כיוון תנועה

המונח כיוון תנועה מתייחס לחוקים הקובעים את כיוון נסיעתם של כלי רכב בדרכים. ברוב מדינות העולם, הכוללות כ-66% מאוכלוסיית כדור הארץ, מתנהלת התנועה בצד ימין של הדרך, ובייתרתן, בחלקן הגדול מדינות החברות בחבר העמים הבריטי, התנועה היא בצדו השמאלי של הכביש. במונחי קילומטראז', בכ-72% מכבישי העולם הנסיעה היא בימין הדרך.

  מדינות בהן כיוון התנועה הוא בצד ימין

  מדינות בהן כיוון התנועה הוא בצד שמאל

שלט באוסטרליה בדרך האוקיינוס הגדולה, מיקום אליו מגיעים תיירים רבים מרחבי העולם, אשר מזכיר לנהגים שהתנועה באוסטרליה מתנהלת בשמאל הדרך

הלוגו של יום ה-H בשוודיה, בו הוחלף כיוון התנועה בשוודיה משמאל לימין

היסטוריה

בעת העתיקה לא הייתה כל חשיבות לכיוון התנועה. התנועה בדרכים התנהלה לרוב ברגל, כאשר רק לבעלי האמצעים ולשליטים היו כרכרות ועגלות, ולאלה ניתנה זכות קדימה כאשר יתר העוברים בדרך סטו לשולי הדרך. רק במקומות בהם הייתה תנועה רבה לשני הכיוונים (דבר נדיר ביותר בעת העתיקה) הייתה חשיבות לכיוון התנועה.

לפי ממצאים ארכאולוגיים, שהתבססו על עקבותיהן של עגלות מטען, התנועה בדרכים הרומאיות התנהלה מצידה השמאלי של הדרך. עדות לכך נמצאה במחצבה בסווינדון, אנגליה: ב-1998 נמצאו עקבות עמוקים של עגלות בימין הדרך שהובילה למחצבה. בהנחה שהעגלות יצאו מהמחצבה כשהן טעונות וכבדות, הסיקו שהתנועה התנהלה בצד שמאל של הדרך.

מאחר שלפני עידן המכונית עיקר התנועה בדרכים התנהלה באמצעות סוסים ועגלות, הרי שמאחר ומרבית בני האדם הם ימניים, הם מטפסים על גב הסוס מצד שמאל הקרוב לשפת הדרך ומעדיפים שבמקרה של עימות עם אדם אחר בדרך, יד ימינם האוחזת בשוט ועשויה לאחוז חרב תפנה אל מרכז הדרך. לכן ניתנה העדפה לתנועה בשמאל הדרך.^[1]

החלפת הנתיב במעברי הגבול

תחומי השיפוט של חלק גדול מהמדינות בהן התנועה מתנהלת בשמאל הדרך נמצאים על איים. עם זאת, במקרים בהם כלי רכב עוברים במעבר הגבול ממדינה בה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך למדינה בה התנועה מתנהלת בימין הדרך, עליהם לשנות נתיב עם כניסתם למדינה. מרבית מעברי הגבול מסוג זה נמצאים כיום באפריקה ובדרום אסיה.

לדוגמה, לתאילנד, בה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך, יש שלוש מדינות שכנות בהן התנועה מתנהלת בימין הדרך: קמבודיה, לאוס ומיאנמר. ברוב מעברי הגבול ישנו שלט פשוט אשר מציין, כי כל מי שחולף במעבר חייב להחליף את נתיב הנסיעה שלו, אך ישנם גם מעברי גבול עם מחלפים מיוחדים, המאפשרים מעבר מהיר יותר של כלי הרכב לנתיב הנגדי.

גשר נהר טקוטו (אנ') המחבר בין גיאנה (בה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך) לברזיל (בה התנועה מתנהלת בימין הדרך) הוא מעבר הגבול היחיד ביבשת אמריקה בו יש להחליף נתיב בעת המעבר למדינה השכנה.

אף על פי שתעלת למאנש מפרידה בין הממלכה המאוחדת ליבשת אירופה יש כמות גדולה של תעבורה העוברת בין הממלכה המאוחדת לצרפת דרך מנהרת התעלה. כמות זו מוערכת בכ- 3.5 מיליון כלי רכב מדי שנה. כל כלי הרכב העוברים במנהרה חייבים להחליף נתיב.

כיוון התנועה במדינות העולם

מתוך 195 מדינות, ב-141 מדינות התנועה מתנהלת בימין הדרך ו-54 מדינות התנועה מתנהלת בשמאל הדרך.

בריטניה, שבמאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 שלטה במדינות רבות, השפיעה על כיווני התנועה בחלק גדול מאותן המדינות, ועד ימינו רובן המוחלט של מדינות חבר העמים הבריטי מפעילות מערכות כבישים בהן התנועה מתנהלת בשמאל הדרך. על מדינות אלו נמנות בין היתר הודו, אוסטרליה, דרום אפריקה, בנגלדש וסינגפור. גם מדינות שאינן חברות בחבר העמים, או שפרשו ממנו, אך היו תחת השפעה בריטית בעבר, משתמשות בשיטה זו, כגון אירלנד ופקיסטן.

