שלמה קלוגר

רבי שלמה יעקב יוסף קלוגר (בכתיב יידי: קלוגער; מוכר בעיקר עם שמו הראשון: רבי שלמה קלוגר^[1]), מכונה גם המהרש"ק והמגיד מברודי (מרחשון ה'תקמ"ו, 1785 – ל' בסיוון ה'תרכ"ט, 9 ביוני 1869) היה רב, מנהיג, פוסק, מגיד ודרשן מפורסם, מגדולי התורה בגליציה באמצע המאה ה-19.

הרב שלמה קלוגר
קלוגר שלמה

לידה	1785 חשוון ה'תקמ"ו קומרוב
פטירה	9 ביוני 1869 (בגיל 84 בערך) ל' בסיוון ה'תרכ"ט 1869 ברודי, האימפריה האוסטרו-הונגרית
מדינה	גליציה גליציה
מקום מגורים	ברודי
מקום פעילות	ברודי, גליציה
תקופת הפעילות	? – 9 ביוני 1869
השתייכות	יהדות אורתודוקסית
רבותיו	הרב יעקב קרנץ, הרב יוסף הוכגלרנטר
תלמידיו	בנו, הרב אברהם בנימין קלוגר
חיבוריו	שו"ת שערי בנימין, אותות למועדים, אות זיכרון האלף לך שלמה
אב	הרב יהודה אהרן קלוגר
אם	גיטל
צאצאים	אברהם בנימין קלוגר

ביוגרפיה

נולד בעיירה קומרוב על יד זמושץ' שבפולין הקונגרסאית, לרב יהודה אהרן קלוגר, אב"ד קומרוב ולגיטל בת יוסף, בן פערל ור' יעקב מלוצק מח"ס "כֹּכב יעקב". כבר בגיל 6 כתב חידושי תורה. בגיל 13 התייתם מאביו ועבר לזמושץ', שם למד מספר ימים בישיבתו של הרב מרדכי ראבין, אבל עזב אותהּ ולמד בעצמו בבית המדרש. הרב יוסף הוכגלרנטר פרש עליו חסותו. באותו זמן החל ללמוד גם אצל הרב יעקב קרנץ, אשר השפיע עליו להתחיל ללמוד דברי אגדה, וכן ספרי מחשבה של הראשונים כ'מורה הנבוכים', 'הכוזרי', 'ספר העיקרים' ועוד.

בגיל 15 התייתם מאמו, וגם רבו נפטר, והוא נותר בודד. בשנת 1802, בגיל 17, נשא לאישה את ליבא מאליא בת ר' חיים מראווה ואחותו של רבי מרדכי מארדוש, ועבר לגור אצל חותנו. הוא לא רצה להתפרנס מלימוד תורה ולכן שלח ידו במסחר עם מות חותנו. משראה כי עסקיו אינם עולים יפה, הסכים לקבל את עול הרבנות. ב-1809 התקבל כאב"ד קוליקוב, ושנה לאחר מכן נולד בנו בכורו חיים יהודה, שנפטר בגיל צעיר. ב-1817 עבר לכהן ביוזפוב, ובחודש תמוז שנת ה'תק"פ (1820) התקבל כמגיד מישרים בברודי. ב-1838 נפטרה אשתו, וכעבור שנה נשא לאישה את פריידא בת הרב אריה מרגליות מהעיר דובנא, וממנהּ נולד לו בנו, הרב אברהם בנימין קלוגר^[2].

בשנת 1845 נקרא לכהן בברעזאן, ולא שעה לבקשת קהילתו בברודי להישאר. זמן קצר לאחר הגיעו לברעזאן חלה בטיפוס קשה, עד שהרופאים נואשו מחייו. אולם, לבסוף החל להתאושש, וקיבל על עצמו אז כי אם יבריא, ישוב לברודי, אשר בינתיים כבר הכתירה לעצמה רב חדש. לאחר החלמתו חזר לעיר, שם נשאר עד לפטירתו.

