Loading AI tools
אי במחוז מאווי שבמדינת הוואי בארצות הברית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאנאי (באנגלית: Lanai בהוואית: lā.nai)[1] הוא אי במחוז מאווי שבמדינת הוואי בארצות הברית,
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
האוקיינוס השקט  |
| קואורדינטות | 20°49′30″N 156°55′12″W |
| שטח | 363.97 קילומטר רבוע |
| אורך | 29 קילומטר |
| רוחב | 21 קילומטר |
| גובה מרבי | Lānaihale |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
ארצות הברית |
| אוכלוסייה | 3,102 (2010) |
| אזור זמן | UTC-10 |
  | |
הוא האי השישי בגודלו באיי הוואי[2] והאי המיושב הקטן ביותר של הוואי.[3]
לנאי (בהוואית: "יום הכיבוש") הוא היחיד מבין איי הוואי המיושבים שלשמו יש אטימולוגיה ידועה.[2] האי מכונה גם אי האננס,[4] בשל עברו החקלאי.[5]
לנאי הוא האי הגדול ביותר באיי הוואי שהשטחים שלו נמצאים בבעלות פרטית.[2]
האי שייך למחוז מאווי.[2]
אוכלוסיית האי נעה בין כ-2,500 ל-3,000 איש, ורובם מתגוררים בעיר לאנאי. מתוך 1,200 התושבים המועסקים באי, הרוב עובדים עבור חברת ״קאסל אנד קוק״, אשר פועלת בתחומי החקלאות ובעסקי המלונאות.[6]
בלאנאי מרכז בריאות הממוקם בעיר לאנאי שבה מתגוררים 95% מאוכלוסיית האי. המרכז ממומן על ידי משרד הבריאות ושירותי האנוש האמריקאי [U.S. Department of Health and Human Service (HHS)] ומחזיק במעמד של שירות הבריאות הציבורי הפדרלי [(PHS) United States Public Health Service] לגבי תביעות בריאות מסויימות הקשורות לבריאות כולל תביעות רשלנות רפואית.[7] במרכז ניתנים שירותים לחולים בכל התחומים: פסיכותרפיה, פסיכיאטריה, סוכרת, יתר לחץ דם, כאבים כרוניים ועוד.[7] בנוסף, קיים מרכז אחיות בריאות הציבור המספק שירותים לקהילה בטיפול של בריאות לקוייה, מצבים כרוניים, ביקורי בית וחיסונים.[8]
בלאנאי פועלים בית ספר יסודי אחד ובית ספר תיכון, המשרתים את כל ילדי האי ומעניקים חינוך מגיל הגן ועד סיום התיכון.[9]
מרכז התרבות והמורשת של לאנאי (Lanai CHC), הוא ארגון קהילתי ללא מטרות רווח, הפועל על בסיס מזכר הבנות משותף בין מספר גופים: הוועדה הארכיאולוגית של לאנאי, Hui Malama Pono o Lanai, המשרד לענייני הוואי, המחלקה לקרקע ומשאבי טבע, חברי הקהילה של Lanais, וחברת Castle & Cooke Resorts, LLC.[10]
במרכז התרבות, נאספו חפצים היסטוריים שנחשפו במסגרת חפירות ארכיאולוגיות, וכן פריטים שנמצאו על ידי עובדי המטעים במהלך עבודתם בשדות לאורך השנים. נוסף על כך, נתרמו למרכז מסמכים היסטוריים מתקופת המטעים וכן מזכרות משפחתיות. האוספים הללו משקפים את המגוון התרבותי של האי.[10]
הצבע הרשמי של האי הוא כתום.[11] הצבע נבחר בשל צבע צמח הקאונאוהה [(Kaunaoa} (בהוואית: kah’-oo-nah-oh’-ah)] שגדל על האדמה לאורך החופים.[12]
קיימת השערה שהתושבים הראשונים של לנאי, הגיעו כנראה מהאיים מאווי ומולוקאי במאה ה-15.[9] בתחילה הם הקימו כפרי דייגים לאורך החוף, אולם מאוחר יותר הקימו כפרים במרכז האי, שם גידלו טארו באדמה הוולקנית הפורייה.[9] אך קיימת גם סברה אחרת שהמתיישבים הראשונים בלאנאי התיישבו מוקדם יותר בסביבות 1200 לספירה.[13]
ב-25 בפברואר 1779 התגלה האי לראשונה על ידי האירופאים, כאשר קפטן צ׳ארלס קלרק ראה את האי מסיפון ספינתו של ג׳יימס קוק. קלרק קיבל את הפיקוד על הספינה לאחר שקוק נהרג במפרץ קילאקקואה (Kealakekua Bay) ב-14 בפברואר 1779 באי הוואי.[9][14]
