Loading AI tools
חברת תעופה אמריקאית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וירג'ין גלקטיק (באנגלית: Virgin Galactic) היא חברה שיסד סר ריצ'רד ברנסון, ותכליתה הטסת תיירים לחלל בטיסות תת-מסלוליות, ובעתיד אף למסלול סביב כדור הארץ.
 | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| בורסה |
הבורסה לניירות ערך בניו יורק (אוקטובר 2019–SPCE)  |
| מייסדים |
ריצ'רד ברנסון, ברט רוטאן |
| תקופת הפעילות |
2004–הווה (כ־20 שנה) |
| חברת אם |
וירג'ין |
| חברות בנות |
The Spaceship Company |
| מיקום המטה |
לאס קרוסס |
| ענפי תעשייה |
תיירות בחלל |
| מוצרים עיקריים |
spaceplane |
| הכנסות |
238,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2020) |
| רווח תפעולי |
−275,284,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2020) |
| רווח |
−273,035,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2020) |
| הון עצמי |
662,518,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2020) |
|
www | |
  | |
בסיסה של החברה ממוקם בניו מקסיקו 72 קילומטר צפונית ללאס קרוסס ו-48 קילומטר מזרחית לעיר טרות' אור קונסקוונסז(אנ'), שם מוקם בסיס פעילות לטיסות חלל מסחריות המכונה Spaceport America.
ריצ'רד ברנסון היה מהתומכים והמממנים של קבוצת ברט רוטאן בתחרות פרס ה-X, התחרות שבמסגרתה הובטחו עשרה מיליון דולר לצוות שיצליח לבנות במימון פרטי מטוס חלל תת-מסלולית בעלת יכולת הטסה של שלושה בני אדם לחלל, ולבצע איתה שתי טיסות לגבול החלל בתוך שבועיים, תוך החלפה של עד 10% ממשקל מטוס החלל לא כולל דלק ומחמצן. זכיית מטוס החלל ספייס שיפ 1 (Spaceship One) בפרס לאחר שעמדה במשימה בשנת 2004, היווה את ירית הפתיחה להקמת חברת וירג'ין גלקטיק שהתכוונה לבנות מטוס חלל דומה לספייס שיפ 1 ולשגר באמצעותה תיירים לטיסה קצרה אל גבול החלל וחזור. בשלב זה הודיע ברנסון כי שירות הנוסעים לחלל יחל ב-2007[1].
בשנת 2005 הוקמה החברה "The Spaceship Company" במטרה למסחר את הטיסות לחלל, בשותפות עם ברט רוטאן שהחזיק ב-30% מהמניות. בשלב זה 40 אלף איש כבר נרשמו כלקוחות פוטנציאלים[2].
דגם מטוס החלל שנבנה על ידי החברה ושאמור להוות את הכלי העיקרי של חברת וירג'ין גלקטיק נקרא Spaceship Two. מטוס החלל דמה חיצונית למטוס חלל שזכתה בפרס ה-X, ה-Spaceship One, אך הייתה גדולה ממנה ושונה במובנים רבים. מטוס החלל יועד להטיס שישה נוסעים, בעזרת שני אנשי צוות. ברנסון עמד על כך שלתיירי החלל תינתן האפשרות להתנתק מכיסאותיהם ולרחף בתא מטוס החלל, דבר שהכתיב שינויי תכנון מרובים במבנה מטוס החלל. מטוס החלל נישא מתחת לגחון מטוס בואינג 747 ששופץ ויועד למשימה זו (האביר הלבן שמו). הוא היה אמור לשאת אותה לגובה של כ-12 קילומטר ומשם מטוס החלל נפרד ממנו. במקביל החברה פיתחה מטוס נושא חדש בשם וויט נייט 2 שבנוי כדי לשאת את מטוס החלל Spaceship Two ממנו הוא נפרד בגובה של 45 אלף רגל, ומפעיל את מנועיו הרקטיים, ונוסק לגובה החלל. בפברואר 2008 החלה "וירג'ין גלקטיק" למכור כרטיסים לפרויקט תמורת 200 אלף דולר, תמורת שהייה של חמש דקות בחלל עם המטוס[3].
