שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

מכירת ספרים בישראל

מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מכירת ספרים בישראל
Remove ads

מכירת ספרים בישראל נעשית במגוון רחב של דרכים, המביאות כולן לתוצאה הסופית: העברת הספר מהיצרן (המו"ל) לצרכן. דרכים אלה כוללות:

Thumb
חנות ספרים משומשים "מרתף הספר" ברחוב סירקין בחיפה

שבוע הספר העברי הוא אירוע שנתי למכירת ספרים בישראל - משתתפות בו כל דרכי המכירה, כן נפתחים בערים הגדולות מתחמי מכירת ספרים לשבוע זה בלבד.

Remove ads

דרכי מכירה

סכם
פרספקטיבה

בחנויות

Thumb
חלון הראווה של חנות הספרים "ליריק" ברמת השרון
Thumb
חנות של "צומת ספרים" בקניון שבעת הכוכבים בהרצליה
Thumb
חלון הראווה של חנות "סטימצקי" ברמת השרון מוקדש כולו לקידום מכירות של ספר יחיד

חנויות ספרים רבות פזורות בכל רחבי ישראל, מהן חנויות עצמאיות, ורבות מהן כחלק מרשת חנויות. מאז ראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 יש התמעטות מתמדת במספר החנויות שאינן שייכות לרשתות ארציות[דרוש מקור]. חנויות ספרים רבות ובהן מהוותיקות ביותר, נסגרו בגלל חוסר יכולת להתמודד בשוק שהתחרות בו הולכת וגדלה. מול הרשת הוותיקה של "סטימצקי" קמו רשתות מתחרות כמו "ליריק", "כתר", "ברונפמן" "מודן" ועוד, אך מרבית הרשתות האלה התפרקו. כיום ניצבת מול הרשת של "סטימצקי", שבשנת 2005 התקשרה עם הוצאת כתר, רק רשת "צומת ספרים", שהיא ברית של רשתות קטנות יותר ומספר מוציאים לאור. בנוסף לשתי הרשתות הגדולות קיימות עוד כמה רשתות קטנות יותר, כמו הרשת החיפאית "יודן". גם הרשת של סטימצקי אינה עשויה מקשה אחת בשנת 2017 היא קנתה את רשת הספרים הירושלמית תמיר, ויש בה גם חנויות זיכיון.

הבעלוּת של אחדות מהוצאות הספרים על רשת חנויות ספרים גדולה מאפשרת להוצאות אלה למכור ברשת את ספריהן במחירים נמוכים, שכן במידה מסוימת זו מכירה ישירה, מהמו"ל לצרכן, תוך צמצום עלותו של המפיץ (הגוף המקשר בין המו"ל לבין חנויות הספרים). מבצעים הנערכים ברשתות הספרים, שבהם נמכרים חלק מהספרים במחירים מוזלים ביותר, הביאו ליוזמה של מו"לים לקבוע בחקיקה הגבלות על מבצעי הנחה לספר בשנה הראשונה להופעתו[1]. ביולי 2013 אישרה הכנסת את החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראת שעה), התשע"ג-2013, האוסר על חנויות ספרים למכור ספרות חדשה בעברית או בערבית (גם מקור וגם מתורגמת) במחיר שונה מהמחיר המומלץ לצרכן, עד שנה וחצי ממועד היציאה לאור (למעט בימי שבוע הספר). החוק נכנס לתוקף בתחילת 2014[2] ומבוטל בהדרגה החל מיוני 2016 ועד אוגוסט 2018.

לעיתים מהווה חנות הספרים חלק מפעילות תרבותית רחבה יותר. דוגמה לכך הם סלון מזל וקדמת עדן. אופנה שהתפתחה בסוף שנות ה-90 היא חנויות ספרים המשולבות בבתי קפה.

בנוסף לחנויות הספרים, נמכרים ספרים גם בחנויות אחרות. חנויות כלבו מקצים פינה למכירת ספרים, ובסופרמרקטים ובתחנות רכבת נמכרים ספרים בהיקף מצומצם יחסית (רבי-מכר, ספרי ילדים ועוד). בחנויות מתמחות שונות נמכרים ספרים הקשורים לתחום התמחותן[3].

ישנם סוחרי ספרים שאינם בעלי חנות קבועה, אלא עוברים בין ריכוזי קהל בעל נטייה לקניית ספרים. דוגמה לדבר זה הם סוחרי ספרים תורניים העוברים בין ישיבות ובתי כנסת ומוכרים שם את ספריהם.

