הימים ב', י"ז, ז'–ט' נאמר: ”וּבִשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ שָׁלַח לְשָׂרָיו לְבֶן חַיִל וּלְעֹבַדְיָה וְלִזְכַרְיָה וְלִנְתַנְאֵל וּלְמִיכָיָהוּ לְלַמֵּד בְּעָרֵי יְהוּדָה. וְעִמָּהֶם הַלְוִיִּם שְׁמַעְיָהוּ וּנְתַנְיָהוּ וּזְבַדְיָהוּ וַעֲשָׂהאֵל וּשְׁמִירָמוֹת וִיהוֹנָתָן וַאֲדֹנִיָּהוּ וְטוֹבִיָּהוּ וְטוֹב אֲדוֹנִיָּה הַלְוִיִּם וְעִמָּהֶם אֱלִישָׁמָע וִיהוֹרָם הַכֹּהֲנִים. וַיְלַמְּדוּ בִּיהוּדָה וְעִמָּהֶם סֵפֶר תּוֹרַת ה' וַיָּסֹבּוּ בְּכָל עָרֵי יְהוּדָה וַיְלַמְּדוּ בָּעָם”.
נאמר שאחרי שובו של יהושפט מן המלחמה ברמות גלעד, בה השתתף לצד אחאב מלך ישראל שנפצע פצעי מוות באותו הקרב, פנה יהושפט לחזק את מערכת משפט הצדק בממלכתו, בעקבות דברי התוכחה של הנביא יהוא בן חנני שהוכיחו על כך שהוא עוזר לרשעים ולשונאי ה':
בדברי הימים ב', י"ט, א'–י"א
וַיָּשָׁב יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל בֵּיתוֹ בְּשָׁלוֹם לִירוּשָׁלִָם. וַיֵּצֵא אֶל פָּנָיו יֵהוּא בֶן חֲנָנִי הַחֹזֶה וַיֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ יְהוֹשָׁפָט הֲלָרָשָׁע לַעְזֹר וּלְשֹׂנְאֵי ה' תֶּאֱהָב וּבָזֹאת עָלֶיךָ קֶּצֶף מִלִּפְנֵי ה'. אֲבָל דְּבָרִים טוֹבִים נִמְצְאוּ עִמָּךְ כִּי בִעַרְתָּ הָאֲשֵׁרוֹת מִן הָאָרֶץ וַהֲכִינוֹתָ לְבָבְךָ לִדְרֹשׁ הָאֱלֹהִים. וַיֵּשֶׁב יְהוֹשָׁפָט בִּירוּשָׁלִָם וַיָּשָׁב וַיֵּצֵא בָעָם מִבְּאֵר שֶׁבַע עַד הַר אֶפְרַיִם וַיְשִׁיבֵם אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם. וַיַּעֲמֵד שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ בְּכָל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת לְעִיר וָעִיר. וַיֹּאמֶר אֶל הַשֹּׁפְטִים רְאוּ מָה אַתֶּם עֹשִׂים כִּי לֹא לְאָדָם תִּשְׁפְּטוּ כִּי לַ-ה' וְעִמָּכֶם בִּדְבַר מִשְׁפָּט. וְעַתָּה יְהִי פַחַד ה' עֲלֵיכֶם שִׁמְרוּ וַעֲשׂוּ כִּי אֵין עִם ה' אֱלֹהֵינוּ עַוְלָה וּמַשֹּׂא פָנִים וּמִקַּח שֹׁחַד. וְגַם בִּירוּשָׁלִַם הֶעֱמִיד יְהוֹשָׁפָט מִן הַלְוִיִּם וְהַכֹּהֲנִים וּמֵרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפַּט ה' וְלָרִיב וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלִָם. וַיְצַו עֲלֵיהֶם לֵאמֹר כֹּה תַעֲשׂוּן בְּיִרְאַת ה' בֶּאֱמוּנָה וּבְלֵבָב שָׁלֵם. וְכָל רִיב אֲשֶׁר יָבוֹא עֲלֵיכֶם מֵאֲחֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵיהֶם בֵּין דָּם לְדָם בֵּין תּוֹרָה לְמִצְוָה לְחֻקִּים וּלְמִשְׁפָּטִים וְהִזְהַרְתֶּם אֹתָם וְלֹא יֶאְשְׁמוּ לַ-ה' וְהָיָה קֶצֶף עֲלֵיכֶם וְעַל אֲחֵיכֶם כֹּה תַעֲשׂוּן וְלֹא תֶאְשָׁמוּ. וְהִנֵּה אֲמַרְיָהוּ כֹהֵן הָרֹאשׁ עֲלֵיכֶם לְכֹל דְּבַר ה' וּזְבַדְיָהוּ בֶן יִשְׁמָעֵאל הַנָּגִיד לְבֵית יְהוּדָה לְכֹל דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְשֹׁטְרִים הַלְוִיִּם לִפְנֵיכֶם חִזְקוּ וַעֲשׂוּ וִיהִי ה' עִם הַטּוֹב.
