הנתיב המהיר בכביש 1
כביש בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנתיב המהיר בכביש 1 הוא נתיב אגרה בכביש 1 לכיוון מערב, ממחלף בן-גוריון למחלף קיבוץ גלויות באורך של 13 קילומטר. הנתיב נפתח לתנועה בינואר 2011 ונועד לשרת עד 1,600 כלי רכב בשעה. הנתיב משולב בחניון חנה וסע ממזרח למחלף שפירים וייתכן שבעתיד תוקם בו תחנת הרכבת שפירים.
 | |
 | |
| הנתיב המהיר במבט מכיוון מחלף שפירים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך |
13 ק"מ  |
| הקמה | |
| תקופת הבנייה |
? – 7 בינואר 2011 |
| מיקום | |
| ערים ראשיות |
כביש 1 |
| נקודת התחלה | מחלף בן-גוריון |
| נקודת סיום | מחלף קיבוץ גלויות |
| קואורדינטות | 32°00′16″N 34°50′25″E |
  | |
הפרויקט הוקם בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT) על ידי בעלת הזיכיון, קבוצת שפיר הנדסה ותעשייה, בעלות של כ-756 מיליון ש"ח[1], תמורת הכנסות מאגרה לתקופה של שלושים שנה, מתוכן שתיים וחצי שנות הקמה. עם פתיחת הנתיב המהיר צומצם מספר הנתיבים בתוואי כביש 1 באזור מחלף קיבוץ גלויות משלושה לשניים, כדי לאפשר השתלבות חלקה מהנתיב המהיר בחזרה לכביש 1. הרשות הממונה מטעם הממשלה על הפרויקט היא חברת כביש חוצה ישראל בע"מ.
היסטוריה
ראשיתו של הנתיב המהיר בהחלטת ממשלת ישראל מאוגוסט 1997 וחוק נתיבים מהירים לרכב ציבורי (נתיבי אגרה) (הוראת שעה), התש"ס-2000[2], שנחקק בעקבותיה בשנת 2000. תוכנית הנתיב המהיר אושרה בשנת 2004 כפרויקט בנה-הפעל-העבר (BOT). התוכנית כללה הקמת נתיב מהיר וחניון. עתירתה של עמותת "אדם טבע ודין" בסוף אותה שנה במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, חייבה את המדינה לשלב בחניון גם תחנת רכבת על תוואי המסילה הוותיק שעובר במקום. המדינה התנגדה להקמת תחנת רכבת כיוון שתחנת הרכבת כפר חב"ד ממוקמת במרחק של פחות משני קילומטרים[3]. באוגוסט 2007 חתם משרד האוצר חוזה לבניית הנתיב עם קבוצת שפיר הנדסה ותעשייה, אף על פי שלפני החתימה הציע משרד הפנים לבטל את הפרויקט עקב התנגשות תכנונית בין קצהו המערבי של הנתיב המהיר לתוואי מסילת הרכבת הרביעית המתוכננת במסילת איילון[4]. במסגרת הזכייה במכרז הציעה החברה הזוכה למדינה תמלוגים בסך של 182 מיליון שקל, עם סיום הקמת הפרויקט.
עם חתימת החוזה החלו עבודת ההכשרה בשטחי הפרדס שהיה בין נתיבי כביש 1 ממזרח למחלף שפירים. שטח זה, שהיה קיים בין נתיבי הכביש מאז הקמתו בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 נוצר במקור כדי לאפשר למסילת הרכבת מתל אביב-יפו ללוד לעזוב את תוואי כביש 1 ולעבור דרומה מתחת לנתיב לכיוון מזרח. במקביל החלו עבודות ההכשרה מצפון לכביש 1 לבניית נתיב נוסף בכיוון מערב, בצד הצפוני של הכביש. לשם בניית נתיב רביעי בתוואי זה, נעשו מספר שינויים בגשרים החוצים את התוואי. גשר במקוה ישראל נהרס ונבנה מחדש בשנת 2005 ומפתח של גשר ביילי סמוך הורחב. הנתיב הרביעי שנבנה בשולי הכביש הימניים לא יועד להיות הנתיב המהיר אלא נתיב חלופי לנתיב השמאלי הקיים, שבשטחו נסלל הנתיב המהיר. לשם הקלה על ביצוע העבודות בנתיב המהיר, נסללה בחלקו הצפוני של הכביש רצועת דרך רחבה המסוגלת לאכלס באופן זמני יותר מנתיב אחד ולעיתים אף שלושה.
