הצבעה בתחרות הזמר של האירוויזיון

הזוכה בתחרות הזמר של האירוויזיון נבחר על ידי מערכת הצבעה נקודתית. מערכת ההצבעה העדכנית ביותר הוטמעה במהדורת 2023, שבה שכל מדינה משתתפת מעניקה שני סטים של 12, 10, 8–1 נקודות לעשרת השירים האהובים עליהן: אחד מחבר השופטים של כל מדינה והשני מהצבעות הקהל, כאשר רק הקהל מצביע בחצי הגמר.^[1][2]

סקירה כללית

עד השימוש בהצבעות טלפוניות ב-1998, כל מדינה הצביעה דרך חבר שופטים קטן ומאוזן דמוגרפית שנבחר על ידי רשות השידור של כל מדינה. אם לא ניתן היה להשיג הצבעות טלפוניות בזמן, חבר השופטים עדיין היה זמין. ב-2003, מערכת הסקרים הטלפונית של איירקום (אנ') נפלה, ולפיכך רשות השידור האירית RTÉ (אנ') החליפה את דרך ההצבעה ממערכת טלפונית להצבעה דרך חבר השופטים.^[3] ב-1997–2003, ההצבעות הטלפוניות היו פתוחים לחמש דקות בין הביצוע האחרון לבין השידור החוזר. ב-2004–2006, ההצבעות הטלפוניות היו פתוחים למשך עשר דקות. ב-2007–2009, ההצבעות הטלפוניות היו פתוחים למשך חמש עשרה דקות. ב-2010–2011, הקהל הורשה להצביע בזמן ההופעות החיות. מאז 2004, בפתיחת הצבעות הקהל המגישים צועקים "אירופה, התחילו להצביע עכשיו!" ("Europe, start voting now!" ב-2004–2014), "אירופה ואוסטרליה, התחילו להצביע עכשיו!" ("Europe and Australia, start voting now!" ב-2015–2022) ו-"אירופה, אוסטרליה ושאר העולם, התחילו להצביע עכשיו!" ("Europe, Australia, and the rest of the world, start voting now!" ב-2023). בתום תקופת הצבעות הקהל, המגישים מזמינים את הקהל לספור את עשר השניות האחרונות שבסיומם נאמר "אירופה, הפסיקו להצביע עכשיו!" ("Europe, stop voting now!").^[4] לא ניתן להצביע בממלכה המאוחדת דרך SMS או דרך האפליקציה בשל חקיקה שיושמה לאחר שערוריית תעריפי הפרימיום לטלפונים בממלכה המאוחדת ב-2007 (אנ').

ה-BBC יצר קשר טלפוני עם חבר השופטים האזורי כדי לבחור את הזוכים ב-1956, ואיגוד השידור האירופי החל מאוחר יותר ליצור קשר עם חבר השופטים של כלל המשתתפים דרך הטלפון (עד מהדורת 1993) ודרך הלוויין (מאז מהדורת 1994).^[5]

בכל הכרזה של הצבעה, מנחי האירוויזיון מבקשים ממגיש הנקודות לתת את ההצבעות בצרפתית או באנגלית. במקור, המנחים חזרו על ההצבעה של כל מדינה בשתי השפות, אם כי חזרה זו לא הופיעה בתחרות מאז מהדורת 2004. ב-2006–2015, מגישי הנקודות קראו בקולם רק ציוני 8, 10 ו-12 נקודות. מאז 2016, מגישי הנקודות קראו בקולם רק ציוני 12 נקודות. כמו כן, הכרזה של הצבעת הקהל מתבצעת החל מהמדינה עם הניקוד הנמוך ביותר מהצבעות השופטים עד למדינה עם הניקוד הגבוה ביותר מהצבעות השופטים.