בעוד שרוב המדינות ששינו את כיוון התנועה, עברו לנסיעה בצד ימין, היו שני מקרים בהם נעשה מעבר לצד שמאל.

באסיה

מדינה		כיוון התנועה	תאריך המעבר	הערות
אוזבקיסטן אוזבקיסטן		התנועה מתנהלת בימין הדרך
איחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1 בספטמבר 1966[2]	מדינת חסות בריטית לשעבר
אינדונזיה אינדונזיה		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך[3]		הכבישים ומסילות הברזל הוקמו במקור על ידי הולנד, כאשר התנועה מתנהלת בשמאל הדרך בכבישים על מנת שהיא תהיה תואמת לתקנים הבריטיים והיפנים והתנועה מתנהלת בימין הדרך במסילות ברזל על מנת שהיא תהיה תואמת לתקנים ההולנדיים. בניגוד להולנד, התנועה באינדונזיה מעולם לא עברה להתנהל בימין הדרך
איראן איראן		התנועה מתנהלת בימין הדרך
אפגניסטן אפגניסטן		התנועה מתנהלת בימין הדרך		בחלקים מסוימים של המדינה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך
בהוטן בהוטן		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		פרוטקטורט בחסות האימפריה הבריטית לפני 1949
בחריין בחריין		התנועה מתנהלת בימין הדרך	נובמבר 1967	מדינת חסות בריטית לשעבר. הוחלט שהתנועה תתנהל בימין הדרך בין היתר על מנת שכיוון התנועה יהיה תואם למקובל במדינות השכנות
בנגלדש בנגלדש		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		הייתה חלק מאזור הודו הבריטית עד 1947
ברוניי ברוניי		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		פרוטקטורט בחסות האימפריה הבריטית עד 1984
הודו הודו		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		הייתה חלק מאזור הודו הבריטית עד 1947
הונג קונג הונג קונג		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		קולוניה בריטית מ-1841 עד 1941 ומ-1945 עד 1997, ואז היא הועברה לשליטת סין
האיים המלדיביים האיים המלדיביים		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		קולוניה בריטית לפני 1965
הפיליפינים הפיליפינים		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1946	התנועה התנהלה בשמאל הדרך במהלך התקופה הקולניאלית הספרדית ובמהלך התקופה הקולוניאלית האמריקנית. התנועה עברה להתנהל בימין הדרך ב-1945 לאחר קרב מנילה.
הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1946	בהונג קונג ובמקאו התנועה מתנהלת בשמאל הדרך
וייטנאם וייטנאם		התנועה מתנהלת בימין הדרך		קולוניה צרפתית עד 1945
טאיוואן טאיוואן		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1946	התנועה בטאיוואן התנהלה בשמאל הדרך במהלך תקופת הכיבוש היפנית. בשנת 1946 הוחלט שהתנועה תתנהל מעתה ואילך בימין הדרך[4]
טג'יקיסטן טג'יקיסטן		התנועה מתנהלת בימין הדרך
טורקמניסטן טורקמניסטן		התנועה מתנהלת בימין הדרך
יפן יפן		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך[5]		התנועה התנהלת בשמאל הדרך באופן רשמי החל משנת 1924. אחת המדינות הבודדות שאינן קולוניות בריטיות לשעבר בהן התנועה מתנהלת בשמאל הדרך. התנועה באוקינאווה התנהלה בימין הדרך בין 24 ביוני 1945 ל-30 ביולי 1978 (השינוי בוצע על מנת ליצור אחידות כלל ארצית).
ירדן ירדן		התנועה מתנהלת בימין הדרך
ישראל ישראל		התנועה מתנהלת בימין הדרך
כווית כווית		התנועה מתנהלת בימין הדרך		מדינת חסות בריטית לשעבר עד 1961
לאוס לאוס		התנועה מתנהלת בימין הדרך		קולוניה צרפתית עד 1947
לבנון לבנון		התנועה מתנהלת בימין הדרך		תחת שליטה צרפתית לפני 1946
מונגוליה מונגוליה		התנועה מתנהלת בימין הדרך		בחלק גדול מהרכבים במונגוליה ההגה מותקן בצדו הימני של הרכב (בעיקר ברכבים המיובאים מיפן).
מזרח טימור מזרח טימור		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך	1976	קולוניה פורטוגזית עד 1975. התנועה עברה להתנהל בימין הדרך ב-1928, באותה העת בה המעבר בוצע בפורטוגל עצמה. בשנת 1976, כאשר מזרח טימור סופחה על ידי אינדונזיה, התנועה חזרה להתנהל בשמאל הדרך
מיאנמר מיאנמר		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1970	קולוניה בריטית עד 1948. התנועה עברה להתנהל בימין הדרך ב-1970
מלזיה מלזיה		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		קולוניה בריטית לפני 1957.
מקאו מקאו		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		הייתה תחת שלטון פורטוגזי עד 1999, ואז הועברה לשליטת סין
נפאל נפאל		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך
סוריה סוריה		התנועה מתנהלת בימין הדרך		הייתה בעבר תחת שליטה צרפתית
סינגפור סינגפור		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		קולוניה בריטית עד 1963
סרי לנקה סרי לנקה		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		קולוניה בריטית בין השנים 1815 עד 1948
עומאן עומאן		התנועה מתנהלת בימין הדרך[6]
עיראק עיראק		התנועה מתנהלת בימין הדרך
ערב הסעודית ערב הסעודית		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1942
פקיסטן פקיסטן		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		הייתה חלק מאזור הודו הבריטית עד 1947
קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1946	התנועה התנהלה בשמאל הדרך במהלך תקופת הכיבוש היפנית. התנועה החל להתנהל בימין הדרך לאחר כניעת יפן
קוריאה הצפונית קוריאה הצפונית		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1946	התנועה התנהלה בשמאל הדרך במהלך תקופת הכיבוש היפני. התנועה עברה להתנהל בימין הדרך לאחר כניעת יפן
קזחסטן קזחסטן		התנועה מתנהלת בימין הדרך
קטר (מדינה) קטר		התנועה מתנהלת בימין הדרך		מדינת חסות בריטית לשעבר. המעבר בוצע בין היתר על מנת שכיוון התנועה יהיה תואם למקובל במדינות השכנות
קירגיזסטן קירגיזסטן		התנועה מתנהלת בימין הדרך
קמבודיה קמבודיה		התנועה מתנהלת בימין הדרך		קולוניה צרפתית לפני 1953
תאילנד תאילנד		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך[3]		אחת ממדינות היחידית שלא היו קולוניות בריטיות בהן התנועה מתנהלת בשמאל הדרך. תאילנד חולקת גבול יבשתי עם מספר מדינות בהן התנועה מתנהלת בימין הדרך - מיאנמר, לאוס וקמבודיה
תימן תימן		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1977	באזור דרום תימן, בה הייתה בעבר קולוניה בריטית, הוחלט שהתנועה תתנהל בימין הדרך רק בשנת 1977. באותה העת התנועה באזור צפון תימן כבר התנהלה בימין הדרך

