Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם דב בֶּער (דובערוש) פלָאם (פלאהם)[1] (1795–1876) היה יליד ותושב מזריטש, סופר, דרשן ידוע בשעתו, עורך ספרי המגיד מדובנא (ר' יעקב קרנץ) ולמעשה גם מחבר חלקים מהם והביוגרף שלו.[2][3]
אברהם דב נולד במזריטש לרב דוד פלאם[4], למד בגרמניה והיה תלמיד רבי עקיבא איגר[5]. תחילת דרכו כדרשן (בשפה העברית) [דרוש מקור: זהו חידוש גדול שיהודי אשכנזי דרש בעברית בתקופה זו] הייתה בבית הכנסת המרכזי במזריטש, ובהמשך נדד לשברשין, שב למזריטש במשך כמה שנים, ומשם ללובלין שם לימד בישיבה ולוינה.[6]. הוא הכיר מקרוב את תנועת החסידות, בהיותו קרוב משפחה של המגיד מלוצק - מראשוני החסידות, ותלמיד של הרב דב בער המגיד ממזריטש. הוא היה מצאצאי הרב שאול ואהל, המהר"ם מפדואה וקרוב משפחתו של הרב אברהם אבוש, אב בית דין הקהילה היהודית בפרנקפורט, שהכיר אישית את המגיד מדובנא, וממנו למד פלאם פרטים רבים אודות המגיד.[7]
בשנת תקע"ז (סביבות 1817) מצא בבית הכנסת במזריטש, כתבי יד מהרב יעקב קרנץ - "המגיד מדובנא", שנכתבו כשישים שנה קודם.[8] פלאם הדפיס ספר עם חלק ממשלים אלו, אותם ערך בתוספת סיפורים ומשלים משלו. הספר היה להצלחה גדולה, אך למרות הפופולריות של ספר זה וספריו האחרים, פלאם לא הצליח לתרגם את הצלחת הספרים להצלחה כלכלית וחי כל ימיו בעוני.[9]
בעקבות הצלחת הספר פרסם פלאם משלים נוספים וסיפורים מקוריים שלו, תוך היתלות בשמו המוצלח של "המגיד מדובנא". כמו כן חיפש עוד בגניזה בבית הכנסת במזריטש ומצא מכתבים, טיוטות ורשימות שונות של המגיד. הוצאת כתבים אלו, וכתיבת הביוגרפיה של המגיד מדובנא, הפכו למפעל חייו של פלאם.
בשנת תקצ"ב (סביבות 1832), הוציא פלאם לאור פירוש להגדה של פסח בשם "חסד לאברהם"[10] עם משלי המגיד מדובנא וכן סיפורים משלו. ההגדה הייתה להצלחה, והודפסה במהדורות נוספות.[11] ההגדה הודפסה עם הסכמות של הרב שלמה קלוגר ושל הרב שלמה זלמן טיקטין - ממנהיגי הקהילות באותה עת.
שלא כמקובל, ברוב ספריו אין בהקדמות לספר הסכמות כתובות, ובמקומן הוא הביא נוסח של שני מכתבים הערוכים לכאורה מהגאון מווילנא ומבנו אברהם אל המגיד מדובנא. בנוסח מכתבים אלו רמז פלאם אל עצמו והדגיש את שמו, ואלו שימשו אותו להוכחת מקוריות כתביו מאוחר יותר, בשנת ה'תקצ"ה (סביבות 1835) כאשר החלו להפר את זכויות היוצרים שלו ולהעתיק את ספריו.[12] למרות מחאותיו והתחייבויות של סופרים שונים לתקן את העוול, סבל פלאם מאז מחוסר הכרה ביצירתו בכל הנוגע ל"מגיד מדובנא". למרות זאת, ברוב המהדורות המודפסות בימינו העוסקים ב"מגיד מדובנא", מוזכר פלאם בספר ולעיתים מובאת הקדמתו המקורית כלשונה.
בשנת ה'תקצ"ז (סביבות 1837) הוציא את הספר "עין המים" - הספד על רבו - רבי עקיבא איגר. בספר זה הוא מתמודד עם המוות בהומור שנון. חלק מסיפוריו המקוריים הפכו לקלסיקה שנים רבות לאחר מכן, במסגרת סיפורי תנועת המוסר אך ללא אזכור שמו.
כעשור מאוחר יותר בשנת ה'תרי"א (סביבות 1851) הוציא ספר פירושים על ספר איוב, על פי פירושי הגאון מווילנה.
לאחר עשור נוסף, בשנת ה'תרכ"ב (סביבות 1862) הוציא את "ספר המידות" - ספר על ההתנהגות המוסרית הרצויה. הספר כתוב לכאורה על פי אותו כתב יד של "המגיד מדובנא" שנמצא שנים רבות קודם לכן במזריטש, אך למעשה פרקים שלמים וסיפורים רבים מן הספר הם של פלאם עצמו. בהקדמה לספר מצורפת ביוגרפיה מלאה באנקדוטות ותיאורים על "המגיד מדובנא", אותם אסף פלאם ממכריו וחבריו של המגיד.
בשנת ה'תרל"ב (1871), כארבע שנים לפני מותו, החל בשיתוף פעולה עם נפתלי משכיל לאיתן אשר ערך מחדש ובמשותף עמו חלק מכתביו. לאחר מותו של אברהם דב פלאם, המשיך נפתלי משכיל לאיתן להוציא מהדורות חדשות של ספריו, ובהן גם חידושיו הוא וחידושי אביו, אברהם משכיל לאיתן.
