תיירות בחלל

תיירות חלל היא טיסה של אנשים אל מחוץ לאטמוספירה במימון פרטי (להבדיל מממשלתי) למטרות תענוג ופנאי.

מאז ראשית עידן החלל בשנות ה-60 של המאה ה-20 טסו לחלל יותר מ-600 אסטרונאוטים, אך כמעט כולם טסו בשליחות ומימון של סוכנויות החלל הממשלתיות השונות. בני אדם החלו לטוס לחלל למטרות תיירות במימון עצמי רק בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 ועד כה לא עלה מספרם על עשרים מהם ישראלי אחד.

מקובל להפריד בין תיירות חלל הכוללת טיסה מסלולית סביב כדור הארץ לטיסה תת-מסלולית בלבד.

תיירות חלל תת-מסלולית

סקירה

טיסת חלל תת-מסלולית היא טיסה בה כלי הטיס מגיע לגובה החלל אך לא נכנס למסלול סביב כדור הארץ אלא חוזר לנחיתה כעבור זמן קצר. טיסת חלל תיירותית תת-מסלולית מגיעה לרוב לגובה של 85–120 קילומטר מעל פני האדמה - מספיק כדי לעלות מעל האטמוספירה כך שהשמיים הופכים מכחולים לשחורים ומלאי כוכבים גם בשעות ה'יום', כדי לראות את עקמומיות כדור הארץ וכן לחוות חוסר כבידה. בשל משכה הקצר מאוד מחירה זול בהתאם - כמה מאות אלפי דולרים לכרטיס.

פירוט

שתי חברות מציעות כיום שירותים של טיסות חלל תת-מסלוליות:

וירג'ין גלקטיק, באמצעות החללית VSS Unity, החללית נישאת על ידי מטוס ייעודי לגובה רב ושם מתנתקת ממנו ומפעילה מנוע רקטי שמביא אותה על ששת הנוסעים וזוג הטייסים שבה לגובה 80–90 קילומטר, ואז חוזרת לנחיתה על מסלול נחיתה כמו מטוס רגיל. ב-2021 אחרי תקופת פיתוח ארוכה מאוד התקיימה טיסה ראשונה עם ארבעה נוסעים מעובדי החברה בהם ריצ'רד ברנסון המנכ"ל והמייסד, ב-2023 בוצעה טיסה שנייה עם ארבעה עובדים נוספים וביולי של אותה שנה היא טסה בשלישית, כשעל סיפונה ארבעה אנשי סוכנות החלל האיטלקית שביצעו ניסויים במיקרו כבידה, בהמשך יצאו לדרך טיסות ראשונות עם תיירים במימון פרטי, בשנה הראשונה לקיום השירות טסו איתו כ-20 תיירי חלל פרטיים. יש לציין כי מתקיים דיון האם החלל מתחיל באופן רשמי בגובה 80 או 100 קילומטר ^[1], כך שמי שטס עם וירג'ין גלקטיק מצוי בתווך הזה ולפי ה-FAI למשל הוא אינו זכאי לתואר אסטרונאוט.
בלו אוריג'ין, אשר מציעה ביקור קצר בחלל באמצעות תא שמורכב על הטיל הרב פעמי ניו שפרד. הטיל משוגר היישר מעלה ומעניק לו מספיק מהירות אנכית כדי להגיע לגובה של 105–115 ק"מ ובניגוד ל-VSS Unity אין בו אמצעי ניהוג כלל כך שאת כל ששת המושבים מאיישים תיירים ואין צורך בטייסים. אחרי מספר דקות התא נופל חזרה לכדור הארץ, נבלם באמצעות מצנחים ונוחת לא הרחק מנקודת השיגור, הטיסה כולה משיגור עד נחיתה אורכת כעשר דקות. ביולי 2021 התקיימה הטיסה הראשונה בה השתתפו ג'ף בזוס מנכ"ל החברה ועוד מס' מקורבים, מאז ועד ספטמבר 2024 שוגרו עוד 7 טיסות ובהם ארבעים תיירי חלל נוספים, רובם לקוחות בתשלום ומיעוטם עובדי ואורחי החברה.

תיירות חלל מסלולית

סקירה

בניגוד לטיסה תת-מסלולית בה מגיעים לגבול החלל למשך שתיים עד חמש דקות בלבד, טיסת חלל מסלולית היא טיסה בה רכב החלל מפתח מהירות מספקת כדי להיכנס למסלול הקפה סביב כדור הארץ, משימת חלל 'אמיתית' שכזו אורכת בין ימים ספורים לשבועיים ומחירה עשרות מיליוני דולרים לכרטיס. מטבע הדברים משך האימונים והדרישות הפיזיות לטיסה כזו מורכבים בהרבה.

