AI tools

מג'ד אל-כרום

מועצה מקומית ערבית בבקעת בית הכרם מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מג'ד אל-כרום

מַגְ'ד אֶל-כֻּר֫וּם (בערבית: مَجْد الْكُرُوم, בתעתיק מדויק: מג'ד אלכרום,[4] הגייה נפוצה: מַזְ'ד לֶכְּר֫וּם. בתרגום לעברית: תפארת הכרמים) היא מועצה מקומית ערבית-מוסלמית במחוז הצפון בישראל, השוכנת בבקעת בית הכרם, צפונית-מערבית לכרמיאל ודרומית-מערבית לבענה. ב-1964 הוכרז הכפר כמועצה מקומית.[5]

עובדות מהירות לאום ודת, אוכלוסייה לפי גיל ...
מג'ד אל-כרום
בניין המועצה המקומית ב-2016
שם בערבית مجد الكروم
מדינה ישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה סלים סליבי
גובה ממוצע[1] ‎242 מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2025 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 15,348 תושבים
    - מתוכם, תושבי ישראל 15,341 תושבי ישראל
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 137
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎+1.2% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 1,656 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 141
תחום שיפוט[2] 9,270 דונם
    - דירוג ארצי 141
32°55′16″N 35°15′16″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[3]		 3 מתוך 10
    - דירוג ארצי 183
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]		 0.3606
    - דירוג ארצי 226
לאום ודת[2]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2]
גילאי 0 - 4 7.7%
גילאי 5 - 9 8.3%
גילאי 10 - 14 9.7%
גילאי 15 - 19 10.2%
גילאי 20 - 29 18.7%
גילאי 30 - 44 19.7%
גילאי 45 - 59 16.2%
גילאי 60 - 64 3.4%
גילאי 65 ומעלה 6.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 12
–  יסודיים 8
–  על-יסודיים 8
תלמידים 3,858
 –  יסודי 1,900
 –  על-יסודי 1,958
מספר כיתות 178
ממוצע תלמידים לכיתה 27.5
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
 פרופיל מג'ד אל-כרום נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס
אתר המועצה
סגירה

ראש מועצת מג'ד אל-כרום הנוכחי הוא סלים סליבי.

גאוגרפיה

היישוב ממוקם בעיקרו בצדו הצפוני של כביש 85. שכונה אחת של היישוב, ד'יל אל-מסיל, נמצאת מדרום לכביש 85.

היסטוריה

סכם
פרספקטיבה

בחפירות באזור מג'ד אל-כרום התגלה יישוב עתיק. חלק מהחוקרים מזהים אותו כ"בית הכרם" המוזכר במשנה ובתלמוד.[6]

בתקופת דאהר אל-עומר ובנו עלי, שהיה מושל הגליל, נבנתה חומה סביב הכפר ובה מגדלי שמירה. כאשר עלי ניסה למרוד באחמד אל-ג'זאר הגיע האחרון בראש צבא למג'ד אל-כרום וכבש אותה.

בשנת 1896 תואר הכפר על ידי נוסע יהודי:[7]

"הכפר מג'דל כרום עולה באשרו על כפרים הרבה הודות לכרמיו הרבים, כשבעת אלפים עצי זית, כאלפים עצי תאנה והרבה עצי פרי שונים ימצא שמה. לפני הכפר ישתרעו גני זרע הטאבאק, ואחריו ימשכו שדי תבואותיו המלאים בר. בתי הכפר יפים ומשוחים בסיד, אף כי נבנו בלי סדר כטעם הערבים. בו מעין גדול ובאר אבן בנויה עליו, גם חנות, גם בית מלון לעוברים ושבים היהודים ימצא שם."

על-פי מפקד האוכלוסין של 1922, נמנו בכפר 885 תושבים מוסלמים-סונים, 3 מוסלמים-מתואלים וערבי-נוצרי אחד.[8][9]

בימי המרד הערבי הגדול היו באזור הכפר התקפות רבות כנגד יהודים ובריטים, ובאזור חנו כנופיות.[10] ליד הכפר היו מספר התקפות כנגד העובדים והציוד שלהם שעבדו בסלילת כביש עכו צפת,[11] כנגד הנוסעים בדרך[12] וכן כנגד תחנת המשטרה של הכפר.[13]

במדינת ישראל

במהלך מלחמת העצמאות הגנה על הכפר יחידה של צבא ההצלה הערבי. בליל 29 באוקטובר 1948, במהלך "מבצע חירם", נסוגו אנשי צבא ההצלה ללבנון ועמם יצאו מהכפר כשליש מתושביו. ב-30 באוקטובר הכפר נכבש. על פי חקירה של אנשי האו"ם, ב-5 בנובמבר ציוותה יחידת צה"ל על התושבים להתאסף במרכז הכפר, ודרשה מהמוח'תאר שימסור את כל כלי הנשק של הכפר. המוח'תאר טען כי אין נשק בכפר, ובעקבות זאת לקחו החיילים חמישה מצעירי הכפר והוציאו אותם להורג ביריות.[14] לאחר מכן נערך חיפוש בכפר, שבמהלכו נהרגו עוד שני גברים ושתי נשים, ובתים רבים נבזזו. עשרות משפחות נטשו את הכפר וברחו ללבנון. בית המוח'תאר פוצץ ולפנות ערב עזבה יחידת הצבא את המקום.[14] לטענת עאדל מנאע החיילים בצעו בכפר גם מעשי אונס.[15] מתושבי הכפר נלקחו גם מאות ראשי צאן. בני מוריס מצטט דו"ח של קצין או"ם המייחס זאת ליחידת צבא,[14] ובעיתונות נטען בשם המשטרה שהשודדים היו דרוזים.[16]

