ויליאם הולמן האנט

ויליאם הולמן האנט (באנגלית: William Holman Hunt;‏ 2 באפריל 1827 – 7 בספטמבר 1910) היה צייר אנגלי בעל אמונה נוצרית עמוקה, ממייסדי אחוות הפרה-רפאליטים.

ויליאם הולמן האנט
William Holman Hunt

לידה	2 באפריל 1827 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
פטירה	7 בספטמבר 1910 (בגיל 83) לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
מקום קבורה	קתדרלת סנט פול בלונדון
מדינה	הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
יצירות ידועות	אור העולם, שעיר לעזאזל, The Shadow of Death
תחום יצירה	ציור
זרם באמנות	האחווה הפרה-רפאליטית, סימבוליזם
השכלה	האקדמיה המלכותית לאמנויות
בן או בת זוג	Fanny Waugh (1865 – ?) Edith Holman Hunt (1875 – ?)
צאצאים	Cyril Benoni Holman Hunt, Hilary Lushington Holman-Hunt, Gladys Mulock Holman Hunt
פרסים והוקרה	מסדר ההצטיינות
חתימה

ויליאם הולמן האנט

ביוגרפיה

האנט היה בנו של מנהל מחסן. הוא התקבל לאקדמיה המלכותית באנגליה ב-1844, והציג לראשונה מיצירותיו בשנה שלאחר מכן במנצ'סטר. אי שביעות רצונו מן האופן בו לימדו באקדמיה הוביל אותו לחיפוש סגנון מתאים יותר. חיפושים אלו הובילו אותו להקים ב-1848, יחד עם האומנים ג'ון אוורט מיליי ודנטה גבריאל רוזטי, את אחוות הפרה-רפאליטים.

ציוריו של האנט זכו להצלחה, אך ב-1854 ויתר על הכול ויצא למסע למצרים. בדומה לאחרים, גם האנט חשב, שעל מנת לצייר נושאים מהברית החדשה עליו לנסוע לארץ הקודש, ולראות בעצמו את המקומות והאנשים. על כן נסע לירושלים, והצטרף ליהודים שבה, מתוך מחשבה שהציור בסביבה הטבעית בה חי ישו יצליח לשקף את אמונתו הרוחנית ויקרבו לאמת האלוהית. השהיה בארץ הקודש הייתה עבורו התגשמות חלום אפוקליפטי. הוא הטיף באמצעות ציוריו לחיי צניעות ומוסר, ולשינוי מנהגים שיכין את הנוצרי המאמין לחורבן, ולאחר מכן לגאולה. בספטמבר 1854 נפגש האנט עם החוזה הכריזמטי הנרי ונטוורת' מונק ובין השניים נקשרה ידידות אמיצה. צמד הידידים ניהלו מסעות ולילות ארוכים של שיחה בכפר ארטאס, בחברון ובירושלים. הם דנו בפירושים לתנ"ך והתרגשו יחדיו ממקומות בהם אירעו סיפורי המקרא והברית החדשה. מונק חידד בשיחות אלה את פירושו לספר חזון יוחנן כמדריך לשיבת היהודים לארצם והקמת מדינה יהודית בארץ ישראל והאנט החל להעניק לציוריו פרשנות מיסטית וסימבולית עמוקה יותר ששיאה בציורו "השעיר לעזאזל".

עם שובו לאנגליה ב-1856 הציג האנט עבודות שביססו סגנון חדש של ציור דתי, ריאליסטי וסימבולי. הוא שהה שוב בארץ הקודש בין השנים 1869–1872, וב- 1875–1878. ב-1876 בנה בית בירושלים ברחוב הנביאים 64, שקומתו הראשונה שימשה למגורי משפחתו וקומתו השנייה כסטודיו. בסוף ימיו תמך ברעיון הציוני ובבנימין זאב הרצל כחלק מאמונתו הדתית.

האנט נפטר בלונדון ב-1910 ונקבר בקתדרלת סנט פול.

