Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טנטלוס (ביוונית: Τάνταλος) הוא דמות במיתולוגיה היוונית, מוכר בעיקר בזכות העונש שהוטל עליו על ידי האלים. עונשו של טנטלוס היה לעמוד רעב וצמא בבריכת מים תחת עץ פרי בעל ענפים נמוכים. בכל פעם שהתכופף לשתות ממי הבריכה, נסוגו המים בטרם הספיק ללגום מהם, ובכל פעם ששלח ידו לקטוף פרי, התרוממו הענפים שנשאו את הפרי הנכסף מעבר להישג ידו. הביטוי "ייסורי טנטלוס" מתאר מצב שבו השגת המטרה נכשלת ברגע האחרון שוב ושוב.
טנטלוס היה בנם של זאוס ושל הנימפה פלוטו. על כן הוא היה מלך בעולם הקדמוני, אביו של ברוטיאס, ששמו בלבד מציין את המונח "בני תמותה" (brotoi). גרסאות אחרות נוקבות בשם טמולוס, "עטור עץ אלון", בנו של סיפילוס מלך לידיה, כשם אביו של טנטלוס. הן טמולוס הן סיפילוס הם שמות הרים בלידיה העתיקה. משום כך, כשם גיבורים יוונים אחרים כדוגמת תזאוס או הדיוסקורוי, לטנטלוס היה גם אב נסתר ואלוהי וגם אב בן אנוש. אבותיו ההרים בני האנוש של טנטלוס הושיבו אותו בלידיה; אילולא כן, הוא היה עשוי להיות ממוקם בפריג'יה (סטראבון xii. 8.21) או בפפלגוניה, שתיהן באסיה הקטנה. טנטלוס הפך לאחד מיושביו של טרטרוס, החלק העמוק ביותר בשאול, ששמור לריצוי עונשם של חוטאים. הקישור של טנטלוס לשאול מודגש על ידי שמותיהם של אימו פלוטו ("שפע", כגון בזהב, ועושר במחצבים אחרים), וסבתו כתוניה ("אדמה").
ילדיו היו פלופס – שמשמו נגזר שמה של פלופונסוס – ניובה האומללה, וברוטיאס. זהות אשתו מוצגת בשלל גרסאות: דיון, שפירוש שמה הוא פשוט "אלה", אפשרי כי פלאיאד היה בעל שם זה; או יוריתמיסטה, בתו של אל הנהר קסנטוס; או יוריאנאסה, בתו של פקטולוס, אל נהר אחר, שניהם באנטוליה; או קליטיה, בתו של אמפידמנטס. טנטלוס, באמצעות פלופס, היה למייסדו של בית אטריוס.
הגאוגרף סטראבון, שציטט מקורות מוקדמים, מציין שעושרו של טנטלוס נבע ממכרות פריג'יה ומהר סיפילוס. בקרבת סיפילוס (או בשמו המודרני, הר ספיל), סממנים ארכאולוגיים שנמצאו מזוהים עם טנטלוס ועם ביתו מאז ימי קדם, והם למעשה חתיים. על הר ימנלר, כשני קילומטרים מזרחה לאקפינר, ישנן שתי אנדרטאות שמציין פאוסניאס: קבר תולוס של טנטלוס (אשר קיבל צביון נוצרי והפך להיות "קבר הקדוש קרלמבוס") ו"כס המלכות של פלופס", שהוא למעשה מזבח מסולע. חציבת סלע מפורסמת יותר שמזכיר פאוסניאס היא האם הגדולה של האלים (קיבלה ליוונים), שנאמר עליה כי גולפה בידי ברוטיאס, אולם למעשה גם היא חתית.
| פלוטו | זאוס | ענף האלים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| טנטלוס | דיונה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ניובה | אקסיוכה | פלופס | היפודאמיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כריסיפוס | איירופה | אטראוס | לאודמיה | תיאסטס | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אייגיסתוס | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קליטמנסטרה | אגממנון | הלנה | מנלאוס | פלופיה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אלקטרה | איפיגניה | אורסטס | הרמיוני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| טיסמנוס | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
טנטלוס ידוע בכך שהוזמן לשולחנו של זאוס באולימפוס, כמו איקסיון. שם הפגין גם הוא התנהגות בלתי ראויה, גנב אמברוסיה, מסר אותה לאנשיו וחשף את סודותיהם של האלים.
טנטלוס הגיש את בנו פלופס כקורבן לאלים. הוא ביתר את פלופס, בישל אותו והגיש אותו להם כמזון. האלים, כך נאמר, היו מודעים לתוכניתו לסעודה ולכן לא נגעו במנחה; מלבד דמטר, שדעתה נשתבשה עליה מאובדן בתה, פרספונה, "לא הבינה מה זה היה" ואכלה חלק מכתפו של הבן. אלת הגורל, בהוראתו של זאוס, הקימה את הילד לתחייה (היא אספה את חלקי גופו והרתיחה אותם בקדרה קדושה), והרכיבה מחדש את כתפו על ידי שנהב מחושל שעשה הפייסטוס ושהציגה דמטר.
