Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרעש בימי עוזיהו הוא אירוע של רעידת אדמה בעל עוצמה חזקה והיקף רחב שהתרחש בימי עוזיהו מלך יהודה ב-760 לפני הספירה בקירוב, כ-170 שנה לפני חורבן בית המקדש הראשון ב-586 לפני הספירה. חז"ל מייחסים את הרעש כעונש על חטאו של עוזיהו שנכנס להקטיר קטורת שלא כדין (מלבד מה שנענש על כך בצרעת), וכך מתארכים גם את מועד הרעש לאותו היום.
בתחילת ספר עמוס מוזכר קיומו של "רעש" (=רעידת אדמה[1]), בלא פירוט על רקע אותו הרעש[2]. המנוסה והבהלה היו גדולות ביותר, והן שימשו כמשל ומופת למנוסה רבה, וכך הן מוזכרות בדברי זכריה הנביא, שחי כ-240 שנה אחר עוזיהו: ”וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה”[3]. ברעידת אדמה זו התבקע ההיכל לשני חלקים[4], וכן התמוטט הר בקרבת ירושלים[5]. הרעש היה מפורסם ביותר, עד שהנביא, בתחילת ספר עמוס, כאשר בא לציין את תקופתו של עמוס, הוא מציין אותה לפי מאורע זה[6]. מה שגם עולה מכך שבנביא רעש זה מכונה בשם "הרעש" בסתמיות[7]. לרעידת האדמה אזכור נוסף המרומז בספר ישעיהו[8], על פי דברי מדרש תנחומא ומפרשי המקרא[9]. ויש המבארים כי התיאור המפורט בפרק כ"ד בספר ישעיהו[10], אף הוא מתייחס לאותה רעידת האדמה[11][12][7]. יש המנסים לקשר את תיאור הנביא מיכה[13] עם מאורע זה[7].
סיבת רעידת האדמה התאולוגית, היינו סיבת הענישה ברעש, אינה מבוארת בנביא. במדרש תנחומא, וכך במפרשי המקרא, מבואר כי היה זה מחמת שעוזיהו חטא ונכנס להקטיר קטורת על מזבח הקטורת, שלא כדין (שכן לא היה כהן), בנוסף על מה שנצטרע עוזיהו, כמופיע במקרא מאורע הקטורת והצרעת[14], שכל מאורעות אלו היו באותו היום[15]. לזיהוי מועד הרעש עם אותו היום בו נכנס עוזיהו להקטיר אין אסמכתא מקראית ברורה, אלא זה מהמסורת[16]. יוסף בן מתתיהו אף הוא מביא את מסורת זו, וכך מתאר את המאורע: ”ושחת ליבו מרב לגאווה ונתמלא יהירות בגלל נכסי העולם הזה... וביום חשוב שחוגגים אותו בתהלוכות עם, לבש המלך עוזיה בגדי כהונה ונכנס לעזרה להקריב לאלוקים על מזבח הזהב, אלא עוד הוא מדבר ורעש גדול הרעיש את האדמה, והמקדש נתבקע, ונגה שמש מבריק הבהיק ונפל על פני המלך, שהוכה מיד בצרעת. ולפני העיר, על יד הנקרא אֶרוֹגֶה (עין רוגל[17]), נשברה מחצית ההר שבמערב, ונתגלגלה ארבעה ריסים, ועמדה על ההר שבמזרח”[18]. מסורת זו מופיעה גם אצל הירונימוס בפירושיו לעמוס וזכריה[19]. עדות עקיפה מהתנ"ך על הנזק שנגרם לבית המקדש וחומת הר הבית ברעידת האדמה מופיעה בספר מלכים (מלכים ב טו, לה) וגם בספר דברי הימים, בתיעוד מלאכת הבניה מחדש של יותם בנו של עוזיהו: הוּא בָּנָה אֶת-שַׁעַר בֵּית-יְהוָה הָעֶלְיוֹן וּבְחוֹמַת הָעֹפֶל בָּנָה לָרֹב (דברי הימים ב כז, ג).
