תוכנית ארטמיס

תוכנית ארטמיס (באנגלית: Artemis program) היא תוכנית חלל מאוישת של ארצות הברית שמטרתה העיקרית היא הנחתת בני אדם על הירח ב־2025, לראשונה מאז 1972 בה נחתו אסטרונואוטים על הירח בתוכנית אפולו. הנחיתה מתוכננת להיות בקוטב הדרומי של הירח כיוון ששם מצויים מים בצורת קרח,^[1] וכן תנאי האור והטמפרטורה סבירים, ביחס לאזורים יותר צפוניים של הירח. התוכנית הוכרזה ב־2019 על ידי נאס"א.^[2]

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ארטמיס
Artemis

סמל תוכנית ארטמיס
מידע כללי
ייעוד	חללית לחקר הירח
יצרן	לוקהיד מרטין, ושותפים
ארץ ייצור	ארצות הברית ארצות הברית
צוות	6-2
היסטוריית פעילות
סטטוס	בפיתוח
מפעיל	נאס"א ושותפים
משגר	דלתא 4 כבד (טיסת ניסוי), SLS
טיסה ראשונה	לא מאוישת: ארטמיס 1 (2022) מאוישת: ארטמיס 2 (2025, לכל המוקדם)
משימות	1 (צפויות עוד 4)
מידע טכני

משימות משולבות בתוכנית ארטמיס 2019–2028

משימות מתוכננות של תוכנית ארטמיס בשלב 1

מבנה תחנת החלל במסלול סביב הירח, ה־Lunar Gateway, מאוקטובר 2020 הכולל מודולים אירופיים, יפניים ורוסיים

מבנה תחנת החלל במסלול סביב הירח, ה־Lunar Gateway, בתצורתו המורחבת הכוללת מספר מודולות. מצד ימין ניתן לראות את החללית אוריון עוגנת

אילוסטרציה של ה־Lunar Gateway

שם התוכנית נגזר משמה של האלה ארטמיס, אחותו התאומה של אפולו מהמיתולוגיה היוונית.

מטרות התוכנית

לתוכנית שלוש מטרות עיקריות:

• מחקר על תנאי חיים בחלל, ובפרט על הירח.^[3]
• בניית מושבה מתפקדת על הירח.
• הפיכת מושבת הירח לתחנת מעבר לשיגורים לחלל העמוק, כגון משימות מאוישות למאדים.

כחלק מחזון ארוך טווח, המושבה על הירח תהווה ניסוי מוקדם לקראת הנחתה של בני אדם על מאדים.

היסטוריית התוכנית

בדצמבר 2017, דונלד טראמפ חתם על צו נשיאותי המורה לנאס"א לחזור לירח עד 2024.

אל התכנית הצטרפו הסוכנות האירופית, הקנדית והיפנית.^[4]

ב-11 בדצמבר 2019 חתם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על צו נשיאותי המורה לנאס"א להנחית שוב בני אדם על אדמת הירח, ובכללם – לראשונה – אסטרונאוטית אישה, עד שנת 2024. ראש נאס"א דאז ג'ים בריידנסטין הודיע כי לתוכנית החדשה יקראו ארטמיס, על שם אלת הירח במיתולוגיה היוונית, אחותו של אפולו, אל השמש.^[5]

בפברואר 2021, ממשל ביידן תמך בקידום התכנית.^[6] ממשלו של הנשיא החדש ג'ו ביידן הותיר את התוכנית על כנה, ואף הגדיל את תקציבה. ביידן גם הורה לסוכנות החלל לכלול לראשונה בצוות הנחיתה על הירח אסטרונאוט אפרו אמריקני.^[5]

באפריל 2021 בחרה נאס"א ב־SpaceX, לפתח את ה-סטארשיפ HLS עבור משימות מאוישות אל הירח כחלק מתוכנית ארטמיס. גרסה זו תשמש כרכב נחיתה ותסייע להנחית אסטרונאוטים ממסלול סביב הירח לפני השטח.^[7]

משימת ארטמיס 1 יצאה לחלל ב-16 בנובמבר 2022. ארטמיס 1 הייתה הטיסה הראשונה של מערכת שיגור חדשה לחלל ושל תא הצוות (ה"קפסולה") אוריון. החללית אוריון תקיף את הירח. המשימה הזאת נושאת סדרה של לוויינים קטנים שיוצבו במסלול סביב הירח. ארטמיס 1 הייתה טיסת ניסוי לא מאוישת.