הקמת תחנת הרכבת המיועדת בשטח החניון לא החלה עד לחנוכת הנתיב, אף על פי שלפי החלטת ועדת התכנון והבנייה, לא ניתן להפעיל את הנתיב ללא תחנת רכבת. משרדי הממשלה השונים עדיין עומדים בסירובם להקמת התחנה שעלותה מוערכת ב-100 מיליון שקל והם פועלים לשינוי החלטת הוועדה. בינואר 2009 פורסם כי הבנק המלווה את הפרויקט עצר את המימון עקב החשש ליכולת החברה לגבות את האגרה במלואה. חברת שפיר המשיכה לקדם את הפרויקט באמצעות כספים מהונה העצמי[5], עד להסדרת מנגנון פיצוי המקובל על הבנק, היזם ומשרד האוצר. במאי 2009 הודיע הזכיין על הפסקת כל העבודות ומשרד האוצר הודיע כי מדובר בהפרת הזיכיון[6].
העבודות בפרויקט התחדשו לאחר מספר שבועות, וביולי 2009 הוסטה התנועה בכביש 1 לכיוון מערב אל הנתיבים הצפוניים שהתווספו. עם הסטת הנתיבים החלה הריסה והסרה של המקטע ששימש כנתיב השמאלי לכיוון מערב, לקראת בנייתו מחדש כנתיב המהיר. לקראת סוף שנת 2009 הופסקו העבודות שוב, ובתחילת 2010 הודיעה הזכיינית שהיא ממתינה לאישור המדינה למתן פיצוי כספי על היעדר היכולת לבנות את 600 המטרים האחרונים של הנתיב המהיר בסמוך למחלף קיבוץ גלויות. המחלוקת לגבי קטע זה נובעת מטעות תכנונית במכרז של הפרויקט, שהובילה עוד בתחילת 2009 להפסקת המימון של הבנקים המלווים. הזכיינית הודיעה למדינה שהיא מבקשת לפרוש מבניית הפרויקט אם לא יאושר הפיצוי[7]. במרץ 2010 הסכימו המדינה והזכיינית על המשך העבודה בפרויקט[8].
הנתיב נחנך לבסוף באיחור קל, ב-7 בינואר 2011. יום לפני חנוכת הנתיב הושלמו העבודות בקטע הנתיב האחרון וסומנו הנתיבים בכביש 1 מחדש. במסגרת הסימון בוטל אחד משלושת הנתיבים של כביש 1 באזור מחלף קיבוץ גלויות לאורך קטע של כמה מאות מטרים. במחצית השנייה של 2011 התבצעו עבודות להרחבת גשר ונתיבים בקטע הסמוך למחלף קיבוץ גלויות. עבודות אלו אפשרו את החלפת גדר ההפרדה הרכה בין הנתיב לכביש בגדר הפרדה קשיחה בקטע זה וכך השלימו גדר קשיחה רצופה לכל אורך הנתיב. גם לאחר הרחבת הכביש בקטע זה, נותר בו קטע בן כמה מאות מטרים עם שני נתיבי נסיעה בלבד לנוסעים לכיוון תל אביב.