באירופה

מדינה		כיוון התנועה	תאריך המעבר	הערות
אבחזיה אבחזיה		התנועה מתנהלת בימין הדרך
אוסטריה אוסטריה		התנועה מתנהלת בימין הדרך	בין השנים 1921 עד 1938	במקור התנועה התנהלה בשמאל הדרך, בדומה למקובל ביתר שטחי האימפריה האוסטרו הונגרית. המעבר בוצע לאחר שאוסטריה סופחה על ידי גרמניה הנאצית
אוקראינה אוקראינה		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1922	בחלקים המערביים של המדינה התנועה התנהלה בשמאל הדרך במהלך תקופת האימפריה האוסטרו-הונגרית
אזרבייג'ן אזרבייג'ן		התנועה מתנהלת בימין הדרך
איטליה איטליה		התנועה מתנהלת בימין הדרך	בין השנים 1924 עד 1926
איסלנד איסלנד		התנועה מתנהלת בימין הדרך	26 במאי 1968	היום בו בוצע המעבר נודע בשם "יום ה-H"
אירלנד אירלנד		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		השתייכה לממלכה המאוחדת לפני 1922
אלבניה אלבניה		התנועה מתנהלת בימין הדרך[7]
אנדורה אנדורה		התנועה מתנהלת בימין הדרך[8]
אסטוניה אסטוניה		התנועה מתנהלת בימין הדרך
ארמניה ארמניה		התנועה מתנהלת בימין הדרך[9]
בולגריה בולגריה		התנועה מתנהלת בימין הדרך
בוסניה והרצגובינה בוסניה והרצגובינה		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1918	הוחלט להחליף את כיוון התנועה בכבישים בעקבות קריסת אוסטרו-הונגריה
בלארוס בלארוס		התנועה מתנהלת בימין הדרך[10]
בלגיה בלגיה		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1899[11]
גאורגיה גאורגיה		התנועה מתנהלת בימין הדרך		בכ-40% מכלי הרכב בגאורגיה ההגה מותקן בצדו הימני של הרכב בשל העלות הנמוכה של ייבוא מכוניות משומשות מיפן
גרמניה גרמניה		התנועה מתנהלת בימין הדרך[12]
דנמרק דנמרק		התנועה מתנהלת בימין הדרך		כולל את איי פארו וגרינלנד
הולנד הולנד		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1 בינואר 1906[13]
הונגריה הונגריה		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1941	במקור התנועה התנהלה בשמאל הדרך, בדומה למקובל ביתר אזוריה אוסטרו-הונגריה. במהלך מלחמת העולם השנייה הוחלט שהתנועה תעבור להתנהל בימין הדרך
הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך גם בטריטוריות שמעבר לים, מלבד בגיברלטר בה התנועה מתנהלת בימין הדרך בגלל גבולותיה עם ספרד.
הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך
טורקיה טורקיה		התנועה מתנהלת בימין הדרך
טרנסניסטריה טרנסניסטריה		התנועה מתנהלת בימין הדרך
יוון יוון		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1926	במקור התנועה התנהלת בשמאל הדרך (אם כי באופן לא רשמי). ב-1926 הוחלט שכיוון התנועה הרשמי יתנהל בימין הדרך
לוקסמבורג לוקסמבורג		התנועה מתנהלת בימין הדרך
לטביה לטביה		התנועה מתנהלת בימין הדרך
ליטא ליטא		התנועה מתנהלת בימין הדרך
ליכטנשטיין ליכטנשטיין		התנועה מתנהלת בימין הדרך
מולדובה מולדובה		התנועה מתנהלת בימין הדרך
מונטנגרו מונטנגרו		התנועה מתנהלת בימין הדרך
מונקו מונקו		התנועה מתנהלת בימין הדרך		הייתה בעבר תחת שליטה צרפתית
מלטה מלטה		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		קולוניה בריטית לפני 1964
מקדוניה הצפונית מקדוניה הצפונית		התנועה מתנהלת בימין הדרך
נורווגיה נורווגיה		התנועה מתנהלת בימין הדרך
סלובניה סלובניה		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1926	באופן רשמי התנועה התנהלה בשמאל הדרך בין השנים 1915 עד 1926 בתחומי אוסטרו-הונגריה
סלובקיה סלובקיה		התנועה מתנהלת בימין הדרך	בין השנים 1939 עד 1941	הוחלט לבצע את המעבר במהלך הכיבוש הגרמני של צ'כוסלובקיה
סן מרינו סן מרינו		התנועה מתנהלת בימין הדרך
ספרד ספרד		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1924
סרביה סרביה		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1926	באופן רשמי התנועה התנהלה בשמאל הדרך בין השנים 1915 עד 1926 בתחומי אוסטרו-הונגריה
פולין פולין		התנועה מתנהלת בימין הדרך		באזור דרום מזרח פולין התנועה התנהלה בשמאל הדרך עד שנות ה-20 של המאה ה-20.
פורטוגל פורטוגל		התנועה מתנהלת בימין הדרך[3]	1928
פינלנד פינלנד		התנועה מתנהלת בימין הדרך	8 ביוני 1858
צ'כיה צ'כיה		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1939	המעבר בוצע במהלך הכיבוש הגרמני של צ'כוסלובקיה
צרפת צרפת		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1792	בצרפת היה המנהג שבעלי ממון, הנוסעים במרכבות, עושים זאת בצד שמאל של הדרך ודלת העם משתמשים בצד ימין של הדרך. לאחר המהפכה הצרפתית, ב-1794, חוקק חוק שבפריז הכל ישמרו על צד ימין, שכונה "צד העם". בעת כיבושיו ברחבי אירופה, נפוליאון בונפרטה שהיה דווקא איטר יד ימין, העביר את כיוון התנועה בכל השטחים שכבש באירופה אל צידה הימני של הדרך כדי שכיוון התנועה יהיה אחיד, וזאת במסגרת פעולותיו הרבות לקביעת יחידות מידה וסדרי ממשל וארגון אחידים באירופה.
קוסובו קוסובו		התנועה מתנהלת בימין הדרך
קפריסין קפריסין		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		תחת שליטה בריטית לפני 1960
קרואטיה קרואטיה		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1926	היה אז חלק מממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים
קריית הוותיקן קריית הוותיקן		התנועה מתנהלת בימין הדרך
רומניה רומניה		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1919	באזורים של רומניה שהשתייכו בעבר לאימפריה האוסטרו הונגרית התנועה התנהלה בשמאל הדרך עד 1919
רוסיה רוסיה		התנועה מתנהלת בימין הדרך		בחלק גדול מהרכבים באזור המזרח הרחוק של רוסיה ההגה מותקן בצדו הימני של הרכב (בעיקר ברכבים המיובאים מיפן).
שוודיה שוודיה		התנועה מתנהלת בימין הדרך	3 בספטמבר 1967	היום בו בוצע המעבר נודע בשם "יום ה-H"
שווייץ שווייץ		התנועה מתנהלת בימין הדרך