מציוריו

הציור הראשון אותו תכנן לצייר בארץ ישראל היה "ישו מתווכח עם החכמים בבית המקדש", לפי הסיפור בברית החדשה לוקס ב' 41–52. על מנת לשוות לציורו אותנטיות חיפש האנט נערים יהודים על מנת שידגמנו לפניו את הדמויות בציור. פרשה זו, של צייר נוצרי התופש נערים יהודים על מנת לציירם בציור נוצרי, עוררה סערה ציבורית עזה ברחוב היהודי באותה עת. לצורך עבודתו על הציור "מציאת ישוע בבית המקדש", השיג תמורת תשלום דיוקני יהודים בירושלים לכל הדמויות הראשיות, מלבד שתיים: של ישו עצמו ושל אמו. היהודים סברו שהתמונה מיועדת להיתלות בכנסייה, על-מנת שיסגדו לה, וסירבו לשתף פעולה עם חטא כזה.^[1]

דוגמה נוספת לדבקותו של האנט בציור ריאליסטי היא סיפור הציור "השעיר המשתלח לעזאזל": על מנת לצייר את השעיר לעזאזל, לקח האנט עמו עז אל מדבר יהודה (נתלוו אליו דרגומאן ומורה-דרך ערבי, וכדי לשוות לה מראה נטול חיים, כמתבקש מן האירוע, "ייבש" אותה האנט בשמש ורק אז החל לציירה. העז מתה אך הדבר לא עצר בעדו: הוא שב לירושלים, קנה עז נוספת, הדומה לקודמתה, ושב על מעשהו. גם עז זו מתה, ולמעשה שלוש עזים מצאו את מותן בעקבות הציור המדובר. רק העז הרביעית שרדה, ושבה לירושלים.^[2]

ציורו "שבת האור" הוא העדות הקדומה ביותר לטקס שבת האור בכנסיית הקבר בעידן שלאחר חתימת הסכם הסטטוס קוו בכנסייה^[3].

ב-1850 צייר את הציור הסימבולי "אור העולם", בין-1900 ל-1904, כאשר הוא קרוב לעיוורון, צייר גרסה נוספת וגדולה יותר של הציור, אחד הציורים הסימבוליים המוכרים בתרבות הבריטית. בגרסה זו נעזר בעוזרו אדוארד רוברט יוז

ספסל הולמן האנט

הולמן האנט נהג לשבת ולצייר על גבעה ליד מנזר מר אליאס. לאחר מותו הקימה אשתו אדית, ספסל אבן שהוצב מול המנזר, בצד המערבי של כביש ירושלים - בית לחם. על הספסל יש כתובות באנגלית, יוונית, עברית וערבית.

על הספסל כתובים בעברית וביוונית הפסוקים: "ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך" (דברים, ו, ה) וכן: "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא, יט, יח). בצד אחד יש כתובת בעברית של דברי התפילה של דוד המלך: "האל מעוזי חיל ויתר תמים דרכו" (שמואל ב, כב, לג).

על משענת הספסל חקוקות המילים: "מושב זה הושם פה לזיכרון ויליאם הולמן האנט, צייר בירושלים, 1854–1902, בידי אשתו אדית וברשות הפטריארכיה היוונית - אורתודוקסית".

הספסל כיום מוזנח ובקושי אפשר לקרא את האותיות. שנים רבות הוא היה מול המנזר, בצד המערבי של כביש ירושלים - בית לחם. עם הרחבת הכביש ב-1997, הוא הועבר לצד השני בחזית המנזר והוצב בתוך גן קטן.

במאי 2019 הספסל ניזוק קשות בידי אלמונים.

• 
  "רועה צאן" ציור משנת 1851
• 
  שעיר לעזאזל
• 
  "מציאת המושיע", דוגמה לציור "אותנטי" של תמונה מהברית החדשה
• 
  ספסל הולמן האנט
• 
  ביתו של ויליאם הולמן האנט ברחוב הנביאים 64 בירושלים

לקריאה נוספת

• אלכסנדר מישורי, ‏צייר אנגלי 'אוהב ציון' – ויליאם הולמן הנט, קתדרה 38, דצמבר 1985, עמ' 66-58

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ויליאם הולמן האנט בוויקישיתוף

• ויליאם הולמן האנט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ויליאם הולמן האנט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי ויליאם הולמן האנט בפרויקט גוטנברג (באנגלית)