מערכות הצבעה

שנה	נקודות	מערכת הצבעה
1956	(10–1) × 2	שני שופטים מכל מדינה דירגו כל שיר בסולם של 1 עד 10 נקודות.[6]
1957–1961	10–1	עשרה שופטים חילקו 10 נקודות בין השירים האהובים עליהם.
1962	3–1	עשרה שופטים העניקו נקודות לשלושת השירים האהובים עליהם.
1963	5–1	20 שופטים העניקו נקודות לחמשת השירים האהובים עליהם.
1964–1966	5, 3, 1 / 6, 3 / 9	עשרה שופטים חילקו 9 נקודות בשלוש דרכים אפשריות: אם כל השופטים הצביעו לשיר אחד, אותו שיר קיבל את כלל 9 הנקודות. אם השופטים הצביעו לשני שירים, שני השירים קיבלו 6 ו-3 נקודות בהתאמה (על פי רוב). אם השופטים הצביעו לשלושה או יותר שירים, שלושת השירים הראשונים בדירוג קיבלו 5, 3 ו-1 נקודות. אף חבר שופטים מעולם לא העניק 9 נקודות לשיר בודד. כמו כן, למעט בלגיה במהדורת 1965 (שהעניקה 6 נקודות לממלכה המאוחדת ו-3 נקודות לאיטליה), אף חבר שופטים מעולם לא העניק בשיטת 3–6.
1967–1969	10–1	עשרה שופטים חילקו 10 נקודות בין השירים האהובים עליהם.
1970		עשרה שופטים חילקו 10 נקודות בין השירים האהובים עליהם. הליך שובר שוויון הוגדר לראשונה לאחר השוויון בשנה קודמת לה.
1971–1973	10–2	כל שופט משני שופטים (אחד מעל גיל 25 והשני מתחת לגיל 25, עם הבדל של לפחות 10 שנים בין גיליהם) העניק בין 1 ל-5 נקודות לחמשת השירים האהובים עליו.
1974	10–1	עשרה שופטים חילקו 10 נקודות בין השירים האהובים עליהם.
1975–1996	12, 10, 8–1	בכל המדינות היו לפחות 11 שופטים (שהועלו ל-16 ב-1988) שהעניקו נקודות לעשרת השירים הטובים ביותר שלהם. משנת 1975 עד 1979 הוכרזו הניקודים לפי סדר ביצוע השירים, בעוד שהפורמט העולה של מעבר מ-1–8 נקודות, 10 נקודות ולבסוף 12 נקודות, הוצג רק ב-1980.
1997		חמש מדינות העניקו נקודות דרך הצבעה טלפונית, ו-20 מדינות העניקו נקודות דרך חבר השופטים.[7]
1998–2000		כלל המדינות היו מחויבות להשתמש בהצבעה טלפונית בשביל החלטת הענקת הניקוד. בנסיבות חריגות שבהן הצבעה טלפונית לא הייתה אפשרית כלל (כגון מערכת טלפונית חלשה), הענקת הניקוד התבצעה דרך חבר השופטים.[8][9][10]
2001–2002		כל שדרן היה חופשי לבחור את דרך ההצבעה של כל מדינה (הצבעת הקהל או מערכת 50/50 של חבר שופטים והצבעת הקהל). בנסיבות חריגות שבהן הצבעה טלפונית לא הייתה אפשרית כלל (כגון מערכת טלפונית חלשה), הענקת הניקוד התבצעה דרך חבר השופטים.[11][12]
2003		כל מדינה הצביעה בשיטת הצבעות הקהל. בנסיבות חריגות שבהן הצבעה טלפונית לא הייתה אפשרית כלל (כגון מערכת טלפונית חלשה), הענקת הניקוד התבצעה דרך חבר השופטים.[13]
2004–2008 ו-2009 (חצי גמר)		כל מדינה הצביעה בשיטת הצבעות הקהל. אם לא היה ניתן להשיג את הצבעת הקהל, חבר שופטים של כל מדינה (עם שמונה חברים) היה זמין.
2009 (גמר) ו-2010–2012		כל מדינה משתתפת, למעט סן מרינו, השתמשה גם בהצבעת הקהל וגם בהצבעת השופטים (סן מרינו הצביעה רק דרך חבר השופטים). אם לא היה ניתן להשיג את הצבעת הקהל, רק הצבעת חבר השופטים הייתה נחשבת. אם לא היה ניתן להשיג את הצבעת השופטים, רק הצבעת הקהל הייתה נחשבת. לאחר מכן, הצבעת חבר השופטים והצבעות הקהל מוזגו בשיטת 50/50. אם היה שוויון בין שני שירים, הצבעת הקהל קיבלה עדיפות על הצבעת חבר השופטים.
2013–2015		אותו דבר כמו ב-2009–2012, למעט שוני בשילוב חבר השופטים והצבעת הקהל. במקום להצביע לעשרת הגדולים, ההצבעה הייתה על כלל השירים. לאחר מכן, הצבעת חבר השופטים והצבעת הקהל מוזגו בשיטת 50/50. אם היה שוויון בין שני שירים, הצבעת הקהל קיבלה עדיפות על הצבעת חבר השופטים.[14][15]
2016–2017	(12, 10, 8–1) × 2	הצבעות חבר השופטים והצבעות הקהל הופרדו. תחילה מרכיזים על נקודות חבר השופטים ומאוחר יותר מציגים את נקודות הקהל בשילוב עם הצבעות חבר השופטים.[16]
2018–2022		זהה לזה של 2016–2017, אבל הנקודות של חבר השופטים של מדינה מחושבות כעת באמצעות מודל משקל אקספוננציאלי שנותן משקל רב יותר לשירים בדירוג גבוה יותר ומפחית את ההשפעה של שופט אחד שממקם שיר נמוך בהרבה מדירוג שלו אצל שופטים אחרים.[17]
2023–הווה	12, 10, 8–1 (חצי גמר) (12, 10, 8–1) × 2 (גמר)	הצבעת הקהל הייתה זמינה רק בחצאי הגמר. אם לא ניתן היה לספק את הצבעת הקהל, הצבעות חבר השופטים התקבלו במקומם. הצבעות הקהל וחבר השופטים היו זמינים בגמר. אם לא ניתן היה לספק את הצבעות חבר השופטים, הצבעות הקהל תופיע פעמיים. אם לא ניתן היה לספק את הצבעות הקהל, הצבעה מצטברת תחליף את הצבעות הקהל, ואם גם זה לא ניתן לספק, אז הצבעת חבר השופטים תופיע פעמיים. כמו כן (גם בחצאי הגמר וגם בגמר), הוענק סט נוסף של נקודות דרך הצבעת הקהל ממדינות שלא משתתפות באירוויזיון.[1][2]