בינואר 2013 העביר משרד התחבורה מימון לצורך תכנון קומה נוספת לחניון הנתיב המהיר, על מנת להכפיל את תכולתו ל-4,000 מקומות חניה. ההרחבה תתבצע באמצעות בניית קומה שנייה מעל החניון הקיים. באותה עת אף החליט שר התחבורה להתחיל בתכנון פרויקט נתיב מהיר דומה במערב ראשון לציון[9]. בעת העבודות לבניית החניון בן ארבע הקומות, נסלל חניון זמני מדרום לכביש 1. השלב הראשון של החניון נחנך בתחילת 2022, ובמקביל המשיכו העבודות להרחבתו לכיוון מזרח ומערב.
ביולי 2021 נחסמה הכניסה לנתיב במחלף בן-גוריון והועברה כחמישה קילומטרים מערבה, בסמוך לחניון הנתיב המהיר. החסימה הזמנית נועדה לצורך עבודות בכביש 1 באזור כפר חב"ד[10], לשם הקמת מחלף נתב"ג מערב. תוואי הנתיב הושב לקדמותו באפריל 2022.
מאפיינים
הנתיב המהיר נסלל על גבי הנתיב השמאלי הקיים בקטע כביש 1 ממחלף בן-גוריון למחלף קיבוץ גלויות. באמצע הדרך, ממזרח למחלף שפירים, משתלב הנתיב במערכת כבישים וגשרים לכניסה ויציאה מחניון חנה וסע המיועד לכ-2,100 מכוניות. הקמת הכניסות והיציאות הייתה כרוכה בבניית שישה גשרים חדשים, מתוכם שניים המיועדים ליציאה לכביש 1 בכיוון מערב, אחד מתחבר לכביש הרגיל בנתיב הימני ואחד מתחבר לנתיב המהיר בצד שמאל. הנתיב המהיר מופרד מהנתיבים הרגילים באמצעות גדר הפרדה קשיחה[5], למעט בחצי הקילומטר האחרון שלו, שם ההפרדה היא באמצעות עמודי פלסטיק. הכניסה לחניון לנוסעים מכיוון מזרח למערב בכביש 1 אינה מתאפשרת בסמוך לחניון אלא דרך הכניסה הראשית לנתיב, בסמוך למחלף בן-גוריון. החונים בחניון אינם מחויבים בעלות הנסיעה בקטע זה. החניון משמש את הנוסעים בנתיב כנקודת היציאה היחידה עד לסיומו, כלומר, לנוסעים ממחלף בן-גוריון אין אפשרות יציאה ישירה במחלפי שפירים, גנות וקיבוץ גלויות.
אגרה
המשתמשים בנתיב המהיר נדרשים לשלם אגרה, פרט לכלי תחבורה ציבורית, מכוניות פרטיות המסיעות ארבעה נוסעים או יותר ומכוניות המשמשות נכים[11]. בניגוד להחלטה המקורית של ועדת הכנסת, אופנועים אינם פטורים מתשלום אגרה ונדרשים לשלם מחצית מהסכום המלא. גביית האגרה מסתמכת על מצלמות ומערכות זיהוי אוטומטיות (בדומה לגבייה בכביש 6), והמשתמשים בנתיב יכולים להירשם מראש כמנויים ולנסוע בנתיב המהיר ללא מעבר במתחם "חנה וסע", בו ממוקמת עמדה המאפשרת תשלום באמצעות מכונות אוטומטיות. משתמשים שאינם מנויים מחויבים בקנס בנוסף לתשלום הרגיל, אם לא עצרו ושילמו את אגרת הנסיעה בעמדת תשלום בחניון חנה וסע. בחניון מוצבת גם עמדת זיהוי המיועדת לבדיקת מכוניות פרטיות שנהגיה מבקשים לקבל פטור מתשלום בזכות הסעת ארבעה נוסעים או יותר (או שלושה בשעות שפל). גובה האגרה הוא דינמי, וגדל ככל שעומס התנועה בנתיב גדל. הנוהגים בכביש 1 מקבלים מידע על גובה האגרה הנכון לאותו רגע בשלט אלקטרוני הממוקם כקילומטר לפני הכניסה לנתיב המהיר. עם הפעלת הנתיב המהיר עמד גובה אגרת הנסיעה המינימלית על שישה שקלים והאגרה המקסימלית עמדה על 75 שקלים[12], מאז התעריף המקסימלי עלה ועמד על 97 שקלים[13], ביולי 2015 המחיר עלה ל-105 שקלים[14]. שינוי התעריף בהתאם לעומס התנועה נועד לשמור על מהירות מינימלית של 70 קילומטר לשעה בנתיב, בכל שעות היממה. במהירות זו מוערכת הדרך ממחלף בן-גוריון לחניון שפירים בחמש דקות, ומשם למחלף קיבוץ גלויות בתל אביב, בשש דקות נוספות.