ביולי 2009 השקיעה חברת אבאר, שבבעלות ממשלת אבו דאבי, 280 מיליון דולר תמורת 32% בחברת "ווירג'ין גלקטיק", לפי שווי שוק של כ-900 מיליון דולר[4]. בנוסף דווח כי "וירג'ין גלקטיק" תפעיל טיסות גם משדה תעופה באבו דאבי, כחלק מתוכנית ממשלתית להפוך את האמירות למרכז תיירות בינלאומי[5]. בעקבות ההשקעה פתחה ארצות הברית בחקירה, בשל חשש ששיתוף טכנולוגיית חלל מארצות הברית עם מדינה ערבית היא סיכון ביטחוני. החקירה נסגרה תוך זמן קצר[6].
ב-7 בדצמבר 2009 הוצגו לראשונה בקליפורניה מטוס החלל Spaceship Two (שמו של מטוס החלל הספציפי הזו היה VSS Enterprise) וכלי השיגור שלו, "האביר הלבן 2". מטוס החלל היה אמור להתחיל לשאת תיירים לחלל כבר בשנת 2009 אך בפועל מטוס החלל שונה ושופץ במשך עוד שלוש שנים בטרם נכנס לניסויי טיסה. גם אחר כך החברה התקשתה לעמוד בהבטחותיה ודחתה את מועד הטיסה המסחרית הראשונה שוב ושוב[7][8].
בין 2011 ל-2014 ביצע מטוס החלל VSS Enterprise בסביבות 15 ניסויי דאייה ללא הפעלת המנוע לאחר ששוחר מהמטוס הנושא בגובה רב, וכן ארבעה ניסויי טיסה בהם הופעל המנוע הרקטי שלה, אך בשלוש הטיסות הראשונות הופעל המנוע לכעשרים שניות בלבד. מהירות מטוס החלל הגיעה לכ-1.4 מאך וגובה הטיסה לא עלה על 22 קילומטר[9].
במאי 2014 קיבלה החברה אישור להטיס נוסעים[10].
ב-31 באוקטובר 2014 בוצעה טיסת ניסוי רביעית במספר, במהלכה התרסק מטוס החלל[11]. אחד הטייסים נהרג והאחר נפצע[12]. בחקירת האירוע התברר שהגורם לה הוא טעות אנוש של אחד הטייסים, שהפעיל את מערכת שינוי תצורת הכנפיים (המכונה "נוצה") מוקדם מדי, במטוס החלל הבא שנבנה תוקן הליקוי הזה כך שלא מתאפשר לטייסים להפעיל את המערכת טרם זמנה[13].בנוסף, ישנו פרק, המספר על חקירת ההתרסקות של ספייסשיפ 2 בסדרה תעופה בחקירה בנישיונל ג'יאוגרפיק.
בפברואר 2016 הושלמה בנייתו של מטוס החלל שני (VSS Unity שמו)[14], שביצע כמה ניסויי דאייה, החל מדצמבר 2016[15], וכן ארבעה ניסויי טיסה (במרץ, מאי, יולי ודצמבר 2018) בהם הופעל המנוע הרקטי של מטוס החלל למספר עשרות שניות, כולם הסתיימו בהצלחה, באחרון שבהם הגיע כלי הטיס למהירות 2.9 מאך ולגובה 82.7 ק"מ[16]. בכך הצליחה החברה לראשונה לשגר כלי טיס ובו שני אנשים אל גובה החלל (לפחות לפי חלק מההגדרות). זוהי נקודת ציון בולטת במיוחד לאור העובדה שהיא התעכבה במשך כמעט עשור. באוקטובר 2018 הודיעה ברנסון כי הוא יטוס עם VSS Unity בתחילת 2019[17].
בשנת 2019 החברה העבירה את הפעילות שלה לנמל החלל אמריקה.
בפברואר 2019 טסה שוב VSS Unity ועל סיפונה שלושה אנשים, זוג טייסים ועובדת החברה, הפעם הגיע כלי הטיס לגובה 89.9 ק"מ וקבע בכך שיא גובה חדש. אולם הטיסה המסחרית הראשונה התעכבה שוב. באוקטובר 2019 הונפקה חברת "וירג'ין גלקטיק" בבורסה לניירות ערך בניו יורק[18].
