Loading AI tools
חללית מאוישת תוצרת SpaceX מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דרגון 2 (באנגלית: Dragon 2) היא חללית מאוישת הניתנת לשימוש חוזר באופן חלקי, אשר פותחה ומיוצרת על ידי חברת SpaceX. לחללית זו שתי גרסאות; Crew Dragon, חללית מאוישת המיועדת לנשיאת צוות של עד שבעה אסטרונאוטים ו־Cargo Dragon המיועדת לנשיאת מטען ומהווה תחליף מעודכן לגרסה המקורית של חללית הדרגון. דרגון 2 משוגרת על גבי משגר פאלקון 9 וחוזרת לכדור הארץ בצניחה במימי האוקיינוס. כמו כן היא מצוידת במערכת מילוט המסוגלת להאיץ הרחק מהמשגר במקרה חירום.[1]
דרגון 2 לא מאוישת לפני עגינה בתחנת החלל הבינלאומית, מרץ 2019 | |||||||||||||||
מידע כללי | |||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ייעוד | נשיאת אסטרונאוטים ומטען אל תחנת החלל הבינלאומית | ||||||||||||||
יצרן | SpaceX | ||||||||||||||
ארץ ייצור | ארצות הברית | ||||||||||||||
צוות | עד 7 אסטרונאוטים (לרוב צוות של 4) | ||||||||||||||
היסטוריית פעילות | |||||||||||||||
סטטוס | פעיל | ||||||||||||||
מפעיל | SpaceX | ||||||||||||||
משגר | פאלקון 9 | ||||||||||||||
יחידות שיוצרו | 6 (1 אבטיפוס, 4 גרסאות מאוישות, 1 גרסת מטען) | ||||||||||||||
טיסה ראשונה | 30 במאי 2020 (SpaceX Demo-2) | ||||||||||||||
ביצועים | |||||||||||||||
עמידות |
שבוע אחד (טיסת מסלול חופשית) 210 ימים בעת עגינה בתחנת החלל הבינלאומית | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
לצד חללית הסטארליינר של בואינג, דרגון 2 מהווה אחת משתי חלליות שנועדו לשאת אסטרונאוטים אל תחנת החלל הבינלאומית, כחלק מהתוכנית המאוישת המסחרית של נאס"א.[2] ב־30 במאי 2020 שוגרה המשימה המאוישת הראשונה של חללית הדרגון 2, המשימה SpaceX Demo-2, והייתה למשימת החלל המאוישת הראשונה ששוגרה על ידי חברה פרטית. עד למשימה זו, נאס"א השקיעה 3.1 מיליארד דולר בפיתוחה של הדרגון.[3] בין היתר, דרגון 2 מספקת גם שירותי תיירות בחלל.
לדרגון 2 יש שתי גרסאות; Crew Dragon, חללית מאוישת המיועדת לנשיאת צוות של עד שבעה אסטרונאוטים ו־Cargo Dragon המיועדת לנשיאת מטען. החללית מבוססת על דרגון 1 אך בניגוד לקודמתה היא מצוידת בזוג חלונות, מחשבי טיסה ומערכות אוויוניקה חדשות, מערך סולארי מובנה על גוף החללית, ומגן חום משודרג שיוכל לעמוד גם במהירויות חדירה של טיסות השבות מהירח. החללית מצוידת גם בארבעה זוגות מנועי סופר־דראקו המיועדים למילוט חירום תוך כדי השיגור (במקור הם יועדו גם לנחיתה יבשתית בחזרה מטיסה, אך אופציה זו בוטלה ונשארה רק כאמצעי חירום אם לא תתאפשר נחיתה באוקיינוס).[4] דרגון 2 ניתנת לשימוש חוזר באופן חלקי, מה שגורם להפחתת עלויות משמעותית.
להבדיל מהגרסה הקודמת והלא מאוישת שעגנה בתחנת החלל רק באמצעות הזרוע הרובוטית שלה, דרגון 2 מצוידת במערכת עגינה מסוג NDS (NASA Docking System) המאפשר לה לעגון באופן עצמאי ואוטומטי בתחנת החלל הבינלאומית. לאסטרונאוטים יש יכולת להתערב במקרה חירום ולעגון באופן ידני תוך שימוש במחשב בצורת טאבלט עם מסכי מגע. בזמן עגינה בתחנת החלל, הגרסה המאוישת מתוכננת לפעול 180 ימים אך מסוגלת להישאר עד 210 ימים.