מאז אירוויזיון 2004, שבה הופיעה שיטת חצאי הגמר, מדינות שלא העפילו מחצאי הגמר הורשו להצביע בגמר. באירוויזיון 2006, סרביה ומונטנגרו הורשתה להצביע בתחרות על אף שלא השתתפה באותה שנה בעקבות השערורייה בתהליך הבחירה.

בשני חצאי הגמר של מהדורות 2008 ו-2009, תשעת השירים המובילים על פי הצבעות הקהל עלו לגמר, יחד עם שיר המדורג הגבוה ביותר של הצבעות חבר השופטים שלא נמצא בתשעת המקומות הראשונים של הצבעות הקהל. שיטה זו ספגה ביקורת מסוימת, בעיקר ממקדוניה הצפונית (שהופיעה במקום העשירי בהצבעות הקהל בשתי המהדורות, אך לא העפילה לגמר).^[18] שיטה זו הוזנחה במהדורת 2010.^[19] לכל מדינה משתתפת יש חבר שופטים, המורכב ממספר שונה של אנשים. בשיטה הנהוגה כעת, חבר השופטים מורכב מחמישה אנשי מקצוע מתעשיית המוזיקה שמונו על ידי גופי השידור המשתתפים בתחרות.^[20][21]

הציונים הגבוהים ביותר

השיר "A Million Voices" של פולינה גאגארינה (רוסיה, 2015) היה השיר הראשון שקיבל מעל 300 נקודות מבלי לזכות בתחרות (והיחיד בעידן שבו כל מדינה העניקה רק סט נקודות אחד). השיר "Sound of Silence" של דאמי אים (אוסטרליה, 2016) היה השיר הראשון שקיבל מעל 500 נקודות מבלי לזכות בתחרות. השיר "Beautiful Mess" של קריסטיאן קוסטוב (בולגריה, 2017) היה השיר הראשון שקיבל מעל 600 נקודות מבלי לזכות בתחרות. כמו כן, השיר "Amar pelos dois" של סלבדור סובראל (פורטוגל, 2017) היה השיר הראשון שקיבל מעל 750 נקודות.^[22]