במסגרת תנאי הזיכיון הבטיחה המדינה לזכיין מקור הכנסה נוסף, מעבר לגביית האגרה, והוא תשלום (מהמדינה) בגין כל כלי רכב שחונה במתחם "חנה וסע" בשעות הבוקר. כן הבטיחה המדינה לזכיין תשלום במסגרת מנגנון של הבטחת יעד הכנסות שנתי.
בפברואר 2015 בוטלה אגרת הנתיב בקטע בן-גוריון עד חניון שפירים. הסיבה לביטול היא תדירות גבוהה של תפוסה מלאה בחניון. מצב זה עלול לגרום לחיוב מיותר של נוסעים שנמנעה מהם האפשרות לחנות ולהשתמש בשירותי התחבורה הציבורית[15].
חניון
מערכת הגשרים שהוקמה מאפשרת רציפות בכניסות והיציאות מהחניון, ללא שימוש בצמתים או רמזורים. בחניון הוקם אולם המתנה שמשרת את הנוסעים ללא תשלום באוטובוסים הייעודיים הנוסעים הלוך וחזור בין החניון לאזור הקריה בתל אביב-יפו ולמתחם הבורסה ברמת גן. האולם ישמש גם את תחנת הרכבת, אם תוקם. שירות האוטובוסים, שכולל בשעות העומס נסיעה מדי חמש דקות, ממומן מתשלומי האגרה של המשתמשים בנתיב המהיר. בנוסף, חברות תנופה וקווים מפעילות ארבעה קווי אוטובוס (100,102,112,886) מהחניון לירושלים ומודיעין עילית במסלולים שונים.
הנתיב המהיר בכניסה לירושלים
במסגרת הסכם הזיכיון בין זכיינית הפרויקט, שפיר הנדסה לבין המדינה, קיבלה שפיר אופציה לביצוע פרויקט דומה בכניסה לירושלים[16]. שהיה אמור לכלול הסבת הנתיב השמאלי בכביש 1, ממוצא עד גינות סחרוב, לנתיב מהיר בתשלום. אולם הסבתו לנתיב אגרה סוכלה בידי ועדת הכלכלה של הכנסת. כמו כן, סבל הפרויקט המתוכנן מהתנגדות ראש עיריית ירושלים לשעבר אורי לופוליאנסקי[17]. זאת לאחר שבוצעו חלק ניכר מהעבודות להקמת הנתיב[18].
ביקורת
הנתיב המהיר גרר ביקורת מגורמים שונים. הביקורת נסבה סביב מספר נקודות:
- ב-2012 התריע דו"ח מבקר המדינה שהנתיב המהיר נסלל בחלקו על גבי תוואי המיועד להקמת מסילת רכבת רביעית בין תל אביב ולוד[19]. במסגרת תוכנית תשתית לאומית 33 (תת"ל 33), שאושרה ב-2018, כביש 1 יורחב צפונה בכ-24 מטרים. לשטח ההרחבה יועברו המסלול לכיוון תל אביב והנתיב המהיר ייסלל מחדש[20].
- ההפקעה של נתיב תנועה אחד מתוך שלושה נתיבים ביציאה מהנתיב המהיר, בנתיבי איילון סמוך למחלף קיבוץ גלויות[21].