החללית מסוגלת לשאת באופן תאורטי עד שבעה אסטרונאוטים או כ־6,000 ק"ג מטען למסלול לווייני נמוך אם כי במשימות עבור נאס"א יש בה 4 מושבים, עם שינויים מסוימים היא תוכל להרחיק אפילו עד הקפת הירח ולשוב ארצה, כחלק מתוכנית ארטמיס.
ל-Crew Dragon יש שמונה מנועי SuperDraco (אנ') צמודים, מקובצים בזוגות ליתירות, כאשר כל מנוע מסוגל לייצר דחף של lbf 16,000 שישמש לחילוץ הצוות באירוע של תקלה בשיגור. בנוסף מותקנים 18 מנועי Draco (אנ') שנועדו עבור בקרת גישה ותמרוני מסלול.
בשנת 2010, שנה לפני סיום תוכנית מעבורות החלל, נאס"א החלה לממן פרויקטים של מספר חברות תעופה וחלל כדי לפתח חלליות חדשות אשר יחליפו את מעבורות החלל אשר היו בשימוש מאז שנות השמונים של המאה ה־20.[5] אחת המטרות המרכזיות הייתה להוריד עלויות שיגור אסטרונאוטים. באפריל 2011, יחד עם עוד מספר חברות, חברת SpaceX קיבלה מימון ראשוני בסכום של 75 מיליון דולר עבור פיתוח גרסה מאוישת של החללית דרגון. באוגוסט 2012, SpaceX קיבלה מימון נוסף מנאס"א בסכום של 440 מיליון דולר. ב־16 בספטמבר 2014, נאס"א הודיעה שהחברות SpaceX ובואינג זכו במכרז והם אלו שיספקו שירותי שיגור אסטרונאוטים עבור נאס"א כאשר SpaceX תקבל מימון של 2.6 מיליארד דולר עבור פיתוח הגרסה המאוישת של הדרגון ובואינג תקבל 4.2 מיליארד דולר עבור פיתוח חללית הסטארליינר.
ב־6 במאי 2015 נערכה בהצלחה בדיקת ביטול שיגור (Pad Abort Test). בבדיקה זו חללית הדרגון שיגרה עצמה הרחק מכן השיגור ונחתה בשלום באוקיינוס בעזרת מצנחים.[6] במרץ 2019, ערכה SpaceX בהצלחה את המשימה 'SpaceX Demo-1' בה שוגרה חללית דרגון 2 לא מאוישת אל תחנת החלל הבינלאומית. מטרת המשימה הייתה לבדוק את יכולת העגינה האוטומטית של הדרגון אל תחנת החלל, את עמידותה של החללית בעת כניסתה אל אטמוספירת כדור הארץ ולבחון את תהליך הצניחה במימי האוקיינוס.
ב־20 באפריל 2019, בעת בדיקות הצתת מנועים סטטית, התפוצצה חללית דרגון בנמל החלל קייפ קנוורל.[7] ביום הפיצוץ, בדיקת מנועי הדראקו של החללית עברה בהצלחה, אך בדיקת מנועי הסופר־דראקו האמונים על מערכת המילוט של האסטרונאוטים במקרה חירום, כשלו. לאחר בדיקות הטלמטריה והצילומים ולאחר ניתוח השאריות מאתר הפיצוץ, הוסק כי הבעיה החלה כאשר כמות קטנה של תרכובת כימית בשם דיניטרוגן טטרוקסיד דלפה אל תוך מעבר ההליום אשר אמור לוסת את לחץ מכלי הדלק וכתוצאה מכך ניזוק שסתום בדיקה שגרם לפיצוץ. תקרית זו עיכבה במספר חודשים את השיגור המאויש המתוכנן.