בשנת 1854 קבוצת מורמונים מבוגרים, הקימה בלנאי מושבה בשם ״עיר יוסף״ (City of Joseph), [15] אך הניסיון להתיישבות נכשל.[2] [15] המורמונים שהגיעו להתיישב בלנאי, עזבו את בתיהם ביבשת בעקבות קריאה לבוא ולהקים יישוב חדש. במהלך ניסיונות ההתיישבות, הם נאלצו להתמודד עם קשיים רבים, בהם כשלים בגידול היבולים, ציוד חקלאי פגום ושבור, בעיות עם פרעושים, ומחסור במים להשקיית החוות. על אף הקשיים ובמאמץ לבסס את היישוב, הם העבירו מטען של בקר מהעיר להאינה (Lahaina) באי מאווי ללנאי באמצעות שלוש סירות.[15] עם זאת, כל המאמצים לא הואילו וההתיישבות לא האריכה ימים. בשנת 2004 נחנכה בלנאי אנדרטה לזכר קבוצת המורמונים שהתיישבה באי וניסתה להקים בו ישוב חדש.[15]
במרבית התקופות, שלט המלך (Mo'i[16]) של מאווי גם על לאנאי. תושבי האי נהנו מחופש פעולה והחיים באי היו רגועים יחסית. אך השקט הופר כאשר המלך קמהאמהה הראשון או קלאני׳ופו-א-קאימאו השתלטו על האי. במהלך ההשתלטות, אירעו מעשי טבח נרחבים בתושבי האי, אשר הותירו את לאנאי כמעט ללא אוכלוסיה. בשנת 1792, כאשר קפטן ג׳ורג׳ ונקובר הפליג בקרבת האי, הוא נמנע מלרדת לחוף בשל היעדר כפרים ותושבים אשר נבע מהאירועים האלימים שפקדו את האי קודם לכן.[9]
שטחי האי שימשו בעיקר למרעה בקר עד 1922. בשנה זו, נרכשו שטחים נרחבים על ידי תאגיד דול במטרה לשתול אננס. שהיה בעבר מטע האננס הגדול ביותר בארצות הברית.[2]
בשנת 1961 חברת Castle & Cooke, Inc, לאחר מיזוג עם Dole, השתלטה על הניהול של לאנאי, ועם 98% בעלות על האי, הקימה אתרי נופש יוקרתיים, מגרשי גולף ובתי מגורים. בשנת 2012 מכרה קאסל אנד קוק את אחזקותיה בלנאי ללארי אליסון, מייסד שותף של Oracle Corporation.[2] החזון של אליסון כרוך בפיתוח של האי ולהפכו למודל של חיים ידידותיים לסביבה.[5]
ההתיישבות העיקרית בלאנאי לאנאי סיטי (שנבנתה ב-1922 על ידי דול כדי לשכן את עובדיה) והנמל של קאומאלפאו בחוף המערבי. ניתן לראות את שרידי הבתים וההייאו (מבנה טקסי ודתי) בכפר ההרוס מהמאה ה-15 קאונולו, נקודת ציון היסטורית לאומית, שבו הקים המלך קמחמהה הראשון מקום מפלט מלכותי. באגן פאלאוואי נמצאים הפטרוגליפים של לואהיווה, שנוצרו במאה ה-18.[2]
המחסור בכפרים ובאוכלוסייה.[9]
האי היא נקודת הדיג המועדפת על קמהמאהה מכל שמונה האיים שהיו בשליטתו.[9]
עד שנות השבעים של המאה ה-19, נרכשו רוב הקרקעות באי על ידי וולטר מ. גיבסון, במטרה להקים חווה. בשנת 1899, הקימו ביתו וחתנו של גיבסון את חברת Maunalei Sugar Company, שבסיסה היה על חוף הרוח במורד הזרם מעמק Maunalei. זה נמשך עד שנת 1901.[9]
בשנת 1922, קנה ג׳יימס דול, נשיא חברת הוואיאן אננס (שמה שונה מאוחר יותר ל-Dol Food Company), קנה את כל האי לאנאי, ופיתח חלק גדול ממנו למטע האננס הגדול בעולם. בשנת 1985, עבר האי לשליטתו של דייוויד ה. מרדוק לאחר שהלה רכש את חברת Castle & Cooke.[9] עד שנת 1992, היה ברור שיש לפתח תעשיה נוספת באי פרט לענף האננס, וחברת דייויד ה. מרדוק הובאה כדי להעריך את המצב. ופיתוח התיירות באי היה הענף הכלכלי החדש.[17]
לפי אגדות הוואי, ובמשך דורות, ראשי מאווי האמינו ברוחות אוכלות אדם, תלוי אחרי איזו אגדה עוקבים:[9]
לאנאי מופרדת מהאי Kahoolawe (דרום מזרח) על ידי ערוץ Kealaikahiki וממולוקאי (צפונה) על ידי ערוץ Kalohi. האי נוצר על ידי הר הגעש הכבוי לנאיהלה (Lanaihale)(פאלוואי; 3,366 רגל [1,026 מטר]).[2] ההר הוא הנקודה הגבוהה ביותר באי וממנו אפשר לצפות בכל האיים בקבוצת איי הוואי.[6] שביל מונרו (Munro Trail) מוביל לפסגת הר הגעש הרדום.[6] שטח של 140 מייל רבוע (363 קמ"ר).[2] ויש לו 50 מייל של קו חוף.[4]
אורך האי הוא 18 מייל ורוחבו 13 מייל.[6]
בצפון מפרידה בין לאנאי ובין האי מולוקאי תעלת קאלואי וממזרח מפרידה בין לאנאי ובין האי מאווי תעלת אואו. הנקודה הגבוהה ביותר באי (1,026 מטר מעל פני הים) נקראת לאנאיהל.
