מלון רמת אביב
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלון רמת אביב, או בשמו המלא מלון גנים רמת אביב היה בית המלון הראשון שהוקם על אדמות תל אביב בשכונות עבר הירקון מצפון לירקון. המלון, שנחנך ביום 2 באוגוסט 1951, היה מלון יוקרה שאירח אורחים רמי מעלה, נשיאים וראשי מדינות, נבחרות ומשלחות ספורט. נערכו בו אירועים, קבלות פנים וגם חתונות, טקסי בר מצווה וכדומה, למי שידם הייתה משגת. המלון נהרס בשנת 2005, ובמקומו נבנה מתחם "סביוני רמת אביב".
 | |
| קבלת פנים במלון רמת אביב, ינואר 1963 | |
| בניית המלון | |
|---|---|
| תאריך פתיחה |
2 באוגוסט 1951  |
| קואורדינטות | 32°06′09″N 34°47′32″E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   מלון רמת אביב  | |
  | |
לאחר קום המדינה, בתחילת שנות החמישים, נבנו בתל אביב בעידוד הממשלה מלון "נורדאו פלאזה", שהיה למלון שרתון הישן ומלון "קסטל", בו שכן מאוחר יותר בית המפד"ל וכיום בית וואלה!. יהודה ארזי, שהיה פעיל בהגנה, מראשי עליה ב' ועסק ברכש ביטחוני במלחמת העצמאות, עדה סירני אלמנתו של אנצו סירני ומאוריציו ויטלה הקימו את "חברת מרכזי תיירות בישראל בע"מ", נפגשו עם ראש הממשלה דוד בן-גוריון באוקטובר 1948 והוא הציע להם קרקע חינם, הלוואה מיוחדת מקרן הפיתוח הממשלתית ורישיון לייבא ציוד וחומרי בניין, בתנאי שיבנו מלון ב"רמה אירופאית גבוהה", שיארח את אורחי הממשלה הזמנית שישבה אז בקריה ותיירים בעלי אמצעים.
היזמים קיבלו מרשות הפיתוח הממשלתית את בית מחמוד באידאס, בקרבת שדה דב וגשר הירקון ושטח של 45–50 דונם ליד הבית, על קרקעות שהיו בעבר שייכות לשייח' מוניס. אבן הפינה הונחה ב-11 במאי 1949 בנוכחות בן-גוריון ומכובדים רבים. הוקמו 25 מבנים חד קומתיים ("בונגלוס") שיובאו מאיטליה על תכולתם שכללה מנורות, מכשירי טלפון, שירותים, אמבטיות וריצוף שיש בסטנדרט שלא נראה עד אז בארץ[1][2].
בטקס חנוכת המלון ב-2 באוגוסט 1951 בטקס רב משתתפים, בהם שוב גם בן-גוריון, כתב ראש הממשלה בספר האורחים: ”ראיתי, הופתעתי ושמחתי. מפעל לתיירים הנותן כבוד לעושיו ולארץ”[2].
בית מחמוד באידאס
משפחת באידאס הייתה משפחה עתירת נכסים שהתגוררה בשייח' מוניס ובין נכסיה היו בית הקפה "אל עלמיין" ("גן הוואי"), בית מפלא באידאס ונכסים נוספים. ביתו של מחמוד באידאס, שניצב בשטח שהוקצה לבניית המלון עבר שיפוץ והתאמה למגורי עובדי המלון ולמחסנים.
בראשית ימי המלון התמודדה הנהלתו עם שתי בעיות:
- מחסור בכוח אדם מקצועי. לפתרון הבעיה נוסד בית ספר להכשרת עובדים בתחום התיירות ולמלונאות שפעל בשני מבנים טרומיים בפינה הצפון מערבית של המתחם עד פתיחתו של בית הספר תדמור למלונאות.
- בית מחמוד באידאס נתפס על ידי חיילים משוחררים שחזרו לתל אביב בתום מלחמת העצמאות וגילו שהם מחוסרי דיור (חיילים משוחררים פלשו לבתים נוספים באותה תקופה וטענו שאינם פולשים אלא שמשרד הביטחון שיכן אותם באופן זמני בבניין), לכן נאלצה הנהלת המלון לשכן את עובדי המלון בחלק מחדרי המלון[2].
המבנה המרכזי
ב-1953 נחנך המבנה הדו קומתי המרכזי ובו לובי, דלפק קבלה ומשרדים, חדר אוכל ל-420 סועדים, אולם אירועים, בר וחדרי אירוח, שהפך את המלון לאחד המובילים בישראל וששימש בית ההארחה הלא רשמי של המדינה ובו התארחו ראשי מדינות ומנהיגים. עיצוב פנים בוצע על ידי אלפרד אברהם.
המלון נוהל בידי ד"ר אלרן, יהודה ארזי ומאוריציו ויטלה, מנהלו האחרון של המלון היה בנו של מאוריציו וחבר מועצת העיר תל אביב, ראובן ויטלה.