באפריקה

מדינה		כיוון התנועה	תאריך המעבר	הערות
אוגנדה אוגנדה		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		מדינת חסות בריטית לשעבר בין השנים 1894 עד 1962
אלג'יריה אלג'יריה		התנועה מתנהלת בימין הדרך[14]		עד 1962 הייתה חלק מהקולוניה הצרפתית אלג'יריה הצרפתית
אנגולה אנגולה		התנועה מתנהלת בימין הדרך[15]	1928	קולוניה בריטית עד 1975
אסוואטיני אסוואטיני		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		מדינת חסות בריטית עד 1968
אריתריאה אריתריאה		התנועה מתנהלת בימין הדרך	8 ביוני 1964	קולוניה איטלקית לפני 1942
אתיופיה אתיופיה		התנועה מתנהלת בימין הדרך	8 ביוני 1964
בוטסואנה בוטסואנה		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		קולוניה בריטית לפני 1966
בורונדי בורונדי		התנועה מתנהלת בימין הדרך		קולוניה בלגית לפני 1962
בורקינה פאסו בורקינה פאסו		התנועה מתנהלת בימין הדרך		עד 1958 השתייכה לפדרציית הקולוניות הצרפתית אפריקה המערבית הצרפתית
בנין בנין		התנועה מתנהלת בימין הדרך		עד 1960 השתייכה לפדרציית הקולוניות הצרפתית אפריקה המערבית הצרפתית
גאנה גאנה		התנועה מתנהלת בימין הדרך	4 באוגוסט 1974	קולוניה בריטית עד 1957. התנועה בגאנה עברה להתנהל בימין הדרך ב-1974
גבון גבון		התנועה מתנהלת בימין הדרך		קולוניה צרפתית לפני 1960
ג'יבוטי ג'יבוטי		התנועה מתנהלת בימין הדרך		קולוניה צרפתית לפני 1977
גינאה גינאה		התנועה מתנהלת בימין הדרך
גינאה ביסאו גינאה ביסאו		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1928	קולוניה פורטוגזית עד 1974. הוחלט שהתנועה תתנהל בימין הדרך בין היתר על מנת שכיוון התנועה יהיה תואם למקובל במדינות השכנות
גינאה המשוונית גינאה המשוונית		התנועה מתנהלת בימין הדרך		קולוניה ספרדית לפני 1968
גמביה גמביה		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1 באוקטובר 1965	קולוניה בריטית עד 1965. התנועה עברה להתנהל בימין הדרך ב-1 באוקטובר 1965 בעיקר משום שגמביה נמצאת ליד סנגל אשר היא קולוניה צרפתית לשעבר
דרום אפריקה דרום אפריקה		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך[16][17]		קולוניה בריטית לפני 1909
דרום סודאן דרום סודאן		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1973	חלק מסודאן עד 2011
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו		התנועה מתנהלת בימין הדרך		קולוניה בלגית לפני 1960
הרפובליקה המרכז-אפריקאית הרפובליקה המרכז-אפריקאית		התנועה מתנהלת בימין הדרך		קולוניות צרפתיות לפני 1960
הרפובליקה של קונגו הרפובליקה של קונגו		התנועה מתנהלת בימין הדרך		קולוניה צרפתית לפני 1960
זימבבואה זימבבואה		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		קולוניה בריטית לפני 1965 (דה פקטו), או לפני 1980 (דה יורה)
זמביה זמביה		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		קולוניה בריטית לפני 1964
חוף השנהב חוף השנהב		התנועה מתנהלת בימין הדרך		עד 1960 השתייכה לפדרציית הקולוניות הצרפתית אפריקה המערבית הצרפתית
טוגו טוגו		התנועה מתנהלת בימין הדרך		עד 1960 השתייכה לפדרציית הקולוניות הצרפתית אפריקה המערבית הצרפתית
טנזניה טנזניה		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		מדינת חסות בריטית עד 1961
כף ורדה כף ורדה		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1928	קולוניה פורטוגזית לפני 1975
לוב לוב		התנועה מתנהלת בימין הדרך		תחת שליטת איטליה בין השנים 1911 עד 1947
