זאב רב-נוף

זאב רַב-נוֹף (רובינוב) (11 בפברואר 1926 – 26 במרץ 1979^[1]) היה מבקר קולנוע ומוזיקה ובמאי ישראלי. מבקר הקולנוע של "דבר".

זאב רב-נוף

זאב רב-נוף, מפקד חוליית ההסרטה של הגדנ"ע (מימין), והצלם חיים שרייבר, תחילת שנות ה-50 של המאה ה-20
לידה	11 בפברואר 1926 ביאליסטוק, הרפובליקה הפולנית השנייה
פטירה	26 במרץ 1979 (בגיל 53)
מדינה	ישראל

ביוגרפיה

רב-נוף נולד ב-1926 בעיר ביאליסטוק שבפולין, בן לאסתר לבית רָקוֹבסקי ויעקב רוּבִּינוֹב (רוּבִּינוֹף; לימים עִבְרת את שם משפחתו ל"רב-נוף"). מצד אמו היה נצר למשפחת רבנים וסופרים ענפה (אמו הייתה נינתו של הרב עזריאל אריה לייב רקובסקי אב"ד פלוצק, נכדתו של הסופר והמתרגם העברי אברהם אבא רקובסקי, אחייניתה של המחנכת העברייה ופעילת הציבור הוורשאית פועה רקובסקי ואחותו של מבקר הספרות והמתרגם הפולני מארק רקובסקי). רב-נוף למד בגימנסיה העברית "תרבות" בעירו. במלחמת העולם השנייה, שפרצה כשהיה נער, נדד לברית המועצות. לאחר המלחמה שב לפולין, והשלים לימודי קולנוע בבית הספר לקולנוע בלודז'^[2].

בשנת 1950 עלה לישראל. בארץ יזם את הקמת יחידת ההסרטה של הגדנ"ע, ופיקד עליה בשנים 1951–1953. סרטו מתקופה זו, "סעדיה שורשים במולדת", זכה ב-2011 להתייחסות מחודשת. שמו המעוברת, "רב-נוף", ניתן לו הן בשל הדמיון הפונטי לשמו המקורי והן בשל גובהו הרב.

משנת 1954 ועד מותו ב-1979 שימש כמבקר הקולנוע וכתב לענייני מוזיקה ואמנות של העיתון "דבר", שהיה בתקופה זו בין העיתונים הנפוצים ורבי ההשפעה במדינה.

ביים מספר סרטים קצרים, הפיק וביים יותר מ-40 סרטים תיעודיים, ושימש כשופט בכמה פסטיבלים בינלאומיים. שנים רבות היה הנציג הישראלי בהתאחדות הבינלאומית של מבקרי הקולנוע (FIPRESCI). אחדים מחשובי הבמאים בעולם היו ידידיו האישיים. רב-נוף כיהן כיו"ר תא מבקרי הקולנוע באגודת העיתונאים,^[3] והיה מפעילי אגודת 'קולנוע לנוער' מאז היווסדה.^[4]

לאחר מותו התפרסם מבחר מהביקורות שפרסם בספר "מסך גדול" שערך אורי קליין (עם אחרית-דבר ביוגרפית מאת אריה קרישק).

משפחה

זאב רב-נוף היה נשוי שלוש פעמים. בראשונה היה נשוי לאירינה. לאחר גירושיו נישא לשחקנית רות גבריאלית ("הפוגה"), שממנה יש לו בת אחת, ורדה הכט (נולדה ב-1959). בתחילת שנות ה-60 נישא בשלישית לרחל לבית תנוּרי, גרושתו של הצלם והארכאולוג בנו רותנברג. רב-נוף נפטר ב-1979 בביתו מהתקף לב, בגיל 53.^[5] הותיר אחריו את אשתו רחל.

ספרו

• מסך גדול: יוצרים גדולים וסרטיהם; עריכה: אורי קליין, ירושלים: כתר, 1982.

לקריאה נוספת

• נתן ויעקב גרוס, הסרט העברי: פרקים בתולדות הראינוע והקולנוע בישראל, ירושלים: נ' וי' גרוס, תשנ"ב 1991, עמ' 196 ולאורך הספר.

• "Rav-Nof, Ze'ev", Who's Who in the World, 4th edition :1978-1979 (Chicago: Marquis Who's Who Inc. 1979), p. 768.

קישורים חיצוניים

• זאב רב נוף באתר "שורה ראשונה", החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב
• נתן גרוס, נופיו של זאב רב-נוף, על המשמר, 1 בפברואר 1967
• א. א., מת זאב רב-נוף, חבר מערכת "דבר", דבר, 27 במרץ 1979, המשך (ותמונתו)
• זאב רב-נוף הובא אתמול למנוחות, דבר, 28 במרץ 1979
• נתן גרוס, זאב רב-נוף: (שבעה למותו), דבר, 2 באפריל 1979
• חיים איזק, זאב רב-נוף כסולל דרך: (ליום השלושים), דבר, 25 באפריל 1979
• הרצל ארליך, החלל שהותיר אחריו זאב רב-נוף: במלאות 30 למותו, דבר, 27 באפריל 1979
• אזכרה לעתונאי זאב רב-נוף, דבר, 30 באפריל 1979
• ט. פ., זאב רב-נוף: (שנה למותו), דבר, 16 במרץ 1980
• אהרון דולב, כמה מלים על זאב רב-נוף ז"ל: במלאות שנה למותו, מעריב, 18 במרץ 1980
• גידי אורשר, קולנוע פה קולנוע שם | עוד על זאב רב-נוף, מעריב, טורים 1–3, 19 במרץ 1980
• דליה קרפל, אהבה מהסרטים, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2011
• זאב רב-נוף, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים

מפרי עטו

• בקולנוע, דבר, 4 ביולי 1954, המשך, המשך, המשך (טור ביקורת הקולנוע הראשון בחתימתו)^[3]
• 60 שנות תוים בתל-אביב, דבר, 19 בינואר 1971
• קולנוע | משהו על ביקורת קולנוע, דבר, 15 בינואר 1976
• דבר מצחיק קרה בדרך לגן-העדן, דבר, 2 באפריל 1979 (קישור נוסף) (רשימתו האחרונה; פורסמה בשבעה למותו)

הערות שוליים

1. התאריך המדויק ע"פ Ecran, Vol. 76-86 (Paris: Editions de l'Atalante), 1979, p. 85; וכן אתר חברה קדישא ת"א-יפו והמחוז.
2. נתן ןגרוס, זאב רב-נוף - שבעה למותו, דבר, 2 באפריל 1979
3. קולנוע | משהו על ביקורת קולנוע, דבר, טור 1, 15 בינואר 1976.
4. פרסים על-שם זאב רב-נוף למפיקים צעירים, דבר, 31 בדצמבר 1979.
5. אורי קליין, מתי התחלנו לדבר על קולנוע, באתר הארץ, 22 ביוני 2012