השיר "Hold Me Closer" של קורניליה יאקובס (שוודה, 2022, חצי גמר 2) היה השיר שזכה לאחוז הגבוה ביותר של הצבעות חבר השופטים המקסימלי שניתן לתת (222 מתוך 240 נקודות - 92.50%). השיר "Stefania" של קאלוש (אוקראינה, 2022, גמר) היה השיר שזכה לאחוז הגבוה ביותר של הצבעות הקהל המקסימלי שניתן לתת (439 מתוך 468 נקודות - 93.80%).^[23]

חמשת הזוכים המובילים לפי אחוז מכלל הנקודות לאותה שנה

שנה	מדינה	אמן	שיר	נקודות	אחוז מכל הנקודות	אחוז מהנקודות המקסימליות האפשריות
1964	איטליה	גיגליולה סינקטי	"Non ho l'età"	49	34.03%	65.33%
1957	הולנד	קורי ברוקן	"Net als toen"	31	31.00%	34.44%
1967	הממלכה המאוחדת	סנדי שו	"Puppet on a String"	47	27.65%	29.38%
1962	צרפת	איזבל אוברט	"Un premier amour"	26	27.08%	57.78%
1958	צרפת	אנדרה קלאו	"Dors, mon amour"	27	27.00%	30.00%

חמשת הזוכים המובילים לפי אחוז מהניקוד המקסימלי האפשרי לאותה שנה

שנה	מדינה	אמן	שיר	נקודות	אחוז מכל הנקודות	אחוז מהנקודות המקסימליות האפשריות
1973	לוקסמבורג	אן-מארי דוד	"Tu te reconnaîtras"	129	14.05%	80.63%
1976	הממלכה המאוחדת	Brotherhood of Man	"Save Your Kisses for Me"	164	15.71%	80.39%
1982	גרמניה	ניקול	"Ein bißchen Frieden"	161	15.42%	78.92%
1997	הממלכה המאוחדת	קתרינה והגלים	"Love Shine a Light"	227	15.66%	78.82%
2009	נורווגיה	אלכסנדר ריבאק	"Fairytale"	387	15.89%	78.66%

עשרת המשתתפים המובילים לפי מספר הנקודות שקיבלו

שנה	מדינה	אמן	שיר	נקודות	אחוז מכל הנקודות	אחוז מהנקודות המקסימליות האפשריות
2017	פורטוגל	סלבדור סובראל	"Amar pelos dois"	758	15.56%	77.03%
2022	אוקראינה	קאלוש	"Stefania"	631	13.6%	67.41%
2017	בולגריה	קריסטיאן קוסטוב	"Beautiful Mess"	615	12.62%	62.50%
2024	שווייץ	נמו	"The Code"	591	13.59%	67.47%
2023	שוודיה	לורן	"Tattoo"	583	13.40%	66.55%
2024	קרואטיה	בייבי לזניה	"Rim Tim Tagi Dim"	547	12.57%	62.44%
2016	אוקראינה	ג'מאלה	"1944"	534	10.96%	54.27%
2018	ישראל	נטע ברזילי	"Toy"	529	10.61%	52.48%
2023	פינלנד	קרייה	"Cha Cha Cha"	526	12.09%	60.05%
2021	איטליה	מונסקין	"Zitti e buoni"	524	11.58%	57.46%

עשרת המשתתפים המובילים לפי מספר נקודות חבר השופטים (2016–2024)