ליבריה ליבריה		התנועה מתנהלת בימין הדרך
לסוטו לסוטו		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		מדינת חסות בריטית מ-1885 עד 1966
מאוריטניה מאוריטניה		התנועה מתנהלת בימין הדרך		עד 1960 השתייכה לפדרציית הקולוניות הצרפתית אפריקה המערבית הצרפתית
מאוריציוס מאוריציוס		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		הייתה קולוניה בריטית לפני 1968
מאלי מאלי		התנועה מתנהלת בימין הדרך		עד 1960 השתייכה לפדרציית הקולוניות הצרפתית אפריקה המערבית הצרפתית
מדגסקר מדגסקר		התנועה מתנהלת בימין הדרך		קולוניה צרפתית לשעבר
מוזמביק מוזמביק		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		קולוניה פורטוגזית עד 1975. הוחלט שהתנועה תתנהל בשמאל הדרך בין היתר על מנת שכיוון התנועה יהיה תואם למקובל במדינות השכנות
מלאווי מלאווי		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		קולוניה בריטית לפני 1964
מצרים מצרים		התנועה מתנהלת בימין הדרך
מרוקו מרוקו		התנועה מתנהלת בימין הדרך		קולוניה צרפתית לשעבר
ניגריה ניגריה		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1972	קולוניה בריטית עד 1960. התנועה עברה להתנהל בימין הדרך בין היתר משום שניגריה הייתה מוקפת בקולניות צרפתיות לשעבר
ניז'ר ניז'ר		התנועה מתנהלת בימין הדרך		עד 1958 השתייכה לפדרציית הקולוניות הצרפתית אפריקה המערבית הצרפתית
נמיביה נמיביה		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך	1920	כאשר דרום אפריקה כבשה את אזור דרום-מערב אפריקה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה, התנועה באזור זה עברה להתנהל בשמאל הדרך. נמיביה הייתה תחת שליטת דרום אפריקה בין השנים 1920 עד 1990
סאו טומה ופרינסיפה סאו טומה ופרינסיפה		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1928	קולוניה פורטוגזית עד 1975
סהרה המערבית סהרה המערבית		התנועה מתנהלת בימין הדרך		קולוניה ספרדית עד סוף העשור הראשון של המאה ה-20.
סודאן סודאן		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1973	בין השנים 1899 עד 1956 הייתה מדינת חסות משותפת של הממלכה המאוחדת ומצרים. 17 שנים מאוחר יותר הוחלט בסודאן שהתנועה תתנהל בימין הדרך על מנת שכיוון התנועה יהיה תואם למקובל במדינות השכנות
סומליה סומליה		התנועה מתנהלת בימין הדרך		בעבר פרוטקטורט בחסות האימפריה הבריטית בה התנועה התנהלה בשמאל הדרך - עד אשר אזור זה התאחד יחד עם הקולוניה האיטלקית הסמוכה סומליה האיטלקית בה התנועה התנהלה בימין הדרך
סיירה לאון סיירה לאון		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1 במרץ 1971	קולוניה בריטית עד 1961[18]
סיישל סיישל		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		קולוניה בריטית עד 1976
סנגל סנגל		התנועה מתנהלת בימין הדרך		עד 1960 השתייכה לפדרציית הקולוניות הצרפתית אפריקה המערבית הצרפתית
צ'אד צ'אד		התנועה מתנהלת בימין הדרך
קומורו קומורו		התנועה מתנהלת בימין הדרך		קולוניה צרפתית לפני 1975
קמרון קמרון		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1961
קניה קניה		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך[19]		לפני 1963 פרוטקטורט בחסות האימפריה הבריטית בה התנועה התנהלה בשמאל הדרך
ראוניון ראוניון		התנועה מתנהלת בימין הדרך
רואנדה רואנדה		התנועה מתנהלת בימין הדרך
תוניסיה תוניסיה		התנועה מתנהלת בימין הדרך		בעבר מדינת חסות של צרפת

