Loading AI tools
עיתונאי ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חגי מטר (נולד ב-31 בינואר 1984) הוא עיתונאי ופעיל פוליטי-חברתי המשתייך לשמאל הרדיקלי. ב-2002 נמנה עם חותמי מכתב השמיניסטים ונכלא לשנתיים בשל סירובו להתגייס לצה"ל.
חגי מטר נולד ברמת השרון לדורון וענת מטר, מרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב, ופעילת שמאל המזוהה עם חד"ש. כבר כנער היה מעורב בפעילויות פוליטיות רבות של ארגוני שמאל כדוגמת גוש שלום ותעיוש[1]. ב-2002 נמנה עם חותמי מכתב השמיניסטים בו הצהירו על התנגדות מצפונית לשירות בצה"ל ולכיבוש השטחים. בשל הסירוב להתגייס נדונו מטר וארבעה מחבריו לשנת מאסר בפועל וזאת לאחר ששהו למעלה משנה במחבוש ובמעצר. ב-7 בינואר 2004 נכנסו החמישה לכלא שש לשם ריצוי עונשם. עד מהרה ביקשה הנהלת הכלא להעבירם לכלא אזרחי, בנימוק שנוכחותם בכלא הצבאי מפרה את הסדר ושהם מסיתים חיילים לסירוב. אחרי היסוס ממושך החליטו החמישה שלא להתנגד להעברה, וב-22 בינואר 2004 הועבר מטר לכלא מעשיהו יחד עם נעם בהט ומתן קמינר. ועדת קיצור העונשים הצבאית (שנותרה אחראית על קיצור עונשם) החליטה באוגוסט 2004 לקצץ רבע מעונשם, והחמישה השתחררו ב-15 בספטמבר 2004[2].
לאחר שחרורו המשיך מטר להיות פעיל בתנועת פרופיל חדש, היה חבר ב"ועד נגד פשעי מלחמה", חבר בתנועת אנרכיסטים נגד גדרות[3] ואף השתתף באופן קבוע בהפגנות נגד גדר ההפרדה שהתקיימו בכל יום שישי בכפר בילעין[4].
במהלך מבצע עופרת יצוקה ביקשו ארגוני שמאל לקיים הפגנת מחאה כנגד המבצע בתל אביב. המשטרה ביקשה להתנות את קיום אירוע בהימנעות מהנפת דגלים פלסטיניים. בעקבות עתירה שהגיש מטר לבג"ץ בוטל האיסור וההפגנה התקיימה[5].
במשך חמש שנים עבד במקומונים בתל אביב ("העיר" ו"זמן תל אביב"), כמו כן, כתב ב"מעריב" והיה ממייסדי ופעיל בוועד העיתונאים שלו במשך שנתיים. פרסם גם בעיתון "הארץ" ובכלי תקשורת נוספים בישראל ובעולם. כותב במגזינים האינטרנטיים 972+ ו"שיחה מקומית", שאותו אף ערך במשך מספר שנים. סדרת כתבות שפרסם באתר 972+ במלאת עשור לגדר ההפרדה זיכתה אותו בפרס אנה לינד לעיתונאים מאגן הים התיכון לשנת 2012.
ביוני 2011 רכשה חברת "דיסקונט השקעות" מקבוצת IDB שבשליטת איש העסקים נוחי דנקנר כ-61% ממניות "מעריב החזקות". ביולי 2012 הודיע העיתון על קיצוצים חדים נוספים, לרבות צמצום מסיבי של המהדורה המודפסת והתרכזות במהדורה הדיגיטלית של העיתון[6]. ב-20 בספטמבר 2012 נחתם הסכם למכירת "מעריב" למו"ל שלמה בן-צבי[7]. בד בבד עם פרוץ המשבר, התאגדו עיתונאי "מעריב" תחת ארגון העיתונאים בישראל והקימו את ועד עיתונאי מעריב, בראשו עמד חגי מטר. כראש ועד היה פעיל במאבק נגד נוחי דנקנר ולאחר מכן נגד בן צבי. עם העברת העיתון לשליטתו חתם בן-צבי על הסכם קיבוצי עם העובדים, אך בין הצדדים התגלע סכסוך על מימוש ההסכם. הסכסוך שהוביל לשביתה בת יום, שבה העיתון לא יצא לאור[8]. יום לאחר ששבו לעבוד, פוטרו כ-100 מעובדי "מעריב" בהם מטר[9]. לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הוגשה בקשה להוצאת צו מניעה כנגד הפיטורים, בטענה שמטר פוטר בשל פעילותו בוועד העובדים[10]. בית הדין דחה את התביעה[11], אך בערעור שהוגש לבית הדין הארצי לעבודה הפך בית הדין את ההחלטה וקבע כי הפיטורים נעשו בצורה לא חוקית ונועדו לפגוע בהתארגנות העובדים[12].
ימים ספורים לאחר החלטת בית הדין זומן מטר על ידי הנהלת העיתון לשימוע לפני פיטורים[13]. בית הדין האזורי לעבודה ביטל את הפיטורים ואף חייב את העיתון לשלם למטר פיצויים על סך מאה אלף שקלים[14]. במאי ובאוגוסט 2014 הגיש מטר תביעה נוספת כנגד בן צבי בטענה שהאחרון טרם שילם את סכום הפיצויים שנפסק לזכותו. באפריל 2016, קבע בית הדין לעבודה שבן צבי, שכבר מכר את החזקותיו במעריב, לא מחויב להעסיק את מטר ולשלם לו את הפיצויים שנקבעו[15].
ביוני 2016, נישא מטר לפעילה החברתית אורטל בן דיין. ביוני 2019 נולד לשניים בן. מתגורר בתל אביב ומנהל אורח חיים טבעוני[16].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.