ב-22 במאי 2021, הצליחה החברה לבצע את הטיסה הראשונה המאוישת לחלל מניו מקסיקו עם מטוס החלל VSS Unity 21[19] ב-11 ביולי 2021 המריאו ברנסון, שלושה מעובדי וירג'ין גלקטיק ושני טייסים בטיסת ניסוי של מטוס החלל VSS Unity לגובה של 85.3 ק"מ, ובכך היו לתיירים הראשונים שמגיעים לחלל בטיסה מסחרית[20]. מטוס החלל נישא בידי המטוס הנושא Space Ship Two לגובה של כ-14 ק"מ, משם נסק עצמאית, ונחת בשלום[21]. ברנסון הצהיר שבכך הגשים את חלומו מאז ייסוד וירג'ין גלקטיק 17 שנה קודם לכן. עם זאת, מדובר בטיסה לגובה המוגדר כגבול החלל רק על פי רשות התעופה הפדרלית בארצות הברית, ולא על פי ההגדרה העולמית הרווחת של הפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה לגבול החלל כקו קרמן, הנמצא בגובה 100 קילומטר[22].
חודש לאחר שטס לחלל מכר ברנסון מניות של חברת "וירג'ין גלקטיק" בשווי 300 מיליון דולר[23].
החברה תכננה להפעיל טיסות מסחריות אל גבול החלל החל מ-2022, אך כל כלי הטיס שלה קורקעו במסגרת חקירת טיסת הניסוי על ידי רשות התעופה הפדרלית. החקירה נפתחה בשל חריגה מהשטח שהוקצה לטיסה, בניגוד לנוהלי הבטיחות וללא דיווח בזמן אמת[24].
בפברואר 2022 החלה מכירת מקומות לציבור בעלות של 450,000 $[25]. הטיסה המסחרית הראשונה בוצע ביוני 2023. טיסה זו באורך כ-14 דקות הגיע לגובה של 85.1 ק"מ ועל הסיפון היו 6 אנשים, רובם אנשי חיל האוויר האיטלקי. טיסה מסחרית ראשונה עם תיירי חלל בוצע ב-10 באוגוסט. היא כללה 3 עובדי החברה ו-3 תיירים:ספורטאי בריטי ואם ובייתה מאנטיגואה וברבודה. הטיסה נמשכה כ-15 דקות. טיסה נוספת עם 3 תיירים על הסיפון נערכה ב-8 בספטמבר 2023.
נכון לאוגוסט 2023 נמכרו כ-800 כרטיסים וטיסות מתוכננות בתדירות של טיסה בחודש.
תחום הליבה של חברת וירג'ין גלקטיק הוא תיירות חלל מסחרית. עיצובים ראשוניים של חלליות המסוגלות להגיע למסלול הוצגו על ידי ברט רוטאן, מתכנן מטוס החלל של וירג'ין גלקטיק. תיירות חלל מסלולית תוכל להתבסס בין היתר על תחנות חלל מיוחדות פרי תכנון של חברת ביגאלו אירוספייס. בנוסף לטיסות חלל תת-מסלוליות, שוקלים בחברת וירג'ין גלקטיק לפתח מטוס חלל עם יכולת הגעה למסלול, וכמו כן להשתמש במטוס האם המיועד לנשיאת מטוס החלל, כמטוס נושא למשגר לוויינים אווירי שהחברה עוסקת בפיתוחו. באפריל 2006 הכריז על פרויקט להקמת מלונות בחלל[26].
חברת וירג'ין גלקטיק מפעילה מספר נציגויות בעולם, לשיווק טיסות החלל המסחריות שלה. נציגויות החברה פועלות באירופה, איחוד האמירויות במפרץ הפרסי, יפן, הודו, אוסטרליה וניו זילנד. ב-4 בנובמבר 2007, הכריזה וירג'ין גלקטיק על תחילת הפעילות שלה בישראל[27].
אתר האינטרנט הרשמי של וירג'ין גלקטיק (באנגלית)
וירג'ין גלקטיק, ברשת החברתית פייסבוק
וירג'ין גלקטיק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
וירג'ין גלקטיק, ברשת החברתית אינסטגרם
וירג'ין גלקטיק, סרטונים בערוץ היוטיובSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