- העובדה שבכניסה לנתיב המהיר אין תחנת רכבת, אף על פי שאזור הכניסה והחניה נמצאים על פסי הרכבת, ולמרות קיומה של תחנת רכבת בכפר חב"ד, סמוך מאוד למקום[22].
- רכב עם 4 נוסעים ומעלה, הרשאי לעבור בנתיב באופן חופשי, צריך לעבור דרך תחנת בדיקה ידנית הגוזלת זמן, ומעמידה בשאלה את החסכון בזמן[23]. זאת, במקום להשתמש במערכות אוטומטיות הסופרות את מספר האנשים ברכב, כמקובל בעולם[24].
- הנתיב צר מאוד וחסום על ידי גדר-הפרדה משני צדדיו. רוחבו הצר של הנתיב מאפשר מעבר של טור אחד של כלי רכב בלבד. כתוצאה מכך, בשעת סכנה (לדוגמה, בלימת חירום של הרכב מלפנים), לא ניתן לתמרן ולהימלט לצדדים. בנוסף, רכב כבד שיתקע על הנתיב (בגלל תאונת דרכים, תקלה מכנית, וכו'), יחסום לחלוטין את הנתיב ויגרום לפקקי תנועה חמורים[25].
- גורמים חברתיים יצאו נגד הכביש ואף כינוהו "נתיב לעשירים בלבד"[26][27], היות שהמחיר לנסיעה בודדת בנתיב יכול להגיע ל-107 שקלים[28].
- כלי רכב היוצאים מנתב"ג אינם יכולים להשתלב בנתיב המהיר גם אם הם מעוניינים בכך, ונאלצים להשתלב בשאר הנתיבים של כביש 1, אף על פי שמבחינה תכנונית, ניתן היה למקם את הכניסה לנתיב כ-400 מטר מערבה, ובכך לאפשר ליוצאים מנתב"ג להשתלב בנתיב המהיר. גורמים שונים[29] טוענים שמדובר בהכשלה מכוונת, שנועדה למנוע ממאות המוניות, הפורקות מדי יום נוסעים בנתב"ג וחוזרות לתל אביב ריקות, מלנסוע בנתיב בחינם, שכן הנסיעה לרכב ציבורי פטורה מאגרה. עם זאת, ניתן לצאת מנתב"ג דרך מחלף לוד ולהשתלב בנתיב המהיר.
- תושבי כפר חב"ד מתנגדים להיעדר מעבר נוח לנתיב מהכפר להולכי רגל, דבר הגורם לנפגעים, אף על פי שקיום מעבר חופשי שכזה היווה חלק מהסכם עם מועצת שדות דן בעניין[30].
מסלול הנתיב המהיר בכביש 1 ממזרח למערב
ערך מורחב – כביש 1
| קילומטרים | שם | סוג מפגש | מיקום | דרכים מצטלבות |
|---|---|---|---|---|
| 0 | מחלף בן-גוריון |  |
נתב"ג | (אין גישה מהיציאה המערבית של כביש נתב"ג -  .svg){kind=small} ) |
| 5 | כניסה לחניון חנה וסע |  |
סמוך למחלף שפירים, בית דגן | כביש גישה לחניון חנה וסע שבמרכז הכביש |
| 13 | מחלף קיבוץ גלויות |  |
תל אביב | כביש 20  (אין גישה לכביש 461  ) |
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר הנתיב המהיר
סרטון תדמית על הנתיב המהיר, סרטון באתר יוטיוב- הנתיב המהיר שפירים - ק. גלויות, באתר נתיבי איילון
- הפקק ישתחרר? בכניסה לת"א יוקם נתיב מהיר, באתר ynet (2007)
- מיזם "נתיב מהיר", החשב הכללי, פרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי
דניאל שמיל ואסנת ניר, באיזה שעות הכי כדאי להיכנס לתל אביב - ולמה זה נשמר בסוד?, באתר TheMarker, 24 באוקטובר 2021
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
