יעקב קרנץ

רבי יעקב קרנץ (בכתיב יידי: קראַנץ), המגיד מדוּבנא (ביידיש: דובנער מגיד) (תק"א – י"ז בטבת תקס"ה; 1741 – 19 בדצמבר 1804) היה דרשן יהודי נודע בן המאה ה-18.

יעקב קרנץ

לידה	1741 ז'טל, האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה	18 בדצמבר 1804 (בגיל 63 בערך) זמושץ', האימפריה האוסטרית
תקופת הפעילות	? – 18 בדצמבר 1804

ביוגרפיה

יעקב בן זאב וולף קרנץ, נולד בעיירה זֶ'טֶל (זשעטל), הסמוכה לווילנה שבליטא (אז באיחוד הפולני-ליטאי והיום בבלארוס). בן 18 נשא אישה ממזריטש ועבר לגור בבית חותנו, שם היה יושב בבית המדרש ומלמד הלכה לבחורים, ואף דורש מפעם לפעם לפני המוני המתפללים על פרשת השבוע שלא על מנת לקבל שכר. את דרשותיו אמר ביידיש, וכלל בהן משלים וסיפורים, שיש להם ערך ספרותי בפני עצמם. ברשימות שנמצאו לאחר מותו, נראה שהתכוון להוציא ספר בעברית עם סיפורי משליו. לא עברו ימים מרובים וחותנו ירד מנכסיו ור' יעקב נאלץ להתפרנס משכר זעום שהקציבה לו קהילת מזריטש עבור דרשותיו. ממזריטש עבר לז'ובקבה שבגליציה, ומשם לדובנא שבחבל ווהלין, בה ישב 18 שנה. בערוב ימיו ישב בעיר זמושץ שבפולין, ובה נפטר.

אף שבתקופתו היו מגידים רבים, היה הוא המפורסם שבהם. הוא חי בתקופתו של הגאון מווילנה (הגר"א), שביקש ממנו שישמיע דרשותיו גם באוזניו. בתחילה סירב, אך משהתעקש הגאון, אמר לו המגיד כי חיסרון יש בצדיקותו שהיא בהסתגרות בד' אמותיו וחסרה בה הגדולה שבצדיקות הנותרת על אף התחככות בחיי היומיום.

קשריו ודרכו

המגיד מדובנא זכה לאהבת הגר"א, על אף שמעולם לא שיתף עמו פעולה במערכה כנגד תנועת החסידות, ואף נפגש עם הרבי מקוצק בהיותו אברך צעיר^{[דרוש מקור]}. גם משה מנדלסון פגש אותו ומסופר שקרא לו אזופוס היהודי, כינוי שלא היה חביב עליו.

שלא כמו מגידים אחרים, מעולם לא אהב תיאורי גיהנום ומוסר המובא בדרך של הפחדה. הוא לא אהב לפלפל ולהאריך יותר מדי, ודבריו היו פשוטים וקולעים. הוא גם היה שנון ביותר. מסופר שנשאל מדוע עשיר נותן לעיוור ולנכה אך לא לתלמיד חכם, והשיב: הוא יודע שהוא עוד עלול בעצמו להפוך לעיוור או לנכה, אבל אין לו חשש שיהפוך לתלמיד חכם...

על מראהו, אופן תפילתו, השפעתו על הקהל בזמן הדרשות, וצורת הנאום שלו, ישנם תיאורים מפורטים, אותם אסף עורך ספריו אברהם דב בער פלאם, מפי חברי המגיד מדובנא ומכריו. פרסום הרב בעת חייו הוביל כמה אנשים להתחזות למגיד מדובנא, וישנם מספר סיפורים על מצבים בהם המגיד ישב בבית הכנסת ושמע אחרים המדברים בשמו. בדרך כלל נהג לשתוק על כך, אך במקרה שההרצאה לא הייתה ישרה בעיניו היה מתעמת עם המתחזים, ו"בוחן אותם" במבחני שנינות.

הוצאת כתביו

כתביו של המגיד מדובנא כוללים 5 ספרים:

• אהל יעקב – דרושים על התורה.
• קול יעקב – דרושים על חמש מגילות.
• כוכב מיעקב – דרושים על ההפטרות.
• אמת ליעקב – פירוש על ההגדה של פסח.
• ספר המידות – ביאורים והערות בתכונת המידות.