יש המציינים הקבלות נוספות במקרא לעונשים מסוג רעידת אדמה המתרחשים כאשר אדם מנסה לתפוס שררה ותפקיד שהם יותר מהראוי למעמדו. סיבה נוספת לעונש זה, שיכולה להיות סיבה לפורענות העם, היא גאווה ותחושת כוחי ועוצם ידי[20]. אחרים מציינים את חטאי העם באופן כללי, ומבארים כי רעידת האדמה התרחשה עם כניסתו של עוזיהו, שכן היה בידו לעצור את המצב הירוד של העם ולהצילם מגלות, אך לא עשה כן, וראה בבית המקדש כמשהו פוליטי, ולא ראה את עצמו כמי שמייצג את בית דוד ומשרת את ה'[21].
רעידת האדמה החלישה את כוח ממלכת יהודה, וכך לדוגמה גרמה, יחד עם מחלת עוזיהו, להתרופפות המרות של מלך עמון, והוא הפר את התחייבותו להביא מנחה למלך יהודה; נוהג שחזר לעצמו רק אחר שיותם בן עוזיהו לחם בו, ואילץ אותו לשוב ולהביא את המנחה[22].
מפרשי המקרא כתבו כי עמוס התנבא והתריע על כך מבעוד מועד[23].
במחקר קיימות מספר עדויות ארכאולוגיות וגאולוגיות לפגיעת רעידת האדמה במספר ערים באזור חבל יהודה, בהן חצור, גזר, דיר עלא (אולי סוכות התנ"כית), מצד חצבה (אולי תמר התנ"כית) וגת, ועוד. בשנת 2021 התגלתה מפולת מבתים בני המאה השמינית לפנה"ס שנבנו סמוך לחומת ירושלים בימי בית המקדש הראשון. תחת המפולת היו מספר כלים שנקברו תחת האבנים שנפלו מהקירות. הכלים הם בעיקר כלי שולחן קטנים לנוזלים, וכלי אגירה גדולים, בהם פיטס. היקף רעידת האדמה היה כה גדול, עד שתושבי העיר שבאו לבנות בה מבנים לאחר רעידת האדמה, בחרו לבנות מחדש מעל ההריסות. ארכאולוגים נוטים לראות זאת כעדות על ה"רעש" המוזכר בתנ"ך, בימי עוזיהו. הזיהוי תואם את המאורע לפי הכרונולוגיה המחקרית.
אוסטין סטיבנס (אנ'), על פי העדויות המחקריות, מציין כי מדובר ברעידת האדמה החזקה ביותר שהתרחשה בארץ ישראל ב-4,000 השנים האחרונות. את עוצמתה הוא משער ב-7 או 8 בסולם ריכטר[7].
בניסיון לתארך במדויק את שנת רעידת האדמה מציע יהודה זיו את שנת 760 לפנה"ס. עוזי פז מציע את שנת 756 לפנה"ס, ואילו אוסטין סטיבנס (אנ') מציין את השנה העגולה המקובלת במחקר - 750[7].
מחקר מדעי כמותי, ארכיאוסייסמי ומאקרוסייסמי שפורסם בשנת 2000, מתארך את הרעש לשנת 750 לספירה עם טווח שגיאה של 30 שנה. על פי ממצאי המחקר גודל רעידת האדמה היה כ-8 בסולם ריכטר. הם סבורים שהרעש היה בימי מלכותו של יותם, דבר שיכול להתקבל על הדעת, מכיוון שיותם שימש כמלך בפועל שנים רבות לפני מותו של אביו עוזיה[24]. על פי הניתוח שלהם מוקד הרעש סביר שהיה בבקעת הלבנון. הם מציינים שלפי בן מנחם ממכון ויצמן למדע המוקד היה באזור תל חצור[25], אך הם מראים שרעידת האדמה הזו גדולה מידי מכדי שמוקדה יהיה ממוקם שם, וזאת לנוכח ניתוח ממדי ההרס ומסקנותיהם בדבר התפרושת המרחבית של העוצמה הסייסמית ברעידה זו[24].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.