אחרי נחיתת תא הצוות אוריון, התברר שבעת הכניסה החוזרת לאטמוספירה של כדור הארץ נגרם נזק למגן החום, וחלקים ממנו נתלשו. אילו היו אסטרונאוטים בתא הם לא היו נפגעים, אולם במשימות קודמות, תקלה דומה גרמה לאובדן החללית, ועל כן נאס"א נדרשת לקבל החלטה כיצד למנוע תקלות דומות במשימות הבאות. נכון לסוף 2024, האפשרויות להחזרה של משימת ארטמיס 2 הן:

1. כניסה חוזרת לאטמוספירה בזווית חדה יותר, כדי לקצר את זמן החשיפה של הקפסולה לחיכוך עם האויר; החיסרון הוא שהאופציה הזאת לא נוסתה ללא צוות.
2. תכנון והחלפה של מגן החום במגן משופר
3. שיגור של נוסף של ארטמיס 1, באופציה 1 או 2, אך ללא צוות

אופציה 1 היא היחידה מבין השלוש שניתנת לביצוע ללא דחיה, בסוף 2025. אופציות 2 ו-3 יגרמו לדחייה של משימת ארטמיס 2 למספר שנים.^[8]

ארטמיס 2, שהשיגור שלה מתוכנן לסוף 2025 לכל המוקדם, מיועדת להיות משימה מאוישת. גם היא תהיה משימת הקפה, במידה רבה כמו אפולו 8, שהקיפה את הירח וחזרה לכדור הארץ. האסטרונאוטים ישהו זמן ארוך יותר בהקפת הירח ויבצעו בדיקות עם צוות מאויש.

במשימת הבאה, נקבע שארטמיס 3 תיפגש עם סטארשיפ HLS של ספייס איקס ותעביר צוות. אוריון תישאר במסלול, וסטארשיפ HLS תיקח את שני האסטרונאוטים אל פני הירח. היעד שלהם יהיה הקוטב הדרומי של הירח כדי לבדוק אזור שמדענים לא חקרו קודם כדי לחקור את קרח המים ששם.^[9]

כעבור שנה תשוגר ארטמיס 4, וגם היא תנחית שני אסטרונאוטים על הירח – אבל היא תהיה גם טיסת הבכורה המאוישת של משגר משודרג. משגר זה יישא למסלול סביב הירח גם את אוריון וגם את מודול המגורים הראשון של ה-Lunar Gateway, תחנת החלל הירחית.

משימות נוספות מטעם התוכנית יפתחו את תחנת החלל הירחית. תחנת החלל הירחית עתידה להיות תחנה בינלאומית של נאס"א ושותפותיה – סוכנויות החלל האירופית, היפנית והקנדית. תחנת החלל הירחית יועדה להחליף עם הזמן את תחנת החלל הבינלאומית שהקיפה את כדור הארץ (ובמקומה יבואו תחנות חלל מסחריות), ולשמש פלטפורמה לחקר הירח ובהמשך גם במאדים.^[5]

הגעה לירח

הדמיית החללית אוריון במסלול סביב כדור הארץ

לפני ההגעה לירח ימצאו כבר מבנים ורכבים ממשימות מסחריות, שימתינו לאסטרונאוטים על פני הירח. הגעה מחודשת של אסטרונאוטים לירח תכלול ארבעה כלים^[10] :