בימי חייו לא הוציא ספרים, אף על פי שהכין רשימות לקראת הוצאת ספר מסודר על "מידות טובות", שעל פיהן יש לנהוג. רשימות אלו, יחד עם אסופת מכתבים וכמה מחברות עם טיוטות וקטעי מאמרים, נמצאו על ידי אברהם דב בער פלאם בגניזה במזריטש כ-40 שנה לאחר שנכתבו. אברהם דב פלאם הפך את הוצאת כל דברי המגיד למפעל חייו. ראשון הספרים – "קול יעקב" – משלים על התורה, יצא לאור ברשות ובברכת יצחק קרנץ, בנו של המגיד מדובנא. בעקבות זאת ערך והוציא עוד מספר ספרים, ביניהם הגדה של פסח עם משלי המגיד, מידות המגיד מדובנא ועוד, מתוך אותם מחברות אשר מצא. כמו כן שקד על העלאת הביוגרפיה של המגיד מדובנא בהקדמות לספריו. בשנת 1886 ארבע שנים לאחר המהדורה הראשונה של ההגדה של פסח עם משלי המגיד, נערכו והודפסו מספר ספרים ובהם "משלי המגיד", ללא רשותו של פלאם. פלאם פרסם מכתב מחאה פומבי, שצורף להגדה של פסח באותה שנה. בעקבות המכתב, הושג הסכם, ומאז שמו אוזכר בכל ההוצאות הבאות, לכתבים המביאים את דברי המגיד.

מהדורה מלוקטת ומסודרת של משליו הוצאה על ידי אליעזר שטיינמן, בעת החדשה (הוצאת הכנסת ה'תשי"ב 1952).

אחד מצאצאי המגיד, מארק קרנץ, כתב ספר באנגלית על התנהגות עסקית ועל משלי המגיד מדובנא.^[1]

עלייתה של תנועת המוסר בתקופה שאחרי פטירתו סייעה לתפוצת כתביו.

לאחרונה יצא לאור ספר קומיקס בשם "מעשה (שלא) היה" מאת הצייר החרדי גדי פולק, המבוסס על משלי המגיד.

ממשליו

• משל החץ: (זהו המשל המפורסם ביותר שלו)

שאלו את המגיד: "איך אתה מוצא כאלו משלים יפים וקולעים?"
ענה המגיד: אמשול לכם משל. איש הלך ביער וראה על כל עץ מצוירת מטרה ובמרכזה נעוץ חץ. בסוף היער פגש האיש ילד עם קשת.
שאל האיש: "האם אתה הצלף?"
ענה הילד: "כן".
שאל האיש: "האם ירית את החצים או תקעת אותם בידיך?"
אמר לו "יריתי".
שאל האיש: "אם כן כיצד פגעת במרכז המטרה ולא החטאת אף לא פעם אחת?"
ענה הילד: "קודם יריתי את החץ, אחר כך ציירתי את המטרה".

• הכפית שנולדה במזל טוב – בדיחה מפורסמת של המגיד

המגיד מלגלג על אנשים המוכנים לשמור מצוות כל עוד הם רואים את טובתם. וכך הוא המשל:

איש עני לווה משכנו העשיר כף ומזלג ומחזיר לו כעבור יום כף מזלג וגם כפית. לשאלת העשיר מהי הכפית, עונה העני שבמזל טוב נולדה לכף ולמזלג תינוקת. לאחר זמן מה, העני חוזר לעשיר ומבקש ללוות מערכת סכו"ם שלמה. העשיר נותן לו את המערכת הגדולה והיקרה ביותר שלו. כאשר עובר זמן והסכו"ם אינו מושב, הולך העשיר לעני ושואל היכן הסכו"ם. עונה העני שלא עלינו כולם מתו. כשהעשיר מתרגז וטוען שהעני מרמה אותו, עונה העני: וכשקיבלת את הכפית, לא הייתה לך בעיה?

• המטען הכבד

סוחר שלח שליח, כדי שיביא לו מטען מהנמל. אחרי הרבה זמן הגיע השליח, מתנשף ויגע, כפוף ומזיע, כורע תחת עומס המטען, והכריז בשארית כוחותיו באוזני הסוחר: "הבאתי לך את החבילה המבוקשת"
זה הגיב מיד: "לא נכון. זו לא החבילה שלי".
"עוד לא פתחת אותה", שאל אותו השליח, "למה אתה אומר זאת ?"
ענה לו הסוחר: "פשוט מאוד. החבילה שלי לא כבדה, ומי שיישא אותה לא יתנשף. אם אתה מתנשף - זו אינה החבילה שלי".

כך המשיל המגיד מדובנא את עבודת ה', אשר צריכה להיות טבעית ומתאימה לאדם, ובלשונו "נעימה ומתוקה". אם עבודה זו גורמת סבל וקושי לבעליה, הרי שזו לא עבודת ה' הנכונה והראויה. כך פירש את הפסוק בישעיהו פרק מג "וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל".