ברישום התושבים תש"ט, ב-8 בנובמבר 1948, נמנו בכפר פחות מ-200 תושבים. במאי 1949 הגיע מספר התושבים בכפר ל-2,000–3,000.[17] בכפר התיישבו גם פליטים מן הכפרים שעב ואל-בירווה.[דרוש מקור] בנובמבר 1949 גרשו שלטונות ישראל 200 מסתננים שנמצאו במג'דל כרום ושעב.[18] במאי 1950 הוחל בחלוקת תעודות זהות לתושבי הכפר שהביאו אישורים שהיו בכפר בעת מפקד האוכלוסין בנובמבר 1948.[19] בסוף אוגוסט 1950 הטיל צה"ל עוצר על הכפר למשך 8 ימים.[20] במהלך שנת 1951 הוציא בג"ץ מספר פעמים צו על תנאי המורה לשר הפנים לנמק מדוע לא יינתנו לתושבים במג'ד אל-כרום תעודות זהות.[21] בחלק מהמקרים נפסק שיש לתת לפונים תעודות זהות.[22] לגבי מקרים אחרים טען פרקליט המדינה שהבקשות מבוססות על עדויות מזויפות.[23] במקרים אחרים נדונו מבקשים על ניסיון לקבל תעודת זהות במרמה.[24]

באוגוסט 1952 הוטל עוצר על הכפר ונעשו בו סריקות.[25]

בתחילת 1961 הוקמה ביישוב מרפאה של קופת חולים.[26] בשנת 1963 חובר היישוב לרשת החשמל הארצית.[27]

בראשית ימי מדינת ישראל שויך הכפר למועצה אזורית נעמן (בימינו חלק ממועצה אזורית מטה אשר). לפחות חלק מתושבי מג'ד אל-כרום התנגדו לשיוך זה, בטענה שאינם מקבלים מהמועצה כל שירותים ודרשו להוציאם מתחומה. פנייתם לבג"ץ נדחתה.[28] בשנת 1964 הוקמה מועצה מקומית ביישוב.[5]

בין 1964 ל-2003 הייתה מג'ד אל-כרום מועצה מקומית בעלת שטח שיפוט של 9,000 דונם. בשנת 1983 הורחב שטח השיפוט של המועצה.[29]

בשנת 2003 אוחדו הרשויות המקומיות בענה, דיר אל-אסד ומג'ד אל-כרום תחת מועצה מקומית מאוחדת בשם שגור.[30] בשנת 2005 הוכרז היישוב המאוחד כעיר. בנובמבר 2008 אישרה הכנסת חוק המבטל את האיחוד, החל מ-1 בדצמבר 2008, ומשיב את המצב לקדמותו.[31] בבחירות חדשות למועצות המקומיות הנפרדות שהתקיימו ב-18 באוגוסט 2009, נקבע כי יש צורך בסיבוב שני על מנת להכריע בין המתמודדים. מוחמד מנאע נבחר לראשות המועצה המקומית. תושבי מג'ד אל-כרום עוסקים בעיקר בתעשייה קלה, מסחר ושירותים לכלי רכב. שיעור המועסקים בחקלאות, בעיקר זיתים וגידולי שדה, נמוך יחסית לממוצע בקרב ערביי ישראל,[32] כיוון שרוב האדמה בסביבת היישוב אינה ראויה לעיבוד.[33]

במהלך מלחמת לבנון השנייה ספגה מג'ד אל-כרום מטחי קטיושות כשאר יישובי הצפון, ושניים מתושביה נהרגו ב-4 באוגוסט 2006 מנפילת קטיושה.

ב-25 באוקטובר 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל, נהרגו שני תושבים ושבעה נפצעו כתוצאה מפגיעת רסיסים ממטח רקטות מלבנון.[34]

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2025 (אומדן), מתגוררים במג'ד אל-כרום 15,348 תושבים, מתוכם 15,341 תושבי ישראל (מקום 137 בדירוג רשויות מקומיות בישראל).  שינוי בגודל האוכלוסייה ‎+1.2% בשנה‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 77.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,403 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[35]

תושבי מג'ד אל-כרום הם מוסלמים, אך רובם לא אדוקים.[36]

גלריית תמונות

  • Thumb
    מראה הכפר בסוף שנות ה-70 (צילום מחמוד אמין מנאע)
  • Thumb
    סוף שנות ה-40

ראו גם

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מג'ד אל-כרום
סגירה

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.