• החללית אוריון - חללית מאוישת שתשמש להגעה מכדור הארץ לתחנת החלל הירחית "Lunar Gateway". החללית מפותחת על ידי חברת לוקהיד מרטין כחלק מחוזה עם נאס"א.^[11]
• משגר חדש בשם Space Launch System (‏SLS) שיישא את החללית אוריון. הוא יהיה חזק ב־15% יותר מהמשגר סטורן 5 ששיגר את חלליות תוכנית אפולו. מטרתו העיקרית היא הבאת חלליות למסלולים בחלל העמוק.
• תחנת חלל קבועה הנעה סביב לירח^[12] שנקראת Lunar Gateway או "שער הירח", ומשמשת כנקודת שחלוף בין המשגר לרכב הנחיתה על הירח.^[13] יחידה זו תהיה קטנה - גודלה יהיה רק כיחידת סטודיו, שלא כמו תחנת החלל הבינלאומית שאורכה כמגרש כדורגל, עם זאת, תוכל להתחבר לעוד יחידות מודולוריות. השלב בעגינה ליחידת ה-Lunar Gateway הוא הנוסף והשונה מתוכנית אפולו, בו לא היה קיים שלב כזה.
• מערכת נחיתה ירחית שתשמש כמונית בין ה-Lunar Gateway אל פני הירח.^[14]

ב־2020 נחתם חוזה על פיו, החללית Dragon XL של חברת SpaceX תהיה חללית המשא שתישא ציוד ל-Lunar Gateway.^[15]

ככלי עזר לתוכנית מפותח רכב חלל חדש VIPER.

משימות

משימות ארטמיס:

• ארטמיס 1 היה השיגור הראשון של החללית אוריון (לא מאוישת) על גבי ה־SLS. היעד למועד השיגור תוכנן לפברואר 2022.^[16][17][18] נדחה ל־17 במרץ^[19][20] ולאחר מכן נדחה לאוגוסט 2022.^[21]ובוצע בנובמבר 2022.
• ארטמיס 2 יהיה השיגור המאויש הראשון של החללית אוריון על גבי ה־SLS. המשימה תשוגר לא לפני בספטמבר 2025.
• ארטמיס 3 יהיה שיגור מאויש לשם נחיתה על הירח. המועד המתוכנן לשיגור הוא ב־2026.
• ארטמיס 4 שיגור מאויש לתחנת החלל במסלול סביב הירח, המתוכנן לשיגור ב־2026.
• ארטמיס 5 שיגור מאויש לתחנת החלל במסלול סביב הירח, המתוכנן לשיגור ב־2027.

אסטרונאוטים

ב־10 בינואר 2020 קבוצת האסטרונאוטים ה־22 של נאס"א (אנ'), המכונה "הצבים", השלימה את הכשרתה ונרשמה לתוכנית ארטמיס. הקבוצה כוללת גם שני אסטרונאוטים מטעם סוכנות החלל הקנדית. חלק מהאסטרונאוטים צפויים לטוס לירח, וייתכן שחלקם ישתתפו בצוות הראשון שיטוס למאדים.

ב־9 בדצמבר 2020 הודיע סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס על "צוות ארטמיס הראשון" הכולל עשרה מהקבוצה ה־22 ושמונה נוספים מהקבוצה ה־21 (אנ') ומהקבוצה ה־20 (אנ'), מהם יבחרו ארבעה אסטרונאוטים למשימת ארטמיס המאוישת הראשונה:

