Loading AI tools
הרב יעקב פינטו (מכונה: הרי"ף החדש; סביב ה'ת"ס, 1690 - ה'תקכ"ה,[1] 1765) היה ראש ישיבת מקובלים, אב בית הדין ורבה הראשי של מרקש במאה השמונה עשרה. נודע בספרו 'מקדש מלך' על ספר הזוהר.
| לידה |
סביב 1700 סביב ה'ת"ס |
|---|---|
| פטירה |
1765 ה'תקכ"ה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי במרקש  |
| מדינה | מרוקו |
| תקופת הפעילות |
?–1765 |
| תחומי עיסוק | רבנות |
| תפקידים נוספים |
אב בית דין, ראש ישיבה |
| רבותיו |
אברהם אזולאי (מרקש) (נפטר ח' באב ה'תק"א) |
| חיבוריו | פסקי דין, מקדש מלך, הגהות על כתבי האר"י. |
| אב | הרב יצחק |
| צאצאים |
אברהם פינטו |
| מספר צאצאים | 3 |
  | |
נולד לרבי יצחק[2] פינטו. למד יחד עם רבי דוד בן מאמאן אצל רבי אברהם אזולאי, והיה לתלמידו המובהק.[3] למד יחד עם רבי ישעיה הכהן.[4] בלימודם המשותף, כתבו יחד חידושי תורה, וחיברו פירוש לספר הזוהר הנקרא 'לקט שושנים'.[5] בשנת ה'תפ"ה כתבו את 'הגהות הזוהר למהרח"ו'. תואר ב"מלכי רבנן" כמי שזכה לגילוי אליהו.[6]
פטירתו
נפטר סביב שנת ה'תקכ"ה במרקש, שם נקבר. הספידו רבי אהרן אזולאי[7] מחכמי העיר מרקש. לאחר פטירתו נכתבו פיוטים לכבודו.[8]
סביב שנת ה'תק"ו התמנה לדיין בבית הדין של מרקש. בראש ההרכב עמד רבי יוסף אוסעדון, ואחריו רבי דוד בן מאמאן. אחר פטירתו של רבי דוד בשנת ה'תקכ"ג, התמנה רבי יעקב לאב בית הדין מרקש ולרבה של העיר. חברי בית דינו היו הדיינים: רבי שמואל הלוי, רבי אברהם קורקוס, ורבי יצחק חרוש. כחלק מפעילותו הרבנית, תיקן תקנות שונות בעיר.[9] כשאר חכמי מרוקו, נהג להתכתב בענייני הלכה עם חכמי מרוקו בערים השונות. בין השאר התכתב עם רבי משה בירדוגו,[10] ולימים עם חתנו רבי מרדכי בירדוגו[11] - רבני מקנס. רבי אליעזר די אבילא רבה של רבאט,[12] ועם 'בית דין של חמש' בראשות רבי אליהו הצרפתי רבה של פאס.[13] היה משיב גם לשאלות בביאורי התלמוד.[14]
ראש ישיבת המקובלים
עמד בראשות ישיבת מקובלים, ועמד בקשרי התכתבויות שונות עם חכמי מרוקו, בעניינים אלו.[15]
ראשית התפשטות כתבי האר"י במרוקו
במרוקו, בשלהי המאה השש עשרה, החלה התעוררות ללימוד הזוהר על פי תורת האר"י. מבין המפיצים המרכזיים נמנה רבי יעקב מאראג'י מטיטואן, שאף חיבר את פירושו 'אמת ליעקב' על האידרות, וכן פירוש גדול על כל הזוהר.[16] תלמידיו רבי שלמה עמאר ורבי אברהם אזולאי הפיצו את שיטת הלימוד במרקש, וכתבו ביאורים לזוהר.
החיבור 'מקדש מלך'
סביב שנת ה'תק"א ביקש רבי שלום בוזגלו מרבי ישעיה הכהן ומרבי יעקב פינטו שיחברו פירוש על הזוהר, ובתמורה הוא ידפיס את הספר. הללו נעתרו לבקשתו וכתבו את הספר 'לקט שושנים', שקיבצו וערכו בו את פירושי רבותיהם - רבי אברהם אזולאי ורבי יעקב מאראג'י,[17] ומרבי שלמה עמאר[18] והוסיפו ביאורים מספר אור ישראל, וצירפו את הגהות רבי חיים ויטאל על הזוהר שהיה להם בכתב יד.[19] ושאר הזוהר פירשו לפי דעתם הרחבה.
רבי שלום בוזגלו לקח את הפירוש ונסע לאמסטרדם להדפיסו, ושם מצא את פירוש רבי משה זכות על הזוהר, וצירף אותו לספר. וכן הוסיף ביאורים נוספים מכתבי האר"י שלא היו במרוקו, והדפיס הכל יחד וקרא לחיבור 'מקדש מלך'. ולא הדפיס את 'לקט שושנים' בלשונו, אלא עיבד את תוכנו.
הספר זכה להסכמת רבם רבי אברהם אזולאי.[20]
יתר חיבוריו
- הגהות על ספר הכוונות - נדפסו על ידי הרב יצחק צבע בספר שערי בינה.[21]
- הגהות על אוצרות חיים ומבוא שערים - נדפסו בספר מקום בינה.
- פסקי דין - ריכוז פסקי הדין יצא לאור בספר 'תורת מראכש' (הכולל תשובות חכמי מראכש ועוד) על ידי מכון פי ישרים.
- שושני יעקב - ביאורים על דרך הסוד על פסוקים ומאמרי חז"ל. חיברו עם ידידו רבי ישעיה הכהן. נדפס על ידי מכון פי ישרים ומכון מריח ניחוח בשנת תשפ"ב.
- הגהות על פירוש רש"י - ביאורים על רש"י על התורה. עדיין לא נדפס.
- חידושים על השולחן ערוך - חלקם נדפסו וחלקם בכתבי יד.
רבי יעקב הוליד שלשה בנים[22] תלמידי חכמים:
רבי יצחק - דיין במרקש.
רבי אברהם - מחבר הספר מר דרור, ורבה של מרקש.
רבי יוסף - מחכמי מרקש, מחבר ספר לקח טוב, וספר ויחי יוסף.
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