סוכנות החלל האמריקאית נאס"א מעולם לא עסקה בהטסת תיירים לחלל אלא רק אסטרונאוטים בשכר מטעמה. לעומת זאת רוסקוסמוס (סוכנות החלל הרוסית) הדלה באמצעים ניאותה לכך והטיסה שבעה תיירי חלל על גבי חלליות סויוז בשנים 2000 עד 2009, כולם הצטרפו רק כ'טרמפיסטים' לטיסה קיימת שיעדה תחנת החלל והמחיר שנגבה מהם היה 20–30 מיליון דולר למושב.

עם השבתת מעבורת החלל האמריקאית ב-2011 הפכו חלליות סויוז הקטנות לדרך היחידה להגיע לתחנת החלל, כך שלא נותרו מושבים פנויים לתיירות חלל.

בסביבות 2020, נכנסה לראשונה לתחום השיגורים המאוישים חברה פרטית ולא סוכנות ממשלתית - ספייס איקס, כעת כשכבר לא היה מחסור במושבים פנויים ונוצר אינטרס כלכלי פרטי נסללה הדרך לחזרת טיסות התיירות אחרי הפסקה של עשור, תדירות הטיסות גדלה במעט והפעם שוגרו גם טיסות ייעודיות במיוחד לתיירות חלל.

למרות העלייה בזמינות תיירות חלל נותרה בילוי לעשירים בלבד והיא עדיין עולה שלושים עד חמישים מיליון דולר לנוסע.

פירוט

... בעבודה ...

תייר החלל המסלולי הראשון היה דניס טיטו ששוגר באפריל 2001^[2]. תייר החלל הישראלי הראשון היה איתן סטיבה, ששילם תמורת החוויה 55 מיליון דולר ושוגר באפריל 2022^[3].

... בעבודה ...

יעדי הטיסות

עד כה טיסות החלל הרוסיות הגיעו כולם אל תחנת החלל הבינלאומית ועגנו שם, יעדה של דרגון 2 האמריקאית היה גם הוא ברוב המקרים תחנת החלל הבינלאומית, אך חלק מהמשימות הקיפו את כדור הארץ בגובה מאות ק"מ בלי להגיע ליעד כלשהו מסוים.

במשימת Inspirition-4 חללית C207 עברה שינוי לקראת המשימה, כיוון שלא יועדה לעגון בתחנת החלל הבינלאומית. מתאם החללית הוחלף בחלון גדול בצורת כיפה בקוטר של כמטר - החלון הגדול ביותר ששוגר אי פעם לחלל.

רשימת תיירי חלל שהגיעו למסלול הקפה סביב כדור הארץ

מידע נוסף #, לאום ...

#	לאום	שם	תאריך השיגור	משך	חללית	הערות
1.	ארצות הברית	דניס טיטו	28 באפריל 2001	8 ימים	סויוז	תייר החלל הראשון
2.	דרום אפריקה	מרק שאטלוורת'	25 באפריל 2002	10 ימים	סויוז
3.	ארצות הברית	גרגורי אולסן	1 באוקטובר 2005	10 ימים	סויוז
4.	ארצות הברית/איראן	אנושה אנסארי	18 בספטמבר 2006	10 ימים	סוויוז	תיירת החלל הראשונה^[4]
5.	ארצות הברית/הונגריה	צ'ארלס סימוני	7 באפריל 2007	10 ימים	סויוז
6.	ארצות הברית/הממלכה המאוחדת	ריצ'רד גאריוט	12 באוקטובר 2008	13 ימים	סויוז	בנו של האסטרונאוט אוון גאריוט^[5]
-.	ארצות הברית/הונגריה	צ'ארלס סימוני	26 במרץ 2009	14 ימים	סויוז	תייר החלל החוזר הראשון^[6]
7.	קנדה	גי לאליברטה (ממקימי קרקס השמש)	30 בספטמבר 2009	12 ימים	סויוז	^[7]
11.	ארצות הברית	ג'ארד אייזקמן, סיאן פרוקטור, היילי ארקנאו, כריסטופר סמבורסקי	16 בספטמבר 2021	3 ימים	דרגון 2	משימת Inspiration 4, טיסת תיירות ייעודית ראשונה
13.	יפן	יוסאקו מאזאווה, יוזו הירנו	8 בדצמבר 2021	12 ימים	סויוז MS-20	מיליארדר יפני ועוזרו + קוסמונאוט מקצועי שהטיס אותם
16.	ארצות הברית קנדה ישראל	לארי קונור, איתן סטיבה, מארק פאת'י	8 באפריל 2022	17 ימים	דרגון 2	משימה פרטית (Axiom-1), 3 תיירים ואסטרונאוט מקצועי אחד שהטיס אותם
17.	ארצות הברית	ג'ון שופנר	21 במאי 2023	9 ימים	דרגון 2	תייר חלל אחד, 2 אסטרונאוטים סעודיים במימון מדינתי ואסטרונאוט מקצועי אחד שהטיס אותם
20.	ארצות הברית	סקוט פוטיט, שרה גיליס, אנה מנון	10 בספטמבר 2024		דרגון 2	משימת Polaris dawn. ארבעה תיירי חלל במימון פרטי, מהם אחד שזו טיסתו השנייה