חסידות פרמישלאן הייתה חסידות שפעלה בגליציה המזרחית. החסידות נוסדה על ידי רבי מאיר הגדול מפרמישלאן תלמידו של הבעל שם טוב. חסידות נוספת שיצאה מחסידות פרמישלאן היא חסידות קאליש.
 | |
| רבי מאיר רוזנבוים, האדמו"ר הנוכחי | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת |
יהדות  |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| מקום ייסוד |
פרמישלן |
| מייסד |
מאיר הגדול מפרמישלאן |
| אדמו"ר | מאיר רוזנבוים |
| ארגונים ופעילות | |
| אזורי פעילות | פרמישלאן, בני ברק |
  | |
מחסידות קאליש יצאו עשרות חסידויות דרך חסידות נדבורנה שרוב צאצאיה שימשו באדמו"רות. בדור האחרון, אחד מצאצאי אדמו"רי נדבורנה, רבי מאיר רוזנבוים, פתח חצר בשם "פרמישלאן". בנוסף, מספר צאצאים של אדמו"רי השושלת מכהנים בשם "פרמישלאן".
תולדות החסידות
- רבי מאיר הגדול מפרמישלאן היה תלמיד חבר של הבעל שם טוב. לאחר פטירת הבעל שם טוב החל לנהל עדה עצמאית. לאחר פטירתו ייסד בנו רבי דוד את שושלת קאליש. בן נוסף היה רבי פסח חסיד שלא שימש באדמו"רות.
- רבי אהרן אריה לייב מילא מקום אביו בפרמילשאן, נפטר בב' באדר תקע"ג.
- את מקום רבי אהרן אריה לייב מילא בנו רבי מאיר השני מפרמישלאן. בנו הגדול היה רבי יצחק לייפר כיהן בקאלוש על מקום דודו רבי דוד. ילדיו של רבי יצחק היו הרב יששכר דב (-ת"ר) מברז'ן, הרב יחיאל מיכל (-ט' בניסן תקצ"ג) מקומרנה. רבי מאיר התפרסם בדורו כצדיק ובעל מופת גדול. נפטר בשנת תר"י. היה לו בן אחד וחמישה בנות.
- בנו בכורו ויחידו של רבי מאיר היה רבי צבי שהיה חסיד סטרטין לשם נסע ללא ידיעת אביו. היה חתנו של רבי אהרן מברצ'יבה[1]. נפטר בחיי אביו.
- רבי מרדכי אריה בנו של רבי צבי. בניו היו רבי אברהם מלבוב ורבי מאיר מפרמישלאן שהיה ממונה על ציון סבו רבי מאיר. זה האחרון כונה בשם רבי מאיר "בעל תפילה".
- חתנו ואחיינו רבי חיים אברהם ממיקולייב, מילא את מקום חמיו. היה מפורסם כבעל מופת. היה מסתגף רבות וחילק כספים רבים לצדקה. נפטר בי"ז בניסן תרל"א. ילדיו היו: רבי מרדכי ממלא מקומו, רבי אהרן אריה וחתניו רבי מנחם מנדל אייכנשטיין מזידיטשוב והרב יצחק מלמברג.
- כמו כן כיהן רבי צבי פרנקל-תאומים שהיה חתן רבי מאיר מפרמישלאן וממלא מקומו בפרמישלאן נפטר בשנת תרט"ו.
- בנו בכורו ויחידו של רבי מאיר היה רבי צבי שהיה חסיד סטרטין לשם נסע ללא ידיעת אביו. היה חתנו של רבי אהרן מברצ'יבה[1]. נפטר בחיי אביו.
הדור השישי והלאה
רבי מרדכי שמרלר, חתן רבי חיים אברהם ממיקולייב כיהן כאדמו"ר בחיי חותנו. בניו רבי יעקב שלמה רבי מאיר ורבי צבי מילאו את מקומו:
- רבי יעקב שלמה שמרלר היה חתנו של דודו רבי יואל מוסקוביץ' משאץ. היה תלמידו של הרב יעקב הורוביץ אב"ד דליטין, בעל שו"ת הריב"ם. כיהן כרב בווסלוי ומשנת תרס"א כאדמו"ר בעיירת המרפא גורא הומורי שבבוקובינה. נפטר בכ"ח בכסלו תרפ"ח.
- רבי מאיר חתן רבי אלימלך מיברוב (גזע רופשיץ). אשתו התייתמה בילדותה וגדלה אצל בן דודו של אביה, רבי ישכר דב מבעלז. מילא את מקום אביו בגורא-הומורא. היה משכיל ובקיא באסטרונומיה. התכתב רבות בדברי תורה עם הרב משולם ראטה. בזמן מלחמת העולם הראשונה התחבא אצל רבי ישעיה שטיינר ולמד איתו בחברותא. נפטר בי"ט באדר תש"ב בשריגראד שבטרנסניסטריה. חתנו היה הרב אלתר ישראל וסרמן, אב"ד שכונת נווה דוד בחיפה.