באמריקה הצפונית ובקריביים

מדינה		כיוון התנועה	תאריך המעבר	הערות
איי בהאמה איי בהאמה		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך[20]		קולוניה בריטית לפני 1973
איי הבתולה הבריטיים איי הבתולה הבריטיים		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך
איי הבתולה של ארצות הברית איי הבתולה של ארצות הברית		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך
איי טרקס וקייקוס איי טרקס וקייקוס		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך
איי קיימן איי קיימן		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		טריטוריה בריטית
אל סלוודור אל סלוודור		התנועה מתנהלת בימין הדרך
אנגווילה אנגווילה		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		טריטוריה בריטית
אנטיגואה וברבודה אנטיגואה וברבודה		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך[21]		קולוניה בריטית עד 1958
ארובה ארובה		התנועה מתנהלת בימין הדרך
ארצות הברית ארצות הברית		התנועה מתנהלת בימין הדרך		התנועה מתנהלת בימין הדרך גם בטריטוריות שבשליטת ארצות הברית, מלבד באיי הבתולה של ארצות הברית בה התנועה מתנהלת בשמאל הדרך. בשלהי המאה ה-18 עברו מדינות רבות, ובהן ארצות הברית לתנועה בצידן הימני של הדרכים. קיימות עדויות מ-1806 כי בחלקים מסוימים בארצות הברית נהגו בימין הדרך, ובחלקים אחרים בצד שמאל. ב-1792 בוצע המעבר הראשון מנהיגה בשמאל הדרך לנהיגה בימינה, בכביש המהיר פילדלפיה-לנקסטר, ב-1804 עברה מדינת ניו יורק לנהיגה ימנית, וניו ג'רזי הצטרפה אליה ב-1813.
בונייר בונייר		התנועה מתנהלת בימין הדרך
בליז בליז		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1961	קולוניה בריטית לשעבר. הוחלט שהתנועה תתנהל בימין הדרך בין היתר על מנת שכיוון התנועה יהיה תואם למקובל במדינות השכנות
ברבדוס ברבדוס		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		קולוניה בריטית לפני 1966
גואטמלה גואטמלה		התנועה מתנהלת בימין הדרך
גוואדלופ גוואדלופ		התנועה מתנהלת בימין הדרך
ג'מייקה ג'מייקה		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		קולוניה בריטית לפני 1962
גרנדה (מדינה) גרנדה		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		קולוניה בריטית לפני 1974
דומיניקה דומיניקה		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		קולוניה בריטית לפני 1978
האיטי האיטי		התנועה מתנהלת בימין הדרך		קולוניה צרפתית עד 1804
הונדורס הונדורס		התנועה מתנהלת בימין הדרך
הרפובליקה הדומיניקנית הרפובליקה הדומיניקנית		התנועה מתנהלת בימין הדרך
טרינידד וטובגו טרינידד וטובגו		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך[22]		קולוניה בריטית לפני 1962
מונטסראט מונטסראט		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		טריטוריה בריטית
מקסיקו מקסיקו		התנועה מתנהלת בימין הדרך
מרטיניק מרטיניק		התנועה מתנהלת בימין הדרך		חבל ארץ צרפתי
ניקרגואה ניקרגואה		התנועה מתנהלת בימין הדרך
סאבא סאבא		התנועה מתנהלת בימין הדרך
סן ברתלמי סן ברתלמי		התנועה מתנהלת בימין הדרך		טריטוריה צרפתית
סנט וינסנט והגרנדינים סנט וינסנט והגרנדינים		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך
סנט לוסיה סנט לוסיה		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		קולניות בריטיות לפני 1979
סנט קיטס ונוויס סנט קיטס ונוויס		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		קולוניה בריטית לפני 1983
סן מרטן סן מרטן		התנועה מתנהלת בימין הדרך
פוארטו ריקו פוארטו ריקו		התנועה מתנהלת בימין הדרך
פנמה פנמה		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1943
קובה קובה		התנועה מתנהלת בימין הדרך
קוסטה ריקה קוסטה ריקה		התנועה מתנהלת בימין הדרך
קוראסאו קוראסאו		התנועה מתנהלת בימין הדרך
קנדה קנדה		התנועה מתנהלת בימין הדרך		בקנדה, שנותרה חברה בחבר העמים הבריטי, הושפע כיוון הנהיגה מהשליטה הצרפתית עד 1763. הצרפתים נהגו בימין הדרך באזור קוויבק, והבריטים לא שינו נוהג זה. בשנות ה-20 של המאה ה-20 עברו רוב פרובינציות (מחוזות) קנדה לנהיגה בימין, והאחרונה בהן הייתה ניופאונדלנד בשנת 1949.