שנה	מדינה	אמן	שיר	נקודות חבר השופטים	סך הנקודות	אחוז נקודות חבר השופטים מסך הנקודות	אחוז הנקודות המקסימליות האפשריות מהצבעת חבר השופטים
2017	פורטוגל	סלבדור סובראל	"Amar pelos dois"	382	758	50.4%	77.64%
2024	שווייץ	נמו	"The Code"	365	591	61.76%	84.49%
2023	שוודיה	לורן	"Tattoo"	340	583	58.32%	78.70%
2016	אוסטרליה	דאמי אים	"Sound of Silence"	320	511	62.62%	65.04%
2022	הממלכה המאוחדת	סם ריידר	"Space Man"	283	466	60.72%	60.47%
2017	בולגריה	קריסטיאן קוסטוב	"Beautiful Mess"	278	615	45.2%	56.50%
2018	אוסטריה	סזאר סמפסון	"Nobody But You"	271	342	79.24%	53.77%
2021	שווייץ	גיונס טירס	"Tout l'univers"	267	432	61.8%	58.55%
2022	שוודיה	קורניליה יאקובס	"Hold Me Closer"	258	438	58.90%	55.13%
2018	שוודיה	בנג'מין אינגרוסו	"Dance You Off"	253	274	92.34%	50.20%

עשרת המשתתפים המובילים לפי מספר נקודות הצבעות הקהל (2016–2024)

שנה	מדינה	אמן	שיר	נקודות הקהל	סך הנקודות	אחוז נקודות הקהל מסך הנקודות	אחוז הנקודות המקסימליות האפשריות מהצבעות הקהל
2022	אוקראינה אוקראינה	קאלוש	"Stefania"	439	631	69.57%	93.80%
2023	פינלנד פינלנד	קרייה	"Cha Cha Cha"	376	526	71.48%	84.68%
2017	פורטוגל פורטוגל	סלבדור סובראל	"Amar pelos dois"	376	758	49.6%	76.42%
2016	רוסיה רוסיה	סרגיי לזרב	"You Are the Only One"	361	491	73.52%	73.37%
2024	קרואטיה קרואטיה	בייבי לזניה	"Rim Tim Tagi Dim"	337	547	61.61%	75.90%
2017	בולגריה בולגריה	קריסטיאן קוסטוב	"Beautiful Mess"	337	615	54.8%	68.50%
2024	ישראל ישראל	עדן גולן	"Hurricane"	323	375	86.13%	72.75%
2016	אוקראינה אוקראינה	ג'מאלה	"1944"	323	534	60.49%	65.65%
2021	איטליה איטליה	מונסקין	"Zitti e buoni"	318	524	60.69%	69.74%
2018	ישראל ישראל	נטע ברזילי	"Toy"	317	529	59.92%	62.90%

שוברי שוויון

נוהל שובר שוויון הושם לראשונה לאחר אירוויזיון 1969, שבה צרפת, הולנד, ספרד והממלכה המאוחדת זכו במקום הראשון. ללא מערכת שבירת שוויון באותה תקופה, כל ארבע המדינות הוכרזו כמנצחות משותפות. במחאה לכך, אוסטריה, פינלנד, שוודיה, נורווגיה ופורטוגל לא השתתפו בשנה שאחריה.

בשנת 1991, נוהל שובר השוויון יושם לראשונה כאשר צרפת ושוודיה קיבלו 146 נקודות בתום ההצבעה. באותה תקופה, המדינה המנצחת הוכרזה אם קיבלה יותר 12 נקודות או 10 נקודות מהאחרת (ואם לא, אז שתי המדינות היו מוכרזות כזוכות).^[24][25] על אף ששתי המדינות קיבלו מספר שווה של 12 נקודות (ארבע פעמים), שוודיה זכתה במהדורה זו לאחר שקיבלה יותר 10 נקודות (חמש פעמים מול פעמיים). שובר שוויון זה גרם למרווח ההפסד הנמוך ביותר בתחרות.