ייתכן כי בתכנהּ של הרפורמה לא היה חידוש; החידוש היה, ככל הנראה, בעצם הדאגה שגילה עתה יהושפט לארגן מחדש את המוסדות המשפטיים, שייתכן כי הוזנחו במשך הדורות שקדמו לו.
בספר דברי הימים ב (י"ז, ב') נאמר: ”וַיִּתֶּן חַיִל בְּכָל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתֵּן נְצִיבִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְעָרֵי אֶפְרַיִם אֲשֶׁר לָכַד אָסָא אָבִיו”. אין פרטים נוספים על חלוקת הנציבויות ביהודה בימי יהושפט, אך ייתכן כי פרטים נוספים על כך ניתן למצוא ברשימות ערי יהודה ובנימין ביהושע, ט"ו, כ"א–ס"ג; י"ח, כ"א–כ"ח.
ייתכן שכבסיס לרפורמה המנהלית שמשו הכנסות המיסים הסדירות אותם קיבל מרחבי ממלכתו. על כך ניתן ללמוד ממשפט קצר אך בולט בשל היותו הערה בלתי רגילה: ”וַיָּכֶן ה' אֶת הַמַּמְלָכָה בְּיָדוֹ וַיִּתְּנוּ כָל יְהוּדָה מִנְחָה לִיהוֹשָׁפָט וַיְהִי לוֹ עֹשֶׁר וְכָבוֹד לָרֹב” (דברי הימים ב', י"ז, ה'). כהשלמה לכך מסופר שיהושפט הקים ברחבי ממלכתו מבצרים ומצודות: ”וַיְהִי יְהוֹשָׁפָט הֹלֵךְ וְגָדֵל עַד לְמָעְלָה וַיִּבֶן בִּיהוּדָה בִּירָנִיּוֹת וְעָרֵי מִסְכְּנוֹת. וּמְלָאכָה רַבָּה הָיָה לוֹ בְּעָרֵי יְהוּדָה וְאַנְשֵׁי מִלְחָמָה גִּבּוֹרֵי חַיִל בִּירוּשָׁלִָם” (שם, יב-יג), ומסתבר שהכוונה לערים מבוצרות (בירניות, וביחיד – בירה. השוו אכדית – Birtu; ארמית – בירתא. הכוונה למצודת העיר או מצודה בודדת), בהן היו מחסני המלך לאגירת המיסים החומריים ולשיכון חילות המצב ומנהלת המחוז.