• הבגד שאינו מתאים:

כפרי מגיע לשוק בחורף והוא לבוש בגדים חמים. נכנס לחנות בגדי משי וביקש לקנותם. המוכר נטל בגד במידתו ומסר לו אותו. בינתיים הולך הכפרי ומודד את הבגדים, מודד שוב ושוב, ומגלה שהם דחוקים עליו ואינם מתאימים לו כלל.
"האם אתה מהתל בי ?" הוא קורא בכעס לבעל החנות. "הבגדים לא מתאימים".
"הם מתאימים. הם מתאימים, פשוט עליך להוריד קודם את הבגדים העבים שאתה לובש ואחר כך ורק אז ללבוש את המשי".

הנמשל הוא התורה, שאינה נוחה לאדם ואינה מתאימה לו, כל עוד הוא עטוף בבגדים אחרים, תאוות והבלים.

• משל הקרוב ביותר לגרעין העלילה של "אלוף בצלות ואלוף שום". כך הוא מופיע בספר הבדיחה והחידוד מאת אלתר דרויאנוב:

רבי יעקב קראנץ, המגיד מדובנה, בא אצל עשיר תלמיד-חכם לבקש נדבה לפדיון-שבויים, וכדי להיכנס עמו בדברים פתח רבי יעקב בחידושי-תורה בהלכות-צדקה. השיב לו העשיר חידושי-תורה באותה הלכה. נמלך רבי יעקב והתחיל אומר לפניו דברי-אגדה בעניין פדיון-שבויים. חזר העשיר והשיב לו גם הוא דברי-אגדה באותו עניין. אמר לו רבי יעקב:

אמשול לך משל, למה הדבר דומה. לאחד שהלך לכרך גדול מכרכי-הים וראה, שאין הבצלים ידועים שם. הוציא מצקלונו מחרוזת של בצלים ונתן לאנשי-המקום. וכשראו הללו, כמה יפים בצלים לתבל בהם את התבשיל, נתנו לו משקל כסף וזהב כנגדם. לימים בא אחר לאותו כרך וראה, שאין השומים ידועים שם. הוציא מצקלונו אגודה של שומים ונתן לאנשי-המקום. וכשראו הללו, כמה יפים שומים ללפת בהם את הפת, נתנו לו – משקל בצלים כנגדם... אף אתה כך: בצלים אני נותן לך, שומים אתה מחזיר לי, שומים אני נותן לך –בצלים אתה מחזיר לי. ואילו אני – לכסף וזהב כנגד הבצלים והשומים אני זקוק.

— ספר הבדיחה והחידוד: עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים, באתר "פרויקט בן-יהודה"

תקופת חייו של הרב יעקב קרנץ על ציר הזמן
ציר הזמן

לקריאה נוספת

• כתבי המגיד מדובנא, תל אביב תשי"ב.
• ספר דובנא, תל אביב תשכ"ו, עמ' 133-168 .
• יעקב דב מנדלבוים, רבי יעקב קראנץ – המגיד מדובנא זצ"ל, ספר הזיכרון לרבי משה ליפשיץ זצ"ל, נ"י תשנ"ו, עמ' תתס-תתעג.

קישורים חיצוניים

• 'קרנץ, ר' יעקב ב"ר זאב („המגיד מדובנה”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 87-88 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1285-1286).
• קראנץ יעקב, המגיד מדובנא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• הגדת המגיד מדובנא פירוש אמת ליעקב על ההגדה ופירוש חסד לאברהם, של אברהם דב פלאם. בהקדמת ספר זה שני מכתבי הגר"א עם סימני הגנת זכויות יוצרים של "העורך" (וייתכן היוצר), ותלונתו על הזיוף והגנבה הספרותית נגדו.
• רבי יעקב קראנץ באתר אהלי צדיקים לשימור העבר היהודי
• תוכנית רדיו על חייו ופועלו(הקישור אינו פעיל) בספרית אוניברסיטת בר-אילן נמצאת הקלטה של תוכנית רדיו בת 20 דקות על חייו ופעלו של המגיד מדובנא.
• כתבי המגיד מדובנא(הקישור אינו פעיל) ספרו של אליעזר שטיינמן בהוצאת הכנסת, ה'תשי"ב 1952 ספר זה הוא לקט ותרגום מתוך הספרים ביידיש ובעברית, בתוספת הספר אהל יעקב בעריכה קלה.
• קבורתו בזמושץ – אתר על קרן על שם המגיד מדובנא, לתיעוד בית הקברות היהודי בזמושץ, שם הוא קבור.
• יהודה ליב פארפעל (עורך), ספר בית יעקב על תהלים, באתר היברובוקס
• ש. ש. קנטורוביץ (מעבד), משלי המגיד מדובנא, באתר היברובוקס
• משה ניסנבוים (עורך), ספר משלי יעקב, באתר היברובוקס
• יעקב בן זאב קרנץ (1740-1804), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. ראו "The Hassidic Masters Guide to Management" במיוחד בהקדמה לספר