פלופס, שקם לתחייה, נחטף בידי פוסידון ונלקח לאולימפוס להיות ארומנוס של האל. מאוחר יותר השליך זאוס את פלופס מהאולימפוס בעקבות זעמו על טנטלוס. היוונים מימי התקופה הקלאסית טענו כי היו מזועזעים ממעשיו של טנטלוס; קניבליזם, קורבן אדם ורצח בן היו זוועות נוראות וטאבו. טנטלוס היה מייסדו של בית אטריוס, שבו המשיכו להיעשות באופנים שונים זוועות נוספות. פורענויות התרחשו עקב מעשים אלו, שהפכו את הבית למושא של טרגדיות יווניות. זוועות אלה כוללות רצח משפחה, כגון הקרבתה של איפיגניה, רצח אגממנון והקנוניה שעשתה קליטמנסטרה. הקללה הוסרה רק עם אורסטס, שעבר משפט צדק באתונה ויצא זכאי. על קללת בית אטראוס בשלביה האחרונים כתב אייסכילוס את האורסטיאה.
מקדש קברו של טנטלוס עמד על סיפילוס. ואולם מי שביקש להביע רחשי כבוד לגיבור עשה זאת באגרוס, המקום שבו נמצאו עצמותיו לפי המסורת המקומית. בלסבוס היה קבר גיבור נוסף בהתיישבות הקטנה פוליון, והר שנקרא על שם טנטלוס.
עונשו של טנטלוס, שהפך ביטוי המציין פיתוי ללא סיפוק, היה לעמוד בבריכת מים תחת עץ פרי בעל ענפים נמוכים. בכל פעם ששלח ידו לקטוף פרי, התרוממו הענפים שנשאו את מזונו הנכסף מעבר להישג ידו. בכל פעם שהתכופף לשתות ממי הבריכה, ירדו המים לפני שהצליח ללגום מהם. מעל ראשו ניצבה אבן מאיימת, בדומה לזו של סיזיפוס.
בסיפור אחר הואשם טנטלוס בגנבת כלב עשוי זהב אשר יצר הפייסטוס (אל המתכות ועבודות הריקוע) בשביל ריה כדי לשמור על זאוס העולל. פנדריוס, חברו של טנטלוס, גנב את הכלב ונתן אותו לטנטלוס למשמורת. כאשר ביקש ממנו פנדריוס לאחר מכן להחזיר את הכלב, הכחיש טנטלוס שהוא היה בידיו, ואמר כי "לא ראה וגם לא שמע על כלב מזהב". לפי רוברט גרייבס, תקרית זו היא הסיבה שאבן ענק תלויה מעל ראשו. אחרים טוענים כי טנטלוס הוא שגנב את הכלב ומסר אותו לפנדריוס למשמורת.
קיים דמיון בין השמות של טנטלוס והאנטילי. האנטילי הוא שמם של שני מלכים חתים. לפיכך עשוי להיות קשר היסטורי רופף בין טנטלוס המיתי ומלכים חתים של תקופת הברונזה, שבאופן דומה שלטו על אסיה הקטנה. בנובלה ההיסטורית של רוברט גרייבס "הרקולס, עמיתי למסע ההפלגה", טען גרייבס כי טנטלוס היה חבר בשבט פולש יווני, שנידון לייסוריו בטנטלוס בשל סירובו לדחות את ישויותיו האלוהיות הפטריארכליות לטובת גרסה מקומית של עשתרת.
סיפורו של טנטלוס מאשר ביתר תוקף כי קורבן אדם ורצח בן הם טאבו בתרבות היוונית הקלאסית העתיקה. למרות זאת נראה שהוא מרמז כי קורבן אדם הוענק בעבר בזמנים קדומים, בייחוד לדמטר.
לחלופין טנטלוס עשוי להצטייר כדמות פרומתיאית, אשר חושפת סודות אלוהיים לבני אנוש. הוא ניהל טקסים שכללו מוות מיסטי והמרת צורה. הביתור שביצע בפלופס וההקמה לתחייה של פלופס עשויים להיחשב טקס שמאני אב־טיפוסי.
במיתולוגיה היוונית ישנן שתי דמויות נוספות ששמן טנטלוס. שתיהן דמויות משניות ושתיהן צאצאיות של טנטלוס הנזכר לעיל. נאמר כי לברוטיאס היה בן ושמו טנטלוס, ששלט בעיר פיסה שבפלופונסוס. טנטלוס הלה היה בעלה הראשון של קליטמנסטרה. רצח אותו אגממנון, מלך מיקנה, שהפך את קליטמנסטרה לאשתו. טנטלוס השלישי היה בנו של תיאסתס, אשר נרצח בידי דודו אטראוס והוגש למאכל לאביו, תיאסתס, שלא חשד בדבר.
הפועל "tantalise" באנגלית נובע מן השם "טנטלוס", ופירושו – להתגרות, להתעלל, לעורר תקוות שווא או לקנטר. באנגלית משמש המושג "טנטלוס" גם לתיאור משקאות המאוחסנים בבקבוקים, הפקוקים בחוזקה במנעולי ברזל, כאמצעי למנוע ממשרתים לגנוב ליקר מאדוניהם. הבקבוקים עצמם, לעומת זאת, נותרים גלויים לעין כול.
גם היסוד הכימי טנטלום (סמל Ta, מספר אטומי 73) נקרא על שם טנטלוס המיתולוגי.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