• סקוט טינגל (אנ') (נולד ב־1965) – טייס בצי האמריקאי (קפטן – אלוף־משנה) ומהנדס טיסה במשלחות נאס"א
• סטפני וילסון (נולדה ב־1966) – ד"ר להנדסה ואסטרונאוטית נאס"א
• ג'וזף אקבה (נולד ב־1967) – מורה, הידרולוג ואסטרונאוט נאס"א
• צ'ל לינדגרן (נולד ב־1973) – אסטרונאוט נאס"א
• פרנסיסקו רוביו (אנ') (נולד ב־1975) – טייס קרב ורופא בצבא ארצות הברית (מייג'ור – רב־סרן)
• ויקטור גלובר (אנ') (נולד ב־1976) – אסטרונאוט נאס"א
• רג'ה צ'ארי (נולד ב־1977) – טייס ניסוי (קולונל – אלוף-משנה), חיל האוויר האמריקאי
• ניקול אונאפו מאן (נולדה ב־1977) – טייסת קרב בצי האמריקני (לוטננט קולונול – סגנית אלוף) וטייסת ניסוי בנאס"א
• ג'סיקה מאיר (נולדה ב־1977) – ד"ר לביולוגיה ימית ואסטרונאוטית נאס"א
• קת'לין רובינס (נולדה ב־1978) – מיקרוביולוגית ואסטרונאוטית נאס"א
• כריסטינה קוק (נולדה ב־1979) – מהנדסת ואסטרונאוטית נאס"א
• אן מקליין (נולדה ב־1979) – מהנדסת תעופה בצבא ארצות הברית (לוטננט קולונול – סגנית אלוף) ובנאס"א
• קיילה בארון (נולדה ב־1987) – קצינת לוחמת צוללות (לוטננט קומנדר – רבת־סרן), הצי האמריקאי
• מתיו דומיניק (נולד ב־1981) – טייס ניסוי (קומנדר – אלוף-משנה), הצי האמריקאי
• ג'סמין מוגבלי (נולדה ב־1983) – טייסת ניסוי וקרב בחיל הנחתים (מייג'ור – רבת־סרן)
• ג'וני קים (נולד ב־1984) – רופא בצי האמריקאי (לוטננט – סרן), היה לוחם באריות הים
• וורן הובורג (אנ') (נולד ב־1985) – עוזר פרופסור ב־MIT במחלקה להנדסת חלל
• ג'סיקה ווטקינס (נולדה ב־1988) – דוקטורית לגאולוגיה

הסכמי ארטמיס

הסכמי ארטמיס הם הסכמים בינלאומיים על עקרונות של שיתוף פעולה במחקר האזרחי של הירח, מאדים, ואסטרואידים, וכריית משאבים שם. עליהם הכריז ב־15 במאי 2020 מנהל נאס"א ג'ים בריידנסטין. ב־13 באוקטובר אותה השנה חתמו ראשי סוכנויות החלל של ארצות הברית (NASA), אירופה (ESA), אוסטרליה, קנדה (CSA), יפן (JAXA), איטליה (ASI), לוקסמבורג (LSA), בריטניה (UKSA) ואיחוד האמירויות הערביות (UAESA) על ההסכמים. בנובמבר הצטרפה אוקראינה (SSAU) ובדצמבר, ברזיל (AEB). קוריאה הדרומית (KARI) הצטרפה במאי 2021, ניו זילנד וברזיל (AEB) ביוני, פולין (POLSA) באוקטובר ומקסיקו (AEM) בדצמבר אותה השנה. רומניה (ROSA), בחריין (NSSA), סינגפור (CRISP) הצטרפו במרץ 2022, קולומביה (CSC) הצטרפה במאי 2022, צרפת (CNES) הצטרפה ביוני 2022 וערב הסעודית (SSC) הצטרפה ביולי 2022. ממשלת ישראל אישרה את הצטרפות סוכנות החלל הישראלית להסכמים ב־16 בינואר 2022.^[22] הסכם ההצטרפות נחתם בתל אביב, ב־26 בינואר 2022.^[23]

תקציב

ההערכות מדברות על תקציב של 30–40 מיליארד דולר. יש להניח שנתון זה ישתנה עם התפתחות ותכנון התוכנית.

ככלל, תוכניות של נאס"א הוקפאו ב־2009 תחת ממשל אובמה משיקולי תקציב, והופשרו שוב ב־2017 תחת ממשל טראמפ. בפרט, תמך ממשל זה בהגדלת תקציבי נאס"א לצורך תוכנית ארטמיס, אך לאור התנגדויות הדמוקרטים בבתי הקונגרס להגדלה זו ייתכן שיעדי התוכנית יידחו.