על חנויות הספרים אמר העורך וחוקר הספרות מנחם פרי:

מה שהכי חסר לי בתל אביב הוא חנויות ספרים. יפתיע אותך שאני אומר את זה, אבל אין חנויות ספרים בתל אביב. יש קובות לממכר ספרים, חנויות למבצעים, והחנויות הפרטיות הולכות ונעלמות. אני מתכוון לחנות ספרים בת שלוש-ארבע קומות, עשירה בהיצע שלה. יש חנויות כאלה בערים מסוימות כל מאה מטר, דווקא במזרח אירופה, אבל גם בפאריס, בברלין ובלונדון[4].

ישירה

בניגוד לענפי מסחר רבים, שבהם יש הפרדה ברורה בין היצרן לבין הצרכן הסופי, שביניהם מתווכים מסחר סיטונאי ומסחר קמעונאי, מכירת ספרים מתקיימת גם ישירות מהמו"ל לצרכן הסופי. אחת הסיבות לכך, אך לא היחידה, היא שחנויות הספרים מחזיקות רק חלק קטן ממכלול הספרים שמציעים המו"לים, עקב אילוצים עסקיים (בעיקר גודלה המוגבל של החנות). מכירה ישירה נעשית במגוון דרכים:

  • בעקבות פנייה של קונה אל המו"ל, בחיפושיו אחר ספר שלא מצא בחנות.
  • בדיוור ישיר של המו"ל ללקוחות פוטנציאליים.
  • באתר האינטרנט של המו"ל (המשמש כחנות אינטרנטית לספרי ההוצאה, כדוגמת אתר הוצאת רסלינג, או מאפשר רכישה רק לחברי מועדון רשומים, כדוגמת אתר הספריה החדשה).
  • דוכני "שבוע הספר העברי" מחולקים לפי מו"לים, ויש בהם המופעלים ישירות על ידי המו"ל.
  • סדרות מנויים, שהחותמים עליהן מקבלים את הספרים שבחרו עם צאתם לאור. סדרות בולטות מסוג זה הן "ספריה לעם" של הוצאת "עם עובד" ו"הספריה החדשה" של הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה. גם האנציקלופדיה העברית, שתהליך הוצאתה לאור נמשך כחצי יובל שנים, נמכרה בשיטה זו.
  • מכירה לארגוני עובדים: ספר אינו מקובל כשי לחג, אך לעיתים הוא בכל זאת ניתן כחלק מהשי לחג. הספר "גוף האדם" נמכר להסתדרות המורים ב-80,000 עותקים, כשי לראש השנה תשנ"א. הספר "בני מיננו" נמכר ב-23,000 עותקים לארגון המורים, כשי לראש השנה תשנ"ב.

בנוסף למכירה ישירה, אחדים מהמו"לים נמצאים בקשרי בעלות עם רשתות של חנויות ספרים:

  • עם בעליה של רשת "צומת ספרים" נמנים גם הוצאת "כנרת זמורה-ביתן" והוצאת "מודן".
  • כתר ספרים נמצאת בבעלותם של "כתר הוצאה לאור" ו"סטימצקי".

שיקולי מכירה משפיעים על מועד הוצאתם לאור של ספרים: ספרים רבים יוצאים לאור לקראת שבוע הספר העברי, לקראת ראש השנה או לקראת פסח, שהם מועדים של רכישת ספרים מוגברת.

באתרי אינטרנט

מכירת ספרים היא אחד מתחומי הפעילות של מכירה באינטרנט. להצלחה כלל עולמית זוכה חברת אמזון (שספריה נמכרים גם בישראל). בישראל הוקמו אתרי אינטרנט אחדים למכירת ספרים, אם כי חלקם בכלל המכירה קטן יחסית. אתרי האינטרנט למכירת ספרים נבנו תחילה על ידי משווקים עצמאיים, ובמהלך השנים החלו גם שתי הרשתות הגדולות של חנויות ספרים, "סטימצקי" ו"צומת ספרים", להפעיל אתרי אינטרנט משלהן.

מחירי הספרים באתרי האינטרנט נמוכים, בדרך כלל, ממחיריהם בחנויות הספרים.

