ישראל אלירז

ישראל אלירז (23 במרץ 1936 – 22 במרץ 2016) היה משורר עברי, סופר, מחזאי, מורה ומתרגם. חתן פרס ביאליק לספרות יפה (2008), פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2009) ופרס ברנר לשירה (2013).

ישראל אלירז

ישראל אלירז (2007)
לידה	23 במרץ 1936 ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה	22 במרץ 2016 (בגיל 79) ירושלים
שם לידה	Israel Rotstein = ישראל רוטשטיין
מדינה	ישראל
מקום קבורה	קריית ענבים
שם עט	George Ibrahim, ג'ורג' איברהים
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים, סורבון, אוניברסיטת תל אביב, כל ישראל חברים
שפות היצירה	עברית, צרפתית
פרסים והוקרה	פרס ביאליק (2008) פרס ברנר (2013) פרס היצירה לסופרים עבריים (2009)

להיות
מוּל הַכֵּן וְהַלֹּא שֶׁל הָעוֹלָם דִּבַּרְנוּ עַל אֶצְבַּע קְטַנָּה בְּרַגְלֵךְ, עַל לוּלָאָה שֶׁל עֹנֶג בֵּין בְּרְכַּיךְ עַל סַל תְאֵנִים שֶׁשָּׁכַחְנוּ בָּעֵשֶׂב עַל הָאַנְקוֹרִים שֶׁנִּקְּרוּ הַנְּמָלִים שֶׁבִּקְּרוּ אַחַרְכָּךְ עָלוּ הָאִיּוּם הֶחָרוֹן הַבּוּשָׁה הַיֹּוֹם אֵינִי עוֹשֶׂה דָּבָר מִלְּבַד לִהְיוֹת

ביוגרפיה

נולד בשם ישראל רוטשטיין למשפחה דתית, בשכונת כנסת ישראל בירושלים, דור חמישי בארץ ישראל, בנם של יעקב ושפרה רוטשטיין. למד בבית הספר היסודי של אליאנס בירושלים, ובתיכון הדתי "מעלה". השלים את לימודיו באוניברסיטה העברית, וקיבל תואר בוגר בשנת 1962^[1]. היה מורה בגימנסיה העברית רחביה, מחנך ומנהל בית ספר.

החל מפרסם מיצירתו בהיותו צעיר^[2], לימים מחזותיו הראשונים, סיפוריו ושיריו ראו אור במרבית הבמות וההוצאות הספרותיות בארץ. כתב את המחזה הראשון שלו, "עדרים אבודים", בשנת 1959. המחזה היה אמור לעלות בתיאטרון "סדן" של יגאל מוסינזון בבימוי של פיטר פריי, אך התיאטרון נסגר והמחזה לא הופק^[3]. בשנת 1962 זכה במלגה להשלמת מחזה שכתב "שלוש נשים בצהוב"^[4], ותיאטרון "הבימה" אף ביקש להעלות את המחזה^[5]. אך ההפקה התעכבה ולבסוף בוטלה, לאחר שהרב הראשי איסר יהודה אונטרמן התלונן שהמחזה "פוגע בקודשי ישראל", מאחר שהוא מציג את משה רבנו באופן היתולי. עם זאת הוא תורגם לאנגלית בידי ראובן מורגן, והוצג על ידי בית הספר לדרמה של ישיבה יוניברסיטי בלוס אנג'לס^[6]. המחזה עלה בתיאטרון החאן באנגלית בשנת 1972^[7].

בשנת 1964 מחזה נוסף שכתב, "סוף העונה" היה אומר לעלות ב"תיאטרון זווית"^[8]. את המערכה הראשונה שלו העלה תיאטרון הסטודנטים של האוניברסיטה העברית בבימוי של אריה מארק^[9].

בשנת 1965 זכה במלגה להשלמת המחזה "מורד ומלך" (שנקרא תחילה "הדוב")^[10]. המחזה עלה בתיאטרון חיפה, בתחילת שנת 1968, בבימוי של ראובן מורגן^[11].

החל משנות ה-70 של המאה ה-20 אלירז שיתף פעולה בקביעות עם המלחין יוסף טל כליברתן של אופרות ויצירות קוליות אחרות, מרביתן הועלו בגרמניה.

בשנת 1980 יצא בהוצאת ספריית פועלים ספר השירה "דרך בית לחם", תחת הזהות הבדויה "ג'ורג' מתיא אברהם", ערבי נוצרי יליד בית לחם החי בפריז. אלירז, שידע צרפתית מלימודיו בבית ספר אליאנס, הזדהה כמתרגם הספר. על גב הספר נכתב: "ג'ורג' איברהים מתיא - אדריכל, במאי תיאטרון ומשורר ערבי-נוצרי יליד בית לחם. בגיל צעיר היגר עם משפחתו לצרפת והתיישב בפריז. ספר זה הוא ספר השירים השלישי שלו." בשנת 1984 יצא ספר נוסף תחת שמו של אברהם - "הר פתוח". אלירז התכוון להוציא ספר שלישי תחת זהות זו, אך ויתר לאחר שבשנת 1987 נתגלתה זהות המחבר המקורי, על ידי המתרגם משה הנעמי על גבי מוסף השבת של ידיעות אחרונות^[12][13][14].

ספריו הראשונים שיצאו לאור היו קובצי סיפורים ומחזות. אך משהחל לפרסם את שירתו בשנת 1980, חדל כמעט מלפרסם סיפורת ומחזות. שירתו של אלירז היא שירה פילוסופית, חקרנית, שירה אינטלקטואלית, לא קלה ולא פשוטה להבנה. בשנים האחרונות התעורר עניין רב בשירתו בצרפת, בלגיה ואף גרמניה. אחדים מספריו האחרונים נדפסו לראשונה בצרפתית ורק לאחר מכן בלשון המקור העברית.

חיים אישיים

היה נשוי לנעמי לבית ברונר, ואב לשלושה. התגורר בירושלים.

ארכיונו האישי נמצא בארכיון גנזים - אגודת הסופרים בבית אריאלה תל אביב.

יצירתו

סיפורת

• נדנדות פח, רומן, ספרית פועלים 1963.
• עופות אחרונים, סיפורים, מסדה, 1964.
• קיץ של זהב, רומן, עם עובד, 1967.
• מסע, רומן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1976.

מחזות

• מורד ומלך, הוצג בתיאטרון העירוני חיפה, 1968.
• רחוק מן הים - רחוק מן הקיץ, הוצג ב"בימת צוותא", 1968.
• הלוך חזור, הוצג ב"הבימה", 1970.
• החי על המת, הוצג בתיאטרון "לילך", 1971.
• שלוש נשים בצהוב, הוצג בתיאטרון "החאן" הירושלמי, 1972.
• הפרוטוקולים הפרסיים, הוצג בתיאטרון "החאן" הירושלמי, בשנת 1972.
• כנפיים, הוצג בהתיאטרון העירוני חיפה, 1979.
• הלילה האחרון, הוצג בעיר ריצ'מונד, וירג'יניה, 1980.
• לפני, הוצג בפסטיבל עכו, 1988.

ליבריות למוזיקה

• אשמדאי, למוזיקה של המלחין יוסף טל, 1971 המבורג. (מאזנים, חוברת א' כרך ל', עמ' 56–67)
• הניסיון, למוזיקה של יוסף טל, מינכן 1973.
• מצדה, שנת 967, למוזיקה של יוסף טל, מצדה, 1973.
• הומאז' לאלזה (לאסקר-שילר), המלחין יוסף טל, ירושלים, 1974.
• הספר הקטן, 1983.
• היד, למוזיקה של יוסף טל, ירושלים, 1989.
• הגן, למוזיקה של יוסף טל, המבורג, 1989.
• קו מר, למוזיקה של יוסף טל, ברלין, 1991.
• המלחמות עברו כאן, למוזיקה של יוסף טל, קאסל, 1992.
• יוסף, למוזיקה של טל, האופרה הישראלית החדשה, 1996.
• הלילה האחרון (ספור יונה הנביא) למוזיקה מאת מנחם צור 2014, בהוצאת המכון למוזיקה ישראלית.

ספרי שירה

• דרך בית לחם, ספרית פועלים, 1980.
• חמישה פרקים, דביר, 1981.
• דבר מתוך דבר, ספרית פועלים, 1982.
• ממקום למקום, הקיבוץ המאוחד, 1984. דו"ח
• הר פתוח, ספרית פועלים, 1984.
• בתוך הגן, ספרית פועלים, 1985.
• טיול, ספרית פועלים, 1987.
• קצה קשה, הקיבוץ המאוחד, 1989.
• אמצע 1990-1980, ספרית פועלים, 1991.
• עניינים מקומיים, ספרית פועלים, 1991.
• פה קרוע, הקיבוץ המאוחד, 1992.
• לבנות את החדר הנוסע, הקיבוץ המאוחד, 1995.
• אש אטית, הליקון, 1997.
• תבור, הקיבוץ המאוחד, 1999.
• מיניאטורות קלמנטה ושירים אחרים, הקיבוץ המאוחד, 2001^[15].
• הלדרלין, הקיבוץ המאוחד, 2002^[16].
• דו"ח מודד הקרקעות, הקיבוץ המאוחד, 2005.
• איך להיכנס אל חדר ממנו לא יצאת מעולם, אבן חושן, 2005^[17].
• ארוחת ערב עם שפינוזה וחברים, אבן חושן, 2006.
• לפני הדלת, מעבר לקיץ, הקיבוץ המאוחד, 2006^[18].
• הלא יאמן פשוט ישנו, הקיבוץ המאוחד, 2007^[19].
• מחברות חורף, הוצאת כרמל (סדרת "כבר" לשירה), 2008^[20].
• דלת אדומה, הוצאת קשב לשירה, 2009^[21].
• בשבח הדברים החולפים, הקיבוץ המאוחד, 2010^[22].
• דברים דחופים: מבחר שירים 1980-2010, בחר: דרור בורשטיין, הקיבוץ המאוחד, 2010^[23]
• האם צפויה התבהרות, מוסד ביאליק (סדרת "כבר" לשירה),, 2011^[24].
• הילולות, שירים, "קשב לשירה", 2012^[25].
• פינצ'יק, שירים, הקיבוץ המאוחד, 2013^[26].
• כמה זמן עוד נשאר איננה שאלה אלא דלת, שירים, מודן-הליקון, 2013^[27].
• אלזה, שירים, הוצאת אפיק - ספרות ישראלית, 2014.
• אגסים ועוד דברים, שירים, הוצאת כרמל, 2014.
• מה היה אחר כך?, שירים, הוצאת אפיק - ספרות ישראלית, 2016.
• איש יושב ומביט באגסים הבוערים באמצע הלילה, הקיבוץ המאוחד, 2016^[28].
• פנקס קטן על ישראל פנקס, הוצאת כרמל (סדרת "טנדו"), 2016^[29].
• יושב ושותק ורואה - מבחר, הקיבוץ המאוחד, 2021.

מאמרים

• בין משורר למלחין-אופרה, על גלגולי הליברית כז'אנר דראמטי, מאזניים, דצמבר 1981, עמ' 39–43

על יצירתו

• מחווה למשורר ישראל אלירז במלאת לו 70, דימוי 29, אביב תשס"ז-2007.
• המלה היא מוזיקה, המקום הוא תנועה, על שירי ישראל אלירז בקבצים "פה קרוע" ו"לבנות את החדר הנוסע", מאת יערה בן-דוד, נדפס ב"אהבה ממבט שני", תשנ"ז 1997.
• מלך זקן בא בימים: עיון בשלושה מחזות עבריים שגיבורם הוא המלך דוד, כתב אלירז עצמו, נדפס ב"מאזנים", נא, 5, תשמ"א 1981.
• "למי שאינו רואה דבר איני יכול לתת דבר לראות" (פרידריך הלדרלין), מאת לאה טנצמן, על ספרו של אלירז "הלדרלין", נדפס ב"שבו", כתב עת לשירה, רעננה, 14, 2005.
• המסע על הספר "המסע" של אלירז, מאת יעקב בסר, נדפס ב"מאזנים", צד, תשל"ז 1977.
• דרור בורשטיין, "איך אלירז יכול לשנות את חייך", אחרית דבר למבחר השירים "דברים דחופים"
• גלעד מאירי, "הפרגמנט האינסופי: על 'דלת אדומה' לישראל אלירז", פופואטיקה 1, הוצאת מקום לשירה, 2020.
• חוה פנחס-כהן, אסכולה של איש אחד, דיאלוג עם ישראל אלירז, הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת קו אדום אמנות בעריכת גיורא רוזן, 2011
• תמר מור סלע, שיחה עם ישראל אלירז, הוצאת לוקוס, 2018