ב־19 בינואר 2020, ביצעה SpaceX בדיקת ביטול בעת שיגור (In-Flight Abort Test). מטרת בדיקה זו הייתה לבצע הפרדה של הדרגון ממשגר הפאלקון 9 כדקה לאחר השיגור על מנת לבחון את יכולת מערכת המילוט במקרה חירום. ההפרדה בוצעה בטרופוספירה כאשר המשגר נע במהירות עבר־קולי מעט אחרי שעבר את נקודת המקס Q, הנקודה שבה העומס האווירודינמי על כלי רכב חללי בטיסה אטמוספירית הוא מקסימלי. הדרגון השתמשה במנועי הסופר־דראקו כדי להרחיק עצמה מהמשגר אחרי תקלה מתוכננת. 10 שניות לאחר שהדרגון התרחקה, משגר הפאלקון 9 התפוצץ ונהרס. מנועי הדראקו הקטנים יותר ניווטו את הדרגון בירידה ומצנחי החללית נפתחו בהצלחה. דרגון 2 נחתה בהצלחה באוקיינוס האטלנטי בסמוך לחופי פלורידה.[8]
ב־30 במאי 2020 שוגרה בהצלחה חללית דרגון C206 אנדוור למשימה SpaceX Demo-2, טיסת ניסוי והמשימה המאוישת הראשונה של חללית הדרגון 2.[9] צוות המשימה, מפקד החללית דאגלס "דאג" הארלי ומפקד מבצעים משותף רוברט "בוב" בנקן, ותיקי תוכנית מעבורות החלל, שוגרו אל תחנת החלל הבינלאומית. המשימה בחנה את יכולותיה של הדרגון בכניסה למסלול סביב כדור הארץ, את יכולת העגינה האוטונומית שלה אל תחנת החלל הבינלאומית ואת חזרתה בשלום לכדור הארץ וצניחתה במימי האוקיינוס. משימה זו הייתה משימת החלל המאוישת הראשונה של חברה פרטית והשיגור המאויש הראשון של אסטרונאוטים מאדמת ארצות הברית מאז 2011 אז שוגרה משימת STS-135, המשימה האחרונה בתוכנית מעבורות החלל.
משימה | טלאי | מספר קפסולה[hebrew 1] | תאריך שיגור | תאריך נחיתה | הערות | תוצאה | |
---|---|---|---|---|---|---|---|
צוות | |||||||
טיסות ניסוי | |||||||
Demo-2 | C206.1 Endeavour |
30 במאי 2020 | 2 באוגוסט 2020 | טיסת ניסוי מאוישת ראשונה של חללית הדרגון, אורך המשימה 63 ימים. צוות הדרגון חבר לתחנת החלל הבינלאומית וביצע משימות מדעיות ותחזוקה שונות כולל השתתפות בארבע הליכות חלל | הצלחה | ||
דוגלאס הרלי, נאס"א • רוברט בנקן, נאס"א | |||||||
טיסות מבצעיות | |||||||
Crew-1 | C207.1 Resilience |
16 בנובמבר 2020 | 2 במאי 2021 | נשאה ארבעה אסטרונאוטים אל תחנת החלל הבינלאומית למשימה בת שישה חודשים. בצוות המשימה שלושה אמריקאים ויפני אחד | הצלחה | ||
מייקל הופקינס, נאס"א • ויקטור גלאבר, נאס"א • סואיצ'י נוגוצ'י, JAXA • שאנון ווקר, נאס"א | |||||||
Crew-2 | C206.2 ♺ Endeavour |
23 באפריל 2021 | 9 בנובמבר 2021 | נשאה ארבעה אסטרונאוטים אל תחנת החלל הבינלאומית למשימה בת שישה חודשים. נאס"א אפשרה ל־SpaceX לעשות שימוש חוזר בחומרה כאשר גם משגר הפאלקון 9 וגם קפסולת הדרגון במשימה זו היו לראשונה כאלו שכבר טסו בעבר | הצלחה | ||
שיין קימברו, נאס"א • מייגן מקארתור, נאס"א • אקיהקו הושידה, JAXA • תומא פסקה, CNES | |||||||
Inspiration4 | C207.2 ♺ Resilience |
16 בספטמבר 2021 | 18 בספטמבר 2021 | טיסת החלל הפרטית המלאה הראשונה. ארבעה אזרחים השתתפו בטיסה בת שלושה ימים שהגיעה למסלול בגובה של 590 קילומטר וביצעו ניסויים מדעיים | הצלחה | ||
ג'ארד אייזקמן • סיאן פרוקטור • היילי ארקנאו • כריסטופר סמברוסקי | |||||||
Crew-3 | C210.1 Endurance |
11 בנובמבר 2021 | 6 במאי 2022 | נשאה ארבעה אסטרונאוטים אל תחנת החלל הבינלאומית למשימה בת שישה חודשים. נעשה שימוש חוזר במשגר פאלקון 9 ובקפסולת דרגון | הצלחה | ||
רג'ה צ'ארי, נאס"א • תומאס מרשברן, נאס"א • קיילה בארון, נאס"א • מתיאס מאורר | |||||||
Axiom-1 | | C206.3 ♺ Endeavour |
8 באפריל 2022 | 25 באפריל 2022 | הטיסה הראשונה שנרכשה על ידי חברת Axiom והטיסה הפרטית המלאה הראשונה אל תחנת החלל הבינלאומית. בצוות טיסה זו אסטרונאוט מקצועי אחד מטעם Axiom ושלושה תיירי חלל; צמד משקיעים מקנדה וארצות הברית, ואיש העסקים הישראלי איתן סטיבה אשר היה לישראלי השני בחלל | הצלחה | |
/ מייקל לופז־אלגריה • לארי קונור • מארק פאת'י • איתן סטיבה | |||||||
Crew-4 | C212.1 Freedom |
27 באפריל 2022 | 14 באוקטובר 2022 | המשימה הרביעית במסגרת התוכנית המאוישת המסחרית. | הצלחה | ||
צ'ל לינדגרן, נאס"א • רוברט היינס, נאס"א • סמנתה כריסטופורטי, ESA • ג'סיקה ווטקינס, נאס"א | |||||||
Crew-5 | C210.2 ♺ Endurance |
5 באוקטובר 2022 | 12 במרץ 2023 | המשימה החמישית במסגרת התוכנית המאוישת המסחרית. | הצלחה | ||
ניקול אונאפו מאן, נאס"א • ג'וש קאסדה, נאס"א • קואיצ'י וקאטה, JAXA • אנה קיקינה, רוסקוסמוס | |||||||
Crew-6 | C206.4 ♺ Endeavour |
2 במרץ 2023 | 4 בספטמבר 2024 | המשימה השישית במסגרת התוכנית המאוישת המסחרית. | הצלחה | ||
סטיבן בואן • וורן הבורג • סולטאן א-ניאדי • אנדריי פדיייב | |||||||
Axiom-2 | C212.2 ♺ Freedom |
21 במאי 2023 | 31 במאי 2023 | הטיסה השנייה שנרכשה על ידי חברת Axiom. | הצלחה | ||
פגי ויטסון • ג'ון שופנר • עלי אלקרני • רייאנה ברנאווי | |||||||
Crew-7 | C210.3 ♺ Endurance |
26 באוגוסט 2023 | 13 בפברואר 2024 | בסוף 2021 נאס"א חתמה חוזה עם SpaceX לשלוש טיסות נוספות של צוות לאחר סיום משימת Crew-7. | עוגנת בתחנת החלל הבינלאומית | ||
ג'סמין מוגבלי • אנדראס מוגנסן • סאטושי פורוקאווה • קונסטנטין בוריסוב | |||||||
Axiom-3 | C212.3 ♺ Freedom |
17 בינואר 2024 (מתוכנן) | ינואר 2024 (מתוכנן) | הטיסה השלישית שנרכשה על ידי חברת Axiom. | מתוכנן | ||
/ מייקל לופז-אלגריה • ולטר וילדיי • אלפר גזראווג'י • מרקוס ואנדט | |||||||
Crew-8 | C206.5 ♺ Endeavour |
פברואר 2024 | 2024 | בסוף 2021 נאס"א חתמה חוזה עם SpaceX לשלוש טיסות נוספות של צוות לאחר סיום משימת Crew-7. | מתוכנן | ||
מתיו דומיניק • מייקל באראט • ג'נט ג' אפס • אלכסנדר גרבנקין | |||||||
Polaris Dawn | C207.3 ♺ Resilience |
יולי 2022 (מתוכנן) | TBA | הטיסה הראשונה מבין שלוש טיסות מתוכננות של תוכנית פולריס מאת ג'ארד אייזקמן. | מתוכנן | ||