נוהל שובר השוויון הנוכחי הושם באירוויזיון 2016. בנוהל זה, אם קיים שובר שוויון, המדינה שתופיע יותר גבוה בדירוג תהיה המדינה שקיבלה יותר נקודות מהצבעות הקהל. אם זה לא מתקיים, המדינה שתופיע יותר גבוה בדירוג תהיה המדינה שיותר מדינות הצביעו לה דרך הצבעות הקהל. אם זה לא מתקיים, המדינה שתופיע יותר גבוה בדירוג תהיה המדינה שקיבלה יותר פעמים של נקודות (מ-12 ועד 1). אם גם זה לא מתקיים, המדינה שהופיעה קודם תהיה המדינה שתופיע יותר גבוה בדירוג. נוהל שובר השוויון חל במקור רק על המקומות הראשונים או על קביעת העולים מחצאי הגמר,^[26] אם כי מאז 2008 נוהל זה מתקיים על כלל המקומות.^[27]

סקירה כללית של חוקי שבירת שוויון

שנה	שימוש	תיאור
1956–1969	—	לא היו חוקים לשבירת שוויון.
1970–1988	קביעת מנצח התחרות	חבר השופטים החליט על הזוכה באמצעות הצבעה פשוטה עבור השיר המועדף עליהם.
1989–2000		המדינה המנצחת בתיקו היא המדינה שקיבלה יותר 12 נקודות ממדינות שונות ולאחר מכן 10 נקודות ממדינות שונות. אם לא ניתן לשבור את השוויון בדרך זו, הזכייה הייתה זכייה משותפת.[28]
2001–2002	קביעת מנצח התחרות והעולים לגמר של המהדורה הבאה	המנצחת בתיקו היא המדינה שקיבלה יותר 12 נקודות ממדינות שונות, ואז 10 נקודות ממדינות שונות, עד ל-1 ממדינות שונות. אם לא ניתן לשבור את השוויון בדרך זו, הזכייה הייתה זכייה משותפת.[29]
2003	קביעת מנצח התחרות	המנצחת בתיקו היא המדינה שיותר מדינות הצביעו לה, ואז המדינה שקיבלה יותר 12 נקודות ממדינות שונות, ואז 10 נקודות ממדינות שונות, עד ל-1 ממדינות שונות. אם לא ניתן לשבור את השוויון בדרך זו, הזכייה הייתה זכייה משותפת.[30]
2004–2006	קביעת מנצח התחרות והעולים לגמר מחצי הגמר
2007		המנצחת בתיקו היא המדינה שיותר מדינות הצביעו לה, ואז המדינה שקיבלה יותר 12 נקודות ממדינות שונות, ואז 10 נקודות ממדינות שונות, עד ל-1 ממדינות שונות. אם לא ניתן לשבור את השוויון בדרך זו, המדינה שהופיעה קודם לכן זוכה בתיקו.[31][32]
2008–2015	קביעת כלל שוברי השוויון
2016–הווה		המנצחת בתיקו היא המדינה שקיבלה יותר נקודות דרך הצבעות הקהל, ואז המדינה שיותר מדינות הצביעו לה דרך הצבעות הקהל, ואז המדינה שקיבלה יותר 12 נקודות בהצבעות הקהל ממדינות שונות, ואז 10 נקודות ממדינות שונות, עד ל-1 ממדינות שונות. אם לא ניתן לשבור את השוויון בדרך זו, המדינה שהופיעה קודם לכן זוכה בתיקו.

ללא נקודות

מדינות שסיימו ללא נקודות בסיכום הסופי ומספר הפעמים עבור כל אחת מהן.

מאחר שכל מדינה משתתפת מעניקה סדרה של קולות העדפה, לפי שיטת הניקוד הנוכחית נדיר ששיר אינו מקבל נקודות כלל. תוצאה של אפס נקודות מעידה כי השיר לא הצליח להגיע לעשרת השירים הפופולריים ביותר בכל מדינה.

