וידאל די טולוזא

רב ופרשן המאה ה-14 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי וידאל (או: אינוידאל[1]) די טולוזא (או: די טולושׂא) (12831360[2]), מחבר ספר מגיד משנה על משנה תורה לרמב"ם, מן הראשונים. ידוע גם בכינויו הרב המגיד, על שם חיבורו.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...
רבנו וידאל די טולוזא
ר' וידאל די טולושא
לידה 1320
טולוז, צרפת
פטירה 1370 (בגיל 50 בערך)
כינוי הרב המגיד
מדינה כתר אראגון
תקופת הפעילות ?–1370
השתייכות בית מדרשו של הרמב"ן
תחומי עיסוק פרשנות הרמב"ם, פסיקת הלכה
רבותיו הרא"ה? הרשב"א?
בני דורו הר"ן
חיבוריו מגיד משנה על משנה תורה לרמב"ם
סגירה

תולדות חייו

סכם
פרספקטיבה

מעט מאוד ידוע על חייו של ר' וידאל. על פי שמו מוצאו מהעיר טולוסה. על פי החיד"א מדובר על העיר Tolosa (אנ') שבחבל הבסקים בספרד,[3] ולעומתו סבור ישראל נתנאל רובין שמדובר דווקא על העיר טולוז שבדרום מערב צרפת, באזור הנקרא היום גארון עילית בחבל אוקסיטניה (Occitanie).[4] הוא התגורר בעיירה ויילפרנץ' (אנ') שבדרום צרפת,[5] מאוחר יותר נדד לברצלונה,[2] שם הכיר את הר"ן, והתפרסם ספרו "מגיד משנה".

תקופת חייו חפפה, במידה רבה, את תקופת חייו של הר"ן. זאת אנו יודעים מעדותו של רבי יוסף קארו, בהקדמה לפירושו "כסף משנה" על "משנה תורה", שר' וידאל היה חברו של הר"ן. גם בשו"ת הריב"ש, שהיה תלמידו של הר"ן, נזכר רבי וידאל. בסימן שפ"ח שם, מוכח שהוא נפטר עוד בחייו של הר"ן. באותה תשובה בשו"ת הריב"ש מכונה רבי וידאל "האנוידאל די טולוסא". משמעות שם זה הוא ציון האותיות אלף ונון הרומזות למילה 'אדון'.

ישנן מסורות שונות בדבר זהותו של רבו של רבי וידאל. הרדב"ז כתב שהרשב"א היה רבו ואילו רבי חיים ויטאל כותב שהרא"ה היה רבו של רבי וידאל. החיד"א בספרו "שם הגדולים" כבר מטיל ספק במהימנותן של שתי המסורות הללו, ואכן שתי המסורות אינן מתאימות עם סדר השנים, כי זמן לידתו המשוער של רבי וידאל הוא בערך בעת פטירת הרשב"א והרבה אחרי פטירת הרא"ה. הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ משער[6] שהוא היה תלמיד של רבי פרץ הכהן שהיה תלמיד של שני חכמים אלו, וזהו המקור למסורות הללו.

בנו של רבי וידאל, רבי יצחק, היה גם הוא תלמיד חכם והתגורר בעיר אלקלה שבספרד. הוא מוזכר בתשובה בשו"ת הריב"ש, תשובה תע"ג.

מידע נוסף תקופת חייו של הרב וידאל די טולוזא על ציר הזמן ...
תקופת חייו של הרב וידאל די טולוזא על ציר הזמן
ציר הזמן
ציר הזמן
סגירה

חיבורו

סכם
פרספקטיבה

ר' וידאל כתב את הפירוש 'מגיד משנה' על חלק מחיבורו של הרמב"ם היד החזקה. בידנו מצויים פירושיו לשישה מספרי היד החזקה: זמנים, נשים, קדושה, נזיקין, קניין ומשפטים.

חיבורו זה של ר' וידאל, מגיד משנה, נחשב ומוערך מאוד בקרב חכמי ישראל. חיבור זה הוא מהחשובים שבין נושאי כליו של הרמב"ם, כך למשל בהקדמת רבי שלמה מחלם לחיבורו 'מרכבת המשנה' מכונה הרב המגיד בדרך מליצה 'ראש השלישים' (ואגב, כרבים אחרים בעל מרכבת המשנה לא יודע את שם בעל ה'מגיד משנה', וכותב אודותיו "אחד קדוש מדבר ... לא נודע מה שמו ואיה מקומו"). כשיש מחלוקת בפירוש דבריו של הרמב"ם, נוטים לפסוק כדבריו של המגיד משנה.

מקובל לשייך את דרכו של ר' וידאל בפירושו בהלכה מסוימת, לדבריו של הרשב"א באותו נושא. לכן, כשיש ספק או מחלוקת בהבנת דברי הרשב"א, נוטים להכריע על פיו.[7]

לתוך פירושו נכנס גם "ספר מגיד משנה להלכות שחיטה", שהוא לא כתב; לדעת שאול ליברמן[8] המחבר הוא רבי יהודה הראשון (ללא תימוכין), והסכים עמו ישראל תא שמע,[9] לעומתם שלמה זלמן הבלין הביא כתב יד של רבי יהודה השלישי בו כותב שמחברו הוא זקנו רבי יהודה השני וכך הוכרע הספק.

חיבורים אחרים

מלבד חיבורו על הרמב"ם, יוחס לר' וידאל בטעות פירוש על ספר איוב, שבאמת נכתב על ידי חכם אחר, העונה אף הוא לשם וידאל.

כמו כן, באנציקלופדיה היהודית מיוחס לו גם פירוש בערבית לספר 'תועלת ההגיון' של הפילוסוף המוסלמי אל-ע'זאלי, אך ישראל נתנאל רובין סבור שגם חיבור זה אינו שלו, אלא של רבי משה נרבוני.[10]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.