- חתנו הרב אברהם חיים ברנדווין האדמו"ר מסטרטין חיפה.
בניו של רבי ישראל לייב בן רבי צבי פרנקל חתן רבי מאיר מפרמישלאן:
- רבי אשר ישעיהו חתנו וממלא מקומו של רבי לוי יצחק מסטרליסק. עבר לסטרי בשנת תרע"ד. נרצח בשואה עם כל משפחתו.
- רבי ברוך מסוקולובקה.
- רבי ישראל לייב, כיהן בלבוב ואחר כך בארצות הברית. נפטר בט' באייר תשכ"ב.
- רבי אלימלך מפודהייץ. חתנו של רבי נחום בן רבי אהרן בנו של (סבו זקינו) רבי אשר ישעיהו מרופשיץ.
- חתנו הרב אפרים זלמן מרגליות אב"ד לנקא.
החסידות לאחר השואה
- רבי אשר ישעיהו פרנקל בן רבי אלימלך מפודהייץ, כיהן כאדמו"ר מפודהייץ בוויליאמסבורג שבארצות הברית. נפטר בי"א בניסן תשכ"ו.
- רבי ישראל אריה מרגליות נולד בפרמישלאן בשנת תרנ"ג לרב אפרים זלמן, חתנו של רבי ישראל אריה פרנקל-תאומים. נישא לבתו של רבי יצחק באב"ד רבה של טרטיקוב. היגר ללונדון בשנת תרפ"ו ושם ייסד את בית מדרשו. פעל לחיזוק הדת בייסוד מקוואות, בפתיחת בית ספר יהודי עצמאי ובעידוד התלמידים להמשך לימודים ישיבתיים. נודע בהכנסת אורחים, נפטר בשנת תשט"ו ונקבר בבית הקברות ענפילד בלונדון. חתנו היה הרב אברהם משה באב"ד.
- ממשיכיו כיום הם נכדיו הרב אלכסנדר אשר בן רבי מאיר, רב קהילת אהל משה בווינה, ונכדו הרב שלמה בן-ציון הרבסט רב קהל פרמישלאן בפלטבוש-ניו יורק, ונכדו הרב אהרן בעק האדמו"ר מפרמישלאן מנשסטר.
- רבי נפתלי מרדכי שמרלר, (בן רבי מאיר, בן רבי יעקב שלמה נכד רבי חיים אברהם ממיקולייב חתנו של רבי מאיר מפרמישלאן) כיהן בדורוחוי וביאס ולאחר מכן עלה לישראל והתיישב בעכו שם כיהן באדמו"רות בשם שאץ-פרמישלאן (בהיותו חתנו של רבי מאיר משאץ). היה חסידו של רבי ישכר דב מבעלז וכבחור נסע לבעלז שם היה מהיושבים ולמד חברותא עם הרב חיים מאיר יחיאל שפירא. שלח את ילדיו לארץ ישראל מחשש שיושפעו מהסביבה הגויית שהייתה בדורוחוי. בשנת תש"ז היה מבין האישים הבולטים ב"אגודת האדמו"רים והרבנים ברומניה" ופעל רבות בענייני יהדות. עלה לישראל בשנת תש"י. סירב לעבור לבני ברק ליד בניו באמרו שבבני ברק יש מספיק רבנים אך בעכו אין מספיק מי שיפעל בענייני יהדות. היה בעל תפילה קבוע בפסוקי דזמרא בחג השבועות אצל רבי אהרן רוקח. נפטר בכ"ז באדר תשכ"ט ונקבר בבית הקברות שומרי שבת.
צאצא נוסף, רבי יהודה לייפער מכהן כאדמו"ר מפרמישלאן באנטוורפן.
אחיו הוא רבי אלימלך לייפער, מכהן כאדמו"ר מפרמישלאן ארצות הברית. משמש כמגיד מישרים על קו טלפון פופולרי ביותר בשם 'האמנתי כי אדבר' תחת ארגון 'קול בחצרות הקודש'.
צאצאים מפורסמים של השושלת (מלבד שושלת נדבורנה) הם הרב נפתלי צבי שמרלר ראש ישיבת חיי עולם וחבר בד"צ העדה החרדית והרב אליהו שמרלר[2], שהיה ראש ישיבת צאנז.
רבי מאיר רוזנבוים, בנו של רבי דוד משה מקרעטשניף, הוא האדמו"ר מפרמישלאן בבני ברק.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 45–48.
קישורים חיצוניים
חסידות פרמישלן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