ב-29 במאי 1955 התארח בישראל לראשונה ראש מדינה זרה, ראש ממשלת בורמה או נו והתאכסן במלון. במלון התאכסנו גם דני קיי, אלינור רוזוולט, הארי בלפונטה, הדלאי לאמה, משלחות ספורט ואחרים.
בשנת 1954 הוחל בניית שיכון חדש מעברו המזרחי של "דרך חיפה". גולדה מאיר, שהתגוררה בשיכון, ביקשה ממאוריציו ויטלה לקרוא לשכונה כשם בית המלון, וכך היה מלון רמת אביב ל"מלון שיש לו שכונה"[3].
- תקוה ויינשטוק, כתבה בעיתון מעריב סמוך למועד פתיחת המלון: "למעשה המלון 'איטלקי במאה אחוז' - מהקירות ועד הממלחות, מהמטאטאים ועד כלי הכסף המבריקים ומכונת האספרסו לקפה. הכל כמובן, ללא הקצבת מטבע זר בדרך של העברת הון מחו"ל"[2].
- בעיתון "הצופה" התפרסם ב-5 בפברואר 1953: "שר הביטחון ד. בן-גוריון השתתף בישיבה זו של הממשלה שארכה למעלה משעתיים ומיד לאחר הישיבה חזר למקום חופשתו-מלון רמת אביב בתל אביב"[1].
- בעיתון "דבר" נכתב ב-12 באוגוסט 1960 על נשף לאנשי חיל האוויר שנערך בהשתתפות ראש עיריית תל אביב מרדכי נמיר ורעייתו ומפקד החיל עזר ויצמן[1].
- ב-12 בנובמבר 1963 נכתב ב"דבר" ששגריר שוודיה ורעייתו ערכו קבלת פנים לציון יום הולדתו של המלך גוסטב השלישי, מלך שוודיה בהשתתפות סגן ראש הממשלה אבא אבן, נשיא בית המשפט העליון יצחק אולשן, ותת שר הביטחון שמעון פרס[1].
- ב"דבר" פורסם במדור "מכתבים למערכת" ביולי 1960 מכתבם של ש. יקותיאל ומ. חנוך מרמת אביב, תחת הכותרת: "זמר מפריע לישון": "אנחנו תושבי שיכון רמת אביב סובלים כל לילה מהרמקול של מלון רמת אביב שם שר זמר בקול רם ומפריע לישון עד שעה מאוחרת בלילה. אנחנו מבקשים מהעירייה או המשטרה לפעול בעניין זה"[1].
- ב-7 באוגוסט 1955 פורסם בעיתונות שילדה בשם נורית שיינר בת 3 וחצי טבעה בשבת לפני הצהריים בבריכת המלון[1].
בשנות ה-70 חלה הידרדרות מתמשכת במצב המלון והוחלט להרסו ולבנות על שטחו מגדלי דירות. במאי 1981 נחתם הסכם בין בעלי המלון לבין קבוצת אייזנברג על הקמת שכונת מגורים ומרכז מסחרי על שטח המלון, כאשר בעלי המלון יקבלו 50% מהדירות והמרכז המסחרי תמורת הקרקע[4]. הבנייה התעכבה בגלל התמשכות ההליכים לקבלת היתרי בנייה[5] ובינתיים המלון המשיך בפעילותו[6][7]. לקראת אישור תוכניות הבנייה בסוף 1989[8] פעלו הרוכשים מקבוצת אייזנברג להשיג מימון לקידום הפרויקט והכניסו את אפריקה ישראל לפרויקט[9][10]. בינואר 1997 פורסם על כוונה להתחיל בבנייה באותה שנה, לאחר ש-20 דירות כבר נמכרו על הנייר[11] ובמרץ 1997 ניתן היתר בנייה לבניין הראשון[12]. בינואר 1998 התקיימו חפירות הצלה של רשות העתיקות לקראת בניית הבניין הראשון של שבעת בנייני המגורים של הפרויקט[13]. בנובמבר 1998 דיווחו השותפות לפרויקט על מכירת מספר דירות[14].
בדצמבר 2003 נהרס בית באידאס[15] ובחודש אוקטובר 2005 נהרס מבנה המלון[16] ועל שטחו נבנה מתחם "סביוני רמת אביב". הרחוב המרכזי במתחם נקרא על שם מאוריציו ויטלה ובגן שבו הייתה הכניסה למלון ניצב לוח זיכרון ליהודה ארזי.
שער הכניסה (1953)
מלון רמת אביב בשנת 1959
ביקור ראש הממשלה (1975)
מסיבת פרידה במלון רמת אביב לחברי המועצה התשיעית של עיריית תל אביב-יפו
מלון רמת אביב - Ramat Aviv Hotel, סרטון באתר יוטיוב- אלי אלון, סיפורו של מלון רמת אביב , באתר News1 מחלקה ראשונה, 13 באוגוסט 2015
- דני רכט, דני רכט, מלון רמת אביב / סביוני רמת אביב, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
- תמונות שצולמו על ידי הרברט זוננפלד ביתני מלון "רמת אביב", תל אביב, אמצע שנות 1960 באתר בית התפוצות
- סמל מלון רמת אביב מתוך אוסף ישראליאנה של הדי אור באתר הספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