בני דורו כיבדו אותו, והרב אפרים זלמן מרגליות נהג לשלוח אליו שאלות הלכתיות שהופנו אליו. הוא ניהל אורח חיים סגפני וקשה. בשעתו היה בין האוסרים על אפיית מצות במכונה, מחלוקת שפילגה את יהודי גליציה. הוא גם התפלמס חריפות עם הרב יוסף שאול נתנזון שהתיר. נודע כקנאי תקיף ובלתי-מתפשר, ובין היתר המליץ למות על קידוש השם בימי גזירת הלבוש בפולין הקונגרסאית השכנה ולא לשנות הבגד (טוב טעם ודעת מהדורא קמא, קפח). היה בקשר הדוק עם רבי מאיר מפרמישלאן והעריכו מאוד. כמו כן, מחה על כך שנשים שם חדלו לגלח שיערן והחלו ללבוש פיאות. מנגד, בנושא הגיור סבר שיש להתיר לגייר נוכריות שנשואות ליהודים בנישואין אזרחיים למרות ההלכה הקובעת שאין לגייר 'לשם אישות', כי מהעובדה שהן בוחרות להתגייר ולא להמשיך לחיות עם בעליהן בעודן נוכריות יש ללמוד כי יש להן "נטייה לבבית לדת ישראל", והיה מראשוני האחרונים שהקלו בנושא זה.^[3]

ספריו

מהרש"ק חיבר כ-150 חיבורים בכל מקצועות התורה, ומספר תשובותיו מגיע לאלפים. פירושו לשולחן ערוך, "חכמת שלמה", נדפס באורח קבע בהדפסות הנפוצות של השולחן ערוך ואף מובא על ידי פוסקי הלכה בני זמננו רבות.

להלן פרטים על ספריו מתוך הקטלוג בספרייה הלאומית:

א) ספר החיים (זאלקווא ה'תקפ"ה), חידושים על שולחן ערוך אורח חיים;

ב) מי נדה (שם ה'תקצ"ד) חידושי הלכה ואגדה על מסכת נידה;

ג) עין דמעה (שם ה'תקצ"ד) הספד על מות ר' אפרים זלמן מרגליות;

ד) אבל יחיד (ווארשא ה'תקצ"ו) הספד על מות ר' מנחם מאנים מרדכי תאומים;

ה) נדרי זריזין (זאלקווא ה'תקצ"ט) חידושים על מסכת נדרים;

ו) אבל משה (חלק שני מעין דמעה) הספד על ר' משה סופר ור' יעקב אורנשטיין (בעל הישועות יעקב);

ז) שנות חיים (לבוב ה'תרט"ו), חלק א' שו"ת על אורח חיים, חלק ב' שו"ת וחידושים בהלכות סופרים;

ח) ספר סת"ם (שם ה'תרט"ז) על כתיבת ס"ת וכו';

ט) מודעה לבית ישראל (ברעסלוי ה'תרי"ט) שו"ת אודות אפיית מצות על ידי מכונה;

י) טוב טעם ודעת (לבוב ה'תר"ך), חלק א' בהלכות טרפות, חלק ב' קנאת סופרים על דיני סופרים ועוד דינים מיו"ד;

יא) חידושי אנשי שם (לייפציג תר"ך) חידושים על שולחן ערוך אבן העזר;

יב) מעשה ידי יוצר (לבוב ה'תרכ"ג) פירוש על הגדה של פסח;

יג) ספר עבודת עבודה (זאלקווא ה'תרכ"ה) חידושים על מסכת עבודה זרה.

יד) תקנות מהרש"ק על השחיטה נדפסו ב"תורת זבח" לרב שלמה גאנצפריד (לבוב ה'תר"ח), ושתיים מתשובותיו נדפסו בספר "נאות דשא" לרבי דוד שלמה אייבשיץ, שם ה'תרכ"א).

טו) האלף לך שלמה (בילגוריי ה'תרצ"ג), חלק א, חלק ב, וחלק ג-ד.

טז) קהלת יעקב - סדרת ספרים על המועדים.

טו) חכמת התורה - סדרת ספרים (ספר לכל פרשה) על פרשיות התורה.

קישורים חיצוניים

• יהודה אהרן קלוגר [נכדו], תולדות שלמה, לבוב: הוצאת אליעזר מרגאשיש - ה'תרמ"ח-1888.
• סולומון שכטר, מ. זליגסון (אנ'), ‏"KLUGER, SOLOMON BEN JUDAH AARON", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• רשימת הפרסומים של שלמה קלוגר, בקטלוג הספרייה הלאומית

מתורתו

• שו"ת האלף לך שלמה דעת - אתר לימודי יהדות ורוח
• ד"ר יצחק אלפסי, מצות מכונה ומצות של יד, דעת - אתר לימודי יהדות ורוח
• שלמה בן יהודה אהרן קלוגר (1785-1869), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. שמו המלא מופיע בצוואתו: לשון צדיק, למברג תרמ"ד.
2. עליו ראו: בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' אברהם בנימין קלוגער, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק א, עמוד 49, באתר היברובוקס.
3. טוב טעם ודעת, מהדורה קמא, סימן ר"ל