למרות שחי עשרות שנים לאחר מותו של המגיד מדובנא, באנציקלופדיות שונות ובספרים המדברים על המגיד, מוזכר אברהם דב פלאם בטעות כ"תלמידו של המגיד" או "חבר של בנו",[13] בכמה מקורות אף מייחסים לו בטעות שיחה יומיומית עם המגיד מדובנא, ואף מספרים בטעות שהיה שמשו של המגיד.[14]
תקופת חייו של הרב אברהם דב בער פלאם על ציר הזמן |
---|
|
בשנת תקל"ה, 1835[דרושה הבהרה] הוציאו ארבעה סופרים אלמונים ספר בשם "משלי המגיד מדובנא" מלוקטים, מתורגמים ליידיש ומקוצרים על פי כתביו של פלאם. כמו כן באותה שנה יצאה הגדה של פסח "אמת ליעקב" בהשמטת פירוש "חסד לאברהם", ובמקומם "סיפורי יציאת מצרים" ביידיש.
כבר באותה שנה, בניסיון לעצור את הפגיעה בזכויות היוצרים, פלאם צירף להגדה של פסח שלו מכתב בו הוא קורא לעורכים אלו להכיר במקוריות עבודתו. בשנה שלאחר מכן מחבר ההגדה המועתקת שינה את שם ההגדה מ"אמת ליעקב" ל"הגדה של פסח עם פירושי המגיד מדובנא". הוא גם הזדהה בשמו בחותמו על פירוש "סיפורי יציאת מצרים" - משה מזאלשין[15] הגדה זו, הייתה לפופולרית בעיקר עבור ילדים, והודפסה בעותקים רבים במשך עשרות שנים, בעוד ההגדה המקורית "ברית אבות - אמת ליעקב וחסד לאברהם" צורפה להגדת המלבי"ם[16] מרובת הפירושים - ונועדה למבוגרים. בשנת 1839 יצאה מהדורה מהגדתו של מזאלשין, עם צירוף שמו של פלאם כ"תלמידו של הגאון הנודע רבי יעקב קראנץ", אך טקסט זה הושמט ממהדורות מאוחרות יותר אשר כפי הנראה הועתקו מהמהדורות הראשונות.
הצלחה גדולה יותר הייתה לו עם הספר "משלי המגיד מדובנא". ביידיש ובעברית, זכה פלאם לתיקון המעוות עוד בימי חייו, ושמו אכן מאוזכר ברוב הספרים הדנים במגיד.
פלאם היה סופר בעל סגנון מליצי רווי הומור, למרות שרוב כתביו עוסקים בעצב ובצער. בסיפוריו הוא נוהג להביא תיאור מפורט של הלבוש, המאכלים, ומראה הסביבה של התקופה, וכן תיאורים חיים של המגיד מדובנא והאנשים שהוא פגש.
...וגם כי היה בעל בשר - כפף קומתו. ועמד כן כפוף, עד אשר השלים תפילתו, ולא הרים יד ולא הניע רגל, לא פנה ימין ושמאל, כעבד העומד לפני רבו. והכסא אשר היה נגד פניו בכותל המזרח היה תמיד - כאילו פלג מלא מים עבר עליו. וזה היה גם כן בתמידות, גם בימי שבתות וימים-טובים, עד כי כמעט בכל רגע מרגעי היום היו עיניו יורדות מים...
— הקדמה לספר המידות
פלאם מספר על מציאת כתבי "המגיד מדובנא" באופן אקראי - דבר ששינה את חייו, תוך תיאור פלסטי של נפילתו בחשיכה, בבידוד ובעירום, על מתקן שיפוצים מוזנח שהושאר במקווה טהרה.
כדי לתאר את עוצמת דרשותיו של "המגיד מדובנא", הוא מספר על שני צעירים שהיו ישנים בחדר עם "המגיד" כשהתארח בעיר שלהם. ביום שהמגיד עמד לעזוב את העיר הוא ביקש מהם לא להגיע לבית המדרש מכיוון שהוא נוהג ביום כזה לדבר באופן מרגש במיוחד, ולדבריו אחד הבחורים היה בעל "לב חלש" והשיחה עלולה הייתה להזיק לו. השניים צחקו למשמע הדברים והגיעו בכל זאת, אך הסתתרו מאחורי הקהל. הקהל כולו, כשרק ראה את ארשת פניו של הרב המתקרב לבימה כבר החל לבכות. ולפי תיאורו, החבר "החזק" החל לבכות כשהמגיד פתח את פיו, ואילו החבר "החלש" החזיק מעמד דקה שלמה ורק אז פרץ בבכי. הוא בכה כל כך עד שנהיה חולה, ואחרי זמן קצר מת.[17]
בדיון על המוות, הוא מסביר את דברי ר' יהושע במסכת חגיגה על הפסוק "אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם" (ירמיה מ"ט). לדברי פלאם משמעות הדברים היא, שישנם "חכמים" המשתמשים בחכמתם לרעה בכך שלומדים חוכמות חיצוניות. אז כל עוד חיים בינינו מנהיגים בעלי שיעור קומה, החכמות הזרות נשארות אצל אותם ה"חכמים" ולא מתפשטת, אך ברגע שהמנהיגים מסתלקים, הדעות המגונות של ה"חכמים" הללו נפוצות לכל עבר.
החל בשנת תרל"ב (1871) הוציא לאור את ספריו של הדרשן אברהם דב בער פלאם, והמשיך בכך גם לאחר מותו של פלאם בשנת תרל"ו (סביבות 1876). הדפסת ספרים אלו נעשתה בכספו של נפתלי משכיל לאיתן שקנה לצמיתות את הזכויות על החיבורים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.