באמריקה הדרומית

מדינה		כיוון התנועה	תאריך המעבר	הערות
אורוגוואי אורוגוואי		התנועה מתנהלת בימין הדרך	9 בספטמבר 1945	בשנת 1918 הוחלט שהתנועה תתנהל בשמאל הדרך, אך כפי שקרה במספר מדינות אחרות באמריקה הדרומית, במהלך 1945 הוחלט שהתנועה תתנהל מעתה ואילך בימין הדרך
איי פוקלנד איי פוקלנד		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך
אקוודור אקוודור		התנועה מתנהלת בימין הדרך
ארגנטינה ארגנטינה		התנועה מתנהלת בימין הדרך	10 ביוני 1945	10 ביוני, אשר הוא יום השנה לביצוע המעבר, עדיין מצוין מדי שנה בארגנטינה במסגרת "יום הבטיחות בדרכים" (Día de la Seguridad Vial).
בוליביה בוליביה		התנועה מתנהלת בימין הדרך
ברזיל ברזיל		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1928	קולוניה פורטוגזית לפני 1822
גיאנה גיאנה		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		קולוניה בריטית עד 1966. אחת משתי המדינות היחידות ביבשת אמריקה בהן התנועה מתנהלת בשמאל הדרך (המדינה השנייה היא סורינאם)
גיאנה הצרפתית גיאנה הצרפתית		התנועה מתנהלת בימין הדרך
ונצואלה ונצואלה		התנועה מתנהלת בימין הדרך
סורינאם סורינאם		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך	שנות ה-20 של המאה ה-20	קולוניה הולנדית עד 1975. אחת משתי המדינות היחידות ביבשת אמריקה בהן התנועה מתנהלת בשמאל הדרך (המדינה השנייה היא גיאנה). סורינאם בחרה שלא לבצע את המעבר, על אף שבהולנד עצמה בחרו לבצע את המעבר
פרגוואי פרגוואי		התנועה מתנהלת בימין הדרך	1945
פרו פרו		התנועה מתנהלת בימין הדרך
צ'ילה צ'ילה		התנועה מתנהלת בימין הדרך	שנות ה-20 של המאה ה-20
קולומביה קולומביה		התנועה מתנהלת בימין הדרך

באוקיאניה

מדינה		כיוון התנועה	תאריך המעבר	הערות
אוסטרליה אוסטרליה		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		קולוניות בריטיות לפני 1901
איי מרשל איי מרשל		התנועה מתנהלת בימין הדרך		הייתה בעבר תחת שליטת ארצות הברית
איי קוק איי קוק		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך
איי קוקוס איי קוקוס		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך
איי שלמה איי שלמה		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		מדינת חסות בריטית לפני 1975
ונואטו ונואטו		התנועה מתנהלת בימין הדרך[23]		הייתה תחת שליטה משותפת של צרפת ובריטניה עד 1980
טובאלו טובאלו		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		בעבר קולוניה בריטית. הפכה למדינה עצמאית ב-1978
טונגה טונגה		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		מדינת חסות בריטית לפני 1970
טוקלאו טוקלאו		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך
מיקרונזיה מיקרונזיה		התנועה מתנהלת בימין הדרך		הייתה בעבר תחת שליטת ארצות הברית
נאורו נאורו		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך	1918	עד 1968 המדינה הייתה תחת שליטת אוסטרליה, ניו זילנד ובריטניה
ניו זילנד ניו זילנד		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך[24]		קולוניות בריטיות לשעבר
סמואה סמואה		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך	7 בספטמבר 2009	התנועה עברה להתנהל בשמאל הדרך בעיקר מטעמים כלכליים, שכן זהו כיוון התנועה בכבישי שכנותיה הגדולות, וההידמות לשכנות תאפשר להוזיל את יבוא המכוניות המשומשות - בעיקר יבוא זול יותר של מכוניות מאוסטרליה, ניו זילנד ויפן.[25]
פולינזיה הצרפתית פולינזיה הצרפתית		התנועה מתנהלת בימין הדרך		תחת שליטה צרפתית
פיג'י פיג'י		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		קולוניה בריטית לפני 1970
פיטקרן פיטקרן		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		טריטוריה בריטית
פלאו פלאו		התנועה מתנהלת בימין הדרך
פפואה גינאה החדשה פפואה גינאה החדשה		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		לאחר שאוסטרליה כבשה את גינאה החדשה הגרמנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, התנועה עברה להתנהל בשמאל הדרך
קיריבטי קיריבטי		התנועה מתנהלת בשמאל הדרך		קולוניה בריטית לפני 1979
קלדוניה החדשה קלדוניה החדשה		התנועה מתנהלת בימין הדרך		תחת שליטה צרפתית

רכבות

ככלל, אחידות כיוון תנועת הרכבות פחות חשובה מאחידות כיוון תנועת כלי הרכב בכבישים. זאת משום שמסלול התנועה במסילות הרכבת נקבע מראש ואינו תלוי בהחלטות הנהג. על כן הנהגים אינם יכולים לגרום לאסון כשהם מתבלבלים בכיוון התנועה. חוסר אחידות בכיוון תנועת הרכבות ניתן לראות בפרוורי החוף הצפוני של שיקגו - במסילת הברזל הקרובה ביותר אל החוף כיוון התנועה הוא משמאל ואילו ברוב מסילות הברזל שבאילינוי כיוון התנועה הוא מימין.