בחפירות הארכאולוגיות התגלו מצודות כאלו, בהן רמת רחל, ח'רבת ע'זה (במדבר יהודה) וקדש ברנע. כך גם ביצורי ערים כגון עזקה (תל זכריא) והיישוב בח'רבת ע'ארה בנגב הצפוני ששמו עדיין לא זוהה.[דרוש מקור]
המספרים של כוחו הצבאי של יהושפט נמנו בדברי הימים ב', י"ז, י"ד–י"ח: ”וְאֵלֶּה פְקֻדָּתָם לְבֵית אֲבוֹתֵיהֶם לִיהוּדָה שָׂרֵי אֲלָפִים עַדְנָה הַשָּׂר וְעִמּוֹ גִּבּוֹרֵי חַיִל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אָלֶף. וְעַל יָדוֹ יְהוֹחָנָן הַשָּׂר וְעִמּוֹ מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים אָלֶף. וְעַל יָדוֹ עֲמַסְיָה בֶן זִכְרִי הַמִּתְנַדֵּב לַ-ה' וְעִמּוֹ מָאתַיִם אֶלֶף גִּבּוֹר חָיִל. וּמִן בִּנְיָמִן גִּבּוֹר חַיִל אֶלְיָדָע וְעִמּוֹ נֹשְׁקֵי קֶשֶׁת וּמָגֵן מָאתַיִם אָלֶף. וְעַל יָדוֹ יְהוֹזָבָד וְעִמּוֹ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא”.
ספר מלכים מסכם את המפנה שחל בימי יהושפט ביחסים בין יהודה לישראל במשפט הקצר אך רב המשמעות: ”וַיַּשְׁלֵם יְהוֹשָׁפָט עִם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל” (מלכים א', כ"ב, מ"ה). נראה כי יהודה ויתרה על שאיפתה להשתלט על הממלכה המאוחדת והעדיפה יחסי ברית עם ממלכת ישראל, על כל היתרונות הכרוכים בכך. ברית השלום חוזקה על ידי נישואים מדיניים בין בתי המלוכה, יהושפט לקח את עתליה בת אחאב לבנו יהורם לאשה: "כִּי בַּת אַחְאָב הָיְתָה לּוֹ לְאִשָּׁה" (מלכים ב', ח', י"ח; דברי הימים ב', כ"א, ו') וכן: ”וַיְהִי לִיהוֹשָׁפָט עֹשֶׁר וְכָבוֹד לָרֹב וַיִּתְחַתֵּן לְאַחְאָב” (דברי הימים ב', י"ח, א'). לאור הברית הזו יש להבין את הביקור המלכותי שערך יהושפט אצל אחאב מלך ישראל, ביקור שהוליד את הצטרפותו של יהושפט למלחמה היזומה של אחאב נגד ארם ברמות גלעד. ניתן לשער שכתוצאה מברית זו נכנסה יהודה גם לברית כלכלית עם צור, עקב קשריה ההדוקים של ישראל עם צור, קשרים שחוזקו בברית הנישואים של אחאב עם איזבל בת מלך צור.
בספר דברי הימים מסופר כי הנביא אליעזר בן דודוהו הוכיח את יהושפט על התחברותו עם מלכי ישראל- ”וַיִּתְנַבֵּא אֱלִיעֶזֶר בֶּן-דֹּדָוָהוּ, מִמָּרֵשָׁה, עַל-יְהוֹשָׁפָט, לֵאמֹר: כְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם-אֲחַזְיָהוּ, פָּרַץ ה' אֶת-מַעֲשֶׂיךָ, וַיִּשָּׁבְרוּ אֳנִיּוֹת, וְלֹא עָצְרוּ לָלֶכֶת אֶל-תַּרְשִׁישׁ.” לפי דברי הנביא ההתחברות הכלכלית למלכות ישראל שהיו נגועים בחטא העבודה הזרה גרם שה' העניש את יהושפט, וזו הייתה הסיבה לכך שאוניותיו נשברו.
גם בהמשך, כאשר בנו של יהושפט חוטא אף יותר ממנו, התנ"ך מזכיר שזה מכיוון ש”בת אחאב היתה לו לאשה”. אפשר לראות בדברים אלה ביקורת על התנהלותו של יהושפט ביחס לממלכת ישראל. ובעצם בזה יהושפט יצר את תחילת ההידרדרות של מלכות יהודה לעבודה זרה, הידרדרות שהשלכותיה המשיכו לתת את אותותיהן עד חורבן בית המקדש וגלות ישראל ויהודה.