הדפסה על פי דרישה

בשנת 2024 הושק בישראל שירות הדפסה על פי דרישה ראשון בישראל בשם בוקפוד, המאפשר לסופרים להעלות ספרים למכירה ישירות לקוראים, באמצעות הדפסת עותק בודד לאחר הרכישה ומשלוח ישיר עד בית הלקוח

ספרים אלקטרוניים

בשנת 2010 החלה הפצתם של ספרים אלקטרוניים בעברית, תחילה על ידי האתר מנדלי מוכר ספרים ברשת ואחר כך על ידי האתר "עברית" - המיזם המשותף של סטימצקי וידיעות טכנולוגיות. כיום מוכרת סטימצקי ישירות באתרה ספרים אלקטרוניים וספרי קינדל.

Remove ads

שיווק

בדומה למכירה בענפים אחרים, את תהליך המכירה מלווה תהליך של שיווק, שמטרתו לעורר בקונה הפוטנציאלי את הרצון לרכוש את הספר. תחילת הפצתו של ספר חדש מלווה במסע יחסי ציבור, הכולל ראיונות עם המחבר באמצעי התקשורת (לכך זוכים בעיקר מחברים נודעים) פרסום סקירה על הספר במדורי הספרות בעיתונים, פרסום, בעיקר בעיתונים, אך גם ברדיו, פרסום פרק ראשון מתוך ספר חדש באתר אינטרנט (של המו"ל או של גורמים אחרים), ועוד.

ספרים שיצאו לאור בחו"ל

סכם
פרספקטיבה

בישראל קיים ביקוש מתמיד לספרים בשפות זרות, שיוצאים לאור בחו"ל. סיבות עיקריות לכך:

  • ישראל היא מדינה קולטת עלייה, ורבים בה אלה ששפת האם שלהם איננה עברית (ראו מדיניות לשונית בישראל), ומעוניינים לקרוא ספרים בשפת האם שלהם. לסיפוק ביקוש זה פועלות בישראל חנויות המתמקדות במכירת ספרים בשפות זרות, כגון "אלשיך" לספרים בצרפתית ו"לפק" לספרים ברוסית.
  • אנגלית נלמדת כשפה זרה בבתי ספר בישראל, וכתוצאה מכך נוצר ביקוש לספרי קריאה בשפה זו. מדור לספרים באנגלית (בעיקר רבי-מכר) מתקיים ברבות מחנויות הספרים. בלטה בכך, עוד בשנות השישים, החנות של "סטימצקי", ברחוב אלנבי בתל אביב.
  • סטודנטים באוניברסיטאות נזקקים לספרי לימוד באנגלית. עד להקמתה של האוניברסיטה הפתוחה היה היצע ספרי הלימוד בעברית מצומצם ביותר, וגם איכותם של הספרים הייתה ירודה, עקב התקציב הדל להפקתם. האוניברסיטה הפתוחה, העוסקת בהתמדה בהוצאה לאור של ספרי לימוד אוניברסיטאיים בעברית, הגדילה מאוד את ההיצע בתחום זה, אך עדיין קיים ביקוש ניכר לספרי לימוד באנגלית. ספרי לימוד באנגלית מיובאים על ידי חנויות הפועלות באוניברסיטאות.

עד אמצע שנות התשעים, קורא שנזקק לספר מחו"ל שאינו נמצא בחנויות, יכול היה להזמינו בחנויות שהתמחו בכך, כגון "אלף בית" שפעלה בתל אביב. מאמצע שנות התשעים, עם פתיחת חנויות הספרים באינטרנט, נפתחה הדרך לרכישה ישירה של ספרים בחו"ל, תוך צמצום בולט בצורך בסוכן ישראלי.

ספרים "יד שנייה"

מרבית חנויות הספרים מתמקדות במכירת ספרים חדשים, אך פועלות גם חנויות העוסקות במכירת ספרים משומשים ("יד שנייה"). בחנויות אלו נמכרים ספרים משומשים, בדרך כלל במחירים נמוכים יותר, או ספרים ישנים ונדירים. כמו כן, חלק מהחנויות מוכרות ספרים משומשים בשפות זרות שלא נמכרים בישראל.[5][6]

חנויות רשת סיפור חוזר הן חנויות הספרים המשומשים הנפוצות בישראל, ובהן כל הספרים נמכרים במחיר אחיד של 25 ש"ח.[7][8]

לקריאה נוספת

  • צבי ברסקי, חנות ותווית, מוכרי ספרים בארץ ישראל 1870–1948, הוצאת מנגד, 2019

קישורים חיצוניים

Remove ads

הערות שוליים

Loading content...
Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads