ירוחם ליבוביץ

רבי ירוחם הלוי ליבוביץ (שתי הב' בשם המשפחה רפות, ביידיש: לייוואוויץ; מכונה רֶבּ ירוחם ממיר; 1873, תרל"ד – 1936, י"ח בסיוון תרצ"ו) היה המשגיח של ישיבת מיר. בשנות כהונתו עיצב את שיטתה המוסרית של הישיבה. בחלק משנות כהונתו השתתף בנשיאת העול הכלכלי של קיום הישיבה.

הרב ירוחם ליבוביץ

לידה	1873
פטירה	1936 (בגיל 63 בערך) מיר, בלארוס
כינוי	משגיח
מקום קבורה	מיר, בלארוס
השתייכות	חרדים ליטאים, ישיבת מיר (בלארוס)

ביוגרפיה

נולד בעיירה ליובאן הסמוכה לסלוצק, במחוז מינסק, בלארוס לאברהם וחסיה ליבוביץ. התחנך בישיבת סלבודקה ובישיבת קלם. רבותיו היו הרב נתן צבי פינקל ("הסבא מסלבודקה"), הרב שמחה זיסל זיו ("הסבא מקלם"), חתנו הרב צבי הירש ברוידא והרב ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים).

כבן שש עשרה החל ללמוד בישיבת סלבודקה. בגיל עשרים ושתיים, בשנת תרנ"ז, נשלח על ידי הרב פינקל ללמוד אצל הרב שמחה זיסל זיו בישיבת קלם. ממנו הספיק ללמוד רק מעט יותר ממחצית השנה^[1]. ועם פטירתו בכה במשך לילה שלם, בעיקר על עצמו שרק כעת התחיל ללמוד ממנו כיצד לחיות כ"אדם". ר' ירוחם העיד על עצמו שהרגיש כל ימיו שהבנתו נבעה ממעמד אותו יום^[2].

כהונתו בישיבת מיר

ציור של הרב ליבוביץ

לאחר נישואיו למד ב"כולל קדשים" בראדין, ומשנת תרס"ז (1907) כיהן כמשגיח בישיבת ראדין, שם למד אצלו הרב יחזקאל לוינשטיין. בשנת תר"ע עזב את ישיבת ראדין. החל משנת ה'תרע"א^[3] היה הרב ירוחם משגיח בישיבת מיר. אחר כך עבר לישיבת סלבודקה ולישיבות אחרות. בשנת ה'תרפ"ג^[4] הוא חזר למיר ועמו קבוצת בחורים מובחרת מישיבת פוניבז', שבה כיהן קודם לכן.

בשנות ה-30 הגיעו לישיבת מיר תלמידים רבים מארצות הברית. הם היוו אתגר חינוכי עבור הרב ליבוביץ. במקביל הגיעו גם תלמידים מקהילותיה החרדיות של גרמניה ואף כלפיהם נצרך היה יחס שונה. עבור תלמידים אלו בשנתיים האחרונות לחייו ייסד 'ועד' מיוחד שבו מסר שיעורים בחומש עם פירוש רש"י. בשונה משיחותיו הכלליות לשאר בחורי הישיבה, שעסקו ביסודות חכמת המוסר, שיעורי החומש עסקו בעיקר בהקניית יסודות היהדות והאמונה. לימים שימשו ועדים אלו את הבסיס לסדרת הספרים דעת תורה^[5].

פטירתו

בשנת תרצ"ו לקה בדלקת קרום המוח. הוא נפטר בי"ח בסיוון, כבן שישים ואחת. שיחתו האחרונה נאמרה בכ"ד באייר ועסקה בנושא "בעל הבית דוחק" - על ניצול הזמן^[6].

לאחר פטירתו נקרא הרב יחזקאל לוינשטיין, כדי למלא את מקומו כמשגיח^[7].

עיקרי משנתו

שיטתו מתאפיינת באינדיבידואליות. על פיה, כל לימוד התורה וקיום המצוות הם רק אופנים לבוא אל האדם עצמו. אף שיש לקבל ולשמוע מרב, את עיקר הצמיחה יכול האדם רק להעלות מעצמו. בכמה מקומות בכתביו הוא קורא לנקודה העצמית של האדם בשמות קבליים למחצה, כגון "שורש הנשמה המגיע לכיסא הכבוד".

לגישה זו ישנן השלכות לתחום העבודה המוסרית. לדוגמה, סבר שאין מקום לקנאה, מכיוון שכל אדם הוא במהותו יחידי^[8] ומעלתו של אדם באה לידי ביטוי רק ברגע שבו הוא מעלה את דרגת ה"יחידות" שלו ומגיע למקום בו הוא לבדו. בעקבות המדרש הוא מדמה את יחידות האדם ליחידות האל. דרגה זו היא המאפיין המרכזי של מהותו של 'בן ישיבה' או בן תורה. גם ביחס לתשובה כתב: ”היא המדרגה היותר גבוהה ורמה, מפני שהיא מעלת האדם עצמו, היינו ששב אל עצמו, והעצמו הוא המעלה היותר גבוהה ורמה מכל המעלות באדם” (דעת חכמה ומוסר, חלק ג', סי' קסא).

לגישה זו ישנן השלכות תאולוגיות. האמונה אינה זקוקה להוכחה, אלא היא חוויה שחש אותה הקרוב לאל. בלשונו: "סוד הכל הוא בקירוב ובריחוק, כי בהיותו קרוב אשר לו אלוהים קרובים אליו בקרב הארץ, השוכן איתו בתוכו, יראהו עין בעין", ו"לא כמו שסוברים וכאשר מוסכם הוא בעולם שמתוך ההבנה על ידי חקירות אמיתיות מזה נובעת האמונה"^[9].

הדרך לגלות את עצמיות האדם היא שבירת הרצון ועשיית מעשים בפועל.

מתלמידיו

• הרב יחזקאל לוינשטיין
• הרב שלמה הרכבי, המשגיח בישיבת שער התורה בגרודנה
• הרב דוד פוברסקי, ראש ישיבת פוניבז'
• הרב שלמה בורשטין, מייסד וראש ישיבת בית שמואל בחדרה
• הרב יוסף ביגון, משגיח בישיבת עץ חיים בהיידה שבבלגיה
• הרב חיים שמואלביץ, ראש ישיבת מיר בליטא ובישראל
• הרב יחיאל מיכל פיינשטיין, ראש ישיבת בית יהודה בתל אביב ולאחר מכן בבני ברק
• הרב שלמה וולבה, משגיח בישיבת באר יעקב ולאחמ"כ בישיבת גבעת שאול
• הרב זלמן רוטברג ראש ישיבת בית מאיר
• הרב שמואל רוזובסקי מראשי ישיבת פוניבז'
• הרב אריה לייב מאלין, מייסד וראש ישיבת "בית התלמוד" בארצות הברית
• הרב אהרן זליג אפשטיין - מרושמי שיחותיו

ספריו

• דעת חכמה ומוסר – שלשה חלקים שיצאו בין השנים תרצ"ט עד תשל"ב, המלקטים את שיחותיו מכתבי תלמידים, למעט החלק השלישי ששם נמצאים כתביו שלו. (חלקו הראשון נקרא 'חבר מאמרים').
• דעת תורה – לימוד מוסרי התורה, שישה כרכים.
• מאמרי המשגיח – אלול תשרי – שני חלקים, שיחות על הימים הנוראים שיצאו לאור לזכר בנו, נכתבו מפי השמועה
• שביבי דעת – מאמרים על מועדים זמנים וימים נוראים, ונוסף לזה עניינים שונים, [תשע"ד]
• שפתי דעת – על אבות, בתוך מאורי אורות המוסר על אבות כרך א' [תשס"ט]. בכרך ב' הובאו בפירוש דעת זקנים מאות משמועותיו [תשע"א].

משפחתו

בשידוכין עם אשתו רבקה סיכמו שהרב ירוחם ילמד שמונה שנים בפרישות ולאחר מכן יסייע בפרנסה. בשנים אלו הפעילה מסעדה בעירה אוזבנט שבליטא. כששב לביתו התנגדה רבקה שיסייע בפרנסה^[10]. נפטרה בתש"ח^[11].

• בנו ישראל היה נשוי לחוה, בת הרב יצחק קוסובסקי^[12]. בני הזוג וילדיהם נספו בשואה^[13].
• בנו הרב שמחה זיסל ייסד ישיבה בארצות הברית^[14]. נשא לאישה את שולמית בת הרב ד"ר הרטוויג נפתלי קרליבך ואחות הרב שלמה קרליבך^[15]. הוא עסק בעריכת והדפסת כתבי אביו וכן השלים את מלאכתו של אביו בהוצאה לאור של הספר חכמה ומוסר לרב שמחה זיסל זיו^[16]. כתב אזהרה שלא להדפיס דברים בשם אביו בלי רשות, שכן הרבה לא ירדו לעומק כוונתו ועלול לצאת מכך מכשול^[17]. את העיסוק בכתבי אביו הוריש לבנו ישראל^[18].
• בנו הרב אברהם, היה ר"מ וראש ישיבה בישיבת רבי חיים ברלין^[19].נשא לאישה את בתיה בת הרב אליעזר שמחה רייך.
• בנו הרב משה ליב, היה רב בקהילה קטנה בפנסילבניה שבארצות הברית וגם שימש כשו"ב^[20].
• חתנו היה הרב ישראל חיים קפלן, ראש ישיבת תורת חסד בבריסק, ראש ישיבה ומשגיח בישיבת בית מדרש עליון במונסי.
  • 
    מקום קבורת המשגיח רבי ירוחם ממיר
  • 
    מקום קבורת המשגיח רבי ירוחם ממיר

לקריאה נוספת

• בנימין בראון, תנועת המוסר הליטאית – אישים ורעיונות, פרק י
• הרב שלמה וולבה, האדם ביקר: קווים לתולדות חייו ולתורת... מרן ר’ ירוחם הלוי ליוואוויץ ממיר, בהוצאת "בית המוסר", ירושלים תשמ"ב
• הקדמות בניו לדעת חכמה ומוסר
• מנחם מנדל פלאטו, המשגיח רבינו ירוחם: שביבי אורה מתולדותיו של... מרן... רבינו ירוחם הלוי ליוואוויץ... ממיר, תשפ"א

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ירוחם ליבוביץ בוויקישיתוף

• 'ליבוביץ, ר' ירוחם („ר' ירוחם מאוז'וונט”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 63 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1261)
• רבי ירוחם ליוואוויץ זצ"ל ממיר, אשכול בפורום אוצר החכמה
• מאמרי המשגיח, שיחותיו לחודשים אלול ותשרי, מרשימות השומעים, תשע"א, באתר Hebrewbooks
• בנימין בראון, ‏האוניברסיטה המשודרת: תנועת המוסר; פרק 10: המוסר החוויתי של מיר, באתר iCast
• ירוחם ליבוביץ (1873-1936), דף שער בספרייה הלאומית