Loading AI tools
סופר ומתרגם ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאיר מוהר (1888, רוזוודוב, גליציה – 30 באוקטובר 1967, תל אביב) היה סופר, מתרגם ומשורר עברי ישראלי. היה גם איש חינוך בגרמניה.
 | |
| לידה |
30 בנובמבר 1888 רוזבאדוב, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
30 באוקטובר 1967 (בגיל 78) תל אביב-יפו, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| שם עט |
Simla'i, R. |
| שפות היצירה |
עברית |
| צאצאים |
יחיאל מר |
  | |
מוהר נולד בעיירה רוזוודוב שבגליציה המערבית (אז בתחומי האימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום באוקראינה), דור רביעי למשפחת סופרי סת"ם. כדי להימלט משירות החובה בצבא האוסטרו-הונגרי, היגר מוהר לארצות הברית והתפרנס כחייט, אך בעיקר ישב בספריית העיר ניו יורק וקרא. עם חזרתו לאירופה פרצה מלחמת העולם הראשונה והוא גויס נגד רצונו לצבא האימפריה. במהלך הקרבות נפצע, ועם החלמתו וסיום המלחמה עבר לברלין בירת גרמניה, שם שימש כמחנך וכמורה לעברית.
נשא לאישה את חיה (חייצ'ה), ולזוג נולדו שלושה בנים: המשורר יחיאל מוהר, הצייר אברהם מוהר והמוזיקאי ישעיהו מוהר. יחיאל מוהר היה הראשון שעלה לארץ ישראל, ובעקבותיו עלו הזוג בשנת 1939. בנו ישעיהו הצטרף אליו ב-1942. בנו אברהם נותר מאחור ועקבותיו אבדו ברוסיה במלחמת העולם השנייה בלוחמו בגרמניה הנאצית. ב-3 במאי 1948 נפטר בנו ישעיהו, במהלך מלחמת העצמאות.
בארץ ישראל התיישב מוהר בתחילה בירושלים ואחר כך בתל אביב, והתפרנס כמתרגם, משורר וסופר. ספריו "עין בעין" ו"בחרט אנוש" זכו להערכה רבה בישראל. על הראשון זכה בשנת 1951 בפרס רופין. מוהר פרסם את שיריו וסיפוריו בעיתוני הארץ גם על הווי העיירה הגליציאנית. לאחר שאבד בנו השני הסתגר והפסיק לכתוב לתקופה, אך זמן קצר לפני פטירתו חזר לכתוב.
ב-1964 נפטרה אשתו. מוהר נקבר בבית העלמין בחולון בסמוך לקבר אשתו. בנו המשורר יחיאל מוהר ואשתו עדינה וכן נכדו עלי מוהר קבורים אף הם בבית הקברות בחולון.
ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית[1].
מפרי עטו:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