אחת התוצאות החשובות של הברית בין ממלכת יהודה לממלכת ישראל הייתה חידוש סחר החליפין עם ערב וארצות ים סוף וניצולן של מכרות הנחושת בערבה, שהיו נתונות בימי יהושפט לשלטונה של יהודה, כמו גם ארץ אדום. על כפיפותה של אדום ליהודה ניתן ללמוד מרמז במלכים א', כ"ב, מ"ח: ”וּמֶלֶךְ אֵין בֶּאֱדוֹם נִצָּב מֶלֶךְ”. משפט זה סתום במקצת. ניתן אולי להשלים: "ומלך [אדומי] אין באדום, [אלא] ניצב למלך [יהודה]". חיזוק לכך שאדום אכן הייתה כפופה ליהודה נמצא בסיפור על המסע שערכו יהורם מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה נגד מישע מלך מואב – מסע שהתנהל דרך ארץ אדום ושנציב אדום הצטרף בו אליהם.
החפירות שנערכו בתל אל ח'ליפה, סמוך לעקבה בתחומי ירדן (אולי עציון גבר) מלמדות כי בימי יהושפט הגיע יישוב מבוצר זה שעל חוף הים למידה רבה של שגשוג. יישוב זה שמש כנקודת משמר לדרכי המסחר והוא מלמד על פריחתה של התנועה המסחרית דרכו.
מפסוקים במלכים א', כ"ב, מ"ט–נ' ובדברי הימים ב', כ', ל"ה–ל"ז עולה כי מאוחר יותר, בתקופת יהושפט, הקימו הוא ואחזיהו מלך ישראל, יורשו של אחאב, צי אוניות להפלגה לאופיר כדי להביא משם זהב. הפרויקט נכשל ונפסק בעקבות סערה שהטביעה את הספינות; יהושפט ראה בכך סימן מבשר רעות וסירב להמשיך בפרויקט. אולם עצם הניסיון מלמד הן על אחיזתה של יהודה בראש מפרץ אילת והן על התנופה המסחרית בימי יהושפט: ”יְהוֹשָׁפָט עָשָׂה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ לָלֶכֶת אוֹפִירָה לַזָּהָב וְלֹא הָלָךְ כִּי נִשְׁבְּרוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר. אָז אָמַר אֲחַזְיָהוּ בֶן אַחְאָב אֶל יְהוֹשָׁפָט יֵלְכוּ עֲבָדַי עִם עֲבָדֶיךָ בָּאֳנִיּוֹת וְלֹא אָבָה יְהוֹשָׁפָט” (מלכים א', כ"ב, מ"ט–נ'); ”וְאַחֲרֵי כֵן אֶתְחַבַּר יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה עִם אֲחַזְיָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא הִרְשִׁיעַ לַעֲשׂוֹת. וַיְחַבְּרֵהוּ עִמּוֹ לַעֲשׂוֹת אֳנִיּוֹת לָלֶכֶת תַּרְשִׁישׁ וַיַּעֲשׂוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר” (דברי הימים ב', כ', ל"ה–ל"ז).
יהושפט הרחיב את גבולות יהודה בתחומי פלשת והנגב הרחוק, כנראה מתוך מגמה להביא לחידוש שלטונה של יהודה בערבה ולחוף ים-סוף: ”וּמִן פְּלִשְׁתִּים מְבִיאִים לִיהוֹשָׁפָט מִנְחָה וְכֶסֶף מַשָּׂא גַּם הָעַרְבִיאִים מְבִיאִים לוֹ צֹאן אֵילִים שִׁבְעַת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת וּתְיָשִׁים שִׁבְעַת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת” (דברי הימים ב', י"ז, י"א).
יהושפט שקד גם על הקמת רשת ביצורים ומצודות שהבטיחו את דרכי הנגב. ניתן לייחס לימיו של יהושפט את הקמת המצודה של חורבת עוזה שבמדבר יהודה, ואת המצודה שבקדש ברנע החולשת על הדרכים במרחבי הנגב.
יהושפט הצטרף אל אחאב למלחמה נגד ארם על רמות גלעד, וזו הסתיימה במותו של אחאב ובנסיגת ישראל ויהודה ללא הכרעה. מאוחר יותר הצטרף יהושפט אל יהורם מלך ישראל לדיכוי מרד מישע מלך מואב, שמרד בישראל וכבש שטחים בערבות מואב. מסע זה הסתיים בניצחונם של יהושפט ויהורם.