ג'ארד אייזקמן • סקוט פוטיט • שרה גיליס • אנה מנון | |||||||
Crew-9 | TBA | אוגוסט 2024 | 2025 | בסוף 2021 נאס"א חתמה חוזה עם SpaceX לשלוש טיסות נוספות של צוות לאחר סיום משימת Crew-7. | מתוכנן | ||
TBA • זינה קרדמן • טקויה וקונישי • אלכסנדר גרבנקין | |||||||
Axiom-4 | TBA | אוקטובר 2024 (מתוכנן) | אוקטובר 2024 (מתוכנן) | הטיסה הרביעית שנרכשה על ידי חברת Axiom. | מתוכנן | ||
TBA • TBA • TBA • TBA | |||||||
טיסה שנייה בתוכנית פולריס | TBA | TBA | TBA | טיסה שנייה מתוך שלוש טיסות מתוכננות של תוכנית פולריס. הטיסה האחרונה של תוכנית פולריס באמצעות Crew Dragon לפני השימוש ב־Starship לטיסה הבאה. | מתוכנן | ||
TBA • TBA • TBA • TBA |
משימה | טלאי | מספר קפסולה[hebrew 1] | תאריך שיגור | תאריך נחיתה | הערות | תוצאה |
---|---|---|---|---|---|---|
CRS-21 | C208.1 | 6 בדצמבר 2020 | 14 בינואר 2021 | המשימה הראשונה של SpaceX כחלק מהשלב השני של תוכנית CRS של נאס"א. משימה זו תהיה גם הטיסה הראשונה של גרסת המטען של דרגון 2 ותישא אל תחנת החלל הבינלאומית את מערכת Bishop Airlock Module של חברת NanoRacks. | הצלחה | |
CRS-22 | C209.1 | 3 ביוני 2021 | 10 ביולי 2021 | טיסת מטען שנייה אל תחנת החלל הבינלאומית. סיפקה מערכי לוחות סולאריים מסוג 1 iROSA ו־iROSA 2. |
הצלחה | |
CRS-23 | C208.2 ♺ | 29 באוגוסט 2021 07:14 UTC |
1 באוקטובר 2021 | טיסת מטען שלישית אל תחנת החלל הבינלאומית. | הצלחה | |
CRS-24 | C209.2 ♺ | 21 בדצמבר 2021 10:07 UTC |
24 בינואר 2022 | טיסת מטען רביעית אל תחנת החלל הבינלאומית. | הצלחה | |
CRS-25 | C208.3 ♺ | 15 ביולי 2022 00:44 UTC |
20 באוגוסט 2022 | טיסת מטען חמישית אל תחנת החלל הבינלאומית. סיפקה מערכי לוחות סולאריים מסוג 3 iROSA ו־iROSA 4. |
הצלחה | |
CRS-26 | C211.1 | 26 בנובמבר 2022 | 11 בינואר 2023 | טיסת מטען שישית אל תחנת החלל הבינלאומית. סיפקה מערכי לוחות סולאריים מסוג 3 iROSA ו־iROSA 4. |
הצלחה | |
CRS-27 | C209.3 ♺ | 15 במרץ 2023 | 15 באפריל 2023 | טיסת מטען שביעית אל תחנת החלל הבינלאומית. | הצלחה | |
CRS-28 | C208.4 ♺ | 5 ביוני 2023 | 30 ביוני 2023 | טיסת מטען שמינית אל תחנת החלל הבינלאומית. סיפקה מערכי לוחות סולאריים מסוג 5 iROSA ו־iROSA 6. |
הצלחה | |
CRS-29 | C211.2 ♺ | 10 בנובמבר 2023 | 12 בדצמבר 2023 | טיסת מטען תשיעית אל תחנת החלל הבינלאומית. | הצלחה | |
CRS-30 | C209.4 ♺ | 4 במרץ 2024 | טיסת מטען עשירית אל תחנת החלל הבינלאומית. | מתוכנן | ||
CRS-31 | TBA | 2024 (מתוכנן) | טיסת מטען אחד עשרה אל תחנת החלל הבינלאומית. | מתוכנן | ||
CRS-32 | TBA | 2025 (מתוכנן) | טיסת מטען שנים עשרה אל תחנת החלל הבינלאומית. | מתוכנן |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.