Loading AI tools
הוועידה ה-27 לשינוי אקלים שהתקיימה במצרים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים 2022 היא הוועידה ה-27 בנושא. הועידה התקיימה בשארם א-שייח', מצרים. היא נפתחה ב-6 בנובמבר 2022 והסתיימה ב-18 בנובמבר 2022. שר החוץ של מצרים סאמח שוכרי הוא נשיא הועידה בה השתתפו למעלה מ-90 ראשי מדינות וכ-33,500 נציגים מ-190 מדינות.[1]
 | |
| מיקום |
שארם א-שייח'  |
|---|---|
| מדינה |
 מצרים |
| תאריכים |
6 בנובמבר 2022 – 20 בנובמבר 2022 (15 ימים) |
| יושב ראש |
סאמח שוכרי |
| משתתפים | |
|
cop27 | |
 | |
|
→ 2021 | |
  | |
הוועידה מתקיימת פעם בשנה מאז חתימת ההסכם האקלים בפסגת כדור הארץ ב-1992. בוועידה נציגי ממשלות נפגשים על מנת להגיע להסכמים לעצירת התחממות כדור הארץ והשפעות שינוי האקלים על המדינות.
בוועידה נחתם הסכם אובדן ונזק (אנ') לפיצוי מדינות עניות שנפגעו מאסונות הקשורים למשבר האקלים.[2]
לוועידה היו מספר מטרות:
_(52488901578).jpg)
כ-90 ראשי מדינות ונציגים מיותר מ-190 מדינות השתתפו בוועידה. בין המשתתפים הבולטים נמצאים נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן והשליח הנשיאותי המיוחד לענייני אקלים ג'ון קרי, נשיא צרפת עמנואל מקרון, קנצלר גרמניה אולף שולץ, נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי וראש ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני.[4] מיה מוטלי, ראש ממשלת בברדוס שהייתה לדוברת מובילה של המדינות המתפתחות.
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן השתתף בוועידה, לאחר שלא השתתף בוועידה הקודמת. ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק הודיע בתחילה כי לא ישתתף בוועידה, אך בהמשך שינה את עמדתו והכריז על השתתפותו.[5] גם ראש הממשלה לשעבר בוריס ג'ונסון והשרה הראשונה של סקוטלנד ניקולה סטרג'ון לקחו חלק באירוע.
שי ג'ינפינג נשיא הרפובליקה העממית של סין, ולדימיר פוטין נשיא רוסיה ואנתוני אלבניזי ראש ממשלת אוסטרליה לא השתתפו בוועידה.[6]
פעילת איכות הסביבה, גרטה טונברי הודיעה שלא תשתתף בוועידה משום שטענה שוועידות האו"ם לשינוי אקלים הן גרינווש ומנהיגי המדינות אינם מחויבים מספיק לנושא. טונברי ביקרה גם את המקום הדל של החברה האזרחית בכינוס.[7]
המדינות המתפתחות הצליחו להוביל להסכם אובדן ונזק המבטיח להן פיצויים בשל שינויי האקלים. ההסכם אושר פה אחד.[9] במשך שנים ארוכות, דרשו המדינות המתפתחות מהמדינות העשירות להכיר באחריותן לשינויי האקלים שמובילים לעליית הטמפרטורות ואסונות טבע. האחרונות התעלמו מדרישה זו עד הוועידה האחרונה.[10] בוועידה הוסכם על הקמת הקרן. ההצעה המלאה תוצג בשנה הבאה בוועידת האקלים.[8] נראה שהשיטפונות שפקדו את פקיסטן העלו למודעות את הפגיעה האנושה שאסונות אקלים מביאים על מדינות מתפתחות. השיטפונות וגרמו למעל 1,500 מתים, פצועים ועשרות אלפים מחוסרי קורת גג. ההערכה היא שההפסדים מהשיטפונות עומדים על כ-30 מיליארד דולר.[10]
מוטלי הציגה תוכנית כלכלית שקיבלה את השם יוזמת בריג'טאון. היוזמה הציעה פתרון לאתגר של המדינות המתפתחות שנדרשות לממן תוכניות להפחתת פליטות גזי חממה והסתגלות לשינוי אקלים. עד כה, המדינות העשירות חילקו כ-100 מיליארד דולר בשנה במענקים והלוואות. אך צורך השנתי של המדינות המתפתחות עומד על טריליוני דולרים. השפעתן של מדינות מתפתחות על שינויי האקלים קטן בצורה משמעותית מזו של עשירות – אבל באופן לא פרופורציונלי נושאות את נטל ההשפעות של שינויי האקלים.[11]