לא קיים כל מידע על אדום מהתקופה שלאחר ימי שלמה ועד ימי יהושפט. הידיעה הראשונה במקרא אודות אדום בתקופת הממלכה המפולגת היא מימי יהושפט: ”וּמֶלֶךְ אֵין בֶּאֱדוֹם נִצָּב מֶלֶךְ” (מלכים א', כ"ב, מ"ח). כלומר, חזר לשרור באדום המצב שהיה לפני כיבושהּ ביד דוד. כנראה, בסוף ימי שלמה אבדה אדום ליהודה ורק בימי אסא חזרה ושועבדה מחדש לאחר שביצר את ממלכתו בגבולות הצפוניים עם ישראל (מלכים א', ט"ו, כ"ב) ולאחר שהביס את שבטי הנגב הדרומי וסיני (דברי הימים ב', י"ד, ז'–י"ד).
עד לימי יהושפט הייתה אדום מסופחת ליהודה והשלטון בה היה באמצעות נציב, אך בשלב מאוחר יותר בימי יהושפט, קרוב לסוף ימיו, בעת מסעו עם יהורם מלך ישראל נגד מישע מלך מואב, הצטרף אליהם גם מלך אדום (מ"ב ג, ד-כז). שינוי זה מרמז לנסיגה בשליטתה של יהודה באדום. כמו כן מדווח על פשיטה של בני מואב ועמון על יהודה: ”וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן בָּאוּ בְנֵי מוֹאָב וּבְנֵי עַמּוֹן וְעִמָּהֶם מֵהָעַמּוֹנִים עַל יְהוֹשָׁפָט לַמִּלְחָמָה. וַיָּבֹאוּ וַיַּגִּידוּ לִיהוֹשָׁפָט לֵאמֹר בָּא עָלֶיךָ הָמוֹן רָב מֵעֵבֶר לַיָּם מֵאֲרָם וְהִנָּם בְּחַצְצוֹן תָּמָר הִיא עֵין גֶּדִי” (דברי הימים ב', כ', א'–ב').
מתגובתו של יהושפט המתוארת בהמשך, ניתן ללמוד על החרדה שהטילה פלישה זו על יהושפט, שכן הוא הכריז על צום בכל יהודה. הפולשים (על פי פסוקים א'–ב', פסוק י' ופסוקים כ"ב–כ"ג) הם בני עמון, מואב ואדום. במלחמה זו יהודה הביסה את הפולשים, ויהושפט יצא מנצח, אך עצם קיומה מרמזת על התחלתו של שינוי לרעת יהודה באזור אדום ומואב, ועל התערערות מערכת ההגנה של יהודה מצד דרום ומזרח.
עם זאת, במקום אחר נאמר: ”בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ. וַיַּעֲבֹר יוֹרָם צָעִירָה וְכָל הָרֶכֶב עִמּוֹ וַיְהִי הוּא קָם לַיְלָה וַיַּכֶּה אֶת אֱדוֹם הַסֹּבֵיב אֵלָיו וְאֵת שָׂרֵי הָרֶכֶב וַיָּנָס הָעָם לְאֹהָלָיו. וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה בָּעֵת הַהִיא” (מלכים ב', ח', כ'–כ"ב וראו גם דברי הימים ב', כ"א, ח'–י'). מסתבר שעדיין בסוף ימי יהושפט או בתחילת שלטונו של יהורם חזרה יהודה והטילה שלטון הדוק יותר על אדום.
לפני מותו הוריש יהושפט לבניו את נכסיו הרבים, וכך מתאר זאת הפסוק: וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם מַתָּנוֹת רַבּוֹת לְכֶסֶף וּלְזָהָב וּלְמִגְדָּנוֹת עִם עָרֵי מְצֻרוֹת בִּיהוּדָה” (דברי הימים ב', כ"א, ג'). מנוסח הפסוק הסיקו חז"ל[1] שניתן לקנות מיטלטלין באופן אגבי עם קרקעות ("קנין אגב").
יהושפט מלך יהודה, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