עד 2016

גמר

שנה	מדינה	אמן	שיר
1962	בלגיה	פוד לקלרק	"Ton nom"
	ספרד	ויקטור באלאגר	"Llámame"
	אוסטריה	אלאונורה שוורץ	"Nur in der Wiener Luft"
	הולנד	הספלברקרס	"Katinka"
1963	הולנד	אנני פאלמן	"Een speeldoos"
	נורווגיה	אניטה טלאווג	"Solhverv"
	פינלנד	ליילה האלם	"Muistojeni laulu"
	שוודיה	מוניקה זטרלונד	"En gång i Stockholm"
1964	גרמניה	נורה נובה	"Man gewöhnt sich so schnell an das Schöne"
	פורטוגל	אנטוניו קאלבריו	"Oração"
	יוגוסלביה	סאבהודין קורט	"Život je sklopio krug"
	שווייץ	אניטה טראברסי	"I miei pensieri"
1965	ספרד	קונצ'יטה באטיסטה	"¡Qué bueno, qué bueno!"
	גרמניה	אולה וייזנר	"Paradies, wo bist du?"
	בלגיה	ליז מארק	"Als het weer lente is"
	פינלנד	ויקטור קלימנקו	"Aurinko laskee länteen"
1966	מונקו	תרזה קסוביה	"Bien plus fort"
	איטליה	דומניקו מודוניו	"Dio, come ti amo"
1967	שווייץ	ג'ראלדין	"Quel cœur vas-tu briser?"
1970	לוקסמבורג	דויד אלכסנדר וינטר	"Je suis tombé du ciel"
1978	נורווגיה	יאן טייגן	"Mil etter mil"
1981	נורווגיה	פין קאלביק	"Aldri i livet"
1982	פינלנד	טימו קויו	"Nuku pommiin"
1983	ספרד	רמדיוס אמאיה	"¿Quién maneja mi barca?"
	טורקיה	צ'טין אלפ ו"הגלים הקצרים"	"Opera"
1987	טורקיה	סייאל טאנר ולהקת לוקומוטיף	"Şarkım Sevgi Üstüne"
1988	אוסטריה	וילפריד	"Lisa Mona Lisa"
1989	איסלנד	דניאל אגוסט	"Það sem enginn sér"
1991	אוסטריה	תומאס פורסטנר	"Venedig im Regen"
1994	ליטא	אובדיוס ויישניאוסקאס	"Lopšinė mylimai"
1997	נורווגיה	טור אנדרסן	"San Francisco"
	פורטוגל	סליאה לוסון	"Antes do adeus"
1998	שווייץ	גונבור	"Lass ihn"
2003	הממלכה המאוחדת	ג'מיני	"Cry Baby"
2015	אוסטריה (מארחת)	דה מייקמייקס	"I Am Yours"
	גרמניה	אן סופי	"Black Smoke"

חצאי גמר

שנה	מדינה	אמן	שיר
2004	שווייץ	פיירו וכוכבי המוזיקה	"Celebrate"
2009	צ'כיה	ג'יפסי.צ'ך	"Aven Romale"

2016 ואילך

גמר

אפס נקודות בשקלול הסופי

שנה	מדינה	אמן	שיר
2021	הממלכה המאוחדת	ג'יימס ניומן	"Embers"

אפס נקודות מחבר השופטים

שנה	מדינה	אמן	שיר
2017	ספרד	מאנל נבארו	"Do It for Your Lover"
2019	ישראל (מארחת)	קובי מרימי	"Home"
2021	הממלכה המאוחדת	ג'יימס ניומן	"Embers"
2022	גרמניה	מאליק האריס	"Rockstars"

אפס נקודות מהקהל

שנה	מדינה	אמן	שיר
2016	צ'כיה	גבריאלה גונצ'יקובה	"I Stand"
2017	אוסטריה	נתן טרנט	"Running on Air"
2019	גרמניה	S!sters	"Sister"
2021	הממלכה המאוחדת	ג'יימס ניומן	"Embers"
	ספרד	בלאס קנטו	"Voy a quedarme"
	גרמניה	ינדריק זיגוורט	"I Don't Feel Hate"
	הולנד (מארחת)	ז'אנגו מקרוי	"Birth of a New Age"
2022	שווייץ	מריוס ביר	"Boys Do Cry"
2024	הממלכה המאוחדת	אולי אלכסנדר	"Dizzy"

חצאי גמר

אפס נקודות מחבר השופטים

שנה	מדינה	אמן	שיר
2017	סן מרינו	ולנטינה מונטה וג'ימי וילסון	"Spirit of the Night"