יוזמת בריג'טאון הציעה שחלק מהמימון על סך 650 מיליארד דולר יגיע מקרן המטבע הבין-לאומית בצורת זכויות משיכה מיוחדות למשך 20 שנה למימון המתמודדות עם משברים אקלימיים במדינות מתפתחות. מוטלי התבססה על תקדים בה הקרן נתנה, מענק אחד פעמי באותו הסכום, במטרה לתמוך בשיקום מדינות העולם ממשבר הקורונה. לצד המענק בנקים אזוריים לפיתוח יעניקו טריליון דולר בהלוואות בריבית נמוכה להוצאות אקלים במדינות מתפתחות. הצעה נוספת להגדלת המימון כללה מיסוי מיוחד על רווחים לחברות נפט. נשיא צרפת, מקרון, היה ראשון שתמך בפומבי ביוזמה ואליו הצטרפו ראשי וראשות מדינות.[11]
בסכם פריז החליטו מדינות העולם להגביל את ההתחממות הגלובלית לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050, בהשוואה לתקופה הטרום תעשייתית, כשהשאיפה היא להגביל את ההתחממות עד סוף המאה ה-21 לעלייה בעוד 1.5 מעלות צלזיוס בלבד. אולם, מאז מדענים הוכיחו כי התחממות בעוד שתי מעלות צלזיוס היא מסוכנת ולכן בוועידת האקלים בגלאזגו, הוחלט להתמקד בהגבלה של 1.5 מעלות צלזיוס. אולם, ההתחייבויות של המדינות לצמצום פליטת גזי חממה היו חלשות מכדי להישאר בגבולות 1.5C, הם גם הסכימו לחזור מדי שנה כדי לחזק אותן, תהליך המכונה ראצ'ט (Ratchet). בכינוס, חלק מהמדינות מסוימות ניסו להתנער מהיעד של 1.5C ולבטל את הראצ'ט. הם נכשלו, אבל החלטה לגרום לפליטות להגיע לשיא עד 2025 בוטלה, למורת רוחם של רבים.[12]
בוועידה בשנה שעברה, בגלאזגו, הוסכם על התחייבות להפסיק את השימוש בפחם. הודו הציע לכלול התחייבות, בסיכום הוועידה, להפסקת שימוש בדלקים מאובנים.[12] אולם המלחמה בין אוקרינה לרוסיה, גרמה למשבר אנרגיה באירופה שהוביל לרכישה של גז ודלקים ממדינות מתפתחות. מצב זה השפיע על המשא ומתן בוועידה והיה קושי להגיע לניסוח הקורא להפסיק את השימוש בדלקים המאובנים. נוסח הסופי הציע פיתוח מואץ של מערכות אנרגיה 'נמוכות פליטה', שרבים חוששים שישמשו להצדקת פיתוח נוסף של גז טבעי.[13]
הוועידה התייחסה השנה גם לנושא מזון וחקלאות. הצהרה המדגישה כי "שמירה על ביטחון תזונתי וסיום הרעב" הם בראש סדר העדיפויות. אולם, ההצהרה לא לוותה בהתחייבות כספית. לעומת זאת, קרן ביל ומלינדה גייטס התחייבה לתמוך ב-1.4 מיליארד דולר לאורך ארבע שנים, במטרה לעזור לחקלאים קטנים להתמודד עם ההשפעות המיידיות וארוכות הטווח של שינויי האקלים.[13]
חברת קוקה-קולה העניקה חסות לאירוע. ארגוני איכות הסביבה מחו נגד המהלך וכינו זאת גרינווש.[14][15] כ-241,000 איש חתמו על העצומה שקראה להסיר את החסות של קוקה-קולה מהוועידה.[16]
אתר האינטרנט הרשמי של ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (באנגלית)
ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים, ברשת החברתית פייסבוק
ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים, ברשת החברתית אינסטגרם
ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים, ברשת החברתית LinkedIn.svg){kind=icon}
ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים, סרטונים בערוץ היוטיובSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
