המושבה הגרמנית בירושלים היא שכונה במרכז-מערב העיר, בסמוך למתחם התחנה. היא נבנתה על ידי גרמנים חברי כת הטמפלרים ב-1873, כמושבה החמישית מתוך שמונה המושבות שבנו הטמפלרים בארץ ישראל. מושבות נוספות נבנו ביפו, בחיפה ובגליל. ועד הטמפלרים, שבראשם כריסטוף הופמן, החליט להקים בירושלים את המרכז הרוחני של התנועה. באביב 1878 העבירו על גבי גמלים את ציוד הנהלת אגודת הטמפלרים וציוד בית הספר מיפו לירושלים.[1]
 | |
| רחוב כרמיה במושבה הגרמנית | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| תאריך ייסוד | 1873 |
| מייסדים | כת הטמפלרים הגרמנית |
| על שם | כת הטמפלרים הגרמנית |
| קואורדינטות | 31°45′47″N 35°13′16″E |
| שכונות נוספות בירושלים | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   המושבה הגרמנית | |
  | |
היסטוריה
הטמפלרים הגיעו לארץ ישראל כדי להגשים את משנתם - ישועה באמצעות התיישבות בארץ הקודש. הם האמינו שביכולתם להקים חברה נוצרית אמיתית, ממלכת אלוהים שבמרכזה ירושלים. המושבה התמקמה לצד דרך ירושלים בית-לחם שחשובה לצליינים שפניהם לכנסיית המולד.[2]
המושבה נבנתה על שטח קרקע גדול שרכשו הטמפלרים מערביי בית צפאפא בצפונו של עמק רפאים, כקילומטר מדרום-מערב לירושלים של אותם ימים, ומכאן שמה של המושבה: REFAIM (רְפָאִים).
הבנייה נעשתה במתכונת כפר גרמני טיפוסי בחבל וירטמברג שבדרום מערב גרמניה, משם הגיעו מתיישביה[3], אך תוך שימוש בחומרים מקומיים. מסיבה זו, שלא כבכפר גרמני אופייני, בנויים בתי המושבה הגרמנית בירושלים מאבן ירושלמית, ולא מעץ ומלבנים. מרבית הבניינים הם בני שתי קומות או בתים חד קומתיים ובעלי גגות רעפים. במושבה שני רחובות ראשיים, רחוב עמק רפאים ודרך בית לחם, המחוברים ביניהם באמצעות רחובות קטנים. מתיישבי המושבה עסקו במלאכות טיפוסיות לכפריים גרמנים, בהן נגרות, נפחות, חקלאות וכדומה, וכן פעלו ביניהם עגלונים, שהפעילו שרותי עגלות בין העיר העתיקה לבין התיישבויות ושכונות מרוחקות יותר. בין המתיישבים הטמפלרים בלט מספר יוצא דופן של אדריכלים, שתרמו לבינוי בירושלים המתפתחת וכן במושבות טמפלריות אחרות.
עם הזמן, בנו יזמים ערבים אמידים בתים מדרום לבתי בני הקהילה הטמפלרית. הם נמשכו למיקומו האטרקטיבי של עמק רפאים - על אם הדרך בין ירושלים לבית לחם ובין השכונות המתפתחות קטמון, טלביה ובקעה, שאוכלסו בערבים אמידים מירושלים. לימים, הוחל השם "המושבה הגרמנית" גם על הבתים הערביים שמדרום למושבה הטמפלרית המקורית.
בתקופת מלחמת העולם השנייה רבים מהטמפלרים תושבי המושבה, אשר ממילא נחשבו בעיני השלטונות הבריטיים כנתיני אויב וכגייס חמישי, גילו אהדה למשטר הנאצי. הם הושמו בהסגר, ומאוחר יותר הוגלו לאוסטרליה. הבתים הערביים בדרום המושבה ננטשו במלחמת העצמאות, בדומה לשכונות ערביות אחרות באזור. לאחר הקמת מדינת ישראל יושבו בתי המושבה בעולים חדשים. עם השנים, הפכה לשכונה מבוקשת בשל הקסם הכפרי שנותר בה, בתיה הציוריים, ומיקומה המרכזי בעיר המתפתחת. שמה הרשמי הוסב ל"עמק רפאים", כשם העמק בו היא שוכנת והרחוב הראשי בה, אך בפי הירושלמים היא עדיין נקראת "המושבה הגרמנית" או פשוט "המושבה".
בשנות ה-60 וה-70 נבנו במושבה בתי דירות בסגנון הישראלי המקובל של אותם זמנים, שלא הוסיפו חן רב למושבה. החל משנות ה-80, עם התפתחות מודעות השימור, נבנים כל המבנים החדשים במושבה בסגנון התואם את רוחה המקורי: בנייה נמוכה, גגות רעפים, חלונות מקושתים, דגש על חצרות וגינון, וכדומה. כך נשמר אופייה המיוחד, כמעין כפר 'מרכז אירופאי' בלב ירושלים, בו שזורים אלמנטים מקומיים.
בעשור האחרון של המאה ה-20 נפתחו במושבה בתי קפה רבים, מסעדות, ברים, ובוטיקים, והיא קיבלה אופי צעיר. רבים אף נוהגים לכנות את המושבה "השיינקין של ירושלים". בעונת האביב והקיץ מרבים להתקיים במושבה פסטיבלים למיניהם בהם 'שוק האיכרים' המפורסם. ב-9 בספטמבר 2003, במהלך האינתיפאדה השנייה, התבצע פיגוע התאבדות בקפה הלל במושבה. למרות זאת, ובעיקר עם סיומה של האינתיפדה, חזרה המושבה הגרמנית להיות אחד האזורים התוססים בעיר אשר מאופיין במבלים רבים בדגש על אוכלוסייה אנגלו-סקסית מן האזור.
בניינים בעלי חשיבות ארכיטקטונית
בתים ציבוריים:
בתים פרטיים:
- בית פרנק ("בית הטוחן")
- פנסיון שמידט
- בית זנדל
- בית אברלה
- בית פרידריך אהמן
- בית אימברגר-אפינגר (דו-משפחתי) (תמונות)
- בית אימברגר
- בית פאולה פאולוס
- בית גוטלוב בוירלה
- בית תיאודור פאסט (תמונות)
- בית קובלר
- בית אוגוסט ביאנצלה (תמונות)
- בית אברהם ומריה פאסט (תמונות)
- בית אוגוסט לנדהולט (תמונות)
ראו גם
|
עיינו גם בפורטל
פורטל ירושלים הוא שער לכל הנושאים הקשורים בעיר ירושלים, העיר הקדושה לשלוש הדתות ובעלת ההיסטוריה הארוכה והמורכבת. הפורטל מציג את ההיסטוריה של העיר, אתרים קדושים ומבנים חשובים בעיר, אישים, רחובות, שכונות ואנקדוטות מעניינות אודותיה. |
לקריאה נוספת
- דוד קרויאנקר, המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים, הוצאת כתר, 2008
- יוסי בן-ארצי, מגרמניה לארץ הקודש - התיישבות הטמפלרים בארץ-ישראל, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1996.
קישורים חיצוניים
- תמונות של ירושלים - המושבה הגרמנית
- דליה קרפל, צלבי קרס בירושלים, באתר הארץ, 28 בפברואר 2008
נעמה ריבה, שמים פס על המושבה הגרמנית בירושלים, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2017- המושבה הגרמנית באתר עיריית ירושלים
מושבה הגרמנית (ירושלים, ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