אפס נקודות מהקהל

שנה	מדינה	אמן	שיר
2017	מלטה	קלודיה פניאלו	"Breathlessly"
2018	איסלנד	ארי אולפסון	"Our Choice"
2019	אוסטריה	פאנדה	"Limits"
2021	צ'כיה	בני כריסטו	"Omaga"
2022	אזרבייג'ן	נדיר רוסטמלי	"Fade to Black"
2023	רומניה	תאודור אנדריי	"D.G.T. (Off and On)"
	סן מרינו	פיקד ג'קס	"Like an Animal"

אירוויזיון הילדים

על אף שאין מדינה שקיבלה אפס נקודות באירוויזיון הילדים, ב-2005–2015 ו-2020, כל מתמודד התחיל עם 12 נקודות כדי למנוע תוצאה כזאת.^[33] למרות הענקה אוטומטית של 12 נקודות, אף מדינה לא סיימה עם 12 נקודות (אך הכי קרוב לסיום עם 12 נקודות הייתה קרואטיה עם 13 נקודות באירוויזיון הילדים 2014). הניקוד הנמוך ביותר באירוויזיון הילדים היה של פולין ולטביה באירוויזיון הילדים 2004 ופולין באירוויזיון הילדים 2003 (כל אחת מהן קיבלה 3 נקודות). כמו כן, מצב שמדינה קיבלה אפס נקודות מכלל הצבעות חבר השופטים התרחשו שלוש פעמים - ב-2018 (ויילס ופורטוגל) ו-2019 (פורטוגל).^[34][35]

ב-2003–2007, כל מדינה העניקה 1–8, 10 ו-12 נקודות לעשרה שירים דרך הצבעות הקהל. ב-2005, על אף שלא השתתפה בתחרות, קפריסין הצביעה במהדורה זו. ב-2008–2015, כל מדינה העניקה 1–8, 10 ו-12 נקודות דרך מיזוג בין הצבעות הקהל לבין הצבעות השופטים (למעט אוקראינה ב-2008, שוודיה ב-2009, סן מרינו וסלובניה ב-2014, אוסטרליה וסן מרינו ב-2015 שהצביעו דרך חבר השופטים בלבד). הצבעות הקהל בזמן קיום התחרות הייתה אפשרית ב-2006–2010. ב-15 באוקטובר 2012, איגוד השידור האירופי הכריז על קיומה של חבר שופטי הילדים (Kids Jury) שהורכב מילדים בני 10–15 המייצגים את כל אחת מהמדינות הממשתפות באותה מדורה.^[36] פאנל זה בוטל ב-2016, ובמקומו בכל מדינה היה חבר שופטי המבוגרים וחבר שופטי הילדים שהעניק 1–8, 10 ו-12 נקודות לעשרה שירים (כל אחד בנפרד) ופאנל מומחים (שכל מומחה העניק סט של 1–8, 10 ו-12 נקודות לעשרה שירים). כמו כן, הקהל כלל לא הצביע.^[37][38] מאז 2017, כל מדינה מעניקה סט של 1–8, 10 ו-12 נקודות, והקהל מעניק נקודות נוספות דרך השיטה היחסית.

הצבעות גאופוליטיות

על אף שניתוח סטטיסטי של התוצאות מ-2001–2005 מצביע על קיומן של הצבעות גאופוליטיות,^[39] קיימת מחלוקת לגבי עוצמת השפעתה של תפוצות אתניות, תחושת קרבה אתנית, בריתות פוליטיות או נטייה של מדינות קרובות מבחינה תרבותית בעל טעם מוזיקלי דומה.^[40] הדוגמאות הנפוצות ביותר להצבעות גאופוליטיות הן בין קפריסין ליוון, בין מולדובה ורומניה, בין בלארוס ורוסיה, ובין המדינות הנורדיות. עם זאת, עדיין קיימת האפשרות שמדינות יעניקו נקודות לשכנותיהן באופן קבוע, גם אם אינן מושפעים מהצבעות גאופוליטיות (לדוגמה: פינלנד ואסטוניה, גרמניה ופולין, יוון ואלבניה, וכן ארמניה ורוסיה).