ראו גם

• תוכנית אפולו – תוכנית שבוצעה בין השנים 1961–1972 ושיאה בנחיתה מאוישת על הירח
• מושבת ירח – חזון להקמת יישוב קבע, אנושי או רובוטי, על־הירח

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תוכנית ארטמיס בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של תוכנית ארטמיס (באנגלית)

• תוכנית ארטמיס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• אתר תוכנית ארטמיס באתר נאס"א (באנגלית)
• חיים מזר, ‏פרויקט ארטמיס והחזרה לירח: התוכניות של נאס"א, באתר "הידען", 15 ביוני 2019
• רוני ליפשיץ, ‏התעשייה האווירית תפתח נחתת־ירח עבור אחת מקבלניות המשנה של נאס"א בפרויקט השיבה לירח – ארטמיס, באתר "הידען", 14 ביולי 2019
• Artemis Program באתר ESA Earth Observation Portal (באנגלית)
• How We Are Going to the Moon - 4K, סרטון בערוץ "NASA", באתר יוטיוב (אורך: 5:31), 19 בדצמבר 2019 (באנגלית)

הערות שוליים

1. אבי בליזובסקי, ‏נאס"א אישרה הימצאות של קרח בקטבי הירח, באתר "הידען", 23 באוגוסט 2018
2. איתי נבו, מכון דוידסון, צעד ראשון בחזרה אל הירח, באתר ynet, 3 ביוני 2019
3. Svetlana Shekhtman, What Artemis Will Teach Us About Living, Working on the Moon, NASA, ‏2019-07-15
4. בקרוב נקים יישובי קבע בחלל. נאס"א תבחר השנה בין המודלים. כך זה ייראה, באתר הארץ, 11 במרץ 2020
5. תוכנית ארטמיס | סוכנות החלל הישראלית, באתר www.space.gov.il
6. White House endorses Artemis program, SpaceNews, ‏2021-02-04 (באנגלית אמריקאית)
7. עודד כרמלי, "דרמה בחלל: נאס"א בחרה בסטארשיפ HLS של ספייס אקס להנחית אסטרונאוטים על הירח עם חוזה בסך 2.9 מיליארד דולר", 18 באפריל 2021, אתר סוכנות החלל הישראלית
8. דיווח באתר arstechnica
9. אתר המדע The Conversation, משימת ארטמיס 1 של נאס"א תשוגר ביום ב' שעה 15:33- לְמה לצפות ולָמה זה חשוב, באתר הידען, ‏2022-08-28
10. NASA’s 2024 Moon Landing Mission Explained | Countdown to Launch, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 6:18)
11. תוך 5 שנים תגיע לירח: לוקהיד מרטין תספק חלליות לנאס"א | Israel Defense, באתר www.israeldefense.co.il
12. צעד ראשון בדרך חזרה אל הירח, באתר צעד ראשון בדרך חזרה אל הירח, ‏2022-08-28
13. אבי בליזובסקי, ‏לוויין שער הירח – אחד ממרכיבי תוכנית ארטמיס – יירכש מחברה פרטית, באתר "הידען", 24 במאי 2019
14. אבי בליזובסקי, ‏נאס"א בוחרת את שירותי ההנחתה על הירח המסחריים הראשוניים לתוכנית ארטמיס, באתר "הידען", 12 ביוני 2019
15. Sean Potter, NASA Awards Artemis Contract for Gateway Logistics Services, NASA, ‏2020-03-27
16. Stephen Clark, NASA targets February launch for Artemis 1 moon mission – Spaceflight Now (באנגלית אמריקאית)
17. SLS debut slips to April 2021, KSC teams working through launch sims, NASASpaceFlight.com, ‏2020-02-21 (באנגלית)
18. First SLS launch now expected in second half of 2021, SpaceNews.com, ‏2020-03-02 (באנגלית)
19. India Today Web Desk, Amid delays, Artemis-1 mission to Moon gets a launch pad rollout date, India Today, ‏3 במרץ 2022
20. Stephen Clark, NASA targets February launch for Artemis 1 moon mission – Spaceflight Now (באנגלית אמריקאית).
21. Stephen Clark, NASA’s moon rocket rolls back to Vehicle Assembly Building for repairs, spaceflightnow.com, April 26, 2022
22. איתמר אייכנר, בדרך לירח ומאדים: גם ישראל מצטרפת ל"הסכמי ארטמיס", באתר ynet, 16 בינואר 2022
23. Sean Potter, Israel Signs Artemis Accords, nasa.gov, Jan 27, 2022