מזג האוויר באי נעים ויבש, הוא מקבל רק כ-37 ס״מ של גשם בשנה. הטמפרטורטת נעות בדרך כלל בין 70 מעלות פרנהייט ל-85 מעלות פרנהייט. אולם מזג האוויר עשוי להשתנות באופן משמעותי בהתאם לאיזה חלק שאתה נמצא באי בכל זמן נתון. עיר הבירה לאנאי סיטי השוכנת בגובה של כ-1700 רגל, והחודשים החמים מגיעים לכ-72 מעלות פרנהייט. בעוד שהטמפרטורטת במפרץ מנלה ובמפרץ Hulopoe גבוהות בדרך כל ב-12-10 מעלות פרנהייט.[18]
באי קיים אתר נופש מחודש של ״ארבע העונות״, עם חדרי אירוח המשקיפים על מפרץ הולופו, מקום הבילוי המועדף עבור דולפינים ספינרים.[3]
ענף התיירות באי החל להתפתח בשנת 1992, לאחר שחברת Castle and Cooke, Inc הובאה לאי. באי קיימים שני אתרי נופש גדולים ושפע של עסקים התומכים בענף התיירות.[17]
באי שני אתרי נופש: The Lodge at Koele ו-Manele Bay Hotel. שני אתרי נופש אלו נפתחו בשנים 1990 ו-1991.[19]
למרות שאליסון הוא הבעלים של רוב האי, הקסם של האי נותר על כנו, והמבקרים באי יכולים לחקור את הנופים הבתוליים והחופים השלווים שלו.[5]
באי קיימים מעט כבישים סלולים, ואין רמזור אחד.[3] ואורכם מגיע ל-29 מייל.[6]
העיר לאנאי סיטי היא העיר היחידה באי, נמצאת במרכז לאנאי, וממוקמת מעט צפונית לשדה התעופה של לאנאי, על יד כביש 440.[17] בשנת 1922, קנתה חברת דול את האי ונטעה את מטע האננס הגדול בעולם. באותו הזמן התפתחה הואיל והחברה הושיבה את עובדי המטע במקום. העיר/כפר כונתה ״עיר חברה״. כפר המטעים הזה לא השתנה בהרבה, החנויות הבתים הכבישים כולם נבנו ונסללו כדי לפרנס את העובדים במטע.[17] באותן שנים נטעו על בעיר ועל ההרים סביב עצי נורפוק וקוק פינס גבוהים (Norfolk and Cook Pines). העצים הללו מגיעים לגובה של 135 רגל.[17] רוב תושבי האי חיים בעיר לאנאי.[17]
מספר התושבים בעיר נכון לשנת 2024, הוא 3,186 תושבים. בשנת 2020, היה מספר התושבים 2,846 איש. וההכנסה הממוצעת למשק בית בעיר היא 94,170 דולר עם שעור עוני של 7.83 אחוז.[20]
באי קיימים מגרשי גולף ברמה עולמית, ואתרי נופש מפוארים. ניתן לצפות בדולפינים השוחים באוקיינוס, לרכב על סוסים בשדות, לנהוג ברכבי 4x 4 בשבילים ולהרגע בחוף Polihua.[18]
עיר הרפאים של קאומוקו (Keomoku). העיר שוכנת על החוף הצפון-מזרחי של לאנאי. בעבר היה בה מטע סוכר משגשג, אולם המטע ננטש לאחר שנים ספורות בלבד עקב תנאים גרועים. ובעיר נותרו שרידי העיירה, כנסייה קטנה, וכמה יסודות אבן. המקום מציע הצצה לעבר הנשכח של לאנאי.[5]
חוף Shipwreck. החוף ממוקם בחוף הצפוני של לאנאי ומפורסם בשל מכלית הנפט הגדולה מתקופת מלחמת העולם השנייה שנתקעה ממש מול החוף. החוף נקרא על שם הספינות הרבות שנהרסו על השוניות הסמוכות במשך שנים רבות. הרוחות העזות, הזרמים החזקים והמים הרדודים הופכים את רצועת החוף הזו לבוגדנית עבור המלחים. המכלית החלודה, YOGN-42 משמשת כנקודת ציון פופלרית עבור המבקרים במקום.[5]
שטח האי כ-364 קמ"ר והוא השישי בגודלו באיי הוואי והארבעים ושניים בגודלו מכל האיים השייכים לארצות הברית.
סופי אלכסנדר, בלומברג ביזנסוויק, לאבד את גן עדן: מה קרה לתושבי אי העשירים של לארי אליסון, באתר TheMarker, 5 ביולי 2022Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