פרסים

• פרס הקרן לספרות יפה מטעם הקרן לירושלים ועיריית ירושלים, (בעילום שם) על כתב-היד של ספרו: "פה קרוע" (סוף שנות ה-80 של המאה ה-20)
• פרס נתן אלתרמן לשירה על ספרו הלדרלין (2002)
• פרס ביאליק לספרות יפה (2008)^[30]
• פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2009)
• פרס ברנר על "בשבח הדברים החולפים" (2013)
• בנוסף, זכה אלירז במספר פרסי אקו"ם.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: ישראל אלירז

• ישראל אלירז, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• ישראל אלירז, בארכיון הבימה
• כתבי ישראל אלירז בפרויקט בן-יהודה
• רשימת הפרסומים של ישראל אלירז, בקטלוג הספרייה הלאומית
• ישראל אלירז, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• ישראל אלירז, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
• ישראל אלירז, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• שמואל הופרט, המחזות התנ"כיים של ישראל אלירז, על המשמר, 24 במרץ 1967
• הצצה לארכיון של ישראל אלירז, באתר מכון גנזים של אגודת הסופרים
• ישראל אלירז, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
• דביר שוורץ, צף מתוך החומר, מוסף 'שבת' לתורה, הגות, ספרות ואמנות, 3 במאי 2013.
• אלי הירש, על "הלא יאמן פשוט ישנו" ו"מחברות חורף", ידיעות אחרונות, 28 בינואר 2008
• ורד לי, ראיון על ספרים, באתר הארץ, 9 ביולי 2008
• גדעון עפרת, ישראל אלירז פוגש את יוסף זריצקי, באתר "המחסן של גדעון עפרת"
• אלי אליהו, הנשימה של הכתיבה: ראיון עם המשורר ישראל אלירז, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2011
• ישראל אלירז באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית, באתר של נילי דגן
• זיוה שמיר, על ישראל אלירז, באתר מב"ע - מחקרים בספרות עברית

לאחר מותו

• המשורר ישראל אלירז הלך לעולמו, באתר ynet, 22 במרץ 2016
• חוה פנחס כהן, "בסוף, כשהאהבה עוזבת": המבט של ישראל אלירז, באתר הארץ, 23 במרץ 2016
• אספקלריה, כתב עת לשירה בעריכת גבריאלה אלישע, גיליון ד, אפריל 2016 - גיליון המוקדש לישראל אלירז.
• סבינה מסג, קנה מידה לאיכות הכתיבה על פי ישראל אלירז, באתר הארץ, 15 באפריל 2016
• יובל גלעד, "היה שלום, משורר הוויה", על שירת ישראל אלירז עם מותו, יקום תרבות, 23 במרץ 2016
• רבקה איילון ורנה בשן, קריאה משותפת של שירת ישראל אלירז, באתר הארץ, 15 באפריל 2016
• רחל סטפק, מכתבים שכתבו זה לזה אהרן מגד וישראל אלירז, באתר הארץ, 15 באפריל 2016
• חגית בת-אליעזר, "ומישהו שאיננו כאן" – על "דלת אדומה" של ישראל אלירז, יקום תרבות, 1 במאי 2016
• בנימין שבילי, שיר - שמע ישראל - לזגר ישאל אלירז, באתר הארץ, 21 ביוני 2016

מכּתביו:

• שירים שונים, שירשת
• ישראל אלירז, אני עומד בקצה העובדות, באתר ynet, 7 בספטמבר 2009
• ביבר המנוולים, עכשיו 03-04, אביב תשי״ט-1959, עמ' 53–39 - מחזה