במדינות רבות (בהן ישראל) נוסעות הרכבות בצד שמאל, על אף שתנועת כלי הרכב היא בצד ימין. אינדונזיה היא המדינה היחידה בעולם בה תנועת הרכבות היא בצד ימין ותנועת כלי הרכב בצד שמאל.

כיוון תנועה ביהדות

לדברי המשנה^[26] "בכל יום כהנים עולים במזרחו של כבש (של מזבח העולה בבית המקדש) ויורדין במערבו", כלומר התנועה על כבש המזבח התנהלה בצד ימין.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כיוון תנועה

• למה בבריטניה נוהגים הפוך?, באתר ynet, 31 ביולי 2008
• יובל מלחי, היום בו שוודיה עברה לימין, באתר קטעים בהיסטוריה
• למה יש מדינות שמתעקשות על נהיגה בצד שמאל של הכביש, באתר כלכליסט, 4 במרץ 2017

הערות שוליים

1. Why do some countries drive on the left and others on the right?, WorldStandards (באנגלית בריטית)
2. Dennehey, John (1 בספטמבר 2021). "Remembering the day Dubai swapped left-hand driving for right". {{cite news}}: (עזרה)
3. "Right-Hand Traffic versus Left-Hand Traffic". The Basement Geographer. אורכב מ-המקור ב-10 בפברואר 2017. נבדק ב-22 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
4. Passed by the Legislative Yuan (1946). "違警罰法 (Act Governing the Punishment of Police Offences)". אורכב מ-המקור ב-10 בדצמבר 2013. נבדק ב-14 באוגוסט 2012. {{cite web}}: (עזרה)
5. "Why Does Japan Drive on the Left". 2pass.co.uk. נבדק ב-11 באוגוסט 2006. {{cite web}}: (עזרה)
6. "Travel advice by country, Oman". Foreign & Commonwealth Office (fco.gov.uk). אורכב מ-המקור ב-8 באפריל 2008. נבדק ב-8 באוגוסט 2006. {{cite web}}: (עזרה)
7. "Driving Tips in Albania – Sixt rent a car". sixt.co.uk (באנגלית). נבדק ב-2019-04-03.
8. "Andorra Driving Guide 2021". International Drivers' Association (באנגלית). 9 באפריל 2021. נבדק ב-2021-06-17. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
9. Staff, Weekly (2018-01-10). "Armenian Government Plans to Ban Right-Hand Drive Vehicles; Drivers Protest Decision". The Armenian Weekly (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-04-03.
10. "Driving in Belarus". autoeurope. נבדק ב-11 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
11. "The history of left- and right-hand traffic". International Driving Authority. נבדק ב-11 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
12. Hillger, Don; Toth, Garry. "Right-Hand/Left-Hand Driving Customs". Colorado State University. נבדק ב-13 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
13. Peter van Ammelrooy (12 בספטמבר 2009). "De Claim links rijden". De Volkskrant (בהולנדית). אורכב מ-המקור ב-21 במרץ 2021. נבדק ב-14 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
14. "Driving in Algeria". adcidl.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-04-03.
15. "Driving Tips in Angola – Sixt rent a car". sixt.co.uk (באנגלית). נבדק ב-2019-04-03.
16. "Road Rules". SACarRental.com. אורכב מ-המקור ב-2 בינואר 2013. נבדק ב-15 בפברואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
17. "Driving in South Africa Information". drivesouthafrica.co.za. נבדק ב-15 בפברואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
18. de Vries, Nina (17 בספטמבר 2013). "Sierra Leone Bans Right-Hand Vehicles as Hazards". Voice of America. {{cite news}}: (עזרה)
19. "Customs Services Department – Frequently Asked Questions". KRA. נבדק ב-12 בדצמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
20. "Compilation of Foreign Motor Vehicle Import Requirements" (PDF). United States Department of Commerce International Trade Administration Office of Transportation and Machinery. בדצמבר 2015. נבדק ב-9 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
21. "Road Safety Guidelines For Visitors – Drive-a-Matic Car Rentals Antigua". antiguarentalcar.com. נבדק ב-2019-04-03.
22. O'Donnell, Kathleen; Pefkaros, Stassi (2000). Trinidad and Tobago Adventure Guide. Hunter Publishing, Inc. p. 53. ISBN 9781556508868.
23. "RHD/LHD Country Guide". toyota-gib.com. נבדק ב-22 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
24. "2.1 "Keeping Left" – Land Transport (Road User) Rule 2004 – New Zealand Legislation". New Zealand Government. נבדק ב-28 בנובמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
25. "הנהגים מתבקשים לעבור לנתיב השמאלי", באתר ynet, 7 בספטמבר 2009
26. מסכת יומא פרק ד' משנה ה'