Loading AI tools
חודש בלוח העברי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חשוון או חשון, בשמו המלא נקרא מרחשוון או מרחשון (מאכדית: waraḫsamna[1][2]), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השמיני במספר לפי המסורת המקראית, והשני לפי מסורת חז"ל. חודש זה חל בסתיו.
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בשנת ה'תשפ"ד אין ל' בחשוון
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אורכו של חודש חשוון משתנה. בשנה "חסרה" ובשנה "כסדרה" אורכו 29 יום,[3] ואילו בשנה "שלמה", כלומר בפחות ממחצית השנים,[4] אורכו 30 יום. א' בחשוון יכול לחול בימים שני, רביעי, חמישי ושבת.
מקור השם מרחשוון הוא בצירוף המילים האכדי "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושו, וַרְחֻ = יֶרַח, חודש; שַׁמְנֻ = שמיני[2]. מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' הן עיצורים שפתיים, לעיתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": האות ו במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות מ, וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'.[5] גם התלמוד מעיד ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל".[6]
אברהם אפשטיין הטיל ספק בהסבר זה, בין השאר על סמך כך שאף לא אחד מן החודשים האחרים קרוי על שם מספרו הסידורי אלא על שם אלוהויות או תופעות עונתיות.[7] הוא קישר בין שם החודש לאל הפיניקי המוזכר בכתובת אשמן מארח.[8]
בעילמית נקרא החודש מַרְכַּשַׁנַשׁ.[דרוש מקור]
שמו המקורי של החודש כפי שהוא נקרא בפי חז"ל הוא מרחשוון (וכך הוא משמש בהלכות שונות, למשל: דיני גט - בו' אחת)[9], אך החל מהמאה ה-15[10] רבים נוהגים לקרוא לחודש בשם המקוצר, "חשוון". בכמה כתבי יד אשכנזיים מימי הביניים מופיעה הצורה "שוון".[11]
ההגייה הנפוצה בעברית היא מַר־חֵשְ־וָן ואילו בהגיית יהדות תימן מְרַח־שְׁוָן. ההגייה הנפוצה מופיעה כבר בפיוט עם ניקוד בבלי מגניזת קהיר[12] וכבר בקדמוניות היהודים ביוונית יש תנועה באות מ' ולא באות ר' (Μαρσουάνῃ).[13] בביתא ישראל החודש נקרא תשואן.
בתנ"ך החודש נקרא ירח בול, בפסוק: ”וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו” (מלכים א', ו', ל"ח). שם זה, כמו השם ירח האיתנים המופיע גם הוא בתיאור בניית בית המקדש הראשון, מוכר גם מכתובות פיניקיות.[14] הופעת שמות אלה במקרא נובעת מהשפעת הבנאים הפיניקים שהובילו את בניית בית המקדש, והשפיעו על המונחים שנכנסו לפרקים המתארים את הבנייה.[15][16]
רש"י מפרש שם זה: "הוא מרחשון שהעשב בלה בשדה ובוללין לבהמה מן הבית"[17]. רד"ק מפרש "נקרא כן מפני הגשמים שמתחילין בו, עניין מבול". בילקוט שמעוני מובא מדרש המסביר את הורדת האות "מ" מהמילה מבול בכך שעם בניית בית המקדש פסקו גשמי הזעף שירדו עד אז[18]. בילקוט שמעוני[18] מובא גם הסבר המבוסס על דברי בראשית רבה שבתקופת תשרי "הארץ עשויה בולים בולים (=גושים, גושים) של אדמה"[19].
החיתוך המוטעה מַר־חֵשְוָן הביא לסברות שונות לפירושה של הקידומת "מר"[20]:
בספר יצירה[22] מצוין מזלו של חודש חשוון - מזל עקרב. בלוח השנה במגילות קומראן מזל חשוון הוא מזל קשת.
אילון גלעד, מדוע נקראים החודשים העבריים בשמותיהם?, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2016Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
